ת׳ם קאל לה גבריאל: הד׳א אלקטב אלד׳י ידל עלי נצב שרים לכל אמה לעצ׳ד אמורהא. פאמא למחזיק, פהו כמא קאל יחזקאל וחזקתי את זרעות מלך בבל. ואמא ולמעוז, פהו כמא קאל ישעיהו ומלך עז ימשל בם. פלם יזל גבריאל משידא ומוידא מלכות פרס, ואכ׳ר ד׳לך פי אלכ״א יומא אלד׳י וקף שר פרס בין ידיה, פכאנה כאן יעלמה פיהא ויבצרה ויפתח לה טריק אלאיד. פלמא ואפי מיכאל סלם גבריאל שר פרס אליה ליעלמה ויוידה הו, וצאר הו אלי דניאל פערפה אלג׳ואב כמא קאל לה בא לעזרני ובאתי להבינך. פלמא תמם לה אלג׳ואב רג׳ע יעאון שר פרס פי מחארבתה לאעדאיה, כמא קאל ועתה אשוב להלחם עם שר פרס, וד׳אך כקולה התלך עמי למלחמה רמות גלעד. פלמא אנקצ׳ת דולהֵ אלפרס כ׳רג׳ גבריאל ען אלמעאונה כמא קאל ואני יוצא והנה שר יון בא, אד׳ לם יומר במעאונהֵ אליונאניין, ואנמא אמר במעאונהֵ אלפרס עלי מא שרחנא.

ואעלם עלמך אללה אנא קד וצלנא אלי [מא יכ׳ץ] הד׳א אלג׳ז אלעאשר, והו אכ׳באר אלמלוך אלתי תקום פי אלארץ׳ מן וקת דניאל אלי וקת אלישועה. וליס הי ג׳מיע אלחואדת׳ אלתי תכון פי אלף סנה של״ה סנה, לאנך לו ג׳מעת חואדת׳ סנה ואחדה עלי אלתקצי למלאת אלדפאתר, ולכנהא עיון אלחואדת׳ ואצול מן אלאכ׳באר אחתיג אלי מערפתהא, ופיהא חאדת׳ה פימא בין עשרין סנה, וחאדת׳ה פימא בין תסעין סנה אכת׳ר ואקל, אלא אן ג׳מלהֵ ד׳לך תצ׳מן סבעה וארבעין פסוק, מנהא אלפסוק אלאול פי אואכ׳ר אמור מלוך אלפרס.

ת׳ם י״ג פסוק פי מלוך אליונאנייה. ת׳ם עשרין פסוק פי מלוך אדום. ת׳ם עשרה פואסיק פי מלוך ישמעאל. פד׳לך ארבעה וארבעין פסוק. ותבקא אלת׳לאת׳ה פואסיק אלאכ׳ירה, אחדהא פי אלישועה והו ובעת ההיא יעמד מיכאל וגו׳, ואלת׳אני פי תחית המתים והו ורבים מישני אדמת עפר וגו׳, ואלת׳אלת׳ פי ת׳ואב אלאכ׳רה והו והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגו׳. ואנמא אחתג׳ת אלי תקדים הד׳א אלכלאם, לאן עואם אלנאס יתוהמון אן גבריאל לם יבק חאדת׳ה תכון פי זמאן אלשעבוד חתי כשפהא לדניאל מן כבירה אלי צגירה. פאקול אן ליס אלאמר כמא תוהמו, ולו אסתופי לה חואדת׳ סנה ואחדה לכאנת כשיעור אלמקרא או אכת׳ר.

ואיצ׳א אכ׳תצר ד׳לך ליכון משאכלא למא פי אלתוראה, כמא עלמת אן חואדת׳ אלף סנה תרנ״ו סנה ג׳מעת פי פרשה ואחדה, ואיצ׳א חואדת׳ ת׳לת׳ מאיה וארבעין סנה ג׳מעת פי אלפרשה אלת׳אניה, וכד׳לך חואדת׳ מצר לם יתקדם מנהא אלא בפסוקין פקט המא נפס אלחאג׳ה. כד׳אך פי אמור האולי אלמלוך לם ירסם לנא אלא עינא מן חואדת׳הם. פבעצ׳הא לנא בהא תעלק מת׳ל ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים, ומת׳ל ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. ובעצ׳הא לתכון לנא איאת עלי מא יבשרנא בה, מת׳ל מא כאנת קצהֵ כורש איה ללישועה, כד׳אך קצהֵ ותחץ לארבע רוחות השמים, וקצהֵ ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון, וקצהֵ ולובים וכושים במצעדיו, הד׳ה ואמת׳אלהא עלי מא סאשרחהא, איאת לבני אסראיל עלי צחת אלישועה ואלנחמות אד׳א שאהדוהא. ואנמא אתסע גבריאל פי אכ׳באר אלמלוך פקאל פיהא ארבעה וארבעין פסוקא, ואבתדי פי אמר אלישועה פלם יקל פיהא אלא ת׳לת׳ה פואסיק פקט, לאן אלישועה קד תכלמת אלאנביא פי אמרהא אלכלאם אלטויל אלואסע, וד׳לך מא קאל ישעיהו וירמיהו ויחזקאל וגירהם.

ואמא אמור ארבע מלכיות פלם תתכלם אלאנביא פיהא אלא באלאימא, פלד׳לך אתסע גבריאל פימא אכ׳תצר קבלה, ואכ׳תצר פימא אתסע קבלה.

ואד׳ קד קדמת ללפואסיק הד׳ה אלמקדמאת, פארי אן אקדם איצ׳א אלפאט׳א גריבה תסתעמל פי הד׳ה אלקצה עלי אלאכת׳ר, פאפסרהא ליסתעאן בהא עלי שרח ג׳מלהֵ אלקצה, ואסתשהד לתפסירי להא במא יקע מת׳לה פי סאיר אלמקרא, ואחצי מנהא ת׳לאת׳ עשר לפט׳ה. פמנהא תסמיה אלולד אחרית, קאל האהנא ולא לאחריתו, ותחריר אללפט׳ה כ׳לף ועקב, וד׳אך כקול עמוס ואחריתכן בסירות דוגה וקאל אלמתרגם ובנתכון, וכקול יחזקאל ואחריתה בחרב תפול, וכקול ירמיהו ובאחריתו יהיה נבל. ואלת׳אני תסמיהֵ אלחצן מעוז אד׳ קאל וישב ויתגרה עד מעוזו, וד׳אך כקול עמוס והורד ממך עזך. ואלת׳אלת׳ תסמיהֵ אלסיף כלה אד׳ קאל ויעמד בארץ וכלה בידו, וד׳אך כקולה כלה ונחרצה. ואלראבע בת ג׳מאעה, אד׳ קאל ובת מלך הנגב תבוא, ד׳אך כקולה בת ציון, בת צידון, בת בבל, בת כשדים, ואשבאההא. ואלכ׳אמס נשים, מדן, נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי. ואלסאדס רבים, ישראל, ד׳אך קולה יבינו לרבים, ומצדיקי הרבים. ואלסאבע מישרים, צלח, אד׳ קאל לעשות מישרים, וצרף מנה ישרים מסתאמנין אד׳ קאל וישרים עמו יעשה, וד׳אך כקול אכיש לדוד כי ישר אתה, וקאל מיום נפלו. ואלת׳אמן חלקות וחלקלקות, חיל, מקאם תחבולות עלי מא סנד׳כר. ואלתאסע שטיפה, סיח ג׳יש פי אלבלד, והי כת׳ירהֵ אלאסתעמאל פי אלקצה, והו מת׳ל וחלף ביהודה שטף ועבר. ואלעאשר עתים, משורה, אד׳ יקול ומחזיקה בעתים, וד׳אך כקולה ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים. ואלחאדי עשר חרפה, סבי, ד׳אך קולה בלתי חרפתו ישיב לו, והו מת׳ל קולה אשר נשאר מן השבי שם במדינה ברעה גדולה ובחרפה וחומת ירושלם מפורצת ושעריה אכלו באש. ואלת׳אני עשר נשיאה, ספי ואנתסאף, אד׳ יקול ונשא ההמון, והו מת׳ל ונשא אתכם בצנות, ואלת׳אלת׳ עשר כזב, מא לא יג׳י מנה שי, ד׳אך קולה ועל שלחן אחד כזב ידברו, והו מת׳ל קול מיכיהו הנה נתן ה׳ רוח שקר בפי נביאיך אלה. פהד׳ה אלי״ג לפט׳ה מסתעמלה פי הד׳ה אלקצה כאנהא אנמא פרדת להא כ׳אצה, וד׳אך כאסתעמאל קהלת תחת השמש מקאם תחת השמים, וכאסתעמאל אליהוא לפט׳הֵ אור מקאם לפט׳הֵ מטר, ואסתעמאל אלתוראה שלה ושליתה מקאם בנו ובנה. וסאיר מא יכ׳ץ בה ספר ספר מן אללפט׳, אמא עלי אלתכ׳ציץ ואמא עלי אלתכת׳יר. פאד׳ קד קדמת הד׳ה אלאלפאט׳ אלמסתכ׳דמה פי אלקצה, אבתדי באלפסוק אלאול אלד׳י הו אכ׳ר ממלכהֵ אלפרס ואקול, קאל לה גבריאל: