Devarim 14 – דברים יד‏ – Mikraot Gedolot

לבדוק בסימני דגים – רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה קנ״ב. מפסוקים אחרים – סמ״ג מצוות עשה ס״ב, ספר החינוך קנ״ה

שלא לאכול שרץ המים – סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ב. מפסוקים אחרים – רמב״ם ספר המצוות מצוות לא תעשה קע״ט, סמ״ק רי״ב, ספר החינוך קס״ד

יָת דֵּין תֵּיכְלוּן מִכֹּל דִּבְמַיָּא כֹּל דְּלֵיהּ צִיצִין וְקַלְפִין תֵּיכְלוּן.

Of all that are in the waters these you may eat: all that have fins and scales you may eat;

ית אילין^א תאכלון מן כל מה די^ב במיא כל דאית ליה^ג סנפרין וקשקשין^ד {....}.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אילין״) גם נוסח חילופי: ״דן״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מה די״) גם נוסח חילופי: ״דאית״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ליה״) גם נוסח חילופי: ״בה״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״סנפרין וקשקשין״) גם נוסח חילופי: ״ציצין וחרספין״.

לחוד ית דין תיכלון מכל (דקמיט){דבמיא} כל דליה ציצין למפרח וחרספיתין על מושכיה ואין נתרון ואשתייר חד תחות ליסתיה וחד תחות ציציתיה וחד תחות גונביה יתיה תיכלון.

But this you may eat, of all that are in the waters, whatever hath fins to move, as by flying, and scales upon its skin; and though (some of which) may fall away, yet if there remain one under its jaw, another under its fin, and another under its tail, that you may eat.⁠^a

a. Fishes are clean when they have at least two scales and one fin. – Mishna, Chulin, 4.

וַהֻוַדַ׳א מַא תַּאכֻּלֻוהֻ מִן גַמִיעִ מַא פִי אלּמַאאִ כֻּלַּ מַא לַהֻ אַגנִחַתֹ וַפֻלֻוסֹ פַכֻּלֻוהֻ

זה מה שתאכלו אותו מכל מה שבמים, כל אשר לו צורות כנף וקשקשים¹, אזי אכלו אותו.

1. (פה לא כתובה המלה ׳במים׳ כפי שכתוב בפרשת שמיני)

פס׳: את זה תאכלו מכל אשר במים – כענין המפורש בפרשת ביום השמיני.

טמא הוא לכם – אסור באכילה ואינו מטמא במגע ובמשא:

סנפיר וקשקשת – פירשתיו (ראב״ע ויקרא י״א:ט׳).

FINS AND SCALES. This has been explained previously.⁠¹

1. See Ibn Ezra on Lev. 11:9.

כל אשר לו סנפיר וקשקשת – תימא לי דגים למה נשנו דבשלמא בהמה מפרש בחולין דנשנית מפני השסועה ובעופות מפני הראה דגים למה נשנו יותר מחגבים וצ״ע. ועוד תימה לי קרא שלישי לדגים דכתיב בפרשת שמיני כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת שקץ הוא למה לי וצ״ע. בתוספות דחולין.

כל אשר יש לו סנפיר וקשקשת, "any maritime creature that possesses fins and scales;⁠" our author asks why the details about fish had to be repeated here?⁠¹ Our author sees a reason for the repetition of the rules pertaining to which domesticated mammals and which birds could or could not be eaten, seeing that according to the Talmud tractate Chulin folio 61, that certain birds have a different name in Leviticus from the name given here by Moses, and in the case of the mammals the parted hooves are described slightly differently, so that we should know both categories are forbidden if the hoof is not split from front to rear.

1. [they had been given in Leviticus chapter 11. Ed.]

כל אשר לו סנפיר וקשקשת – וא״ת דגים למה נשנו בשלמא בהמה נשנית מפני השסועה ועופות מפני הראה וצ״ע.

תאכלו – וסמיך ליה וכל אשר אין לו להתיר דג טהור שנמצא בתוך דג טמא.

את זה תאכלו מכל אשר במים וגו׳ – למעט בורות שיחין ומערו׳ שאינם צריכים שני סימני טהרה. ומנין לרבות שבכלים בלא סנפיר וכו׳ ת״ל עוד תאכלו.

השוה את הפירוש הארוך לפסוקים אלה בפירושנו לויקרא יא, ט׳-י׳, ושם גם נומק מפני מה נקרא הדג האסור כאן ״טמא״ ובויקרא הוא נקרא ״שקץ״.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון