וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו וגו׳ – אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא. מאן נינהו אנשים, אמר רבי ירמיה ואי תימא רבי חייא בר אבא זה חגי זכריה ומלאכי אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מינייהו, אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי, ואיהו עדיף מינייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו, וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעיתו, אף על גב דאינהו לא חזו מזלייהו חזו, אמר רבינא ש״מ מאן דאיבעית אע״ג דאיהו לא חזי מזליה חזי, מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה ד׳ גרמידי א״נ ליקרי ק״ש, ואי קאי במקום הטנופת נימא הכי עיזי דבי טבחא שמני מנאי.