Devarim 34 – דברים לד‏ – Mikraot Gedolot

ואת הנגב – מלמד שהראהו דרום יושב על שלוותו וחזר והראהו מציקים המחזיקים בו.

דבר אחר: ואת הנגב – מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות קבורים בה נאמר כאן ואת הנגב ונאמר להלן (במדבר י״ג:כ״ב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון.

ואת הככר – מלמד שהראהו שלמה בן דוד שעושה כלים לבית המקדש נאמר כאן ואת הככר ונאמר להלן (מלכים א ז׳:מ״ו) בככר הירדן יצקם המלך.

בקעת ירחו – מלמד שהראהו גוג וכל המונו שעתידים ליפול בבקעת יריחו.

דבר אחר: מה בקעה זו חיור כמות שהיא ושדה זרועה שעורים כמות שהיא כך הראהו כל העולם כולו בבקעת יריחו.

עיר התמרים – מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים מטיילים בה שמשולים בתמרים וכן הוא אומר (תהלים צ״ב:י״ג) צדיק כתמר יפרח.

דבר אחר: מלמד שהראהו סמוכה מצדה גיהנם שהיא צרה מלמעלה ורחבה מלמטה וכן הוא אומר: ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה^א (איוב ל״ו:ט״ז).

עד צוער – אלו מציקי ישראל כגון אלו הבלשים הדרים עם המלכות ועתידים ליאבד עמהם.

א. כן בכ״י. בדפוסים: ״וכן הוא אומר עיר התמרים.⁠״

"and the southland": We are hereby taught that He showed him the southland settled in its tranquility, and then, its oppressors.

Variantly: "and the southland": We are hereby taught that He showed him the Machpelah cave, where the forefathers are buried, it being written here "and the southland,⁠" and elsewhere (Bemidbar 13:22) "They ascended to the south and he arrived in Chevron" (the site of the Machpelah cave).

["and the plain": We are hereby taught that He showed him the overturning of Sodom and Amorah, (it being written here "and the plain,⁠" and elsewhere, (Bereshit 19:25) "And He overturned those cities and the entire plain.⁠")] Variantly: We are hereby taught that He showed him Solomon the son of David fashioning vessels for the Temple, it being written (I Kings 7:46) "In the plain of the Jordan the king cast them.⁠"

"the valley of Jericho": We are hereby taught that he showed him Gog and all his hosts, who are destined to fall in the valley of Jericho.

Variantly: "the valley of Jericho": Cannot anyone see the valley of Jericho? But just as in a plain one can see this field full of wheat and that field sown with barley, so he showed him all of Eretz Yisrael as (He would) the valley of Jericho.

"the city of palms": We are hereby taught that He showed him Devorah, (it being written here, "the city of palms, and elsewhere, (Judges 4:5) "and she would sit under the date-palm of Devorah.⁠" Variantly: "the city of palms": He showed him Gan Eden and the righteous strolling in it, viz. (Psalms 92:13) "The righteous one will flourish like a date-palm.⁠"

[Variantly: "until Tzoar": He showed him the wife of Lot, (who had been turned into a pillar of salt), it being written here "until Tzoar,⁠" and elsewhere (Bereshit 19:23) "and Lot came to Tzoar" [followed by (Ibid. 26) "and she was turned into a pillar of salt"]) Variantly: "until Tzoar": He showed him Gehinnom near her, which is narrow above and wide below, as it is written (Iyyov 36:16) "And He has also led you from a mouth narrow-wide, with no constriction beneath it.⁠"] Variantly: "until Tzoar": He showed him the oppressors of Israel, like the tax-gougers, who lived with the exiles and were destined to go lost with them.

ואת הנגב מלמד שהראה לו המקום ארץ הנגב יושבת בשלותה וחזר וראה אותה מסיקין רודים בה:

ד״א ואת הנגב מלמד שהראהו פני כל הדרום:

ד״א ואת הנגב מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות קבורין בה נאמר כאן ואת הנגב ונאמ׳ להלן (במדבר י״ג:כ״ב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון:

ואת הככר מלמד שהראה לו המקום שלמה עוסק בכלי בית המקדש שנ׳ (מלכים א ז׳:מ״ו) בככר הירדן יצקם המלך וחזר וראה אותן גולין בכל המדינות:

בקעת ירחו מלמד שהראהו גוג ומגוג וכל המונו שעתידין ליפול בבקעת ירחו:

ד״א מה בקעה זו חיור כמות שהוא ושדה זרועה שעורים כמות שהיא כך הראהו העולם כולו:

בקעת ירחו עיר התמ׳ מלמד שהראה לו המקום גן עדן והצדיקים יושבין בה שנמשלו בתמרה שנ׳ (תהלים צ״ב:י״ג) צדיק כתמר יפרח:

עד צער מלמד שהראה לו המקום גיהנם סמוכה לה שהיא צרה מלמעלן ורחבה מלמטן שנ׳ (איוב ל״ו:ט״ז) ואף הסיתך מפי צר:

ד״א עד צער מלמד שהראה לו המקום מצירי ישראל אלו הבלשיים שבללו עם המלכיות והן עתידין לובד עמהן:

וְיָת דָּרוֹמָא וְיָת מֵישְׁרָא בִּקְעַת יְרֵיחוֹ קִרְיַת דִּקְלַיָּא עַד צוֹעַר.

and the south, and the country of the plain of Jericho, the city of palm trees, to Zoar.

וית דרומה וית מישרה בבקעתיה^א דיריחו קרתה דעבדה^ב תומרין היא זער.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בבקעתיה״) גם נוסח חילופי: ״{בבקע}⁠תה״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דעבדה״) גם נוסח חילופי: ״בעבדה״.

וית מליך דרומא דמתחבר עם מליך ציפונא לחבלא יתבי ארעא ועמונאי ומואבאי יתבי מישרא דמעיקין להון לישראל וית גלוות תלמידי אליהו דגלו מן בקעתא דיריחו וית גלוות תלמידי אלישע דגלו מן קריית גלעד דקליא על ידי אחיהון בית ישראל מאתן אלפין גוברין וית עקת כל דר ודר ופורענות ארמלגוס רשיעא וסדרי קרבא דגוג ובעידן צערא רבא דהוא מיכאל יקום בדרעא לפרוקא.

And the king of the south who will combine with the king of the north to destroy the inhabitants of the land, and the Ammonites and Moabites, the dwellers in the plain, who will oppress Israel, and the captives of Elijah's disciples who will be dispersed from the plain of Jericho, and the captives of Elisha's disciples who will be dispersed from the city of palm trees by the hand of their brethren of Beth Israel, two hundred thousand men; and the affliction of generation after generation, and the punishment of Armalgos the wicked, and the battle of Gog, when in the time of that great tribulation Michael will rise up to deliver by his arm.⁠^a

a. Ezekiel 38, Daniel 12.

וית דרומא וית משרא בקעת דיריחו קרתא דעבדא תמרין היא זעיר.

and the south, and the plain of the vale of Jericho, the city which cultivateth palms, which is Zeir.

וְאֶת הַנֶּגֶב – מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ דָּרוֹם יוֹשֵׁב עַל שַׁלְוָתוֹ וְחָזַר וְהֶרְאָהוּ מַצִּיקִין הַמַּצִּיקִין לוֹ. דָּבָר אַחֵר: ״וְאֶת הַנֶּגֶב״ מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁאָבוֹת שׁוֹכְבִין בָּהּ, נֶאֱמַר כָּאן ״וְאֶת הַנֶּגֶב״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן״. וְאֶת הַכִּכָּר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד שֶׁעוֹשֶׂה כֵּלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, נֶאֱמַר כָּאן ״וְאֶת הַכִּכָּר״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (מלכים א ז׳:מ״ו) ״בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ״. בִּקְעַת יְרֵחוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ שֶׁעֲתִידִין לִפֹּל בְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.

דָּבָר אַחֵר: מַה בִּקְעָה זוֹ כְּמוֹת שֶׁהִיא וְשָׂדֶה זְרוּעָה שְׂעוֹרִים כְּמוֹת שֶׁהִיא, כָּךְ הֶרְאָהוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּבִקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ גַּן עֵדֶן וְצַדִּיקִים מְטַיְּלִין בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צ״ב:י״ג) ״צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח״, עַד צֹעַר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ גֵּיהִנָּם סְמוּכָה מִצִּדּוֹ שֶׁהִיא קְצָרָה מִלְמַעְלָה וּרְחָבָה מִלְּמַטָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיהו ל׳:ל״ג) ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה גַּם הִוא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעֱמִיק הִרְחִיב״. דָּבָר אַחֵר: ״עַד צֹעַר״, אֵלּוּ מַצִּיקֵי יִשְׂרָאֵל כְּגוֹן אֵלּוּ הַבַּלָּשִׁים הַדָּרִים עִם הַמַּלְכֻיּוֹת.

ואלדארום ואלמרג׳ בקיע יריחא קריה אלנכ׳ל אלי זגר

ואת הדרום ואת העמק, בקעת יריחו עיר הדקלים, עד צוער.

ואת הנגב – ארץ הדרום.

דבר אחר: מערת המכפלה, שנאמר: ויעלו בנגב ויבא עד חברון (במדבר י״ג:כ״ב).

ואת הככר – הראהו שלמה יוצק כלי בית המקדש בככר הירדן במעבה האדמה^א (מלכים א ז׳:מ״ו).

א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בדפוס שונצינו: ״שנ׳ בככר הירדן במעבה האדמה״. בדפוס סביונטה: ״שנאמר בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה״.

ואת הנגב means the south country.

Another explanation is, that it refers to the cave of Machpelah (which was in the Negev), as it is said, "And they went up to the south country, and came to Hebron" (Bemidbar 13:22) (where this cave was situated) (Sifre Devarim 357:20).

ואת הככר AND THE PLAIN – He showed him Solomon casting the vessels of the Temple, as it is said, "In the plain (ככר) of the Jordan did the king cast them in the thick clay" (Melakhim I 7:46) (Sifre Devarim 357:21).

ואת הככר – ככר הירדן.

עד צוער – של סדום שבדרום.

עיר התמרים – לפי שהייתה משונה בחשיבות הזכירה בפירוש.⁠¹

1. שאוב מר״י בכור שור דברים ל״ד:ב׳.

עיר התמרים, "the city of date palms;⁠" so called as it was exceptionally excellent as mentioned specifically.

ואמרו בקעת ירחו – מלמד שהראהו גוג וכל המונו שעתידין ליפול בבקעת ירחו.

עיר התמרים – מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים שבה שמשולים כתמרים וכן הוא אומר צדיק כתמר יפרח (תהלים צ״ב:י״ג).

עד צוער – אלו מצוקי ישראל וכו׳.

ואחר הראהו את הדרום שהוא הנגב ואחר הראהו לצד המזרח הככר בקעת יריחו עיר התמרים עד צוער הנה א״כ התחיל הראייה מצד ימינו וסיימה בצד שמאלו. ולכן לא זכר שאר השבטים כי היה כונתו לזכור הפחות. והם היו נחלותיהם באותם המחוזות.

וחזר ואמר ואת הנגב ואת הככר בקעת יריחו עיר התמרים. אע״פ שאמר למעלה שעלה ראש הפסגה אשר על פני יריחו. ואחר שהיה על פני יריחו בהכרח הוא שיראנה מיד. אחר שהיא סמוכה שם. וא״כ למה חזר לומר בקעת יריחו עיר התמרים. אבל הענין היה כמו שכתבתי שהראהו ג״כ בפרט מקומות מיוחדים הצריכים תפלה ובקשה.

וְֽאֶת⁠־הַכִכָר: הוי״ו בגעיא. [וְֽאֶת⁠־הַכִּכָּ֞ר].

ואת הנגב – זו תוספת שבדרום שיירשו את הר עשו כו׳.

ואת הככר – זה מזרח ככר הירדן שהו׳ בקעת יריחו מקו׳ שעמד שם משה.

עד צער – בדרומה ולא זהו צער שנ׳ בסדום אלא הוא במי מריבה מדבר צין ועל שם המה מי מריבת קדש וגו׳ שאז נגזר עליהם גלות וגיהנם כידוע וכמ״ש ביחזקאל (מ״ח כ״ח) אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול וגו׳ ובצפון שם נאמר למעלה פסוק א׳ צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד. ובמערבה יתוסף להם עד הים הגדול שנאמר עד הים האחרון ורז״ל אמרו שהראה לו את כל הדורות דור ודור וחכמיו דור ודור ושופטיו ומנהיגיו כו׳ עד ימות המשיח. וזהו ויראהו ה׳ את כל הארץ הם כל מנהיגי ארץ. את הגלעד עד דן. הם כל הנביאים. גלעד הוא אליהו שהיה מתושבי גלעד והוא שר לכל הנביאים.

עד דן – עד אותו זמן שכתו׳ (יואל ד׳ י״ב) כי שם אשב לשפט את כל הגוי׳ וגו׳ הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה׳ וגו׳ וכמ״ש (יואל ג׳ ב׳) וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי.

ואת כל נפתלי – הם כל השופטים ודבורה עם ברק והיא היתה ראש כל השופטי׳ שהאשה היתה נביאה וכן הנסי׳ שנעשו שם הם ראש לכל הנסים של שאר שופטים כמ״ש מן שמים נלחמו וגו׳ ואף הדגים שבים אמרו שירה ואמת ה׳ לעולם וגו׳.

ואת ארץ אפרים ומנשה – הם כל מלכי ישראל שראשיהם הם אפרים ומנשה כמ״ש למעלה.

ואת כל ארץ יהודה – הוא מלכות בית דוד.

עד הים האחרון – הוא משיח בן דוד שיבוא באחרונה ולכן נקרא ים שכל הנחלים הולכים אל הים וכן כל הגוים יקבצו אליו וכמ״ש (ישעיהו ב׳ ב׳) ונהרו אליו כל הגוים.

וכתיב יהיה שרש ישי אשר עמד לנס עמים וגו׳ (ישעיהו י״א:י׳) ואמר עד הים האחרון. שהם הנשיאי׳ ור״ג שיעמדו עד משיח כמ״ש לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים.

ואת הנגב – הם כל החכמים כי זקני הנגב הם ראשי כל החכמים וכן בני קיני הלכו אצל יעבץ ללמוד תורה במדבר בארץ נגב וכן אמרה בת כלב לכלב על עתניאל כי ארץ הנגב נתתני וגו׳ שברוב חכמתו החזיר התורה ליושנה. ואת הככר. הם כל העשירים והפרנסי׳ כמ״ש וירא לוט את כל ככר הירדן כי כלה משקה וגו׳ כגן ה׳ כארץ מצרים.

בקעת יריחו – הראה לו את כל המציקים לישראל עד גוג ומגוג כי יפול בבקעת יריחו.

עיר התמרים – שהראהו את הג״ע ואת כל הצדיקים הזוכין אליו.

עד צער – זה הגיהנם ואת כל הרשעים הנידונין בה ואמר עד צוער שלעתיד לבא גם הגיהנם יתהפך ויכלול בג״ע.

בקעת ירחו – אעפ״י שהיתה עמוקה:

ואת הנגב:⁠¹ דרום של יהודה² בקצהו אצל אדום.

ואת הככר בקעת ירחו: מצד רגליו של משה³ נמשך לצד דרום⁴.

עד צוער: דמשם והלאה⁵ הוא מדבר סדום⁶. {ולמעלה לצד מערב שייך לאדום, על כן לא ראה משה, וכן עמון ומואב, כדאיתא בב״ב (נו,א)}.

{והנה בגבולי ארץ ישראל שכתוב בפרשת מסעי, כתיב גבול הנגב (במדבר לד,ג) ״מקצה ים המלח קדמה״, ואם נאמר שים המלח דרומי לצוער, א״כ קשה אמאי לא ראה משה הלאה עד ים המלח. אלא להיפך, דצוער (היא) הלאה מקצה ים המלח לצד דרום, והיה הגבול שנצטוו לכבוש רק – עד קצה ים המלח, אבל הלאה עד צוער היה מנחלת אברהם ולא ניתן לישראל בימי יהושע כמו קיני קניזי וקדמוני. אבל מ״מ ראה משה עד שם, ללמד שחייב בתרומות ומעשרות, והיא גמרא בב״ב (נו,א) ׳כל שהראהו הקב״ה למשה חייב במעשר׳, ומיושבת קושיית התוספות בד״ה כל}.

1. עד עתה הראהו מהצפון הרחוק עד נגד מקום מעמדו, עתה מראהו ממקום ממעמדו לכיוון דרום.

2. הקצה של ארץ יהודה בדרום.

3. שהרי מקום מעמדו של משה היה ״בערבות מואב מעבר לירדן ירחו״, כלומר מקביל לירחו שבא״י. וכתב הרמב״ן: ויזכיר ״בקעת יריחו״ בעבור היותה בקעה עמוקה ולא היתה נראית מראש ההר, אבל הראהו במעשה נס.

4. אך לא ברור מדוע הזכיר את ״בקעת ירחו״ אחרי שכבר פנה דרומה עד הנגב.

5. לכיון דרום.

6. לא שמענו על ׳מדבר סדום׳, אולי אזור סדום.

עיר התמרים – בספרי מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים מטיילים בו וכן הוא אומר וכו׳ ד״א מלמד שהראהו סמוכה מצדה (אצל גן עדן) גיהנם שהיא קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה וכה״א עיר התמרים עד צוער אלו מציקי ישראל כו׳. כוונתו להך דתני סוכה ל״ב, שני תמרות יש כו׳ ועולה עשן מביניהם כו׳, וזהו פתחה של גיהנם, וזה אמר וכה״א עיר התמרים שבין שני התמרים ולכן קצרה היא מלמעלה וכו׳. ועיין מנחות דף צ״ט ע״ב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון