Devarim 11 – דברים יא‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא נח]

ושמרתם – זו משנה, ועשיתם זו מעשה, את כל החוקים אלו המדרשות, ואת המשפטים אלו הדינים, אשר אנכי נותן לפניכם היום, יהיו חביבים עליך היום כאילו היום קבלתם אותם מהר סיני, יהו רגילים בפיכם כאילו היום שמעתם אותם.

סליק פיסקא

[Piska 58]

"And you shall observe": This is Mishnah (i.e., learning). "to do": This is act (i.e., performance of the mitzvoth). "all the statutes": These are the medrashoth (i.e., exegetical derivations). "and the judgments": These are the laws … "that I set before you this day": Let them be as beloved by you as if you had received them this day at Mount Sinai, and let them be as fluent in your mouth as if you had heard them just today.

[End of Piska]

ושמרתם זו משנה:

לעשות זו המעשה:

את כל החקים אלו המדרשות:

ואת המשפטים אלו הדינין:

אשר אנכי נותן לפניכם היום יהוא חביבין עליכם (היום) כאלו היום קבלתם אותם מהר סיני יהוא רגילין בפיכם כאלו היום שמעתם אותם:

וְתִטְּרוּן לְמֶעֱבַד יָת כָּל קְיָמַיָּא וְיָת דִּינַיָּא דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין.

And you shall observe to do all the statutes and judgments which I have set before you this day.

ותטרון למיעבד ית כל קיימיה^א וית סדרי דינייה די אנה סדר^ב קדמיכון יומא הדין^ג.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״קיימיה״) גם נוסח חילופי: ״קיימייה״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״סדר״) גם נוסח חילופי: ״יהב״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״הדין״) גם נוסח חילופי: ״דין״.

ותיטרון למעבד ית כל קיימייא וית דינייא די אנא יהיב קדמיכון יומא דין.

Look well, therefore, that you perform all the statutes and judgments that I have set before you this day.

פַאחפַטֻ׳וא וַאעמַלֻוא בִּגַמִיעִ אלרֻּסֻומִ וַאלּאַחכַּאם אַלַּתִי אַנַא תַּאלִיהַא עַלַיְכֻּם אַלּיַוְםַ

אזי, שמרו ועשו בכל החקים והמשפטים אשר אני מקריא אותם בבהירות עליכם היום.

פס׳: ושמרתם – זה תלמוד הגרסה. לעשות. זה מעשה.

את כל החוקים – אלו המדרשות.

ואת המשפטים – אלו הדינים.

אשר אנכי נותן לפניכם היום – בכל יום יהיו חביבין עליכם כאילו היום קבלתם אותם מהר סיני. ויהיו רגילים בפיכם כאילו היום שמעתם אותם:

פס׳: את כל החוקים – אלו מדרשות.

והמשפטים – הדינין כדאמרן. אשר תשמרון. זו משנה. (שמור הגרסה).

לעשות – זה מעשה.

בארץ – יכול לא יהו כל המצות נוהגות אלא בארץ ת״ל כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אפילו בחוצה לארץ. מה עבודת גלולים שהיא חובת הגוף ואינה תלויה באדן אלא נוהגת בארץ ובחוצה לארץ אף כל שהיא מצות הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ. ושתלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה ומן הכלאים. ר״א אומר אף החדש:

ושמרתם לעשות את כל החקים והמשפטים^א – גם בכאן יזהיר על החוקים והמשפטים קודם שאר המצות, ויזכיר תחלה המשפט בעבודה זרה ומשמשיה כאשר פירשתי בסדר ואתחנן (רמב״ן דברים ד׳:ג׳), ואחר כן יזכיר משפטים רבים בנביא השקר ומסית ועיר הנדחת. ויזכיר בחקים תחלה הקרבנות במקדש,⁠^ב ואחר כך איסור אכילת כל תועבה ושאר המצות.

א. כן בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2, דפוס רומא, דפוס ליסבון. בכ״י פריס 222, בפסוק כאן, וכן בדפוסים מאוחרים: ״ואת המשפטים״.

ב. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, פריס 222, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״בקרבנות המקדש״.

AND YE SHALL OBSERVE TO DO ALL THE STATUTES AND THE ORDINANCES. Here, also, he admonishes concerning the statutes and ordinances before mentioning the rest of the commandments, and he cites first the ordinance concerning idolatry and its appurtenances as I have explained in the section of Va'ethchanan.⁠¹ Afterwards he mentions many ordinances concerning a false prophet,⁠² a beguiler,⁠³ and an apostate city.⁠⁴ And he mentions among the statutes first, the offerings in the Sanctuary, and afterwards, the prohibition of eating anything abominable, and the rest of the commandments.

1. Above, 4:5.

2. Further, 13:2-6.

3. Ibid., Verses 7-12.

4. Ibid., Verses 13-19.

ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים – גם כאן מזהיר בחוקים ובמשפטים קודם שאר המצות ומזכיר תחלה המשפט בע״ז ומשמשיה כאשר פי׳ בסדר ואתחנן:

ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים, "you are to carefully perform all the statutes and all the social laws.⁠" Here too, Moses mentions the statutes and social laws ahead of other types of legislation. When mentioning these laws in details, he deals first with the need to abolish all traces of idol-worship, just as he had done in Parshat Vaetchanan.

ושמרתם לעשות – הנה מפני שלא ישמור לעשות מי שלא ידע מה שצוה הנה יחוייב מזה שילמדו המצות כדי שיעשום והנה השמירה היא בלב כמו הענין זכירה והכונה בזה שישמרו בלבם אלו המצות כדי שיתיישרו לעשותם בעת הצורך. כי הם נוהגות תמיד.

את כל החקים ואת כל המשפטים וגו׳ – גם אחר שתירשו את הארץ ותשבו בה כי הם נוהגים תמיד והנה נוהגים קצתם בארץ לבד וקצתם נוהגים בין בארץ בין בחוצה לארץ.

ושמרתם לעשות וגו׳ – פירוש לפי שהמצות שבא לצוות עליהם הם תלויים בארץ לזה אמר להם שישמרו, על דרך אומרו (בראשית ל״ז) ואביו שמר את הדבר, והכוונה שיהיו מחכים לעשותם, והכוונה בזה שהגם שבזמן שהוא מדבר עמהם אינם בידם לעשותם יהיו משמרים הדברים לעשות אותם כשיגיע העת, וגמר אומר אלה החוקים וגו׳ פירוש אלה הם שאני מצוה אתכם שתשמרו לעשות בארץ, פירוש לפי שהם תלוים בביאת הארץ כי שם צוה ה׳ לאבד כל המקומות, וכל זמן שלא באו שמה אינם בידם לעשות.

ושמרתם לעשות, "And you will observe to carry out, etc.⁠" Inasmuch as the commandments which Moses is about to convey are all of the kind that can be performed only in ארץ ישראל, Moses applies the term שמירה [usually reserved for the avoidance of violating negative commandments, Ed.] much as we read in Genesis 37,11 that ואביו שמר את הדבר, "his father remained aware of the matter" (Joseph's dream about the brothers and his father and mother bowing down to him). Moses meant by this word that the Israelites should constantly look forward to the opportunity to carry out these commandments although at the time he spoke to them they had no opportunity to fulfill these מצות. He concluded by saying אלה החוקים "these are the statutes.⁠" Commandments such as the one to wipe out locations where the Canaanites had worshiped idols, he called "statutes,⁠" as they applied only once the Israelites were in that country. They could not carry out this commandment until they had conquered the land.

ושמרתם לעשו׳ – ושמרתם זו משנה. לעשות. זו עשיה שתלמדו ע״מ לעשות. והלומד שלא ע״מ לעשות מוטב שתהפך שליחו על פניו. וא״ת שתעשה בלתי לימוד אמרו ולא עם הארץ חסיד (שבת ס״ג ע״א) ואם ראית עם הארץ חסיד אל תדור בשכונתו.

את כל החקים – זה מדרשות. ואת המשפטים. זו דינים. מפני שהמדרש הוא חוק נגד השכל כמ״ש בגמרא פשיטא למה לי קרא ותירצו שיכול ללמוד בק״ו להיפך ובא הקרא להורות שהוא נגד השכל ומשפט הוא דבר הנלמד בק״ו והם דינים שמשפטן להיות כן וכן כל הי״ג מדות.

ושמרתם לעשות – בין שהוא במשפט השכל בין שהוא נגד השכל.

ושמרתם לעשות – מאחר שאני לא אכנס לארץ, אני חוזר להזהיר אתכם שתשמרו וכו׳:

החקים והמשפטים – חקים זה מדרשות, משפטים זו דינים (ספרי) מפני שהמדרש הוא חוק נגד השכל, כמ״ש בתלמוד בכ״מ למה לי קרא ותירצו שיכול ללמוד בק״ו להיפך ובא הקרא להורות שהוא נגד השכל. ומשפט הוא דבר הנלמד בק״ו והם דינים שמשפטם להיות כן וכן כל הי״ג מדות (הגר״א) עמ״ש ר״פ בחקותי.

ושמרתם לעשות את כל החוקים וגו׳: דקדוקי המצות על-פי תורה שבע״פ¹ הבאה ע״י ״כל החוקים ואת המשפטים אשר אנכי נותן וגו׳⁠ ⁠⁠״.

1. משמעות ׳שמירה׳ ע״פ רבינו (עיין לעיל בהקדמה, וכן א,ג. ד,א. ד,ו. ועוד). ועיין בפסוק הסמוך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון