×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) כִּ֚י יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם⁠־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃
for Hashem your God is He who goes with you, to fight for you against your enemies, to save you.⁠"
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ירמב״ןר׳ בחייטור הפירוש הארוךרלב״גשפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
[פיסקא קצג]
כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם – מי שהיה עמכם במדבר הוא יהיה עמכם בעת צרה וכן הוא אומר (שמות י״ד:י״ד) ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון.
להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם – משרפים ועקרבים ורוחות הרעים.
[ודברו השוטרים] – עד כאן משוח מלחמה מדבר מיכן אילך ודברו השוטרים.
[אשר נשא אשה] – אפילו אלמנה אפילו שומרת יבם אפילו שמע שמת לו אחיו במלחמה חוזר.
[ילך וישב לביתו] – הכל שומעים דברי כהן מערכי המלחמה והם חוזרים ומספקים מים ומזון לאחיהם ומתקנים את הדרכים.
ודברו השוטרים – יכול דברים אחרים כשהוא אומר (דברים כ׳:ח׳) ויספו השוטרים לדבר אל העם מלמד שהם הדברים ומה תלמוד לומר ודברו השוטרים כיון שהתחיל שוטר לדבר כהן משמיע להם כתנאים הללו.
[Piska 193]
"For it is the Lord your G-d who goes with you to do battle with your foes": He who was with you in the desert will be with you at this time.
"to save you": from snakes, scorpions, and adverse winds.
Thus far the Cohein anointed for war speaks; from this point on, the officers. (whether he has betrothed a virgin or a widow, even one awaiting levirate marriage, and even if he has heard that his brother died in the war, he returns.)
All of them (the returnees) heed the words of the Cohein at the battle formation and return and supply water and food for their brothers and repair the roads.
Thus far the Cohein anointed for war speaks; from this point on, the officers. I might think (that they speak) their own words, but (8) "Then the officer shall speak further" already speaks of their own words. How, then, are we to understand "Then the officers shall speak"? As referring to the words of the Cohein appointed for war. How so? The Cohein spoke and an officer relayed what he said.
[End of Piska]
כי ה׳ אלהי׳ הה׳ עמ׳ הן באין בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום:
פלשתים באו בנצחונו של גלית מה היה בסופו שנפל בחרב והם נפלו עמו:
בני עמון באו בנצחונו של שובך מה היה בסופו סופו שנפל בחרב והן נפלו עמו אבל אתם אין אתם כן אלא כי ה׳ אלהי׳ ההלך עמכם להל׳ אתכם זה מחנה הארון וכל כך למה לפי שהשם וכנויו מונחין בארון:
ד״א אל ירך לבב׳ אל תי׳ ואל תח׳ ואל תע׳ כנגד ארבעה דברים שהמלכות עושה מגיפים מריעים צווחים ורומסים מפני מה טעמו של דבר כי ה׳ אלה׳ הה׳ עמ׳:
להל׳ לכם עם אי׳ להוש׳ אתכם משרפים ועקרבים ומרוחות הרעות אתה אומר להושיע אתכם משרפים ומעקרבים ומרוחות הרעות או אינו מדבר אלא מאיביכם וכשהוא אומ׳ להל׳ לכם עם איבי׳ הרי איביכם אמורים הא מה ת״ל להוש׳ את׳ מנחשים ומעקרבים ומרוחות הרוחות:
אֲרֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן דִּמְדַבַּר קֳדָמֵיכוֹן לְאָגָחָא לְכוֹן קְרָב עִם בַּעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן לְמִפְרַק יָתְכוֹן.
for the Lord your God (is He) who goes before you to fight for you against your enemies, to save you.
ארום י״י אלהכון דאיקר שכינתיה מדברה ביניכון למסדרהא לכון סדרי קרביכון עם בעלי דבביכון למשיזבה יתכון.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דאיקר שכינתיה מדברה ביניכון למסדרה״) גם נוסח חילופי: ״דמדבר קדמיכון״.
ארום י״י אלקכון שכינתיה מידברא קדמיכון לאגחא מטולכון עם בעלי דבביכון למפרוק יתכון.
for the Shekinah of the Lord your God goes before you to fight for you against your enemies, and to save you.
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם – מִשְּׂרָפִים וְעַקְרַבִּים וְרוּחוֹת הָרָעִים. עַד כָּאן הָיָה מְשׁוּחַ הַמִּלְחָמָה מְדַבֵּר, מִכָּאן וְאֵילָךְ וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים.
לִאַןַ אללַהַ רַבַּכֻּם אַלסַּאאִרֻ נֻורֻהֻ מַעַכֻּם לִיֻחַארִבַּ לַכֻּם אַעדַאאַכֻּם וַיַגִ׳יתַּ׳כֻּם
כי ה׳ אלהיכם, הולך אורו אתכם להלחם לכם נגד אויביכם, ויושיע אתכם.
כי י״י אלהיכם – הם באים בניצחונםא של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באיםב בנצחונו של גולית, מה היה סופו, נפל ונפלו עמו.
ההולך עמכם – זה מחנה הארון.
א. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד 34, דפוס רומא: ״בנצחונו״. בכ״י ליידן 1, לונדון 26917: ״בניצחונו״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1, דפוס רומא. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד אופ׳ 34, דפוס שונצינו: ״באו״.
כי י"י אלהיכם וגו'‏ FOR HASHEM YOUR GOD [IS HE WHO GOES WITH YOU] – They come to war relying on the conquering strength of human beings (lit., flesh and blood) but you come relying on the strength of the Omnipresent God! The Philistines once came to war relying on the strength of Goliath – what was his end? He fell and they fell with him (Sotah 42a).
ההלך עמכם [FOR HASHEM YOUR GOD] GOES WITH YOU – this refers to the camp of the Holy Ark (the camp that has the Holy Ark in its midst, i.e. the camp of the Levites) (Sotah 42a).
וטעם: כי י״י אלהיכםא ההלך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם – יזהירם שלא ירך לבבם ולא ייראו מן האויבים, ויאמר שלא יבטחו בזה בגבורתם לחשוב בלבם גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה,⁠1 רק שישיבו לבם אל השם ויבטחו בישועתו, ויחשבו כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה, רק כי רוצה השם את יריאיו אתב המיחלים לחסדו (תהלים קמ״ז:י׳-י״א). ואמר: להלחם לכם עם אויביכם – כי יפילם לפניהם לחרב, ואמר: להושיע אתכם – שהם ינצלו במלחמה ולא יפקד מהם איש. כי יתכן שינצחו את אויביהם וימותו גם מהם רבים כדרך המלחמות, ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלשים וששה איש (יהושע ז׳:ה׳-ז׳), כי במלחמת מצוה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה כי לי״י המלחמה.⁠2
1. השוו ללשון הפסוק בירמיהו מ״ח:י״ד.
2. השוו ללשון הפסוק בשמואל א י״ז:מ״ז.
א. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255 נוסף כאן בגיליון: ״הוא״.
ב. כן בכ״י פריס 222, דפוס ליסבון, וכן בפסוק. בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2 חסר: ״את״.
The purport of the verse, For the Eternal your G-d is He that goeth with you, to fight for you against your enemies, to save you1 is to admonish them against becoming faint-hearted and that they should not fear their enemies. He states that they are not to rely in this matter on their own strength, thinking in their hearts. We are mighty men, and valiant men for the war,⁠2 but instead they are to turn their hearts only to G-d and rely on His help, thinking that He delighteth not in the strength of the horse, and He taketh no pleasure in the legs of a man,⁠3 for The Eternal taketh pleasure in them that fear Him, in those that wait for His mercy.⁠4 He states to fight for you against your enemies5 meaning that He will make them fall before you by the sword. He states to save you6 meaning that they will be spared in battle and that not a man among them will be missing,⁠7 for it would be possible that they vanquish their enemies and that many of them, too, would die, as is the way of battles. Therefore Joshua cried out8 when about thirty and six men9 fell in [the battle of] Ai, for in His commandatory war not one hair of their heads should have fallen to the ground,⁠10 for the battle is the Eternal's.⁠11
1. (4).
2. Jeremiah 48:14.
3. Psalms 147:10.
4. Ibid., (11).
5. (4).
6. (4).
7. See Numbers 31:49.
8. Joshua 7:7.
9. Ibid., (5).
10. I Samuel 14:45.
11. Ibid., 17:47.
להושיע אתכם – כלומר שיציל אתכם לגמרי במלחמה ולא יפקד מכם איש כמו שאירע במלחמת מדין שכתוב שם (במדבר ל״א:מ״ט) ולא נפקד ממנו איש, שהרי מנהג העולם בשאר האומות אע״פ שמנצחין שיאבדו רבים מהם, אבל במלחמת מצוה הם ינצחו את הכל ואחד מהם לא ימות שם, ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלשים וששה איש, ודרשו רז״ל זה יאיר בן מנשה ששקול כרובם של סנהדרין.
להושיע אתכם, "to save you.⁠" This promise refers to total salvation, i.e. that the Israelites would not suffer casualties in their war of conquest against the seven Canaanite nations. It will be just like the punitive campaign against Midian when not a single Israelite soldier was even hurt (Numbers 31,49). It is customary that even victorious armies sustain many casualtis in battle. A war fought as a divine commandment is one when the people carrying out the commandments will prove immune. This is why Joshua was so upset when in the first battle of Ai his army sustained 36 casualties (Joshua 7,5-7). Actually, according to a commentary in Sanhedrin 44, the "36" casualties were merely a single soldier named Yair ben Menashe, who was such an outstanding person that he was considered as equivalent to 36 members of the 71-member Sanhedrin.
כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם – פי׳ מזהירם שלא ייראו וגם לא יבטחו בגבורתם לחשוב בלבב כי הם גבורים למלחמה אלא ישיבו לבם לשם ויבטחו בו. ואמר:
להושיע אתכם – אעפ״י שאמר להלחם לכם כי באפשר שילחם להם ויפיל אויביהם לפניהם ומ״מ ימותו גם מהם כדרך כל המלחמות ולכך הבטיחם שהשם יושיעם ולא יפקד מהם איש. והנה הכהן שהוא עובד השם מזהירם ביראתו ומבטיחם אבל השוטרים מדברים בנוהג שבעולם פן ימותו כי בדרך הארץ ימותו אנשים במלחמות גם ממכת הנוצחים. וציוה לשוב על שלשה כי לבו על ביתו ועל כרמו ועל אשתו ולא למלחמה על כן ינוס ויניס אחרים:
כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם, "for the Lord your God is the One going with you.⁠" The details about who is subject to the draft are meant to remind us that in spite of our feeling physically superior to our enemies, success in war, as in other enterprises that are facing opposition, depends on God's being on our side. If He is, we will win, if not, our numerical superiority or our superior weaponry will not secure us victory either.
להושיע אתכם, "to save you.⁠" Moses adds these words even though he had already told the people that God would participate as a Warrior on their side. The reason is that even victory in war does not mean that the winning side does not sustain casualties, sometimes very heavy casualties. Moses assures the people that in justified wars God would ensure that they would not sustain such casualties.
A priest, who is a servant of Hashem, warns the assembled soldiers to be God-fearing, and to be confident of His help. The שוטרים, the enforcers of the law, are concerned with the more mundane aspects of warfare, the fact that people worry about their lives when exposed to abnormal dangers. He concentrates on three major concerns of such young soldiers, the betrothed, the ones engaged in building a house, and the ones who just began to establish an economic base for themselves, by planting a vineyard, but not having tasted any of its fruit. These three groups of young men are sent home before the battle is joined.
כי י״י אלהיכם וגו׳ – כי י״י שהוא מנהיג אתכם ומשגיח הנה הוא הולך עמכם למלחמה, רוצה לומר: ששכינתו דבקה בכם להלחם בעבורכם עם איביכם או להושיע אתכם מידם כאמרו י״י ילחם לכם והראה בזה המאמר שאם יהיו ישראל ראויים שינצחו אויביהם מפני שקדם בדרכי התורה הנה השם יתעלה הולך עמם להלחם בעבורם עם אויביהם ואם אין ישראל באופן שתדבק בהם כמו ההשגחה הזאת או שלא שלם עון אויביהם עדיין הנה השם יתעלה הולך עמם במחנה להושיע אותם מיד אויביהם.
זה מחנה הארון. דאין שייך על הקב״ה למימר ההולך עמכם, דהא מלא כל העולם כבודו. לכך פי׳ זה מחנה וכו׳:
This refers to the camp of the sacred ark. Because it is impossible to say that it refers to the Holy One Blessed Is He that He marches with you, since the whole world is full of His glory. Therefore he explains, "This refers to the camp, etc.⁠"
להלחם וגו׳ להושיע וגו׳ – פירוש להלחם וגו׳ לאבד אויביכם, ואומרו להושיע וגו׳ פירוש שלא ימות מבני ישראל אחד במלחמה, וזה הוא עיקר הנס שתהיה המלחמה כבדה באויביהם ולא יפקד אחד מבני ישראל, ואולי כי לזה נתכוון במה שאמר בתחילת הכתוב ה׳ אלהיכם הזכיר הרחמים והדין, רחמים להושיע ישראל, דין לאבד אויביהם, וזולת זה היה די באומרו כי אלהיכם הולך.
להלחם לכם... להושיע אתכם, "to do battle for you with your enemies and to save you.⁠" The meaning of להלחם is to destroy your enemies, whereas the additional להושיע אתכם means to ensure that not one of you becomes a casualty of war. This last point is always the essence of the miracle by means of which we know that God fights on our side. This may be the reason that at the beginning of the verse the Torah mentions ה' אלוהיכם emphasising that both the attribute of Mercy and the attribute of Justice are involved here. The attribute of Mercy expresses itself by saving the Israelites, the attribute of Justice by destroying its adversaries. Had it not been for the Torah wanting to emphasize this it only had to write כי אלוהיכם הולך.
כי ה׳ אלהיכם וגו׳ – הם הולכין בנצחונו של בשר ודם ואתם הולכין בנצחונו של מקום.
ההלך עמכם – זה הארון וכנגד ד׳ דברים שהם עושין אמרו כאן ג״כ ד׳ דברים כנגד אל ירך שהוא בשעה שהם עדיין בביתם כנגד זה אמר כי ה׳ אלהיכם. וכנגד אל תיראו שהוא בשעת הליכה כנגד זה אמר ההלך עמכם. וכנגד אל תחפזו שהוא בתחילת המלחמה כנגד זה אמר להלחם לכם. וכנגד אל תערצו שהוא באמצע המלחמה כנגד זה אמר להושיע אתכם.
ההלך עמכם – כמו ההולך עמכם ולהושיע אתכם, באופן שלא יפול מכם איש, שמדרך העולם שגם מן הנוצחים יפלו במלחמה, אבל ה׳ יתברך יושיעם, ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלשים וששה איש, כי במלחמות מצוה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה, כי לה׳ המלחמה, והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו ויבטיחם, אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם פן ימות במלחמה, כי כן דרך ארץ במלחמות שימותו מפה ומפה:
ההולך עמכם – אין הכוונה על הארון, אלא על האל ממש, והעד למטה (כ״ג:ט״ו) כי ה׳ אלהיך מתהלך בקרב מחניך וכו׳ ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.
[קג] כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם – ר״ל הלא כחם כח טבעיים, ולכם יש עזר מה׳ כמ״ש אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה׳ אלהינו נזכיר, והלא אתם רואים שהוא ההולך עמכם במדבר וא״כ יהיה עמכם בין להלחם בשבילכם עם אויביכם, ובין להושיע אתכם מיתר רעות שיקרו בעת מלחמה במדבריות כמו נחשים ועקרבים ורוחות רעות:
ההולך עמכם: ׳זה מחנה הארון׳ (סוטה מב,א)1 והשגחתו בפרטות. ״להלחם לכם וגו׳״ להצליח בכלל המלחמה לנצח. ״להושיע אתכם״ כמו שכתב הרמב״ן דאפילו המנצחים נדרשים לישועה לכל יחיד שלא יהרג, ולצאת מן המלחמה בשלום2.
1. וכן הוא ברש״י על-אתר.
2. בקטע המתחיל ואמר ״להושיע אתכם״ (אחרי שכבר הבטיח ״ההולך עמכם להלחם לכם״): שהם ינצלו במלחמה ׳ולא יפקד מהם איש׳ (ע״פ במדבר לא,מט), כי יתכן שינצחו את אויביהם וימותו גם מהם רבים, כדרך המלחמות. ועל כן צעק יהושע (ז,ז) בנפול מהם בעי כשלושים וששה איש, כי במלחמת מצוה שלו לא היה ראוי ׳שיפול משערת ראשם ארצה׳, כי ״לה׳ המלחמה״ (שמואל א יז,מז).
ההולך – כמו למעלה ג׳:כ״א. במשנה אמרו רבותינו, שזה מחנה הארון (השוה יוסף בן מתתיהו ג׳:י׳, והלאה). לפי זה משמע, שהיו רגילים לקחת עמהם את ארון העדות בכל מלחמה. אבל בירושלמי שקלים ריש פרק ששי וסוטה פרק שמיני הלכה ג (כ״ב:) נחלקו בזה רבי יהודה בן לקיש ורבנן: רבי יהודה בן לקיש אומר שהיו שני ארונות, באחד היו הלוחות והוא נשאר תמיד באהל מועד, בשני היו שברי לוחות, והוא יצא עמהם למלחמה; אבל חכמים אומרים שלא היה אלא ארון אחד ולא יצא למלחמה אלא פעם אחת בימי עלי ונשבה (השוה בענין זה את פירושנו למעלה י׳:א׳-ב׳).
כי ה׳ אלהיכם – הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום.⁠1 (סוטה מ״ב.)
ההלך עמכם – זה מחנה הארון.⁠2 (שם שם)
1. זה הוא נתינת טעם למאמר הקודם אל ירך לבבכם אל תיראו וכו׳, ואמר למה כן, מפני שאתם באים בנצחונו של מקום, והוא יושיעכם.
2. ר״ל מחנה ישראל הלוחמים שהביאו הארון עמם ששברי הלוחות מונחים בתוכו, ובירושלמי איתא ויש אומרים זה השם הניתן בארון.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ירמב״ןר׳ בחייטור הפירוש הארוךרלב״גשפתי חכמיםאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״למלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144