הבנהרים חרה ה׳ אם בנהרים אפיך – היינו שני נהרים הם נחלי ארנון וירדן ובכל אחד מהם שני נהרים כי נבקעו ונחלקו.

אם בים עברתך – הוא כלל המימות כי כאשר נבקע הים נבקעו כל המעינות של מעלה ושל תהום רבה והוא פלוגתא דרבי עקיבא ורבי אליעזר, זה כולל הים בא׳ והנהרות בא׳, וזה כולל הים והנהרות בא׳. ואמרו חז״ל בחגיגה על ששה דברים העולם עומד, ורוח סערה נכלל בא׳, וזרוע של הקדוש ברוך הוא נאמר בא׳ והוא שנים כמ״ש ומתחת זרעות עולם רצה לומר שהם ב׳ כחות אחד עומד על חברו כמ״ש בכח ובגבורה. וכולן נכללין בתיבה ראשונה הבנהרים. וכן נכללין בז׳ תיבין כל א׳ בתיבה מיוחדת^א והן נחלקין לז׳ וב׳^ב וכן כל ז׳ נחלקים כמו כן כמו הטבת שבעה נרות וז׳ מינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל וכן ז׳ אותיות דכאן נחלקין לב׳ שמות וכן הב׳ גופא נחלקין כן, וכן נהרים עצמן נחלקין גם כן כנ״ל כמ״ש ז׳ נהרות ז׳ מדברות. וכן אם בנהרים אם וב׳ הוא שבעה בסוד חוה ונהרים הם נהרים העליונים שהם גם כן שבעה כמ״ש ושבעה מוצקות וגו׳ וכן שבעה מעלות אש ורוח וערפל וב׳ מיני חשך וב׳ מיני מים שהן המרכבה וד׳ רגלי המרכבה. אור הוא המרכבה וחשך ועבים הם רגלי המרכבה. אפך ועברתך הם ב׳ היודעים וכלהון מתמתקים בקרבנות. ואמרו באדרא רבא ועובר על פשע למתק אעברה עד פומיה דימא סלחתי מאי משמע ועובר על פשע שפע וגו׳ בזעיר אנפין כד נחית כו׳, באריך אנפין כתיב ועובר על פשע ורוח עברה ותטהרם התם כד עבר ה׳ לנגוף את מצרים. ואמרו באדרא זוטא וזימני למידע בזימני דמלכא משיחא כמו שכתוב ונחה עליו רוח ה׳ פירש בחוטמא תליא כו׳ ואי תימא כו׳ ואין מתמתקין ברוחא דקרבנין כמ״ש ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך וכמ״ש אשר תאכל האש את העולה על המזבח וכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה׳ ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא וגו׳, והן בג׳ מקומות של מחנה שכינה. וכן בסוד אשה ריח ניחוח לה׳ וכן בג׳ מלכין שבגופא ופרגוד בין כל אחד ואחד והן מתמתקין בג׳ רוחין כלילין בג׳ כמ״ש באדרא רבא כתיב רוח חכמה ובינה כו׳ ג׳ רוחין דכללין בג׳ אחרנין ורוח דעתיקא סתימא דא ה׳ והן בג׳ מרכבות וד׳ רגלי שהן גם כן כלילין כנ״ל והרביעית הוא הדום רגליו כמו שאמרתי לעיל כמ״ש רוח חכמה כו׳ רוח ה׳ וכמ״ש ה׳ אמר לשכון בערפל והן כנגד אם בנהרים והן מ״ש הבונה בשמים מעלותיו והן שבעה מעלות לשמים ז׳ עמודים וכן ז׳ מעלות לארץ כמ״ש ואגודתו על ארץ יסדה הם ז׳ מעליות הנ״ל ומ״ש על היינו כמ״ש על פני תהום, יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד. ומים ונהרים הם כנגד עבים הנ״ל כל אחד כלול בב׳ בסוד נושא עון ופשע וחטאה, מים כלולין בשם הידוע כמ״ש בין מים למים. והרים הם הרים וגבעות כמ״ש בטרם גבעות חוללו. ורוח סערה כלולין באחד רוח ורוח מרוח.

כי תרכב על סוסיך – היינו ד׳ סוסי המרכבה והם חשך ומים שבעבים, וחשך הוא שנים דוכרא ונוקבא, ומים גם כן שנים כמו המים שעל הרקיע הוא שנים ונכלל באחד. עופל וערפל תחתיהם שהוא הדום רגליו כמ״ש ה׳ אמר לשכון בערפל וכמ״ש בחגיגה אל מלך חי וקים שוכן עליהם בערבות וחשך ענן וערפל מקיפין אותו. וא״ל שהקב״ה שוכן בערבות דהא רקיע למעלה מן הערבות אלא כמ״ש סולו לרוכב בערבות וכן כתיב רוכב שמים בעזרך וכן השמים כסאי ושם הדום רגליו כמ״ש ה׳ אמר לשכון בערפל.

מרכבתיך ישועה – היינו כי הם ד׳ מרכבות הכסא כנ״ל ושנים מהן אש ורוח הן למעלה מהן. והן שני מרכבות כמ״ש אל בינות לכרובים וגו׳. ואף על פי שהן שנים נכללין בא׳ והן אש שלמעלה ואש שלמטה כי באש וגו׳ וכמ״ש אף על פי שיורד אש מן השמים כו׳. ואמרו חמש אש דסלקין וחמש אש דנחתין וכמ״ש יושב הכרובים הופיע שהם מעון ומכון וכמ״ש בזוהר חדש רות על פסוק על כן באורים כבדו ה׳ והם שעשה הקב״ה על ידי הישועה הבאה לישראל בצאתם מארץ מצרים כמ״ש ויאר ה׳ את הלילה וגו׳ ברוח קדים וגו׳.