Devarim 11 – דברים יא‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא נז]

כי אתם עוברים את הירדן – מעבירתכם את הירדן אתם יודעים שאתם יורשים את הארץ.

אשר ה׳ אלהיכם נותן לכם – בזכותכם.

וירשתם אותה וישבתם בה – בשכר שתירש תישב.

סליק פיסקא

[Piska 57]

"When you cross the Jordan": When you cross the Jordan, you will know that you will inherit the land. "which the Lord your G-d gives to you": in your merit. "and you will inherit it and you will dwell in it": in reward for inheriting, you will dwell.

[End of Piska]

כי אתם עוברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אם מעביר אתכם את הירדן אתם יודעין שאתם יורשין את הארץ:

אשר ה׳ אלהיכם נותן לכם בזכותכם:

וירשתם אותה וישבתם בה בשכר שתירש תשב:

אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְמֵיעַל לְמֵירַת יָת אַרְעָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן יָהֵיב לְכוֹן וְתֵירְתוּן יָתַהּ וְתִתְּבוּן בַּהּ.

For you are to pass over the Jordan to enter in to inherit the land which the Lord your God will give you; and you will possess, and dwell therein.

ארום אתון עברין ית ירדנה למיעל למירת^א ית ארעא די״י אלהכון יהב לכון ותרתון יתה ותשרון בגווה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ירדנה למיעל למירת״) גם נוסח חילופי: ״יורדנה למיעול למירות״.

ארום אתון עברין ית יורדנא למיעל למירות ית ארעא די״י אלקכון יהיב לכון ותירתון יתה ותיתבון בה.

For you are to pass over Jordan to enter and possess the land which the Lord your God giveth you, and you will hold and will dwell therein.

לִאַנַּכֻּם גַּאאִזֻוןַ אלאַרדֻןִ לִתַּדכֻ׳לֻוא וַתַּחֻוזֻוא אַלּבַּלַדַ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּכֻּם מֻעטִיכֻּם פַאִדַ׳א חֻזתֻמֻוהֻ וַגַלַסתֻם פִיהִ

כי אתם עוברים את הירדן, בכדי שתכנסו ותאחזו, בארץ אשר ה׳ אלהיכם, נותן לכם, ובעת שנאחזתם בה וישבתם בה.

כי אתם עוברים את הירדן לבא וגו׳ – ניסים של ירדן יהו סימן בידכם שתבואו ותירשו.⁠^א

א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף כאן: ״את הארץ״.

כי אתם עברים את הירדן וגו'‏ FOR YOU SHALL PASS OVER THE JORDAN etc., – The miracles that will be wrought for you during your crossing of the Jordan shall be an omen for you that you will indeed come into and inherit the land (cf. Sifre Devarim 57).

פס׳: כי אתם עוברים את הירדן – משאתם עוברין יודעין אתם שיורשין את הארץ אשר ה׳ אלהיכם נתן לכם. בזכותכם.

וירשתם אותה וישבתם בה – בשכר שתירש תשב:

כי אתם עברים – הטעם: כן החלו לעשות, ותהיה הארץ לכם נחלת עולם.

FOR YE ARE TO PASS OVER. This means, thus shall you commence to do and the land will be yours eternally for an inheritance.

כי אתם עוברים את הירדן לבא לרשת את הארץ וגומ׳ – ירצה לפי מה שאחשוב שכאשר יעברו את הירדן לבא לרשת את הארץ יקיימו זאת המצוה שזכר, רוצה לומר: נתינת הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל אמנם אחר שיירשו את הארץ וישבו בה ישמרו לעשות בה תמיד כל החקים והמשפטים אשר זכר אחר זה והוא לעקור עבודה זרה מארצם ושאר המצות הנמשכות לה אשר נוהגות בארץ לבד או בארץ ובחוצה לארץ ולא ינהגו בכניסתם לבד כמו הענין בזאת המצוה אך ינהגו תמיד קצתם בארץ לבד וקצתם בארץ ובחוצה לארץ או ירצה בזה שכבר הודיע להם שכאשר יעברו את הירדן לבא לרשת את הארץ שלא יתעכבו אחר זה בירושת הארץ כמו שנתעכבו במדבר עד שכבר הודיעם בזה שעברם את הירדן יישירם לבא לרשת את הארץ מצד המופת הנפלא שיעשה להם י״י יתעלה בעברם את הירדן שנתפרסם זה לכל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה והכנעני אשר על הים וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל כמו שנזכר בספר יהושע עם שזה המופת הנפלא נעשה באופן שנתיישרו בו ישראל מאד להאמין בשם יתעלה שהיה מבא גדול לירושתם הארץ.

כי אתם עוברים את הירדן וגו׳ נסים של ירדן יהיו סימן בידכ׳ שתבאו ותירשו. בספרי דאל״כ כי את׳ עוברי׳ את הירדן למה לי הל״ל כי אתם באים אל הארץ אשר י״י אלהיכם נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת׳ לעשות וגו׳:

ניסים שבירדן וכו׳. דאם לא כן, לא הוי למכתב רק ׳כי אתם תבואו לרשת הארץ׳, למה לי למכתב ״כי אתם עוברים את הירדן״, אלא דניסים שבירדן יהיו סימן בידכם שתירשו את הארץ:

נסים של ירדן כו׳. דאם לא כן הל״ל כי אתם באים אל הארץ וגו׳ וירשתם אותה ושמרתם לעשות וגו׳. ועוד, דהא כבר כתיב (פסוק כט) והיה כי יביאך וגו׳, וא״כ כי אתם עוברים למה לי, אלא נסים וכו׳:

The miracles at the Yardein, etc. Otherwise the verse should say, "You shall come to the land... you will inherit it... You will guard to fulfill, etc.⁠" Furthermore, it already is written (v. 29), "When Adonoy ... has brought you.⁠" If so then why is, "For you shall pass across,⁠" needed? Rather [it indicates]: "The miracles, etc.⁠"

כי אתם עברים וגו׳ – ע״מ כן אתם עוברים לבוא לרשת וכן אמר להם [יהושע ג׳:י׳] בזאת תדעון וגו׳ והורש יוריש מפניכם ומה אמר להם אם תירשו את הארץ טוב ואם לאו המים שוטפים אותו ואתכם.

וירשתם אתה וישבתם בה – בזכות שתירשו תשבו בה ובמה ירשתם אותו בחזקה מכאן למדו (קידושין כ״ו ע״א) וישבתם בה שקונין בחזקה.

כי אתם עברים – התנצל עתה מרע״ה למה לא נתן עתה בפניו הברכה והקללה ההיא, וצוה לתתה אח״כ בהר גריזים ובהר עיבל, ואמר כי הטעם לפי שהוא לא יעבור שמה, אבל אתם שתבאו שם ראוי שתעשו בכניסתכם הברית הזאת:

כי אתם וגו׳: לאיזו תכלית נצטוו לעשות כן¹, מפרש, כדי שיהיה מעשה רבה זה בבואם גורם התרגשות הנפש², כדרך כל פעולה במעשה הפועלת זכרון בנפש³.

1. את ׳מעמד׳ הר גריזים והר עיבל.

2. לקראתם כיבוש ארץ ישראל – שהובטחה להם מאז האבות, וסוף סוף אחרי מאות שנים מגיעים אליה להתיישב בה.

3. כפי היסוד המפורסם של ׳ספר החינוך׳ שאחרי המעשים נמשכים הלבבות. וכעין זה פירש המלבי״ם על-אתר.

משה רבינו אומר לישראל, הנני משמיע לכם את המצוה הזאת (שבפסוקים כט והלאה), מפני שאתם תזכו לעבור את הירדן ותירשו את הארץ. לכך הוא מצרף את דברי התוכחה, שיזהרו שם לשמור את המצוות כראוי. אחר הוא עובר למצוות הפרטיות הבאות.

כי אתם עוברים – הספרי מפרש, כי עברם את הירדן בדרך נס, היא ערובה לכך, שיזכו לרשת את הארץ.

וירשתם אותה וישבתם בה – דעת הרמב״ן דישיבת ארץ ישראל בעשה. והרד״מ בחדושיו תמה ממה דדריש ר׳ שמלאי במסכת סוטה מ״מ נתאוה משה לכנוס לא״י כו׳ הרבה מצוות כו׳ ואין מתקיים אלא בארץ כו׳. ומאי מקשה הלא ישיבת ארץ ישראל עשה היא בעצמה עיי״ש. ולק״מ, דלפי זה בני גד וב״ר לא קיימו מצות ישיבת ארץ ישראל, ובודאי אינו כן, דקיימו גם בארץ סיחון ועוג מצוה זו, שזהו האמורי מה שאמר והורשתם את הארץ וישבתם בה, וא״כ מדוע הי׳ משה מבקש לכנוס לארץ, ודאי כל זמן שלא הי׳ כבוש וחלוק בארץ היו מקיימים בזה ישיבת א״י. וזה פשוט.

וירשתם וישבתם – תנא דבי רבי ישמעאל, וירשתם אותה וישבתם בה – במה ירשתם – בישיבה, מבאן לקרקעות שנקנין בחזקה.⁠¹ (קדושין כ״ו.)

וירשתם וישבתם – תניא, וירשתם אותה וישבתם בה, בזכות שתרשו תשבו² (ספרי).

1. לא נתבאר היטב טעם הדרשה, ונראה לפרש דהכונה היא משום דאם לא היה בא לשון זה להורות איזו כונה בכלל הרי הוא כולו מיותר, כי הלא כבר אמר ענין הירושה, ודריש שבא להורות אשר כדי שיתקיים הארץ בידם גם בכל תוקף הנמוסים יעשו בה קנין, ואמר שבמה יקנוה במה שישבו בה ואשמעינן דישיבה הוי קנין, ואחרי דישיבה בעלמא אין בה מעשה בודאי הוי דבר הישיבה רק שם הכולל לפעולות השייכים ומתקנים ומכינים את הישיבה, כמו נעל גדר ופרץ וכדומה, וממילא מבואר שענינים אלה הם קנינים שקונים בהם קרקע, ודו״ק.

2. עיין מש״כ בריש אות הקודם בטעם הדיוק בלשון פסוק זה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון