×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כה) וְֽאִם⁠־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת⁠־הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק⁠־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר⁠־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ׃
But if the man finds the lady who is pledged to be married in the field, and the man forces her, and lies with her; then only the man who lay with her shall die.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובחזקונימושב זקניםרלב״גמנחת שיר׳ י״ש ריגייונתווסף למלבי״םנצי״במשך חכמהתורה תמימהעודהכל
אין לי אלא בעיר בשדה מנין תלמוד לומר ואם בשדה ימצא האיש.
ושכב עמה – פרט לשאחד מחזיק ואחד שוכב דברי רבי יהודה.
ומת האיש אשר שכב עמה לבדו – הראשון בסקילה והשני בחנק.
סליק [פיסקא]
"And if in the field the man find the betrothed maiden and lie with her": to exclude an instance where one holds her and the other lies with her, (in which instance there is no death penalty.) These are the words of R. Yehudah.
"then the man who lay with her shall be put to death (by stoning) alone: the first, by stoning, (because he violated a virgin); the second, (if there is one,) by strangulation. These are the words of Rebbi.
[End of Piska]
אין לי אלא בעיר בשדה מנ׳ ת״ל ואם בשדה ימ׳ הא׳ בא הכת׳ לפטור את האנוס והרי דברים קל וחומר מה אם ע״ז חמורה פטר בה את האנוס שאר המצות שבתורה אינו דין שיפטור בהן את האנוס:
והחזיק בה הא׳ ושכ׳ עמ׳ פרט לשאחד מחזיק ואחד שוכב דברי ר׳ יהודה:
ומת האיש אש׳ שכ׳ עמ׳ בסקלה:
לבדו הרי שבאו עליה עשרה ועדיין היא בתולה כולן בסקלה:
רבי אומר הראשון בסקלה וכולן בחנק שנ׳ ומת האיש אש׳ שכ׳ עמ׳ לבדו:
וְאִם בְּחַקְלָא יַשְׁכַּח גּוּבְרָא יָת עוּלֵימְתָא דִּמְאָרְסָא וְיַתְקֵיף בַּהּ גּוּבְרָא וְיִשְׁכּוֹב עִמַּהּ וְיִתְקְטִיל גּוּבְרָא דִּשְׁכֵיב עִמַּהּ בִּלְחוֹדוֹהִי.
But if a man find the betrothed damsel in the field, and prevail against her, and lie with her, then only the man who lay with her shall be put to death;
ואין באפי ברה ישכח גברה ית רביתהא דמארסה ויתקוףב בה גברא וישמש עמא [ותקטלוןג ית גברא דשמש עמה]⁠ד לבלחודוי.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״רביתה״) גם נוסח חילופי: ״טליתה״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ויתקוף״) גם נוסח חילופי: ״ויתוקף״.
ג. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע גם נוסח חילופי: ״ויתקטל״.
ד. המלים בסוגריים המרובעים הושמטו ע״י הדומות בכ״י ניאופיטי 1 והושלמו בגיליון שם.
ואין בברא ישכח גברא ית עולימתא דמיקדשא ויתקיף בה גברא וישמש עימה ויתקטל גברא דשמש עימה בלחודוי.
But if a man find a damsel in the wilderness, and do violence to her and lie with her, the man only shall die who lay with her,
ואן וג׳ד אלרג׳ל אלג׳אריהֵ אלממלכהֵ פי אלצחרא פאמסכהא וצ׳אג׳עהא פליקתל ד׳לך אלרג׳ל אלמצ׳אג׳עהא וחדה
ואם ימצא האיש את הנערה המאורסת בשדה והחזיק בה האיש ושכב עמה, יומת האיש אשר שכב עמה לבדו,
פס׳: ואם בשדה ימצא האיש1להביא כל שבענין השדה. והחזיק בה האיש ומת האיש אשר שכב עמה לבדו:
1. להביא כל שבענין כו׳. היינו שהיתה אנוסה וכ״ה בספרי:
'ואם בשדה וגו, if this rape had taken place on an field, far from civilization and help; you might argue that there is not much difference between rape in this paragraph and that in the previous paragraph, as the fact that the Torah decrees the death penalty for her attacker makes it is clear that witnesses must have been at hand, otherwise how could her attacker have been brought to justice? We have to answer that there is a basic difference between a rape that takes place in an open field, of a woman who walked there without a chaperone, and rape in a city where a woman feels safe in walking the streets alone, unaccompanied. If the victim did not raise her voice in the city when attacked, where the chances are great that her cries will be heard, we must interpret this as tacit consent on her part, hence the more severe type of the death penalty. If that woman was attacked while walking alone in the field, and she had raised her voice and by chance her rape had been observed by witnesses who had heard her cries, and the attacker had been caught then he is brought to justice; he would be brought to justice even if she had not cried out, as we give her credit for having been afraid that if she cried out her attacker would also kill her. She is therefore not considered as having consented to her violation. The Torah does not justify her tacit compliance, but even if she told the witnesses not to interfere, she is not executed, as her compliance is presumed to have been influenced by fear for her life. The Torah even excuses her behaviour if when the witnesses arrived the rape was in full progress and her libido had been aroused by her attacker. Whenever there exists doubt about the victim of a rape having consented tacitly, no court will punish her. [Public opinion might. Ed.]
ואם בשדה ימצא האיש את הנערה – וא״ת מ״ט עבד רחמנא תרתי בבי לחלק בין עיר לשדה, אפילו בעיר נמי תמצא אונס ורצון, ולכתוב הכי ומצאה איש ושכב עמה דהיינו ברצון, והדר לכתוב והחזיק בה האיש ושכב וגומר ונראה דהיינו אונס. וי״ל דלהכי נקט שדה דמיירי בדבר השוה, כמו שמצאו אותן עדים בעיר שהיו נזקקין זה עם זו והתרו אותם ואמרו תפרשו זה מזו ואם לאו תתחייבו מיתה על פי ב״ד ולא קבלו, מסתמא גם היא ברצון עשתה דאלו צעקה מצאה מושיע מסתמא, אבל אם בשדה מצאום בכה״ג אמרינן הוא נהרג דוקא משום דאמרינן מסתמא צעקה ולא מצאה מושיע. ואי אמרת מ״ט לא פירשה ממנו כשהתרו בה כיון שהיתה (אחותו) [אנוסה], וי״ל דאמרינן דיצרה אלבשה אח״כ והוייא תחלתה באונס וסופה ברצון.
והחזיק בה האיש – רוצה לומר: שלקחה בחזקה ובאונס.
<וְֽאִם בשדה: הוי״ו בגעיא בספרי׳ מדוייקי׳ כ״י ובדפו׳ קדמון, וכן הוא בחילופים1 לבן אשר.> [וְֽאִם⁠־בַּשָּׂדֶ֞ה].
<את הַנַעֲרָ: רה ק׳.⁠א> [את⁠־הנער כ׳, אֶת⁠־הַֽנַּעֲרָה֙ ק׳].
<וְהֶחֱזִֽיק⁠־בה: מאריך בזי״ן ולא בה״א.> [וְהֶחֱזִֽיק⁠־בָּ֥הּ].
1. בחילופים: חילופים-ד.
א. ראה הערתי בבר׳ לד ג (׳את הנער׳).
והחזיק בה האיש – שהיתה רוצה לברוח ממנו לולי כי הוא חזק ממנה:
[קה] והחזיק בה האיש מיותר ודריש פרט לאחד מחזיק ואחד שוכב והמפרשי׳ פי׳ שהוא באופן שאם לא הי׳ האחד מחזיק לא היה השני שוכב והוי כשנים שעשו דפטורין. ואחרים הקשו ע״ז ופירשו דגזרת הכתוב שאם א׳ החזיק פטור השוכב מסקילה רק בחנק. וב׳ הפירושים דחוקים. ע״כ נ״ל לבאר כי כיון דכתיב כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. והקם הוא המחזיק. וה״א שהקם עליה ומסרה לכך הוי כרוצח לכן ממעט שאינו חייב רק אם הוא המחזיק וגם השוכב. ומפי גדול א׳ שמעתי שקאי אלמטה אדין דמצילין אותה בנפשו וכדאמרי׳ בסנהדרין (דף ע״ג) ור״י הא דאמר רחמנא קטליה משום דמסרה נפשה לקטלא כו׳ ופי׳ רש״י ז״ל שיש צנועות שמוסרות א״ע להריגה ופי׳ לפי׳ שאם תעמוד נגדו ולא תניח לו לעשות יהרגנה ולכן חשוב כרודף וכן איתא בתוספתא סנהדרין פי״א בסופו רי״א אם אמרה וכו׳ מפני מה מצילין אותם בנפשו שאם היו מוחין בידו בא על עסקי נפשות, וקמ״ל דאם א׳ שוכב וא׳ מחזיק אין מצילין אותה בנפשו שהאיש המחזיק לא יניח להרגה בשביל שחברו ישכבנה. ודפח״ח:
לבדו מיותר ודריש ללמד שאף אם הראשון בא עליה שלא כדרכה ועדיין היא בתולה אפ״ה השני רק בחנק:
{והחזיק בה: להלן פסוק כ״ח כתיב ״ותפשה״, וכאן כתיב ״והחזיק בה״, דמשמעו יותר בחוזק מ׳תפישה׳1, כמו שכתבתי בספר שמות (ד,ד)2. והיינו משום דארוסה שדומה כאילו רוצחה נפש (פסוק כ״ז), מסתמא משתמטת הרבה ולוחמת עמו, אבל הוא החזיק בה ביותר. מה שאין כן פנויה}.
ושכב עמה: בספר ויקרא (טו,לה) ביארנו דבכל מקום דכתיב לשון ״עמה״ בשכיבה, משמעו – ברצון, דבאונס כתיב (בראשית לד,ג) ״ושכב אותה״3. ובא ללמדנו כאן, דאפילו היה סופה ברצון, מ״מ כך הדין4, וכמו שכתבתי לעיל (פסוק כ״ג). ועוד קמ״ל דהוא הדין לענין שאר עונש בית דין כאשר יבואר (פסוק כ״ו).
1. וכן באונקלוס, בפסוקנו תרגם ״ויתקיף בה״, ובפסוק כ״ח תרגם ״ויחדינה״.
2. על הפסוק ״שלח ידך ואחוז בזנבו, וישלח ידו ויחזק בו״.
3. וא״כ מדוע כאן בפסוק העוסק באונס כתוב לשון ״עמה״. יצויין כי גם המלבי״ם, הכתב והקבלה ועוד אחרונים מבארים כך את ההבדל בין ״עם״ ובין ״את״.
4. ״ומת האיש... לבדו״.
ושכב עמה – פרט לאחד מחזיק ואחד שוכב דברי ר׳ יהודה. הנה בגמרא פרק בן סו״מ דף ע״ג נתבאר כי בהא דרודף ניתן להצילו בנפשו חלוקים ר׳ יהודה וחכמים דר״י סובר דרודף אחרי חייבי כריתות מה דצותה התורה להרגו משום דמסרה נפשה לקטלא שלא תבעל לו שהיא בודאי לא תניח להיבעל והוא יעמוד עליה ויכול להיות מזה שתיהרג, לכן הורגין אותו, ובאומרת הניחו לו אין הורגין אותו וחכמים חולקים עליו וסברי דטעמא משום דקפיד רחמנא אפגמה דילה, דמה שרוצה לפגום אותה בביאת איסור של כרת הוא כשרוצה להרגה, לכן אף אם מניחתו שלא יהרגנה ג״כ נהרג, יעו״ש. ולכן ר׳ יהודה לטעמו סובר דאם אחד מחזיק ואחד שוכב איתמעיט מדין רודף דילפינן מהך פרשה ולית בזה דין רודף, דודאי אם תעמוד על נפשה לא יהרגנה המחזיק בה כדי שיוגמר תאותו של השוכב, וכיון שאינו בא על עסקי נפשות, לכן פטור מדין רודף, אבל אם הוא מחזיק והוא שוכב ודאי אם תעמוד כנגדו אש בנעורת, יבא להרגנה ג״כ לגמור תאותו וחפצו, וזה ר׳ יהודה לטעמו. ויצא לו זה מהפסוק, דבכל מקום שמדבר על האונס כתיב ותפסה ושכב עמה, והיא לא נתפסה שזה מורה שהשכיבה היה ע״י תפיסה ואונס, אבל כאן כתוב והחזיק שמספר לנו שהאונס היה ע״י שהחזיק בה אטו זה גורם הפטור, יהיה האונס מצד מה שהוא היא פטורה, וא״כ דמורה לנו שדוקא אם השוכב היה הוא המחזיק בה לא שהמחזיק אחר אז אין דינו כדין רודף. ובפנויה אמר השוכב עמה למעט התופס לאחר פטור התופס מקנס ורק השוכב נותן קנס. ודו״ק.
לבדו – [מה ת״ל, ללמד שאם הוא גדול והיא קטנה נסקל הוא לבדו].⁠1 (קדושין י׳.)
1. לאפוקי מדעת ר׳ אושעיא דס״ל דבעינן שיהיו שניהם שוין בשיעור עונשין, כלומר שיהיו שניהם גדולים, ואם רק אחד מהם גדול דהוי בחנק ולא בסקילה ויליף מפסוק כ״ב דלעיל ומתו גם שניהם בדין אשת איש, אבל לא קיי״ל כותי׳ כמש״כ שם, ועיין מש״כ שם אות קע״ג.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובחזקונימושב זקניםרלב״גמנחת שיר׳ י״ש ריגייונתווסף למלבי״םנצי״במשך חכמהתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144