Chavakkuk 3 – חבקוק ג‏ – Mikraot Gedolot

אִתְגְלֵי וְאֲזִיעַ אַרְעָא וְאַיְתֵי מַבּוּלָא עַל עַם דָרָא דַעֲבָרוּ עַל מֵימְרֵיהּ וְאַף בְּתִנְיָתָא כַּד חָבוּ קֳדָמוֹהִי בְּחוֹבֵיהוֹן כֵּן בַּלְבְּלִינוּן לְעַמְמַיָא וְאִתְפְּרָקוּ טוּרַיָא דְמִלְקָדְמִין מָכָא רָמָתָא דְמִן עַלְמָא גְבוּרַת עַלְמָא דִילֵיהּ.

עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים – א״ר אבהו מה ראה ראה שבע מצות שקבלו עליהם בני נח ולא קיימום עמד והתיר ממונם. רב מתנה אמר ראה שבע מצות שקבלום עליהם בני נח ולא קיימום עמד והגלה אותם מעל אדמתם, מאי משמע דהאי ויתר לישנא דאגלויי הוא דכתיב לנתר בהן על הארץ ומתרגמינן לקפצא בהון על ארעא, רב יוסף אמר מה ראה ראה שבע מצות קבלו עליהם בני נח ולא קיימום עמד והתירם להם, איתגורי אתגור אם כן מצינו חוטא נשכר, אמר מר בריה דרבינא אפילו מקיימים אותם אין מקבלין עליהם שכר כמי שמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר ומה בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהם, על כל התורה על אחת כמה וכמה, למלך שמנה לו שני אפוטרופין אחד ממונה על אוצר של תבן ואחד ממונה על אוצר של כסף וזהב כו׳, היה מתרעם אותו שממונה על התבן שלא מנהו על כסף וזהב, א״ל ריקה אם על אוצר של תבן נחשדת על אוצר של כסף וזהב היאך יאמינו אותך.

דבר אחר: עמד וימודד ארץ – א״ר שמעון בן יוחאי מדד הקב״ה את כל האומות ולא מצא אומה שהיתה ראויה לקבל את התורה אלא ישראל, ומדד הקב״ה את כל הדורות ולא מצא דור שהיה ראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר, מדד הקב״ה את כל ההרים ולא מצא הר שהיה ראוי שתשרה עליו שכינה אלא הר המוריה, מדד הקב״ה את כל העיירות ולא מצא עיר שראויה שיבנה בית המקדש בה אלא ירושלים, מדד בכל ההרים ולא מצא הר שתנתן עליו תורה אלא הר סיני, מדד הקב״ה בכל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל אלא ארץ ישראל שנאמר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, דמן התיר לא תחיה כל נשמה, וממונם התיר ואכלת את שלל אויביך. עולא בשם רבי שמעון בן יוחאי אומר משל לאחד שיצא לגורן וכלבו וחמורו עמו הטעין לחמורו חמש סאין ולכלבו שתי סאין והיה הכלב מלחית העביר ממנו שתיהן ונתנן על החמור, כך אפילו שבע מצות שנצטוו בני נח כיון שלא יכלו לעמוד בהם עמד ופרקם ונתנם על ישראל.

דבר אחר: עמד וימודד ארץ – בקש הקב״ה להחזיר את כל העולם למדידת מימיו שנאמר מי מדד בשעלו מים, וכשקבלו ישראל את התורה שקט העולם שנאמר ארץ יראה ושקטה.

ראה ויתר גוים – א״ר אבא בר כהנא בשם ר׳ יוחנן דמם התיר שנאמר והגוים חרוב יחרבו. ר׳ אחא אמר הקפיצן לגיהנם שנאמר לנתר בהן על הארץ, ר׳ הונא דצפורי אמר התיר זונאות שלהם שנאמר מוסר מלכים פתח, ר׳ תנחומא בר חנילאי אמר התיר להם את האסורין שקצים ורמשים, משל למה הדבר דומה לרופא שעלה לבקר את החולה וראהו בסכנה ואמר להם תנו לו כל מה שהוא מבקש לאכול, עלה לבקר את אחר והיה בו לחיים אמר להם כך וכך יאכל וכך וכך לא יאכל, אמרו לו לזה אמרת יאכל כל מה שהוא מבקש ולזה אמרת זה יאכל וזה לא יאכל, א״ל לזה שאמרתי שיאכל כל שהוא מבקש שאין בו לחיים, ולזה שאמרתי זה יאכל וזה לא יאכל שיש בו לחיים ישמור עצמו, כך אמר הקב״ה להם התרתי את האסורין שאין בהם לחיים והיו עמים משרפות סיד. אבל ישראל (שיש בהם) [שהם] לחיים שנאמר חיים כלכם היום לכן הזהרתי אתכם זאת החיה אשר תאכלו.

הליכות עולם לו – תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות.

עמד וימודד ארץ – המתין לדקדק בדין דור המבול למדוד להם מדה כנגד מדה ומדד עומד כדאמר נצב י״י ועומד לדין עמים (ישעיהו ג׳:י״ג) ממתין ומדקדק בדינם.

וימודד ארץ – ברותחים קילקלו וברותחים נדונו.

ראה – בדור הפלגה שעל ידי שהיו שפה אחת באו כולם בעצה כדכתיב ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית י״א:א׳).

ויתר גוים – הקפיצם לשבעים לשון כדאמר ויתר ממקומו (איוב ל״ז:א׳) לנתר בהם (ויקרא י״א:כ״א).

הררי עד – שרי האומות.

הליכות עולם לו – הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא.

He stood and meted out to the earth He waited to examine minutely the case of the generation of the Flood, to mete out to them a measure for a measure, and He meted it out. "He stood" is to be understood in the sense of "The Lord stands to plead, and He stands to judge the peoples" (Yeshayahu 3:13). He waits and examines their case minutely.

and meted out to the earth They sinned with heat, and they were judged with boiling water.

He saw the generation of separation, who, since they were of one language, all came upon the plan, as it is written: "And all the earth was of one language" (Bereshit 11:1).

and caused nations to wander He caused them to jump into seventy languages as it is said: "To jump with them on the earth" (Vayikra 11:21), and "My heart trembles and jumps from its place" (Iyyov 37:1).

the everlasting mountains The heavenly princes of the nations.

the procedures of the world are His He demonstrated to them that all the procedures of the world are His.

עמד וימודד ארץ – עכשיו חזר לומר מה שאמר למעלה שמעתי שמעך (חבקוק ג׳:ב׳), שבדורות הראשונים עומד הקב״ה ומודד לכל עם ועם כפי פעולתם אל חיקם.

ראה ויתר גוים – ראה מעשיהן רעים והתיר כוחן שלגוים.

ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם^א – המלכים הגדולים כהרים וכגבעות כפרעה וכמלך סדום שהפיצם הקב״ה והשח קומתם.

הליכות עולם לו – כעניין הזה^ב היה מהלך הקב״ה למדד לעולם לפי פעלם.

א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״שחו גבעות עולם״.

ב. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י פריס 162, פרמא 2994: זה. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״הזה״.

עמד – נמדדה ארץ כנען ונתחלקה לשבטים. וטעם: כל מקום ששם עינו עליו מיד נמס וזהו ויתר גוים.

ויתפצצו – הטעם שכל מקום שעבר עליו הכבוד,⁠^א היה מתפוצץ.

או הוא דרך משל על המלכים שאחזתם אימה.

שחו – הגבעות לפניהם והיו מישור והליכות עולם.

א. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896, מונטיפיורי 34 הושמט: ״מיד נמס... שעבר עליו הכבוד״.

עוד עמד וימודד להם ארץ – וחילק להם ארץ שבעת גוים במדה בחבלים וגורל. ולשון עמד, כלומר עמד עמם עד שכבשו וחלקו ולא עזבם אף שכבר באו אל ארץ נושבת,

ראה – להם ארץ טובה ורחבה ובחר להם נחלת נעימים.

ויתר – ויקפיץ וסילק גוים ממנה. כמו לנתר בהם (ויקרא י״א:כ״א).

ויתפוצצו הררי עד – מלפניו בבאו אתם.

שחו – מלפניו ונשפלו כעניין כל הר וגבעה ישפלו (ישעיהו מ׳:ד׳).

ואף הליכות עולם – דרכים הכבושים ליושבי הארץ מעולם, לו – היו. ולפניו נסתוללו המסלות נסקלו מאבן ולא התיצב איש בפניו כי כלם נחבאו ונמגו מפניו בלי איש עובר.

עמד וימודד ארץ – עמד הארון בגלגל ארבע עשרה שנה עד שכבשו הארץ וחלקוה במדה וחבל.

ראה ויתר גוים – משה ראה והביט לנתר הגוים מן הארץ ויתר פי׳ ויקפץ כמו לנתר בהם על הארץ כלומר כבודו היה בגלגל והיה מנצח גויי הארץ ומפילם לפני ישראל כאלו בראייה לבד היה ממיתם.

ויתפוצצו הררי עד – משל למלכי כנען וכן גבעות עולם ויתפוצצו ענין שבירה עם הפיזור כמו וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיהו כ״ג:כ״ט).

שחו – מפעלי הכפל והוא חסר הכפל מן תחתיו שחחו (איוב ט׳:י״ג).

הליכות עולם לו – מהלכי העולם כלם לאל יתברך לפיכך יעשה בהם כרצונו להגביה זה ולהשפיל זה לגרש זה ולהנחיל זה ואמר הליכות עולם כי העולם מתנהג על מהלכי הגלגלים והכוכבים.

ויונתן תרגם פסוק זה על דור המבול ועל דור הפלגה רוצה לומר אלה הדורות שלא היו מכירים בו והיו מדמים שאין אלוה בעולם עמד והראה להם כי הוא אדון הכל ומשגיח בכל ור״ל במלת וימודד שמדד להם מדה כנגד מדה כמו שאמרו רז״ל ברותחים קלקלו וברותחים נדונו.

ראה ויתר גוים – ראה שנועדו כולם במקום אחד לבנות המגדל ובטל עצתם והפיצם משם על פני כל הארץ (בראשית י״א:ח׳) והראה להם כי הליכות עולם לו.

גבעות עולם והררי עד – על דרך משל כמו שפירשתי וכן תרגם יונתן אתגלי ואזיע ארעא וכו׳ כמו שכתבתי.

עמד וימדד ארץ – עם שנכון אצלי כי מצורף לזה יחד כמו באמרו: לפניו ילך דבר (חבקוק ג׳:ה׳), גם במעמד הר סיני, כמ״ש וירא העם וינעו וגו׳ פן נמות (שמות כ׳:י״ד-ט״ו). וכן רשף (חבקוק ג׳:ה׳) – שענינו רשפי אש, כמ״ש: כי תאכלנו האש הגדולה (דברים ה׳:כ״א). ועכ״פ אמרו: עמד וימדד ארץ – כבשם ארץ סיחון ועוג ואחריהם מדין. וכל זה היה על ידי משה.

וזכר אחר זה כיבוש הארץ ויציאת כנענים ממנה ועל זה אמר עמד וימודד ארץ שכבשוה וחלקוה לשבטים במדה ובחבל ראה ויתר גוים שהתירם ושלחם מן הארץ ויתפוצצו הררי עד שהוא משל למלכי כנען, או שאמר על הארץ עצמה, והענין שכל מקום ששם עינו עליו מיד היה נמס וכל הר שהיה עובר בו הארון היה מתמוסס ואין מלך ואין שר שיעמוד לפניהם, וכן שחו גבעות עולם שהם הערים הבצורות שכבש יהושע וכל זה למה לפי שהליכות עולם לו רוצה לומר מהלכי העולם כולם הם לשם יתברך לעשות בהם כרצונו, ובתנחומא (שמיני ו) דרשו עמד וימודד ארץ כנגד דור המבול ודור הפלגה שמדד השם להם מדה כנגד מדה ודרשו ראה ויתר גוים התיר להם האיסורין שקצים ורמשים וכו׳.

ויתפצצו – הצד״י בשו׳ לבדו כפי דרכנו.

ויתר – ענין דלוג והעתק כמו ויתר ממקומו (איוב ל״ז:א׳).

ויתפוצצו – ענין הפיזור עם השבר והריצוץ וכן ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב׳:ט׳).

עד – עניינו כמו עולם.

שחו – ענין השפלה כמו וישח אדם (ישעיהו ב׳:ט׳).

הליכות – ענין הנהגה.

עמד וימודד ארץ – כאשר עמד הארון בארץ כבשו אותה וחלקוה לשבטים במדה בחבל.

ראה – כאשר הארון שם עינו בארץ היה מעתיק את הכנענים לגרשם מארצם.

ויתפוצצו – ההרים הקבועים מעולם היו מתפוצצים ומשתברים והושפלו הגבעות הקבועות מימות העולם ר״ל שרי הכנענים כרעו ונפלו.

הליכות עולם לו – ר״ל וזהו היה לפי שכל מוליכי ומנהיגי העולם שרי מעלה ושרי מטה המה הכל של המקום ב״ה לעשות בהם כרצונו.

עמד וימדד ארץ – היינו בבואם אל ארץ מואב מדדו את ארץ ישראל כמ״ש בפרשת מסעי.

ראה ויתר – כמ״ש במדרש כשעלה משה בהר לראות את כל הארץ כיון שראה אותם סר צלם מעליהם ונעשו כמתים ומה שעשה משה בראיתו לא עשה יהושע במלחמתו.

ויתפצצו הררי עד – היינו מ״ש ההרים רקדו כאלים והם ההרים אשר בארץ ישראל.

שחו גבעות עולם – אלו ההרים שבחוץ לארץ והוא מ״ש גבעות כבני צאן. ונגד ההרים שבארץ ישראל נקראו אלו שבחוץ לארץ גבעות כמו דוכרא ונוקבא.

הליכות עולם לו – רצה לומר משבאו לארץ לא זזה השכינה ממקומה כמו שאמרתי לעיל ובשיר השירים. דבר אחר, ויתפוצצו הררי עד זה חורבן בית ראשון, גבעות עולם זה חורבן בית שני שהוא בגבעות נגד ההרים, הליכות עולם הוא בית העתיד שיבנה במהרה בימינו.

שחו גבעות עולם הליכות עולם – הן תרי עלמין, מעולם ועד עולם עד תאות גבעות עולם.

דבר אחר: ראה ויתר גוים, היינו שהתיר השרים של מעלה של ז׳ האומות כנעני וחתי והפריזי כו׳ כמ״ש ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם וגו׳ ונשל גוים רבים. ויתפוצצו הררי עד, אלה השרים אשר נפלו ביד דוד ובניו וביד חשמונאי ובניו וכמ״ש ויראהו ה׳ את כל הארץ זו ארץ ישראל, את הגלעד עד דן היינו סביבות ארץ ישראל, את הגלעד זה עבר הירדן עד דן כי בדן נתחבר ארץ ישראל והים ועבר הירדן שהוא יזנק מן הבשן כמ״ש בגבולי ארץ ישראל. ואמר את הגלעד שיתוסף ארץ ישראל מן הגלעד היינו במזרח ארץ ישראל, ואצל דן שהוא בצד צפון, ויתוסף גם בצד הדרום אצל המדבר. דבר אחר את כל הארץ אלו שופטי ישראל והמלכים, הגלעד זה אליהו, עד דן היינו עד שישב ה׳ לדין כמ״ש ה׳ ידין עמים. שחו גבעות עולם, היינו לימות המשיח וכמ״ש ואת כל הארץ ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון. את כל הארץ הוא מ״ש ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן וכמ״ש ברעיא מהימנא פרשת משפטים ואתער נפתלי דאיהו אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, ואת ארץ אפרים ומנשה דא משיח ראשון כמ״ש בכור שורו הדר לו וגו׳ בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. ואת כל ארץ יהודה זה משיח אחרון כמ״ש כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. עד הים האחרון זה תחית המתים. הליכות עולם זה לעתיד לבוא כמ״ש ואת הנגב ואת הככר בקעת יריחו היא עיר התמרים עד צוער. ואת הנגב זו עמון כו׳, ואת הככר זו סדום כמ״ש כל ככר הירדן וכמ״ש ושבתי את שבותהן את סדום וגו׳, בקעת יריחו הוא מפלת גוג ומגוג כי שם יפול, עיר התמרים הוא סוד גן עדן שנקבע בארץ ישראל, עד צוער הוא הגיהנם שעתיד להטהר ולקבוע גם כן בארץ ישראל שהם שדותיה.

ויתר – כמו לנתר בהם על הארץ, ידלגו ממקומם למקום אחר.

הליכות עולם – הנהגת עולם, כמו צופיה הליכות ביתה.

עמד – (עתה מפרש מ״ש פעלך בקרב שנים תודיע), עת שיעמוד העוז ההוא ויתעורר להנהיג הנהגה נסיית בהשגחה גלויה, אז וימודד ארץ – יחליף גבולי הממלכות להקים מלכין ולהעדה מלכין, וימודד גבולות ארץ לחלקם בחבל לכובשי ארצות, ראה – ר״ל עת שלא יעצים עיניו רק יראה וישגיח, אז ויתר גוים – ינתרם ממקומם ויוליכם בשבי, ואז יתפוצצו הררי עד וישחו גבעות עולם – שהוא משל אל הורדת התקיפים והעריצים והאיתנים מוסדי ארץ מכסאותם ומארצותם, ואז פעלו בקרב שנים יודיע, כי אז יראו כולם כי הליכות עולם לו – שההנהגת העולם ותהלוכותיו מיוחסת לה׳ בעצמו ואל השגחתו הפרטיית לא אל כוכבי השמים וכסיליהם.

וימדד – פירשוהו בחילוף אותיות דטלנ״ת וימוטט, ונכון, וסוף סוף גם שרש מעד הוא מוד; אבל יש להניח לו ג״כ הוראת מדידה, ע״ד שאמרו (תלמוד בבלי ראש השנה י״ח.) כולם נסקרין בסקירה אחת, תכף שעמד, כרגע הוא מודד כל הארץ לארכה ולרחבה.

ויתר – מלשון לנתר בהם (פרשת שמיני), לשון קפיצה ממקום למקום.

הררי עד – שאינו נודע עד שלהם מחמת גבהם, וכן גבעות עולם שנעלם גובהן (דעת שד״ל בביאורו לישעיה נ״ז:ט״ו); אבל אם יצדק זה להרים הגבוהים שאי אפשר או לכל הפחות קשה לאדם לעלות על ראשם, לא יצדק לגבעות שאינן כ״כ גבוהות, א״כ נראה שידעו כבר כי ההרים והגבעות הקדמונים נהיו ע״י חומרים נמסים שהקיאה הארץ ממעיה לשמים ונתקררו ונעשו צורים, ועליהם לאט לאט נהיו שטחי אדמה, בעוד שֶלבָם חלמיש, ועכ״ז נתפוצצו ושחו מפני ה׳; אבל יש הרים וגבעות שנהוו אח״כ והם אינם כ״כ קשים, וכבר הוזכרו גבעות עולם בברכת יעקב לבניו (פרשת ויחי).

הליכות עולם לו – נעלמו הליכות ומצעדי ה׳ מבינת בשר ודם, או כך הוא רגיל להלך, כך היא מדתו מימי קדם להרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון (איוב ט׳:ו׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון