Devarim 20 – דברים כ‏ – Mikraot Gedolot

לאבד שבעה עממים מארץ ישראל – רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה קפ״ז, סמ״ג מצוות עשה קי״ז. מפסוקים אחרים – ספר החינוך תכ״ה

כי החרם תחרימם – יכול תהא ביזתם אסורה לך תלמוד לומר (דברים ו׳:י״א) ובתים מלאים כל טוב.

החתי והאמורי הכנעני והפריזי והחוי והיבוסי – כשהוא אומר כאשר צוך ה׳ אלהיך לרבות את הגרגשי.

"But you shall utterly destroy them": I might think that their spoil were forbidden to you; it is, therefore, written (Ibid. 6:11) "and houses full of all good.⁠" "the Chitti, the Emori, the Canaani, etc.⁠"

"as the Lord your G-d commanded you": to include the Girgashi.

[End of Piska]

כי החרם תח׳ מצות עשה:

החתי והאמ׳ הכנע׳ והפר׳ הח׳ והיבו׳ הגרגשי מנ׳ ת״ל כאשר צוך ה׳ אלהיך הרי אתה דן נאמר כאן צווי ונאמר להלן (דברים ל״א:ה׳) צווי מה צווי שנ׳ להלן בשבעה עממים הכת׳ מדבר אף צווי שנ׳ כאן בשבעה עממים הכת׳ מדבר:

אֲרֵי גַּמָּרָא תְגַּמְּרִנּוּן חִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי כְּנַעֲנָאֵי וּפְרִזָּאֵי חִוָּאֵי וִיבוּסָאֵי כְּמָא דְּפַקְּדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ.

but utterly destroy them, Hittites and Amorites, Kenaanites and Pheresites, Hivites and Jebusites, as the Lord your God has commanded you;

ארום משיצייה תשיצון חתיי ואימוריי כנעניי^א ופריזיה וחיווייה ויבוסייה^ב היך מה די פקד יתכון י״י אל⁠{ה}⁠כון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״חתיי ואימוריי כנעניי״) גם נוסח חילופי: ״יתהון חתאי ואמוראי וכנעני״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״כנעניי ... ויבוסייה״) נוסח אחר: ״וכנעני ופריזאי וחיוואי ואיבוסאי״.

ארום גמרא תגמרינון חיתאי ואמוראי כנענאי ופריזאי וחיואי ויבוסאי היכמא דפקידכון י״י אלקכון.

for destroying ye shall destroy them, Hittites, Amorites, Kenaanites, Pherizites, Hivites, and Jebusites, as the Lord your God hath commanded you;

בַּלִ אתּלִפהֻם אִתּלַאפַא אַלּחִתִּיִּינַ וַאלּאַמֻורִיִּינַ וַאלּכַּנעַאנִיִּינַ וַאלּפַרִזִיִּינ וַאלּחַוִּיִּינַ וַאלּיַבּוּסִיִּין כַּמַא אַמַרַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ

אלא, השחת אותם השחתה, את החתיים והאמוריים והכנעניים והפרזיים והחויים והיבוסיים, כפי-שפקד עליך ה׳ אלהיך.

כאשר צוך – לרבות הגרגשי.

כאשר צוך [BUT YOU SHALL DOOM THEM TO DESTRUCTION: THE HITTITES, … AND THE JEBUSITES,] AS [HASHEM YOUR GOD] HAS COMMANDED YOU – The words: "as God has commanded you" are intended to include the Girgashites (the seventh nation that is not mentioned here) (Sifre Devarim 201:4).

פס׳: כי החרם תחרימם – יכול יהא ביזתן אסורה ת״ל (דברים י) ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת. החתי והאמרי והכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך ה׳ וגו׳ ¹לרבות הגרגשי:

1. לרבות הגרגשי. אף שפינה מקומו אעפ״כ ביזתו מותרת (ז״א) כגון בני גבעון שהחיה יהושע. הגר״א בא״א כתב ובגבעונים שהערימו אותם ואם לא הערימו היו נהרגין אף שעשו שלום משום שהשלום שעשו הי׳ אחר שעמדו במרדם שיהושע היה שולח אגרות מי שישלים יבוא וישלים ומי שרוצה לפנות יפנה ומי שרוצה לעשות מלחמה יעשה עכ״ל. וזה שלא כדברי המחבר דהכא:

ולא הזכיר הגרגשי, כי הוא המעט והקטן שבכולן.

Moses does not mention the Girgashites,⁠¹ for they were the least and the smallest among them.

1. Canaanite nation. See Gen. 15:21.

כי החרם תחרימם – יכול תהא ביזתם אסורה לך ת״ל ובתים מלאים כל טוב (דברים ו׳:י״א).

כי החרם תחרימם, "but you shall utterly destroy them.⁠" You might think that also their belongings would be out of bounds to you, (as the booty from Jericho); in order to assure you that this is not so, the Torah wrote in Deut. 6,11, that you will capture (and keep) their houses and contents intact.

כי החרם תחרימם החתי והאמורי – הזכיר בכאן ששה עממין ולא הזכיר השביעי שהוא הגרגשי, לפי שהיה מעט וקטן שבכלן. ודרשו רז״ל הגרגשי פנה.

כי החרם תחרימם החתי והאמורי, "rather, you shall utterly destroy them; the Chivite, the Emorite, etc.⁠" In this instance the Torah enumerated only six of the seven nations omitting the Girgashi, either due to it's small size, or, as our Sages have explained, seeing they had emigrated as we mentioned earlier.

הא אם עשו תשובה ונתגיירו. פירוש, שקבלו עליהם שבעה מצות, אז רשאים לקבלם. דאם לא כן, פשיטא, למה לא נקבל אותם, דהיאך יעלה על הדעת שאם יתגיירו לגמרי שיהיו נהרגין. כך פירש הרא״ם. ואינו נכון, דאם כן תקשה גם כן אם קבלו עליהם שבעה מצות נמי היאך יעלה על הדעת ש⁠[לא] יחיו, שהרי מצווה עליו להחיותם, כדכתיב (ויקרא כה, לה) ״וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו גר ותושב וחי עמך״, והאיך סלקא דעתך להרוג. אלא דהוה אמינא כיון דכל כך היו מקולקלין אין לקבל אותם. הכי נמי אפילו אם פירוש נתגיירו גירות גמור – בעי קרא, שלא תאמר כיון דכל כך היו מקולקלין אין לקבל אותם:

וְהַפְרִזִּי: הזי״ן דגושה. [וְהַפְּרִזִּי].

לרבות את הגרגשי. ר״ל דו׳ אומות הוזכר בקרא, אבל גרגשי לא הוזכר, וכאשר צוך מרבה גרגשי. ומה שלא הוזכר בפירוש, מפני שלא נתקיים בו החרם תחרימם וגו׳, כי הגרגשי עמד ופנה מהם, כמו שפירש רש״י בפרשת כי תשא (שמות ל״ג:ב׳). [מהר״ן]: ומ״מ הוצרך לרבות אותו, שמ״מ הוא בכלל לא תחיה כל נשמה, ואם נמצא ממנו בתוך הו׳ אומות שגם הוא כמותם:

This adds the Girgashites. Rashi means to say that [only] six nations are mentioned in the verse but the Girgashites are not mentioned. And "as [Hashem] commanded you" includes the Girgashites. The reason the verse does not mention [them] explicitly is because [the command], "Annihilate are you to annihilate them, etc.,⁠" was not fulfilled regarding them, for the Girgashites rose up and fled [before Israel's conquest] as Rashi explains in parshas Ki Sisa (Shmos 33:2). (Maharan). Nevertheless, the verse [here] still needed to include them because they are included in [the command here], "You are not to leave any person alive.⁠" And if members of them are found among the six [remaining] nations, [you should know] that they too are like them.

כאשר צוך ה׳ – לרבות הגרגשי אף שהגרגשי פנה מעצמו הכתו׳ מיירי מקצת הגרגשי שנשארו שם.

החוי והיבוסי – ולא הזכיר הגרגשי אולי לפי שהיה גלוי וידוע לפניו יתברך שהגרגשי יצא מן הארץ וימלט:

כאשר צוך ה׳ אלהיך: בשבעה אומות שבארץ ישראל היתה האזהרה לעיל (ז,ב) ״החרם תחרים אותם״. כמו כן אותה עיר,⁠¹ אע״ג דשם לא הוזהרו לכלות הכל כמבואר לעיל (שם פסוק כ״ב)⁠², כבר ביארנו שם דמ״מ על אנשי חיל שהולכים למלחמה הוזהרו להכרית את הכל, וגם אשר ישארו אינו אלא משום ההכרח משום ״חית השדה״, מה שאין כן אלו, וכמו שכתבתי במקרא הקודם.

1. עיר אחת שנכבשה בארץ ישראל.

2. וא״כ מהו ״כאשר צוך ה׳ אלהיך״.

החרם – שורש חרם, בערבית حرم, פירושו לאסור, לפסול לגמרי מתשמיש אדם, להקדיש לגבוה. אם הדבר המוחרם מתועב אצל הקב״ה, אז פירוש תיבת חרם הוא לשון השמדה. בנוגע להוראה זאת של תיבת חרם, ראה באריכות את פירושנו לויקרא כ״ז:כ״ט וכן שולץ לדברים ז׳:ב׳.

החתי – יושבי הרי חברון האמצעיים (בראשית כ״ג:ז׳).

והאמורי – יושבי ההרים שבקצה הדרום. למעלה א׳:ז׳.

הכנעני – יושבי השפלה על יד הים וגדות הירדן (במדבר י״ג:כ״ט, דברים י״א:ל׳, יהושע י״א:ג׳ ועוד). הכנענים היו רוב יושבי הארץ ותפסו את מרבית שטחה, על כן נקראים כל יושבי הארץ על שמם. אבל מצינו גם שם החתי במובן זה, יהושע א׳:ד׳, מלכים א י׳:כ״ט, מלכים ב ז׳:ו׳.

והפריזי – יושבי הפרזות, לא מצינו במקרא היכן היו יושבים.

החוי – יושבי ההרים שבצפון על יד החרמון (יהושע י״א:ג׳, שופטים ג׳:ג׳), בשכם (בראשית ל״ד:ב׳) ובסביבות גבעון (יהושע י״א:י״ט).

והיבוסי – עיקר מושבם היה בירושלים (יהושע י״א:ג׳, ט״ו:ח׳ ועוד). הגרגשי, הנזכר למעלה ז׳:א׳ ובשאר מקומות, לא נזכר כאן. אמרו רבותינו זכרונם לברכה, שגרגשי פנו לאפריקי (השוה את פירושנו למעלה ז׳:א׳).

החרם תחרימם – עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת מלחמה אסורה, תני [ובאיזו מלחמה] במלחמת יהושע, דכתיב כי החרם תחרימם.⁠¹ (ירושלמי ע״ז פ״ד ה״ו)

כאשר צוך ה׳ – לרבות את הגרגשי² (ספרי).

1. באור הדבר נראה, כי העיקר תלוי האסור והמותר בזה אם הניחוה מדעת שאז בטלוה, משא״כ אם הניחוה מחמת מקרה כמו משום פחד ובלהות מלחמה אז לא בטלוה ולכן אסורה, והבחינה לדעת את זה הוא כי אם היתה המלחמה לשעה באופן שאח״כ היו יכולים לחזור ולקבלה והם לא עשו כן ש״מ שעתה הניחוה ובטלוה מדעתם, אבל אם המלחמה היתה קיימת והיינו שגרשום משם ונתיישבו במקומם עד שלא היו יכולים עוד לחזור לשם שוב אין ראיה שבטלו להע״ז, יען די״ל דהא שלא קבלוה הוא מפחד מלחמה ועתה אין יכולים לחזור עוד. והנה מלחמת יהושע כנודע היתה מלחמה קיימת שישראל ירשום והחרימום, כי כך נצטוו כאן על זה כי החרם תחרימם, ונתקיים ענין זה בימות יהושע, ולכן מצייר זה במלחמת יהושע, וע״ע בירושלמי ציור עוד אופני היתר וכולם יתבארו ע״ד שכתבנו.

2. כי באמת נצטוו גם על הגרגשי ובס״ה על שבע אומות, ומה שלא נזכר בפירוש הוא מפני שמבואר באגדות שמעצמו פנה והלך לו, אבל מ״מ הוא בכלל הצווי מהקב״ה בדבר שבע אומות.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון