Chavakkuk 3 – חבקוק ג‏ – Mikraot Gedolot

אִתְגְלָאָה אִתְגְלֵיתָא בִּגְבוּרְתָּךְ בְּדִיל קְיָמָךְ דְעִם שִׁבְטַיָא מֵימְרָךְ קַיָם לְעַלְמִין לְהוֹן בְּזִיעֲתָא טִנָרִין תַּקִיפִין נְפָקוּ נַהֲרִין שָׁטְפִין אַרְעָא.

רמז תקסד

עריה תעור קשתך – א״ר אלעזר כל המסתכל בערוה קשתו ננערת שנאמר עריה תעור קשתך (בשמואל ברמז קנ״ט).

שבועות מטות אומר סלה – כתיב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וישמעאל אינו מעמיד שנים עשר, א״ר אלעזר אותם נשיאים כמד״א נשיאים ורוח וגשם אין אבל אלו מטות כמד״א שבועות מטות אומר סלה.

עריה תעור קשתך – נגלה נגלית גבורתך.

שבועות מטות – שבועות שנשבעת לשבטים.

אומר סלה – מאמר המקוים לעולם.

אומר נקוד פתח¹ וטעמו למעלה, שהוא שם דבר.

נהרות תבקע ארץ – כתרגומו.

1. ״פתח קטן״ בלשון הראשונים = ׳סגול׳ בלשון ימינו.

Your bow revealed itself Your might was revealed.

the oaths to the tribes The oaths that You swore to the tribes.

perpetual statement A statement that is to last forever. אֹמֶר is vowelized with a "pattah,⁠" [meaning a "seggol"] and the accent is on the first syllable, making it a noun.

You split the earth into rivers According to the Targum.

עריה תיעור קשתך – כזה שמריק את קשתו, שיורה חיציו במלחמה, כן יורה הקב״ה חיציו על מצרים. וכן הוא אומר וישלח חיציו ויפיצם ברק ויהם (שמואל ב כ״ב:ט״ו, תהלים י״ח:ט״ו).

שבועות מטות אומר סלה – וכל כך שתתקיים סלה אומר שבועות שנשבעת לאבותינו, וכן הוא אומר: וישמע אלהים את נאקתם וגו׳ (שמות ב׳:כ״ד).

נהרות תבקע ארץ – ויבקעו המים.

עריה – לשון גילוי, כמו: וקיר ערה מגן (ישעיהו כ״ב:ו׳).

ומלת תעור – מבנין נפעל משרש אחר, על משקל אף תיכון תבל (תהלים צ״ג:א׳), והתי״ו סימן הקשת.

תעור – תגלה הקשת, וזאת כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם (יחזקאל א׳:כ״ח).

וטעם שבועות מטות – על החצים, וככה כתוב: ברק חניתך (חבקוק ג׳:י״א), כאילו המטות נשבעו לקיים מאמרך סלה.

נהרות תבקע – לנוכח השם, והארץ שהיא הבקועה היא הפעולה, עד שתעשה כמו נהרות.

עריה תעור קשתך – כמו שדמה ידו הגדולה אשר עשה במצרים (שמות י״ד:ל״א) ותשועתו לישראל לרוכב הסוס כן דמה אותה לתופש הקשת ופי׳ עריה ענין גלוי כמו נגלתה זרועך עליהם והוא שם כמו ערום ועריה ותעור גם כן ענין גלוי אלא שאינו משרשו כי עריה מנחי הלמ״ד ותעור נפעל מנחי העין וכן בענין גלוי פשוטה ועורה למען הביט אל מעוריהם.

שבועות מטות אמר סלה – עשית כל זה לקיים השבועות שנשבעת לאבות לתת להם הארץ למטות ישראל זהו אמר סלה כלומר לקיים האומר שאמרת אומר שם בשקל חדש קדש.

נהרות תבקע – בקעת להם הארץ היבשה לתת להם מים רבים כמו הנהרות כמו שכתוב ויוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים (תהלים ע״ח:ט״ז) ועל הדרך הזה תרגם יונתן.

והטעם בזה כי השם לא קרע הירדן מצד חרון שהיה לו עמו, רק כדי להעביר ישראל ביבשה לקיום השבועות למטות ישראל שאמר לאבות, ולכן נהרות תבקע ארץ.

ועריה תעור קשתך כי כמו תשועתו לרוכב הסוס כן דמה אותו לתופס הקשת, ועריה ותעור הם מענין גלוי כלומר נגלה נגלתה קשתך והיה זה מפני שבועת האבות שקיימת לבניהם וזהו אומרו שבועות מטות אומר סלה כלומר השבועות שנשבעת לתת הארץ למטות ולשבטי ישראל אותו האומר והנדר עומד לנצח ולכן נהרות תבקע ארץ ר״ל בקעת להם הארץ להוציא להם נהרות לשתות מים במדבר וכמו שאמר (תהלים עח, טז) ויוציא נוזלים מסלע ויורד בנהרות מים ורש״י פירש נהרות תבקע ארץ על בקיעת הירדן.

וכמו כן¹ בעריה וגילוי פנים² של סיחון שיצא למלחמה (במדבר כא כג), ולא ירא אלהים³, תעור קשתך נגדו⁴. וכמו כן תעור בשבועות מטות⁵, שקיבלו עליהם התורה בשבועה⁶, וכמו כן⁷ באומר שאמרת אז⁸ (ויקרא כז ז) ׳ורדפתם את אויבכם ונפלו׳, ׳יתן ה׳ את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך׳ (דברים כח ז)⁹, סלה, באופן מעולה¹⁰, ובכן¹¹ בנהרות תבקע הארץ, באשד הנחלים אשר מנע את סיחון מלהילחם בעבר ארנון¹²:

1. הנביא מוסיף עוד עניין שעשה ה׳ לתשועת ישראל.

2. ׳עריה ענין גילוי כמו (יחזקאל טז כב) ואת ערום ועריה׳ (מצודות). אלא ששאר המפרשים פירשו על ה׳ שנתגלה, והלשון כפול ׳עריה תעור׳, ורבינו מפרש ׳עריה׳ על סיחון, ו׳תעור׳ על ה׳.

3. לשה״כ בדברים (כה יח) על עמלק, והכוונה שסיחון יצא למלחמה לקראת ישראל שביקשו לעבור דרך ארצו, ולא התיירא מה׳ שיילחם עבורם.

4. בגלל גילוי פניו של סיחון, שהתחצף להילחם בישראל, ולא התיירא מה׳, לכן גם ה׳ יגלה את קשתו ויעניש אותו.

5. כמו שנתגלית במלחמת סיחון על ידי גילוי פניו של סיחון, כן תתגלה ׳בשבועות מטות׳, בגלל שבועות שבטי ישראל.

6. השבועה האמורה כאן היא ׳שבועת האלה׳ שבפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא, בו קיבלו ישראל את התוכחה אם לא יקיימו את התורה. וכן כתב רבינו בהקדמתו לפירוש התורה בפרשו את ענייני פרשת בחוקותי: ׳ועל כל אלה השביעם בשבועת האָלָה אחר שהפרו בריתו הראשון בחטאם׳, ובענייני פרשת כי תבוא כתב: ׳ונתן סדר להשביעם בשבועת האלות אחר שהפרו ברית חורב במרגלים׳, ולפני תוכחות כי תבוא כתב רבינו (דברים כו טז-יז) ׳היום הזה שאתה נכנס עמו לברית [׳אין מקרא יוצא מדי פשוטו, שמדבר ביחוד באותו יום שעומד בו, ובא לאפוקי מאז שעמדו על הר סיני עד היום הזה, וענין פרשה זו הוא הקדמה וביאור לכריתת ברית שבא אחריו הברכות והקללות שנקרא ברית שבערבות מואב׳ (העמק דבר)] וכו׳, ובזה את ה׳ האמרת היום כשקיבלת עליך להיכנס בברית בשבועת האָלָה אשר בה אבדן כל טוב גשמי אם תעבור עליו׳.

7. ׳תעור׳ – תתגלה.

8. גם בגלל ׳אומר׳, דברי ה׳, ׳תעור קשתך׳, תגלה קשתך, והכוונה לדיבור שבשתי פרשות התוכחות, שהם קבלת התורה בשבועת האלה.

9. הרי שה׳ הבטיח בשבועת האלה שאם יקיימו ישראל את התורה יתגלה להפיל אויביהם לפניהם.

10. כלומר, שההתגלות שהיתה בזכות שבועת האלה שנשבעו שבטי ישראל והבטחת ה׳ אליהם במעמד זה, היתה התגלות באופן מעולה. ורבינו מפרש תיבת ׳סלה׳ מלשון ׳סלסלה ותרוממך׳ (משלי ד ח), כלומר הגביהה ורוממה (ראה פירושו לתהלים ט יז). [ואולי הכוונה כי בשבועת האלה פירש שקיבלו עליהם את הברכות אם יקיימו את התורה ואבדן כל טוב גשמי אם לא יקיימו, ולכן אמר להזכיר זכותן של ישראל שהתגלות זו היתה ׳באופן מעולה׳, שקיימו את התורה, ולא להיפך].

11. בזכות זה.

12. הארץ נבקעה מאשד הנחלים שפרצו ומנעו מסיחון לעבור להילחם בישראל, וכמו שנתבאר בפסוק הקודם, וזו היתה התגלותו של ה׳ נגד סיחון שבאה בזכות קבלת התורה בשבועה והבטחת ה׳. נמצא פירוש הכתוב שבגלל שלושה דברים תעור ותתגלה קשתו של ה׳ על סיחון, א׳, עֶרְיָה – בגלל גילוי פניו של סיחון, ב׳, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת – בגלל שבועת השבטים שקיבלו התורה באלה ובשבועה, ג׳, אֹמֶר – בגלל דיבורו של ה׳, ובגלל שני אלה תהיה ההתגלות סֶלָה – באופן מעולה, שייעשו ניסים גדולים נגד הטבע, והיינו שנְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ.

עריה תעור – ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל ט״ז:ז׳).

מטות – שבטי ישראל.

עריה תעור קשתך – נגלה נגלתה קשתך ללחום מול הכנעני והיה זה כי השבועות שנשבעת לאבות לתת הארץ למטות ישראל אותו האומר של השבועה עומד לנצח ולא תבוטל ולכן הנהרות בקעו הארץ להנביע מים למען ימצאו לשתות במדבר לבל ימותו בצמא ויבואו בארץ לרשתה.

עריה תעור קשתך – הם ג׳ הנשארים מפסוק הנ״ל.

שבעות מטות אומר סלה – רצה לומר הים שנבקע לישראל לי״ב גזרים נגד י״ב שבטי ישראל וזהו שבעות מטות שנתקיימה להם השבועה כמ״ש אשר נשבע לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב. ומ״ש לאבותיכם היינו השבטים והמטות. והשבועה היינו להיות אומר סלה רצה לומר שיתקיים זכותן סלה.

נהרות תבקע ארץ – כל הנהרות יתבקעו ותעשה ארץ והם ששה נהרות ג׳ כלולין בג׳ כמ״ש נשאו נהרות ה׳ ישאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים והם מ״ש אברהם יצחק ואת יעקב. ואמר ואת, הו״ו נכללו באחד והן נבקעו בזכות האבות.

עריה – מנל״ה ענין גילוי.

ותעור, מנחי העי״ן. ויל״פ מענין התעוררות שתתעורר להתגלות, או שהוא ג״כ מענין גילוי שבא ג״כ בנחי העי״ן, פשוטה ועורה (ישעיהו ל״ב).

סלה – מלת סלה מורה על ההפסק, ובא להורות שהוא מאמר מוסגר שיצויין בטעם מפסיק (כנ״ל פסוק ג׳).

עריה וגו׳ – גם כאן נ״ל הפירוש הקדמון טוב מכולם; קשתך שבהוה היא מכוסה (כמנהג דורכי קשת המכסים קשתם לבלתי תשחת) עתה תעור (משרש עור אבל יש לו הוראת ערה) ותגלה מחמת שבועותיך שנשבעת למטות בני ישראל ואמרי פיך שהבטחתם שיתקיימו לנצח, או שאתה סלה אל נצחי הִבְטַחְתָם (ויהיה סלה לשון קריאה), וענין המליצה לא תאריך עוד אפך על לוחצי עמך מחמת שבועתך לאבותיהם; ועל תיבת סלה כתבתי בארוכה בביאורי לס׳ תהלים (מזמור ג׳:ט׳) וקימתי לו הוראתו הקדמונית לנצח או לשון קריאה לאל הקיים לנצח, יעיין הקורא שם. ושד״ל מפרש עריה תעור קשתך – קשתך תפשוט שבע עיניה מיראתה פן תעבור על שבועתך לנח, אבל שבועותיך מטות ומשפילות ומכריעות אמריך וגזרותיך, ודעה יפה היא, אבל צריך לדחוק התיבות להבינה; ופיליפזאהן פירש שבועות הרבה פעמים מספר שבעה, ומטות להוראת עונשים כמו שמעו מטה ומי יעדה (מיכה ו׳:ט׳), אמריך ודיניך מביאים עונשים רבים על העולם, ורחוק; והחכם משה ארנסוואלד מבאר ספר זה מפרש מטות חצים, החצים נשבעים לקיים אמריך ורחוק ג״כ.

נהרות – ע״י נהרות תבקע הארץ, וכן הוא אומר אח״כ זרם מים עבר; וזרם הוא ממקור זרה, שטף מים הזורה הלאה כל דבר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון