ומקצת נראה – הטעם כל מראיהם.

ויאמר הגאון: זה היה נס גדול. ואין צורך כי היו אוכלים אורז הוא הנקרא בלשון ערבי ארוז, והוא נכבד מאד וערב מן החטה ועושה דם טהור והוא מאכל אנשי הודו ואין להם חטה ויעשו ממנו תבשילין וזה האורז ישגא מאד כאשר יבושל בחלב. והכלל כי המעט ממנו משביע והוא כבד במשקל וגרגריו דקים מאד ואינן עגולין ותולדתו חמה ולחה. והתמה מחכם גדול שאמר שהוא הדוחן שגרגריו עגולין ויעמוד שנים רבות ולא ירקב והוא מאכל רע ותולדתו קרה ויבשה גם במיני קטנית אפונים ואינם אלה הנמצאים בצרפת כי אלה הם קרים ורעים ומנפחים והאפונים הם נמצאים בספרד ומצרים ורומא ופרוונצא והם על ג׳ מינים מהם לבנים ומהם אדומים ומהם שחורים וזה המין נכבד מכולם ושלשה המינין חמים ולחים ומימיהן רפואה לכבד והם מצהילין את הפנים יותר מן היין. ויוכל אדם להכיר שאלה שבצרפת בלי פה והשלשה המינים פה להם. והנה האורז והאפונים הם זירעונים ומבריאים את הבשר ועוד כי כל מאכל שהוא תאוה לנפש יותר יועיל ממאכל שאין הנפש אוהבת אותו אף על פי שיהיה חם ולח כתולדת החיים והנה אלה היו אוכלים דבר שתתאוה נפשם והיה מועיל להם.