×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יא) וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים׃
And from the time that the continual burnt-offering shall be taken away and the appalling, detestable thing is set up, there shall be one thousand two hundred and ninety days.
ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרש״יאבן עזרא ב׳ר׳ יוסף אבן יחייאמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל
ומעת הוסר התמיד וגו׳ – (במלכים ברמז ר״נ בסופו בפסוק ותבקע העיר ובשיר השירים בפסוק דומה דודי).
ומן וקת זואל אלדאים, וירג׳ע אלרג׳ס אלמוחש, אלף סנה מאיתין ותסעין סנה.
ומעת הוסר התמיד – כדי לתת שקוץ משומם תחתיו ימים אלף מאתים ותשעים שנִים הם מיום הוסר התמיד עד שישוב בימי מלך המשיח. וחשבון זה מכוון עם חשבון ערב בקר אלפים ושלש מאות מיום גלותם למצרים עד גאולה אחרונה, גלות מצרים מאתים ועשר, מיום צאתם עד ביניין בית ראשון ארבע מאות ושמנים, ימי הביניין ארבע מאות ועשר, גלות בבל שבעים שנה, ימי בית שיני ארבע מאות ועשרים, הרי אלף וחמש מאות ותשעים, והתמיד הוסר לפני החורבן שש שנים הרי מיום גלותם למצרים עד הוסר התמיד אלף וחמש מאות ושמנים וארבע, הוסף עליהם אלף מאתים ותשעים הרי אלפים ושמונה מאות ושבעים וארבע כמיניין ערב בקר בגימטריא, אלפים ושלש מאות.
And from the time the daily sacrifice was removed in order to place a silent abomination in its stead, are days of one thousand two hundred and ninety years since the daily sacrifice was removed until it will be restored in the days of our King Messiah, and this calculation coincides with the calculation of: "evening and morning, two thousand and three hundred" (Daniel 8:14) from the day of their exile to Egypt until the final redemption: Egyptian exile 210; From their Exodus until the First Temple 480; First Temple 410; Babylonian exile 70; Second Temple 420; Totaling 1590. The daily sacrifice was removed six years before the destruction, which equals 1584. Add 1290, and the total sum is 2874; like the numerical value of בֹּקֶר עֶרֶב [574] plus 2300 [2874].
ומעת – פירשתיו ואמר אחריו אשרי המחכה ויגיע – והטעם שזה המספר כמו חצי שבוע והנה קרוב משלש שנים וחצי עמד הבית השיני בלא עולה ואחר כן חרב והלכו ישראל בגולה וקרוב מהמספר הזה יעמד ישראל בצרה גדולה שלא נהיתה כמוה עם הקרן הקטנה והוא ממלכות ישמעאל כי רוב הגולה בארצם וזה הוא יתיהבון בידיה עד עדן עידנין ופלג עדן ואין בלשון ארמית סימן לשנים כמו בלשון הקדש שנתים דרכים והעד יפל באחת מהשתים ולשון רבים דרכים והפחות שלשה על כן כתוב עדן שנה אחת כמו למועדה מימים ימימה והנה ועדנין שלש שנים וחצי שנה על כן יש צורך לנו וזהו למועד מועדים וחצי כי למועד משרת הוא כמו למועד חדש האביב והנה מועדים שלשה ובעבור היות חצי שנה בקרוב הוצרך לפרש מספר הימים וזהו אשרי המחכה ויגיע והטעם כי יסבל הצרה הגדולה כי שם כתוב להשניא זמנין ודת. וחבר דניאל אלה המספרים שאינן בזמן אחד בעבור כי קרוב ממספר הימים שהיתה עת צרה לישראל בבית שיני עד שיצאו בגלות. כמספרם יהיו הימים שיעמדו ישראל בצרה גדולה לפני בא הגואל. והנה התברר כפי הפירוש הזה כי כאשר יצא מלך צפון קוסטנטינה ויקח מצרים אחר שלוש שנים וחצי יבוא הגואל לישראל רק לא ידענו עד עתה מתי יצא זה המלך הנזכר אל ארץ מצרים.
כי מעת שהוסר התמיד והוא חרבן בית ראשון בזמן דניאל שאז נתן בעולם כבוד לשקוץ שומם וריק מכל ידיעה –
שמם – חסר וא״ו.
ומעת – גם אלה דברי המלאך שאמר לו מן העת אשר נתבטל התמיד בחורבן הבית השני ונגזר לתת במקום המקדש את המשוקץ ומושתק כאבן.
ימים – ר״ל מן העת ההיא מנה ימים אלף וכו׳ ולא ידענו אם ימים ממש או שנים ומה יהיה אז.
ומעת הוסר התמיד – מבואר שנתן שני זמנים, זמן אחד שממנו תתחיל אפשריות הגאולה, אם יזכו, כמ״ש זכו אחישנה, וקודם לזה הזמן אין לחכות כלל, ואמר שהזמן הזה יהיה אלף מאתים ותשעים מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם – ואאל״פ על עת הסרת התמיד בחורבן בית שני, שא״כ יגיע הזמן השני שאחריו אחר אלף השביעי וזה א״א, וגם אאל״פ על זמן הסרת התמיד בחורבן בית ראשון, שאז לא נתן שקוץ שומם, כי שרף המקדש ערה ערה עד היסוד בה, ובהכרח שכיון על זמן אחר שבו הוסר התמיד ונתן שקוץ שומם, וזה היה ג׳ פעמים, א] בימי מנשה שבטל עבודת התמיד והעמיד צלם בהיכל, ב] קודם לו בימי אחז שסגר דלתות בית ה׳ וקטר לאלהים אחרים (כמבואר בדה״ב כ״ח), ג] קודם לכל אלה בימי עתליה המרשעת, שכתוב כי בניה פרצו את בית אלהים וגם כל קדשי בית ה׳ עשו לבעלים (דברי הימים ב כ״ד), ובעת ההיא נשבת התמיד שהיה קרב מקופת הצבור, כמש״ש ששם יהוידע פקודות בית להעלות עולות (שם כ״ג), ועוד אמר ויהיו מעלים עולות בבית ה׳ תמיד כל ימי יהוידע, מבואר שקודם לזה בטלו עולות התמיד, וגם נתנו אז שקוץ שומם, שעמד אז בית הבעל, וממ״ש סתם השכל יחייב שנחשוב מזמן הראשון שהוא מימי עתליה שמלכה שש שנים, ובסוף ימיה בטלה התמיד ולכן אז התחזק יהוידע כנגדה, והיא מתה בשנת ג׳ אלפים ס״א ובטל התמיד ג׳ אלפים ס׳, וכשתחשוב מאז אלף מאתים ותשעים כלו בשנת ד׳ אלפים ש״נ, שמאז התחיל אפשריות הגאולה שיגאלו בכל עת שיזכו, שעז״א אשרי המחכה – ר״ל שמאז יש לנו לחכות על הגאולה, ונודע כי בעת ההיא נתן רשות מהקיסר לבנות בית המקדש בירושלים וגם נבנה מאת היהודים ע״פ פקודת הקיסר יוליוס בהוצאה רבה, ובשנת ד׳ אלפים שמ״ט היה רעש גדול בכל העולם ונפל המקדש הגדול אשר בנו, וביום שאחריו בא אש גדול מן השמים ונתכו כל הברזלים מהבנין ונשרפו יהודים רבים, ובשנה שאחריה, שהוא שנת ש״נ היה עיפוש גדול בכל העולם וכל מי שהיה מתעטש נפל ומת, כמבואר בספרי הדורות, מבואר שאז היה אפשרות לפקודה רק שגרמו העונות, ומעת ההיא אשרי המחכה שמאז עד הקץ האחרון יש לנו לחכות, כי אם יזכו יושעו גם באמצע הזמן, עד יגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה – ואם תחשוב משנת ד׳ ש״נ עוד אלף של״ה יגיע לשנת ה׳ אלפים תרפ״ה, שאז יהיה קץ הפלאות המיועד. וכבר בארנו שנאמרו עוד שני זמנים והם מועד מועדים וחצי, שמגיע זמנם לשנת ה׳ אלפים תרע״ג כמ״ש למעלה (ז׳ כ״ה), וזמן השני עד שני אלפים ושלש מאות, ונצדק קדש שנאמר לו במראה השניה כלים בשנת ה׳ אלפים תרפ״ח כמ״ש למעלה (ח׳ י״ד) הרי השלשה זמנים מתאחדים, שבשנת תרע״ג תהיה ההתחלה ותמשך י״ד שנים, שהם השני שבועים, שבוע אחד שאחז״ל שבוע שב דוד בא, ושבוע של גוג המבואר בכתוב שיבערו והסיקו באש שבע שנים, שהוא משנת תרע״ג עד שנת תרפ״ח, ובשנת תרפ״ה שהוא ג׳ שנים לפני תרפ״ח יתחילו בבנין המקדש וימשך ג׳ שנים, ובזמן תרפ״ח שהוא עד ערב בוקר אלפים ושלש מאות שנים מאותו שנה שדבר עמו המלאך, בשנת שלש לבלשאצר ונצדק קדש ויוחזר התמיד על מכונו, כי שם שאל על החזרת התמיד וע״ז השיבו כמבואר שם.
אנו כותבים את הדברים האלה בחשוון שנת התרכ״ח, ולפי החשבון שעלה בידינו זמן הגאולה ירחק עוד ששים שנה, ובאשר עינינו כלות לראות צמיחת קרן ישראל בימינו ולעינינו, ונחכה לו בכל יום שיבא, וכבר התבאר בזהר פ׳ שמות שבכל ס׳ שנה באלף האחרון שבו יבא הגואל תקום התעוררות לגאולה, לפ״ז ראוי שיהיה איזה התעוררות בשנה הזאת או שאחריה, ואיזה רושם ראיתי לבקש חשבון ודעת על השנה הזאת אולי יהיו דברינו לרצון להחיש עת ישע, ואומר כי יש מקום לחשב הזמן עדן ועדנים ופלג עדן, שכל עדן הוא ד׳ מאות שנה כזמן גלות מצרים, ושלשה עדנים הם י״ב מאות שנה, וחצי מי״ב מאות הם שש מאות סך הכל ח״י מאות, שעולה לשנה זו שאנחנו בגלותנו זה ח״י מאות שנה בכיון, והגם שימשכו הימים עד יוגמר הדבר כבר הוחל החזון לצמוח, וכן מ״ש כי למועד מועדים וחצי היינו שאז יכלו שני השרים שראה על שפת היאור, ועי״כ יכלה נפץ עם קדש שלא יהיו נלחצים עוד כמקדם, ובעת יגיעו מועד מועדים וחצי שהיא בשנת התרכ״ח ילכה נפץ יד עם קדש ענויהם ויסוריהם וככל נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה שני האנשים העומדים על שפת היאור, (וראיתי בס׳ חזון למועד עשה ג״כ חשבון על שנת תרכ״ח לפי דרכו). המועד השני שראה עד ערב בוקר אלפים ושלש מאות יתחיל מיום חורבן בית ראשון בשנת ג׳ אלפים של״ח וכלה בשנת ה׳ אלפים תרל״ח, ואז ונצדק קדש, היינו שמאז יכירו העמים צדקת ישראל וקדושת תורתם ולא יוסיפו לענותם עוד. הזמן השלישי ומעת הוסר התמיד, יתחיל מעת הוסר התמיד בחורבן בית ראשון (ומ״ש ולתת שקוץ ושמם שאז גברו יד עובדי ע״ג ואמרו כי יראתם גברה), שהיה בשנת שלשת אלפים של״ח, וכלה הזמן הראשון אלף מאתים ותשעים בשנת ד׳ אלפים תרכ״ח. ופי׳ מ״ש אשר המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה הוא כן, שזמן הזה נחלק לשתים שאחר שיכלה אלף שנים אחר הזמן הראשון שהוא אלף שנים אחר ד׳ אלפים תרכ״ח יתחיל קרן ישראל לצמוח, כמו שהודיעו בזמן שא״ל כי למועד מועדים וחצי כנ״ל, וז״ש אשרי המחכה ויגיע לימים אלף, והוא בזמן חמשת אלפים תרכ״ח, ומשם ימשך עוד שלש מאות שלשים וחמשה עד שיהיה זמן תחיית המתים, שזה יהיה בשנת תתקס״ג, שהוא ל״ז שנים קודם לאלף השביעי, ומפרש ואתה לך לקץ ותנוח, שהקץ יתחיל בשנת התרכ״ח וימשך עד התתקס״ג, שאז תעמוד לגורלך לקץ הימין שאז יהיה תחיית המתים, ותראה שמספר הכתוב.
ולתת – ומיום שיושם במקדש האליל המשומם לב הצדיקים.
ימים וגו׳ – ואחריהם תתחיל הגאולה, אבל לא תהיה שלימה עד ימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה.
ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרש״יאבן עזרא ב׳ר׳ יוסף אבן יחייאמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144