×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ח) הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם⁠־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל⁠־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה׃
Was Hashem displeased with the rivers? Was Your anger against the rivers, or Your wrath against the sea, that You rode on your horses, on Your chariots of salvation?
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
הָא עַל מַלְכֵיהוֹן וּמַשִׁרְיָתֵיהוֹן דְסַגִיאִין כְּמֵי נַהֲרָא הֲוָה רְגַז מִן קֳדָמָךְ יְיָ עַל מַלְכַיָא הֲוָה רוּגְזָךְ וּבְיַמָא הוֹדַעְתָּא בְהוֹן פּוּרְעֲנוּת גְבוּרְתָּךְ אֲרֵי אִתְגְלֵיתָא עַל מַרְכְּבַת יְקָרָךְ שְׁכִנְתָּךְ לְעַמָךְ תְּקוֹף וּפוּרְקָן.
כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה – א״ר יודן משל לגבור שהיה רוכב על סוס וכליו משופעים אילך ואילך הסוס טפל לרוכב ואין הרוכב טפל לסוס. ר׳ הונא בשם ר׳ אמי אמר למה מכנים שמו של הקב״ה וקוראים אותו מקום שהוא מקום עולמו, ר׳ יוסי בן חלפתא אומר אין אנו יודעים אם הקב״ה מקומו של עולם ואם עולמו מקומו, מן מה דכתיב הנה מקום אתי הוי הקב״ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, א״ר יצחק כתיב מעונה אלהי קדם אין אנו יודעים אם הקב״ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו, מן מה דכתיב ה׳ מעון אתה הוי הקב״ה מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו של הקב״ה.
הבנהרים – יש תמיהות שהן קיימות הראינו שכל אלה עשה ופירוש המקרא כתרגומו.
מרכבותיך – לנו ישועה.
Was... with the rivers? Some questions are in the affirmative. Have we seen that He performed all these? The explanation of the verse is according to the Targum.
Your chariots were salvation for us.
הבנהרים חרה י״י אם בנהרים אפך וגו׳ – בתימה. כלומר האיפשר דבר זה שהירדן יחרב לפני ישראל מפני שחרה אפו שלהקב״ה בהן. אבל אינו אלא מפני אהבתן של ישראל.
וכי תרכב על סוסיך ומרכבותיך – לישועתא ישראל, כדי להוציאן ממצרים.
א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162: ״ישועת״.
הבנהרים – השלים עתה לספר גבורת השם בעבור ישראל. עתה יחל לספר גבורתו, שהוא דורש תמיד ארץ ישראל להשקותה, כאשר הזכיר דוד: גשם נדבות תניף אלהים (תהלים ס״ח:י׳) אחר שאמר: חיתך ישבו בה (תהלים ס״ח:י״א), וגבורת השם תראה בכל דור ודור בצוותו להמטיר. וכתוב: עושה גדולות (איוב ה׳:ט׳), ואחריו: הנותן מטר (איוב ה׳:י׳). כי יש לתמוה איך יעלו העננים מהנהרים וכן מהים, כמו: הקורא למי הים (עמוס ה׳:ח׳), כשהעננים עולים מהים והולכים להמטיר אל מקום שיצום השם, על כן כתוב: וישפכם י״י צבאות שמו (עמוס ה׳:ח׳).
סוסיך – הם עבים שיצום להמטיר על מקום רצונו. ואל תתמה בעבור שקראם סוסיו, כמו הנה י״י רוכב על עב קל (ישעיהו י״ט:א׳), השם עבים רכובו (תהלים ק״ד:ג׳).
וטעם ישועה – להושיע יושבי הארץ.
והוא שאמר הבנהרים חרה י״י – כשהוביש את הירדן מפני עמו לא בירדן חרה אפו, ולא בנהרים עברתו, שאינו בן חובה וזכות ולא בן עונש ושכר, אלא לעשות לו שם תפארת ולהרגיז ממלכות מפניהם להורישם את הארץ.
אם בים עברתך – כשגזרת אותו לגזרים לפניהם.
כי תרכב על סוסיך – לעזרת עמך לכך הובשת הירדן וקרעת הים.
מרכבתיך – רכיבתךא על סוסיךב לישועת עמך היתה, ובראות הים כבודך רוכב על כרוב נס מפניך והירדן יסוב לאחור.
א. מלה זו קשה לקריאה בכ״י אוקספורד.
ב. כן בכ״י אוקספורד, ״לעזרת עמך... על סוסיך״ הושמט ע״י הדומות במהדורת פוזננסקי.
הבנהרים חרה י״י – זכר בקיעת הירדן וים סוף אמר מה זה היה לנהרים אם חרה אף י״י בהם כשנבקעו וכפל הענין במ״ש לחזק ואמר ואם בנהרים אפך אמר נראה שחרה האף י״י בנהרים שהרי ראינו שהירדן נבקע וזהו דרך משל ומליצה וכן אם בים עברתך על בקיעת ים סוף ולא זכר הניסים על הסדר.
כי תרכב על סוסיך – כנגד סוס פרעה ורוכבו רמה בים (שמות ט״ו:א׳).
מרכבותיך ישועה – מרכבותיך היה לנו ישועה וזה דרך משל לפי שהסוסים מוכנים למלחמה ורוכביהם הם המנצחים ברוב אם לא תהיה יד י״י בהם כמו שאמר שקר הסוס לתשועה (תהלים ל״ג:י״ז) ואמר סוס מוכן ליום מלחמה ולי״י התשועה (משלי כ״א:ל״א).
ויונתן תרגם הבנהרים דרך משל הא על מלכיהון ומשירייתהון וגומר.
ואחר כך התחיל ענינים נפלאים היו לעמנו על ידי יהושע, שזה תחלה קריעת הירדן שהוא תחת סוג נהרים וים, כי הים הוא סוג ליסוד המים, וזהו אמרו: הבנהרים חרה י״י, כמ״ש ישעיה: חמה אין לי (ישעיהו כ״ז:ד׳).
עוד זכר בקיעת הירדן וקריעת ים סוף באמרו הבנהרים חרה ה׳ אם בנהרים אפך אם בים עברתך שזכר הנהרות כנגד הנסים שנעשו בירדן, ואמר שתי פעמים הבנהרים לרמוז אל הנס שנעשה בו בהעברת ישראל ולנס שנעשה בו גם כן לאליהו ולאלישע, אבל בים לפי שלא נקרע כ״א פעם אחד בלבד אמר אם בים עברתך שהוא ים סוף, והענין האם כאשר נחרבו הים והנהרות ההם היה בחרון אפך בהם לא באמת אלא שהיתה הסיבה לפי שרכבת על סוסיך ומרכבותיך ישועה להושיע עמך.
הבנהרים. הנה ראיתי ששנית את טבע הנצחיים לתשועת ישראל1 בנהרי ארנון2 וירדן3 ובים סוף4, וכל זה לא קרה להם5 לעונש מאתך, אבל לתשועת ישראל6, כי תרכב בם מרכבות ישועה7:
1. כדי להושיע את ישראל מיד רודפיהם, ה׳ שינה את טבעם של נבראים נצחיים שאין דרכם לשנות את טבעם לעולם.
2. ניסים של נחל ארנון נזכרים בבמדבר (כא יג-יח) בין עונש הנחשים השרפים לבין כיבוש ארצות סיחון ועוג. ופירושו של רבינו כאן מבוסס על פירושו בניסי נחל ארנון, השונה משאר המפרשים, ומפירושו זה עולה שניסי ארנון היו חלק ממלחמת סיחון. וכן כתוב בבמדבר שם ׳משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היוצא מגבול האמורי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי, על כן יאמר בספר מלחמת ה׳ את והב בסופה ואת הנחלים ארנון, ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׳. וביאר שם רבינו שנחל ארנון עבר בין ארץ מואב לארץ האמורי והפסיק ביניהם, אך ארץ מואב לא נמשך לכל אורך נחל ארנון, אלא בחלק של הנחל היה מצדו האחד ארץ האמורי, ומצידו השני היה מדבר שלא היה שייך לאחד מהם. ובאותו מקום במדבר שהוא מול האמורי ולא היה של ארץ מואב חנו ישראל. וישראל עברו את נחל ארנון מול ארץ סיחון, ואף על פי כן לא יצא סיחון להילחם אתם, אלא כאשר שלחו לבקש לעבור דרך ארצו. ומה שמנע ממנו מלהילחם נגדם, כי ה׳ העמיד אז רוח סערה שגרם לשפיכת נחלים רבים שעיכבו את סיחון מלבוא להילחם עם ישראל, ועל ידי זה כבשו את אותו החלק מארץ סיחון שעברו אליו. וזה ׳את והב בסופה ואת הנחלים ארנון׳, שעל ידי רוח סופה ועל ידי הנחלים שנשפכו מהארנון, יהב – נתן את החלק הזה מארץ סיחון לישראל. ואותו משפך של נחלים שהביא ה׳ לעכב את סיחון מלהילחם עם ישראל נמשך אח״כ אל מקום נמוך יותר כדרך הנחלים, ואחרי שנשפכו נחלים אלו שנוצרו בצמוד לגבול מואב מול עיר ער, נמשכו אל עבר המקום שחנו ישראל מקודם לכן, ששם היה הבאר. וכאשר ראו ישראל שנמשכו הנהרות לכיוון מקום הבאר, הבינו שמקום הזה נמוך יותר, ובאר הוא מקור מים עמוק אשר אינו מעלה את מימיו, אלא דולים ממנו, ונמצא שמקום מי מריבה היה מקום נמוך מאוד, ואילו עכשיו חנו ישראל במקום גבוה, אשר שפך הנחלים לא הגיע לשם כלל, ובכל זאת הבאר שנוצר במי מריבה המשיך לנסוע עם ישראל ועלה אתם אל עבר ארנון הגבוה, ומזה ראו שה׳ נתן כח באותם המים לעלות, נגד טבע המים שדרכם לרדת אל מקום נמוך, ובזה ראו שטבע עצם המים של הבאר לא היו טבעיים, ועל זה שרו ואמרו עלי באר, על שהבאר עולה נגד טבע המים. [ובנוסח מהדו״ק שם השווה רבינו נס זה לקריעת ים סוף, שגם בו ניצבו המים כנד נגד טבעם]. וראה מש״כ רבינו באיוב (יב כד).
3. בבקיעת נהר הירדן כאשר נכנסו ישראל עם יהושע לארץ, כמבואר ביהושע (פרק ג-ד).
4. שנקרע לפני ישראל ביציאתם ממצרים. וכתב הרד״ק כאן: ׳הבנהרים חרה ה׳, זכר בקיעת הירדן וים סוף, אמר, מה זה היה לנהרים, אם חרה אף ה׳ בהם כשנבקעו, וכפל הכתוב במילות שונות, ואמר ואם בנהרים אפך, אמר, נראה שחרה אף ה׳ בנהרים, שהרי ראינו שהירדן נבקע, וזהו דרך משל ומליצה, וכן אם בים עברתך על בקיעת ים סוף, ולא זכר הניסים על הסדר׳. ולדעת רבינו אין צורך לפרש שהכתוב כפל במילות שונות, שכן ׳הבנהרים׳ הראשון מדבר בניסי נחל ארנון, ולכן כתוב ׳נהרים׳ בלשון רבים, שנחלים רבים נשפכו לעכב את סיחון, וכפירושו שם, [ומה שכינה גם את הירדן ׳נהרים׳, אולי ע״פ מש״כ ביהושע (ג טז) שהמים נכרתו לשני חלקים, ע״ש], והשני מדבר בבקיעת הירדן, ו׳בים עברתך׳ מדבר בקריעת ים סוף. ובכל אלה עמדו המים נגד טבעם שהוא לרדת אל מקום נמוך, הרי שה׳ שינה את הים והנהרות שהם נבראים נצחיים שלעולם אינם משתנים, כדי להיטיב לישראל. ואברבנאל פירש בדומה לזה, ׳בים׳ על קריעת ים סוף ו׳בנהרים׳ על בקיעת הירדן, וכתב שנזכר הירדן פעמיים כי נעשה שם נס גם בימי אליהו ואלישע.
5. לנהרות.
6. לכן שואל הנביא בלשון תימה, האם בנהרות חרה ה׳, האם בנהרים היה אפו, האם עברתו בים, הרי כל אלה לא היו כדי להעניש לנהרות ולים, אלא להושיע את ישראל.
7. וכן כתב במצודות ׳הבנהרים חרה ה׳, כשקרע המקום את הירדן לפני ישראל, וכי חרה אפו בו להחריב מימיו, בתמיה וכו׳, כי תרכב, אלא שהיתה הסיבה לפי שרכבת על סוסיך במרכבותיך של ישועה להושיע לעמך, ולכן בקעתם ללכת דרך הבקיעה, והוא ענין מליצה לומר שזה נעשה בעבור תשועת ישראל׳. אך נראה שרבינו מפרש ׳כי תרכב בם׳ – בישראל, כאילו ה׳ רוכב על ישראל, ובכך יש להם ישועה, שכן כתב רבינו בפירושו לשיר השירים (א ט-יא) ׳לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, כי כמו שקרה לך בהיותך סוסתי בין רכבי פרעה, שנגלית שכינתי עליך כאיש מלחמה וניצחת את כולם׳, שעם ישראל נחשב אז כסוסתו של ה׳, כביכול שה׳ רוכב עליו, שה׳ השרה את שכינתו על ישראל, וכתוב בשירת הים (שמות טו ג) ׳ה׳ איש מלחמה׳, והוא הרוכב על הסוס, שמתגלה על עם ישראל, ובכך ישראל ניצחו את כולם.
מרכבתיך – בנביאים עם הרי״א כתוב ומרכבתיך בוא״ו בראשית המלה וגם בדפוס ישן מויניציאה כתוב בגליון בוא״ו וזה טעות גמור הוא בלי ספק וגם המסורת אומרת מרכבתיך ב׳ חסר והאבדתי מרכבתיך מיה ה׳ מרכבתיך ישועה ש״מ דזה וזה שוין.
עברתך – מלשון עברה וזעם.
הבנהרים חרה ה׳ – כשקרע המקום את הירדן לפני ישראל וכי חרה אפו בו להחריב מימיו בתמיה.
אם בנהרים – הוא כפל ענין לחוזק.
אם בים עברתך – כשקרע את הים וכי נתמלא עליו עברה להחריב מימיו.
כי תרכב – אלא שהיתה הסבה לפי שרכבת על סוסיך במרכבותיך של ישועה להושיע לעמך ולכן בקעתם ללכת דרך הבקיעה והוא ענין מליצה לומר שזה נעשה בעבור תשועת ישראל.
הבנהרים חרה ה׳ אם בנהרים אפיך – היינו שני נהרים הם נחלי ארנון וירדן ובכל אחד מהם שני נהרים כי נבקעו ונחלקו.
אם בים עברתך – הוא כלל המימות כי כאשר נבקע הים נבקעו כל המעינות של מעלה ושל תהום רבה והוא פלוגתא דרבי עקיבא ורבי אליעזר, זה כולל הים בא׳ והנהרות בא׳, וזה כולל הים והנהרות בא׳. ואמרו חז״ל בחגיגה על ששה דברים העולם עומד, ורוח סערה נכלל בא׳, וזרוע של הקדוש ברוך הוא נאמר בא׳ והוא שנים כמ״ש ומתחת זרעות עולם רצה לומר שהם ב׳ כחות אחד עומד על חברו כמ״ש בכח ובגבורה. וכולן נכללין בתיבה ראשונה הבנהרים. וכן נכללין בז׳ תיבין כל א׳ בתיבה מיוחדתא והן נחלקין לז׳ וב׳ב וכן כל ז׳ נחלקים כמו כן כמו הטבת שבעה נרות וז׳ מינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל וכן ז׳ אותיות דכאן נחלקין לב׳ שמות וכן הב׳ גופא נחלקין כן, וכן נהרים עצמן נחלקין גם כן כנ״ל כמ״ש ז׳ נהרות ז׳ מדברות. וכן אם בנהרים אם וב׳ הוא שבעה בסוד חוה ונהרים הם נהרים העליונים שהם גם כן שבעה כמ״ש ושבעה מוצקות וגו׳ וכן שבעה מעלות אש ורוח וערפל וב׳ מיני חשך וב׳ מיני מים שהן המרכבה וד׳ רגלי המרכבה. אור הוא המרכבה וחשך ועבים הם רגלי המרכבה. אפך ועברתך הם ב׳ היודעים וכלהון מתמתקים בקרבנות. ואמרו באדרא רבא ועובר על פשע למתק אעברה עד פומיה דימא סלחתי מאי משמע ועובר על פשע שפע וגו׳ בזעיר אנפין כד נחית כו׳, באריך אנפין כתיב ועובר על פשע ורוח עברה ותטהרם התם כד עבר ה׳ לנגוף את מצרים. ואמרו באדרא זוטא וזימני למידע בזימני דמלכא משיחא כמו שכתוב ונחה עליו רוח ה׳ פירש בחוטמא תליא כו׳ ואי תימא כו׳ ואין מתמתקין ברוחא דקרבנין כמ״ש ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך וכמ״ש אשר תאכל האש את העולה על המזבח וכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה׳ ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא וגו׳, והן בג׳ מקומות של מחנה שכינה. וכן בסוד אשה ריח ניחוח לה׳ וכן בג׳ מלכין שבגופא ופרגוד בין כל אחד ואחד והן מתמתקין בג׳ רוחין כלילין בג׳ כמ״ש באדרא רבא כתיב רוח חכמה ובינה כו׳ ג׳ רוחין דכללין בג׳ אחרנין ורוח דעתיקא סתימא דא ה׳ והן בג׳ מרכבות וד׳ רגלי שהן גם כן כלילין כנ״ל והרביעית הוא הדום רגליו כמו שאמרתי לעיל כמ״ש רוח חכמה כו׳ רוח ה׳ וכמ״ש ה׳ אמר לשכון בערפל והן כנגד אם בנהרים והן מ״ש הבונה בשמים מעלותיו והן שבעה מעלות לשמים ז׳ עמודים וכן ז׳ מעלות לארץ כמ״ש ואגודתו על ארץ יסדה הם ז׳ מעליות הנ״ל ומ״ש על היינו כמ״ש על פני תהום, יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד. ומים ונהרים הם כנגד עבים הנ״ל כל אחד כלול בב׳ בסוד נושא עון ופשע וחטאה, מים כלולין בשם הידוע כמ״ש בין מים למים. והרים הם הרים וגבעות כמ״ש בטרם גבעות חוללו. ורוח סערה כלולין באחד רוח ורוח מרוח.
כי תרכב על סוסיך – היינו ד׳ סוסי המרכבה והם חשך ומים שבעבים, וחשך הוא שנים דוכרא ונוקבא, ומים גם כן שנים כמו המים שעל הרקיע הוא שנים ונכלל באחד. עופל וערפל תחתיהם שהוא הדום רגליו כמ״ש ה׳ אמר לשכון בערפל וכמ״ש בחגיגה אל מלך חי וקים שוכן עליהם בערבות וחשך ענן וערפל מקיפין אותו. וא״ל שהקב״ה שוכן בערבות דהא רקיע למעלה מן הערבות אלא כמ״ש סולו לרוכב בערבות וכן כתיב רוכב שמים בעזרך וכן השמים כסאי ושם הדום רגליו כמ״ש ה׳ אמר לשכון בערפל.
מרכבתיך ישועה – היינו כי הם ד׳ מרכבות הכסא כנ״ל ושנים מהן אש ורוח הן למעלה מהן. והן שני מרכבות כמ״ש אל בינות לכרובים וגו׳. ואף על פי שהן שנים נכללין בא׳ והן אש שלמעלה ואש שלמטה כי באש וגו׳ וכמ״ש אף על פי שיורד אש מן השמים כו׳. ואמרו חמש אש דסלקין וחמש אש דנחתין וכמ״ש יושב הכרובים הופיע שהם מעון ומכון וכמ״ש בזוהר חדש רות על פסוק על כן באורים כבדו ה׳ והם שעשה הקב״ה על ידי הישועה הבאה לישראל בצאתם מארץ מצרים כמ״ש ויאר ה׳ את הלילה וגו׳ ברוח קדים וגו׳.
א. (אמר נכדו המסדר: היינו שני פעמים בנהרים חשבונן כחד וכן שני פעמים אם בחד חשבינן ועולה שפיר עד כי תרכב ז׳ תיבין וכו׳.)
ב. (אמר נכדו המסדר: צ״ל לה׳ וב׳.)
אפך, עברתך – התבאר בכ״מ ששם עברה מורה שמתוך אפו על החוטא יעבור הגבול לקצוף על הכלל גם על מי שלא חטא, ויצייר שדרך הגאולים יהיה דרך הנהרות, כמ״ש והניף ידו על הנהר והכהו לשבעה נחלים, ועליו יחרה אפו שמעכב העוברים, ואגב ישלח עברתו גם בים שלא יעברו הגאולים שמה.
תרכב – נסתר לנקבה, ומוסב על הישועה.
סוסיך מרכבתיך – חסר וא״ו, כמו שמש ירח.
הבנהרים חרה ה׳ אפך – ויש בכל אחד משני חלקי הפסוק תיבה שאינה באחר.
מרכבתיך ישועה – האם ברכוב אתה על סוסיך ומרכבותיך (שבהוה אתה רוכב עליהם להביא ישועה לעולם) בפעם הזאת דעתך רק להפוך חוקות הטבע ולהחריב העולם? (דעת שד״ל); ויש להניח ג״כ שהתמיהה כלה בתיבת עברתך, ויתר הפסוק הוא כתשובה לה׳; כי תרכב על סוסיך לא חרה אפך על הנהרות והימים, אבל דעתך להביא ישועה לעולם.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144