Devarim 20 – דברים כ‏ – Mikraot Gedolot

ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה – הכתוב מבשרך שאם אינה משלמת עמך לסוף שהיא עושה עמך מלחמה.

וצרת עליה – אף להרעיבה אף להצמיאה אף להמיתה במיתת תחלואים.

"But if it does not make peace with you, and it makes war with you": Scripture apprises you that if it does not make peace with you (and you let it be), in the end it will make war with you.

"then you shall lay siege to it" — even to reduce it by famine, thirst, or plague.

ואם לא תש׳ עמך שומע אני יתחיל וילחם בה ת״ל ועשתה עמ׳ מל׳ משתתחיל להלחם בך:

וצרת על׳ הקיפום מארבע רוחותם ר׳ נתן אומ׳ נותנין להן דרך אחד שיברחו:

ואם לא תש׳ עמך הכת׳ מבשרך שהיא עושה עמך מלחמה:

וצרת עליה אף להרעיבה אף להצמיאה אף להמיתה במיתת תחלואים:

וְאִם לָא תַשְׁלֵים עִמָּךְ וְתַעֲבֵיד עִמָּךְ קְרָב וּתְצוּר עֲלַהּ.

But if it will not make peace with you, but will have war with you, then you shalt besiege it:

ואן לא תשלם לכון^א ^בותסדר לקבליכון^ג סדרי קרבה ותקפון עליה^ד.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״תשלם לכון״) גם נוסח חילופי: ״ישלמון עמכון״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״ותסדר ... סדרי״) נוסח אחר: ״ויעבדון עמכון סד׳⁠ ⁠⁠״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לקבליכון״) גם נוסח חילופי: ״לקוב׳⁠ ⁠⁠״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״עליה״) גם נוסח חילופי: ״עלה״.

ואין לא תשלים עימכון ותעביד עימכון קרב ותקפון עלה.

But if they will not make peace, but war, with you, then you shall beleaguer it.

וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ – רוּחַ חֲזָזִית נִכְנֶסֶת בָּהֶם וְהֵם מוֹרְדִין בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. מִיָּד הוֹרְגָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע (ישעיהו י״א:ד׳). וְאֵין מְשַׁיֵּר אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: י״י בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר (דברים ל״ב:י״ב).

"But if it shall not make peace with you" (Deuteronomy 20:12). [If] a strange spirit enters into them and they rebel against the king messiah, he kills them immediately; as it is stated (Isaiah 11:4), "he shall strike down a land with the rod of his mouth, and slay the wicked with the breath of his lips.⁠" And he shall only leave Israel, as it is stated (Deuteronomy 32:12), "The Lord guided him alone, and there is no alien god with him.⁠"

וַאִן לַם תֻסַאלִמךַּ בַּל חַארַבַּתּךַּ פַחַאצִרהַא

ואם לא נהגה אתך בשלום, אלא נלחמה אתך, אזי הטל מצור עליה.

ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה – הכתוב מבשרך שאם לא תשלים עמך, סופה להלחם בך, אם תניחנה ותלך.

וצרת עליה – אף להרעיבה ולהצמיאה ולהמיתם מיתת תחלואים.

ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה – Scripture tells you that if it does not make peace with you it will in the end make war against you (attack you) – if you leave it alone and go away (Sifre Devarim 200:4). (The translation therefore is: AND IF IT WILL MAKE NO PEACE WITH YOU. IT WILL WAR AGAINST YOU).

וצרת עליה THEN YOU SHALL BESIEGE IT – This implies that you are entitled even to starve it out, to make it suffer thirst and to kill it (the inhabitants) by mortal diseases (Sifre Devarim 200:5).

פס׳: ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה – אף להרעיבה אף להצמיאה אף להמיתה מיתת תחלואים:

תשלים – תעשו שלום.

AND IF IT WILL MAKE NO PEACE. The meaning of tashlim is, it will make peace.

ואם לא תשלים עמך וגו׳ – רוצה לומר: אם לא תסכים להשלים עמך אך יצאו לעשות מלחמה לישראל או יעמדו תוך העיר ולא ירצו לפתוח לך ולא יצאו גם כן למלחמה אז תתן העיר במצור כדרך שלא יכנס בה שום מזון מחוץ וכאשר יתנה י״י בידיך באי זה שיהיה מאלו הדברים הנה תכה את כל זכורה לפי חרב – רוצה לומר: האנשים הגדולים כי הזכרים והטף והנשים והבהמה וכל אשר תהיה בעיר וכל שללה תבוז לך.

סופה להלחם בך כו׳. וה״ק ואם לא תשלים עמך סופה שתעשה עמך מלחמה, לכך וצרת עליה:

It will ultimately engage in war against you, etc. And this is what the verse is saying: If it does not settle for peace with you, in the end it will engage in war against you. Therefore you should lay siege to it.

ואם לא תשלים – בוודאי תעשה עמך מלחמה.

וצרת עליה – אף להרעיבה ולהצמיא׳ ולהמית׳ כו׳.

[קכ] ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה – אין הפי׳ שהוא תנאי שני אם תעשה מלחמה אבל אם לא תעשה מלחמה אף שלא תשלים עמך רשות בידך שלא לצור שזה סותר הנאמר קודם שדוקא אם שלום תענך ושיהיה לך למס, רק פי׳ שאם לא תשלים עמך יעשה עמך מלחמה שכבר בארנו (בסי׳ קטז) שמלחמה הנקשר עם מלת עם מורה ששני הצדדים לוחמים זה עם זה בשוה, ר״ל כי אז לא תלחם עליהם רק עמם שוה בשוה, ולכן וצרת עליה אף להרעיבה כמו שנתבאר (בסי׳ קטז) כי ונתנה ה׳, ה׳ יתנה אז בידך ותכבשם ע״י עזר אלוה:

ועשתה עמך מלחמה: כפירוש רש״י שהכתוב מבשרך שאם לא תשלים עמך סופה¹ להלחם בך². ורצה לומר, שאם לא החלות להלחם עליה³ אין לחוש לה⁴, אבל אחר שהחלות להלחם בה אסור להניחנה ולילך, כי סופה להתגרות בך⁵, על כן ״וצרת עליה״.

1. כך ש״אם״ מוסבת רק על ״לא תשלים״ ולא על ״ועשתה עמך מלחמה״.

2. עתה קשה לרבינו, הרי מדובר במלחמת רשות, וא״כ מדוע ברור שסופה להלחם בך.

3. ״כי תקרב אל עיר להלחם עליה״.

4. כי במלחמת רשות הכתוב מדבר.

5. לאחר שאתה התחלת להתגרות בה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון