Chavakkuk 3 – חבקוק ג‏ – Mikraot Gedolot

כַּד פְּלָחוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְטַעֲוָתָא מְסַרְתִּינוּן בְּיַד כּוּשָׁן חַיָבָא וְכַד תָּבוּ לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא עֲבָדֵית לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן וּפְרַקְתִּינוּן מִיַד מִדְיָנָאֵי עַל יַד גִדְעוֹן בַר יוֹאָשׁ.

תחת און – שנמצא בישראל.

ראיתי אהלי כושן – שעומדים בגלוי ומחבלים את ישראל ובהתכנע׳ לפניך ירגזון יריעות וגו׳ הכל כתרגומו.

Because of iniquity that was found in Israel.

I saw the tents of Cushan standing in the open and inflicting injury upon Israel, and when they humbled themselves before you... the curtains... quaked All is to be understood according to the Targum.

תחת און ראיתי אהלי כושן – וכן תחת חטאות ישראל שחטאו להקב״ה פרע מהם ומסרן ביד כושן רשעתיים (שופטים ג׳:ח׳) ונטו עליהן אהליהם.

ירגזון יריעות ארץ מדין – כשחזרו ולא חטאו, שעשו תשובה, הושיעם הקב״ה ביד גדעון מיד מלכי מדין ועמלק. וכן הוא אומר ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנובח ויגבהה ויך את המחנה וגו׳^א וינוסו זבח וצלמונע וירד⁠{ף}⁠^ב אחריהם וילכוד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמונע^ג וכל המחנה החריד (שופטים ח׳:י״א-י״ב). הדא הוא דכתיב: ירגזון יריעות ארץ מדין.

א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״מקדם לנובח... המחנה וגו׳⁠ ⁠⁠״.

ב. כן בפסוק. בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פריס 162: ״וירד״.

ג. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״וילכוד... צלמונע״ ובמקומו: ״וגו׳ עד״.

תחת – הטעם כי אהלי כושן נפלו, כאילו היו תקועים במקומות און שלא יעמד.

גם נכון הוא להיות זה רמז לדבר כושן רשעתים, וארץ מדין על דבר גדעון בדברי החלום.

גם אחרי כן השמיד כל העומדים עליהם בימי השופטים כגון כושן ומדין, והוא שאומר: תחת און – במקום און שלהם

ראיתי אהלי כושן – כלומר כאשר עשו עשה להם און חרשו וזרעו ואון נקצר להם.

ירגזון יריעות ארץ מדין – מפניו. ואף כושן ומדין הרחוקים והחזקים רגזו מפניו ולקו על ידו.

כיוצא בשיטה זו אתה רואה בשירת דבורה ובזאת הברכה, שתופס להם שיטת ביאת הארץ ולא יותר, ולכך הניחו להם יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שעיקר ביאת הארץ לא היה אלא משנסעו מחורב דרך שעיר ופארן בשנה השנית, שממצרים עד חורב לא היו הולכים אל הארץ אלא מתרחקין בדרך עקלתון לנסותם אם ילכו אחריו במדבר או אם תקצר נפשם במדבר וישובו כמו שפירשתי בפ׳ בשלח פירוש מבואר. וכך הוליכם עד חורב, ונתן להם התורה ונתן משכנו בתוכם לכבוש להם את הארץ, שאינם יכולים לכבוש הארץ בלא כריתות ברית לתורה ולחוקים, שכך אמר לאברהם ויצחק ויעקב להיות להם לאלהים ולזרעך אחריך (בראשית י״ז:ז׳). נמצא התורה והמשכן שניתנה להם בסיני צורכי הדרך והכיבוש, ואז נסעו מחורב והוא עיקר לכיבוש הארץ. ובשטה זו שוים כל הנביאים כלם ויתד היא שלא תמוט. ולפיכך זה הנביא תפס להם שטת חבת ביאת הארץ בתפלתו שברגז רחם יזכור ולא ישחיתם, לפי שאמר לו שנבוכדנצר יבוא עליהם לרשת משכנות לא לו והתפלל ואומר, אתה הורשת להם הארץ בעצמך ובכבודך, ברגז רחם תזכור, ואל תתן נחלתך לחרפה, ושייר לו קריעת ים סוף וירדן עם שאר נסים שעשה להם, להזכיר חבתם לפניו.

תחת און – הזכיר עתה גבורות שעשה לנו במלחמות כושן רשעתים על ידי עתניאל בן קנז ובמלחמת גדעון עם מדין ואמר במקום און ראיתי אותם אהלים תקועים כלומר במקום שלא היה להם העמדה וקיום כי הקים י״י את עתניאל והפיל אותם אהלים.

ירגזון יריעות ארץ מדין – רגזו אותן יריעות ר״ל אהלי יריעות ארץ מדין כי האהל הוא פרישת היריעות ורגזו כשבא גדעון עליהם כמו שאמר בחלום צליל לחם שעורים (שופטים ז׳:י״ג) ואמר ונפל האהל וי״מ תחת און שעשיתי ראיתי אהלי כושן שבא כושן רשעתים עלי בארצי וכאשר עשיתי תשובה רחם האל יתברך עלי ורגזו יריעות ארץ מדין מפני ע״י גדעון וכן תרגם יונתן כד פלחו בית ישראל לטעותא וגו׳.

ואמנם אמרו עוד תחת און ראיתי אהלי כושן הוא להגיד שהקדוש ברוך הוא תמיד היה חפץ להטיב לישראל ואם יום או יומיים ישפוך עליהם זעמו הנה הוא בעון ישראל כי הנה בזמן השופטים שבחטאת ישראל משלו בהם כושן רשעתיים לא היה כ״א תחת און של ישראל ובהפך בקראם אליו יענם כי הנה בימי גדעון ירגזון יריעות ארץ מדין.

[כדי ללמד זכות על ישראל בגלותם, הנביא מונה ומספר את כל הניסים שנעשו לתשועת ישראל מימי קדם אף שחטאו, להוכיח שראויים הם לרחמים למרות החטא]:

גם תחת אָוֶן של ישראל¹, ראיתי אהלי בלעם שהיה מארם שהוא ממלכת כושן², כאמרו (שם כג ז) ׳מן ארם ינחני בלק׳³, וְשָׂם אהלים למזבחות לקלל⁴, מכל מקום אחר כך ירגזון יריעות ארץ מדין, שהכום ישראל, ובלעם לקה עמהם⁵:

1. במקום לראות את האון והחטא של ישראל. כ״כ רש״י.

2. כמו שכתוב בשופטים (ג ח) ׳וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים׳. ואף שהיה זה מספר דורות אחרי כן, מכל מקום הנביא קורא לארם ׳כושן׳, ואולי היה ׳כושן׳ שם כללי למלכי ארם, כמו ׳פרעה׳ במצרים, ׳אבימלך׳ בארץ פלשתים (ראה רשב״ם בבראשית מא י). וראה סנהדרין (קה.) ׳הוא בעור הוא כושן רשעתיים הוא לבן׳.

3. בלעם סיפר שבלק הביא אותו אליו מארם, הרי שהיה בלעם ארמי, ולכן הנביא מכנה את האוהלים שהקים בלעם ׳אהלי כושן׳, שהם האוהלים של בלעם הארמי.

4. לא מצינו שבלעם הקים אוהלים, אך כיון שהקים מזבחות כדי להקריב קרבנות כדי שיחולו קללותיו, מן הסתם גם הקים אוהלים מעל המזבחות.

5. במלחמת מדין (במדבר לא ז-ח) כתוב ׳ויצבאו על מדין וגו׳, ואת מלכי מדין הרגו וגו׳ ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׳. [והנה, על בלעם אמר ׳תחת אוון ראיתי אהלי כושן׳, ופירש רבינו ׳תחת אוון של ישראל׳, והלוא בלעם הוא שאמר (במדבר כג כא) ׳לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל׳].

תחת – בעבור.

און – ענין שקר ודבר שאינו הגון.

ירגזון – ענין חרדה.

יריעות – ר״ל יריעות האוהל.

תחת און – בעבור האון ראיתי אהלי כושן רשעתים עומדים בארצות ישראל למשול בהם כאומר לא מקוצר יד לא הושיע למו כ״א בגמול העון הניחם בידו.

ירגזון יריעות ארץ מדין – ר״ל כי הלא בקראם אליו ירגזון יריעות ארץ מדין וזהו בימי גדעון שבא ביניהם חרדה והרגו זה את זה כמ״ש בשופטים.

תחת און ראיתי אהלי כושן – רצה לומר בשעה שישראל חוטאים ונגזר עליהם ליפול ביד שנאיהם ואחר כך כשעושים תשובה נהפוך הוא ונופל השונא בידיהם וז״ש תחת און שעשו ישראל ראיתי אהלי כושן לסוף נפל כושן בידי ישראל.

ירגזון יריעות ארץ מדין – היינו במדין נעשה גם כן כך מתחלה הביא הקדוש ברוך הוא את מדין על ישראל ולבסוף כשעשו ישראל תשובה היה חרב מדין איש ברעהו ויכנע מדין לפני בני ישראל.

יריעות – מציירם באהלים, כמ״ש אהלי כושן, ונופל עליהם שם יריעות, כמ״ש פתאום שדדו אהלי רגע יריעותי (ירמיהו ד׳).

תחת – עתה מתחיל לפרש מ״ש אלוה מתימן יבא, שהוא מה שיהיה כשיבא עת הגאולה, שאז ינוסס נס להתנוסס בנסים ונפלאות למעלה מדרך הטבע, ומצייר התחלת הנפלאות מה שיאמר לאשר בחשך הגלו דהיינו שעשרת השבטים שהגלו מעבר לנהרי כוש ישובו לבצרון, כמ״ש מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי, ואז יתחיל און ושבר לבני כוש שהם סמוכים אל הנדחים האלה, ומשם יצאו עשרת השבטים להלחם עם אומת ישמעאל, כי דרך ארצות ישמעאל ישובו לארצם, ועל זה אמר תחת און ראיתי אהלי כושן – בעת שאהלי הכושים יהיו תחת און ושבר, אז ירגזון יריעות ארץ מדין – (שארץ הישמעאלים קורא ארץ מדין, כי ישמעאלים נקראים מדינים, כמ״ש ויעברו אנשים מדינים וימכרו את יוסף לישמעאלים וכו׳ והמדינים מכרו אותו, וכן (שופטים סי׳ ח׳) אמר על מדין כי ישמעאלים הם), היינו שירגזו ארצות בני ישמעאל כי במלחמות תנופה ילחמו בם.

תחת און וגו׳ – פירשו און זו כמו נרדפיו חטאת פשע ועון להורות העונש הבא לרגליהם, וגם און זה תהיה הוראתו אבדון, ראיתי אהלי כושן אובדים; ויש לקבל גם הפירוש הקדמון, לעונש על און ורשע שהיה בבני ישראל ראיתי אהלי כושן חונים עליהם לבזזם ולשללם, אבל אח״כ נכמרו רחמי ה׳ עליהם ורגזו יריעות מדין; וכל בני ארץ ערב נקראו לפעמים כושים מחמת מראה פניהם השחור והדומה למראה פני יושבי ארץ כוש באפריקא, ובני מדין היו יושבי אהלים ונדים אנה ואנה בארץ ערב הצפונית ונקראו כאן גם בשם כושן, ובודאי היה זה שם חניכה להם; ואחד מחברי עירב שני הפירושים, תחת און שבידם ירגזון אהלי כושן ויריעות ארץ מדין.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון