קרנים מידו – במקרא גדולה נכתב בצדו יפה ומטעים ביה ופירושא דמילתא הוא דאיכ׳ מאן דכתבי וקרנים בוא״ו וטעו הדא היא סברא דיליה והדין חילופא ודאי צריך עיונא ודקדוקא. וכבר עיינינן ודייקינן ואשכחנא ביה פלוגתא ביני רבוואת׳ וספרי וספריא וספרי דאגדתא באגדת שמואל פ׳ ד׳ ושוחר טוב מזמור ע״ה הכי איתא רמה קרני בה׳ עשר קרנות הם קרנו של אברהם וכו׳ קרנו של יצחק וכו׳ קרנו של משה וכו׳ וקרנה של תורה ונגה כאור תהיה וקרנים מידו לו והכי איתא בילקוט בוא״ו ובאיכה רבתא באלפ״א בית״א תנינא בפסוק גדע בחרי אף כל קרן ישראל מייתי כך אגדתא והתם גריס קרנים בלא וא״ו וי״ת וזיקוקין ובפי׳ הראב״ע ורש״י נמי כתיב בוא״ו וחזינא נמי בפיר׳ רש״י כ״י על הא דדריש רבא בפ״ק דפסחים למה צדיקים דומים בפני השכינה כנר בפני האבוקה דהכי כתיב וקרנים בוא״ו ובדפוסי עתיקא דאית ביה פי׳ הרי״א איתא בוא״ו אע״ג דלא משמע הכי מפי׳ הרי״א וגם בפי׳ רד״ק ושרשים ליתא והכי איתא בבעל הלשון ובמאיר נתיב ובכולהו נוסחי דספרד עתיקי ודוקני בלא וא״ו ולבתר עידן איתברר לי שפיר פירוקא דהאי מלת׳ ברחמי דשמיא בגו מסרא רבתא מאלפ״א בית״א מן תרתין תיבותא לא נסבין וא״ו בריש תיבותא ומטעים אינשי בהון דסבירין בו׳ ואיתנהו בלא ו׳ והדין חד מנייהו.

עזה – עזו ק׳.