Devarim 14 – דברים יד‏ – Mikraot Gedolot

לבדוק בסימני בהמה – ספר החינוך קנ״ג. מפסוקים אחרים – רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה קמ״ט, סמ״ג מצוות עשה נ״ט

זאת הבהמה אשר תאכלו איל וצבי ויחמור מלמד שחיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה מלמד שחיה קרויה בהמה ובהמה קרויה חיה ושהטמאה מרובה מן הטהורה בכל מקום הכת׳ פורט את הממועט ולפיכך אמר הכת׳ זאת הבהמה:

אַיְלָא וְטַבְיָא וְיַחְמוּרָא וְיַעְלָא וְרֵימָא וְתוּרְבְּלָא וְדֵיצָא.

The hart, and the antelope, the forest deer, and the wild goat, the pygarg, the buffalo, and the chamois;

איילין^א וטביין ויחמורין ואלין ודייצין^ב ותורי^ג בר^ד ורימאנין.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״איילין״) גם נוסח חילופי: ״איילון״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ודייצין״) גם נוסח חילופי: ״{ודיי}⁠צון״.

ג. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע בין השיטין (במקום ״ותורי״) גם נוסח חילופי: ״ותור״. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ותורי״) גם נוסח חילופי: ״ותורין״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בר״) גם נוסח חילופי: ״ברא״.

אילין וטביין ויחמורין יעלין ורימנין ותורי בר ודיצין.

Harts and antelopes and fallow deer, rock goats and reems, wild oxen and pygargs;⁠^a

a. Ditzin, "springers.⁠"

איל צבי ויחמור – גלוי וידוע לפניו שהבהמות הטהורות מועטות, לכך פרט להם הכתוב, ¹גלוי וידוע לפניו שעופות טמאים מועטים, לכך פרט להם הכתוב, ²מכאן למדנו שלא ישנה אדם לתלמידו אלא דרך קצרה.

1. גלוי וידוע. חולין ס״ג ע״ב.

2. מכאן למדנו. גמרא שם.

וַאלּאִילַ וַאלטַ׳בִּי וַאלּיַחמֻורַ וַאלּוַעִלַ וַאלּאַרֻויַ וַאלתַּיְתַּלַ וַאלזַּרַאפַתַּ

והאיל והצבי והיחמור,⁠¹ ואקו,⁠² ודישון,⁠³ ותאו,⁠⁴ והג׳ירפה.⁠⁵

1. שצבעו לבן מעלה גרה ממשפחת האילים

2. שהוא תיש ההרים מזן העזים

3. שהיא עזת ההרים

4. שהוא סוג בקר ענקי משניים עד שלוש מטר ארך עם קרני שור ענקיים ופני פרה וזקן לבן וזנב הדומה לזנב סוס (הנקרא Connochaetes)

5. [ותאו וזמר. ואמר רבי סעדיה גאון, על הפסוק ויזבח שור ומריא (שמואל ב׳ ו׳) שזהו אלג׳אמוס, ואמר ר׳ יהודה בן בלעם בספר התגין אמר רבי סעדיה גאון שהג׳אמוס כשר לקרבן, חלבו אסור, שנאמר: שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ואומר: ויזבח שור ומריא וצאן.]

ויחמור – כן קוראין לו בלשון הערב: יחמור, והוא חיה הדומה לעז הגדול. (ספר השרשים ״חמר״)

ואקו – הוא תיש הבר, והוא אצלי על משקל פעול בדגשות כמו: עשה הרתוֹק (יחזקאל ז׳:כ״ג), וכמֹּן יזרֹק (ישעיה כ״ח:כ״ה). (ספר השרשים ״אקו״)

ודישֹׁן – הוא הראם. ואל זה נטה בו התרגום, באומרו: ויעלא ורימא, וכבר הרפו העברים את ה-א׳ הזאת אומרו: היֹאבה רֵּים עבדך (איוב ל״ט:ט׳), התִקְשָׁר רֵים (איוב ל״ט:י׳), ונשתווה בו לשון העברי והתרגום. (ספר השרשים ״דיש״)

ותאו – פרושו בערבי: תַיְתַל, והתיתל בלשון הערבי יאמר למין משורי המדבר ולזקן מן היעלים. ולעניין הראשון נטה התרגום, באומרו: ותורברא, אף על פי שרבים קורין אותו תורבלא, וכבר הרפו א׳ ותאו ב-כְּתוֹא מִכְמָר (ישעיה נ״א:כ׳). (ספר השרשים ״תאה״)

וזמר – בלשון ערבי: זראפּה. (ספר השרשים ״זמר״)

אקו ודישון – תרגם בו המתרגם אלארוא׳, וכך גם רבנו האיי ז״ל ב׳אלחאוי׳. ו׳אלארוא׳ רבים מ׳ארויה׳ והן הנקבות של ׳ועל׳ {= יעל}, וזה לא מתאים, כי זה בלתי אפשרי שיכניס הפסוק את הזכרים והנקבות בהיתר, ולכן יהיה ׳ודישון׳ זולת ה׳ועל׳. ותרגם ב׳ודישון׳ שהוא ה׳כרכדן׳ {= הראם^א}, ונגזר שם זה מן ׳דש ידוש׳, והוא קרוב במיוחד לדברי התרגום בן ׳ורימא׳ אשר הוא תרגום ׳ראם׳.

א. {המתרגם והמהדיר כתב: ״הקרנף״ שהוא תרגומה של המילה ״כרכדן״ בערבית הקלאסית, וכן כתב גם בפירוש ר״י אבן בלעם במדבר כ״ג:כ״ב. אך בערבית יהודית יש משמעות נוספת של ״ראם״. ועיינו בספר קורות הזמן לרס״ג פרק ב׳ (מהדורת הרב ישי רונן) ובפירוש רס״ג בראשית א׳:כ״ד, ובתפסיר רס״ג במדבר כ״ג:כ״ב, כ״ד:ח׳, דברים ל״ג:י״ז.}

איל וצבי – ידועים, והחמשה האחרים צריכין לקבלה.

THE HART, AND THE GAZELLE. We know the meaning [of ayyal (the hart) and tzevi (the gazelle)]. We need tradition¹ for the other five.⁠²

1. For the meaning.

2. Mentioned in our verse.

איל – צירף בלעז.

צבי – צבריל שולביא.

ויחמור – ביברא כדאמרינן בבכורות הני ביעי דיחמורא.

אקו – אשטנבוק.

דישון – שגלא.

תאו – שולייא תאו הוא תוא.

זמר – לא איתפרש.

איל, "the hart, etc;⁠" [our author proceeds to translate the names of these seven species into medieval French, something of little use my readers. Ed.] In plain English, permitted species of mammals are: ox, sheep, goat; deer, gazelle, roebuck, wild goat, ibex, antelope and mountain sheep plus unnamed species (if there are such) displaying the identification marks listed by the Torah. They are: bringing up the cud, true hooves cleft in two;

וְדִישֹן: בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים ובמסרותיהם מלא יו״ד וחסר וי״ו. כמ״ש¹ בסוף פ׳ וישלח, וכן כתב בעל מנחת כהן². [וְדִישֹׁן].

1. כמ״ש: מ״ש בר׳ לו ל (׳אלוף דשן אלוף אצר׳).

2. מנחת כהן: על אתר.

תאו – זה שור הבר ומין בהמה הוא שתרגמו תורבלא ור״י אומר מן חיה שחשבו בין החיות.

איל וצבי – ידועים, והחמשה האחרים צריכים לקבלה:

יחמור – חמר בערבי אדום.

איל וגו׳ – כבר אמרנו לעיל שפסוקים ד–ה מונים רשימה מלאה של הבהמות והחיות הטהורות. אין יותר מעשרת המינים המנויים כאן (חולין פ.). השלושה המנויים בפסוק ד משתייכים למין הבהמה שחלבה אסור, והמנויים בפסוק ה משתייכים למין החיה שחלבה מותר ודמה טעון כיסוי (עיין ויקרא ז, כה; יז, יג). בנוגע לתאו, המסורת אינה ברורה, וחז״ל לא הכריעו אם הוא בהמה או חיה (עיין חולין פ.).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון