×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒ יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה פׇּֽעׇלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃
Hashem, I have heard of Your fame. I stand in awe of Your deeds, Hashem. Renew Your work in the midst of the years. In the midst of the years make it known. In rage, remember to be merciful!⁠1
1. In rage, remember to be merciful | בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר – See R"Y Kara that the prophet prays that even when Hashem is angry and punishes the nation with enemies, He should still have mercy and save them from their oppressors. Cf. Ibn Ezra that "רֹגֶז" means fear, with the prophet requesting that when the nation is in a state of fear, Hashem should have mercy. [See Shadal on Bereshit 45:23 who sustains both readings, noting that the primary meaning of the root "רגז" is to tremble, but that it can secondarily refer to any strong emotion that might be accompanied by such trembling, be it anger or fear.]
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ שְׁמָעֵית שְׁמַע גְבוּרְתָּךְ דְחָלֵית יְיָ רַבְרְבִין עוֹבָדָךְ דִי אַתְּ יָהֵיב אַרְכָּא לְרַשִׁיעַיָא דְאִם יְתוּבוּן לְאוֹרַיְתָךְ וְלָא תָבוּ וְאִינוּן מַרְגְזִין קֳדָמָךְ בְּגוֹ שְׁנַיָא דִיהַבְתָּ לְהוֹן חַיָא בְכֵן אַתְּ עֲתִיד לְהוֹדַע גְבוּרְתֵּךְ בְּגוֹ שְׁנַיָא דַאֲמַרְתָּא לְחַדַתָּא עַלְמָא לְאִתְפְּרָעָא מֵרַשִׁיעַיָא דַעֲבָרוּ עַל מֵימְרָךְ וְצַדִּיקַיָא עָבְדֵי רְעוּתָךְ בְּרַחֲמִין תִּדְכָּר.
ה׳ שמעתי שמעך יראתי – אמר רבי אלעזר ברבי ברכיה אלמלא תפלתו של חבקוק שני תלמידי חכמים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה שנאמר בקרב שנים חייהו אל תקרי בקרב שנים אלא בקירוב שנים.
ברוגז רחם תזכור – דכתיב ויזכור אלהים את נח.
ה׳ שמעתי שמעך יראתי – אברהם עשה רצונך ונתת לו בן למאה שנים, אחאב עו״א והוליד שבעים בנים, שרה עשתה רצונך נתת לה בן לתשעים שנה, אזבל בת כומרים הולידה שבעים בנים דכתיב ולאחאב שבעים בנים בשומרון, וכשם שהיו לו בשומרון כך היו לו ביזרעאל, וכל אחד ואחד מהם היו לו ב׳ פלטין אחד של קיץ ואחד של חורף הה״ד והכיתי בית הקיץ על בית החורף.
ברגז רחם תזכר – ברגז רחם, וזכור העת שבאת אתה האלוה מתימן (חבקוק ג׳:ג׳). (מובא בראב״ע)
שמעתי שמעך – אשר מעולם שנפרעת תמיד ממכעיסיך ואת הרשע הזה אתה סובל.
יראתי – אמרתי איך נשתנית מדת הדין בעון ישראל.
פעלך בקרב שנים חייהו – פעלך הראשון שהייתה נפרע לנו מאויבינו בקרב שני הצרה שאנו שרויים בה חייהו כלומר עוררהו והשיבהו ובקרב שנים הללו תודיעהו.
ברוגז – שתקצוף על הרשעים.
רחם תזכור – רחם כמו לרחם.
תזכור – לרחם את ישראל.
I heard a report of You that from days of yore You always inflicted retribution upon those who provoked You, yet You tolerate this wicked man.
I feared I said, "How has the Divine standard of justice changed because of Israel's iniquity?⁠"
Your deed. In the midst of the years Your original deed, that You would wreak vengeance for us upon our enemies in the midst of the years of trouble in which we are found. revive it Awaken it and restore it. in the midst of the years And in the midst of these years let it be known.
In anger In the anger that You will vent upon the wicked, You will remember to have mercy.
to have mercy like לְרַחֵם, to have mercy.
You shall remember You shall remember to have mercy on Israel.
עכשיו חוזר ומתפלל לפניו שיכפר לו על שגגתו ששגג ואמר: י״י שמעתי שמעך יראתי – רבונו של עולם שמעתי את שומעך שהיית נוהג לעשות מעולם, שֶכשחטאו לפניך דור המבול מיד נפרעת מהם, וכן בדור אנוש, וכן בדור הפלגה, וכן בסדום ועמורה וכן במצרים.⁠א וכשראיתי עכשיו שזה נבוכדנצר מאריך ברעתו, ששלמה מלך ישראל שבנה את בית המקדש לא מלך כי אם ארבעים שנה וזה שהחריבו מלך מ״ה שנה, על כן הייתי מתיירא כסבור לומר שמא נשתנו הדברים, שאין יכולת ליפרע מן הרשעים. עד אמרת לי ויפח לקץ ולא יכזב (חבקוק ב׳:ג׳).
י״י פעלך בקרב שנים חייהו – תפוש לך מנהגך ראשון וחייהו וחדשהו לפעול גבורתך בתוך שני צרתם שלישראל. תודיעהו להם ברוגז רחם תזכור – אפילו ברוגזך עליהן לתתם ביד אויב תזכור לרחם עליהם ותושיעם ממעניהם, ומיכן ואילך אל יפול לב אדם עליו1 שהרי יראה תגבורת ידך.
1. השוו לשון הפסוק בשמואל א י״ז:ל״ב.
א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״וכן במצרים״.
י״י – טעם שמעתי שמעך – שהודיעו השם דבר הרעב.
וטעם פעלך – שתחיה ישראל בקרב אלה השנים.
ור׳ יהודה אמר: שמעתי גבורותיך, ועתה חיה פעלך כאילו הוא מת. וזה רחוק.
בקרב שנים תודיעפעלך מה יעשה, והם ישראל הם הפועל שלך.
ברוגז – בעת הרוגז שאנו בפחד.
רחם תזכור – רחמיך. ומלת רחם לשון יחיד, כי רחמים לשון רבים.
והוא שאמר: י״י שמעתי שמעך – שאתה נוקם ונוטר לאויביך וקנא ובעל חמה, ולכך אני מתפלל לפניך על שגיונות האדם.
י״י פעלך – ושכרך, שאתה משלם להם לאחר זמן, היה לך לשלם להם בקרב שני חייהם, ויכירו וישובו כמו שמפורש
בקרב שני – חייו תודיע – לאדם שגיונותיו ויבין וישוב ולא ייענש. ולא תביט ותחריש לו.
ברגז – שבעת הדין בבא רגז הרשעים תזכור לרחם את השוגים ולא ייענשו, ולא שיאמר חבקוק שהמקום יענש שוגגים כמזידים להכרית זכרם אלא שלא ייענשו כלל. שהיה לו להודיעםא שגיונותיהם ולא יביט ויחריש להם עד תגדל משוגתם לפניו מאד וייענשו. וכיוצא בו אמר דוד שגיאות מי יבין מנסתרותב נקני (תהלים י״ט:י״ג) שכשאדם רגיל בחטא תדיר וגדל בו תעלה שגגתו לזדון וקשה להחזירו אח״כ, ונמצא נענש בסופו כמזיד, שהרי נעשה מזיד בסופו. וכל עצמו על ישראל מתפלל כל תפלותיו.
א. בכ״י: מודיעם.
ב. בכ״י: ומנסתרות.
י״י שמעתי שמעך יראתי – שמעתי קול הנבואה אומר אלי הגלות הארוך שיהיה לישראל לעתיד ויראתי איך יוכל לעמוד כמה שנים בקרב אויביו לפיכך אני מתפלל לפניך ואומר.
פעלך בקרב שנים חייהו – ישראל שהם פעלך שאתה פעלתם כמ״ש על בני ועל פועל ידי תצוני (ישעיהו מ״ה:י״א) ואמר הוא עשך ויכוננך (דברים ל״ב:ו׳).
חייהו – חיה אותו בתוך השנים הארוכים האלה שיהיה בגלות שלא יכלה בקרב אויביו.
בקרב שנים תודיע – בקרב אלה השנים תודיע דברך שיעדת להם ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו׳ (ויקרא כ״ו:מ״ד).
ברוגז רחם תזכור – בזמן הרוגז והאף שהוא זמן הגלות תזכור להם אהבת אבותם כמ״ש וזכרתי להם ברית ראשונים (ויקרא כ״ו:מ״ה) או יהיה רחם אחד מן רחמים כלומר זכור להם רחמיך כמ״ש זכור רחמיך י״י וחסדיך כי מעולם המה (תהלים כ״ה:ו׳) ודרך הדרש רח״ם בגימטריא אברהם חשבון זה כזה כלומר זכור להם ברית אברהם.
ופירש שמעתי שמעך, שמעולם נפרעת ממכעיסיך פעלך בקרב שנים פעלך הראשון שהיית נפרע ממכעיסיך אויבינו בקרב שני הצרה הזאת שאנו שרויין בה חייהו כלומר עוררהו והשיבהו ובקרב שנים הללו תודיעהו, וברוגז אשר תקצוף על הרשעים תזכור לרחם את ישראל. והראב״ע כתב שהראה הקב״ה לחבקוק רעב שעתיד להיות ועליו התפלל וראייתו על זה אומרו בקרב שנים חייהו רוצה לומר בקרב שני הרעב, וכן הבנהרים חרה ה׳ על עצירת המטר ותעור קשתך על הקשת הנראה ביום הקשת וכן כי תרכב על סוסיך ר״ל העננים וכן כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים וגומר. ודברי רש״י הם דרך דרש, ובדברי הראב״ע הם דרך חלום אולי שראה בחלומו זה כי ראיות שהביא אינם הכרחיות בפשט הכתובים. והטיב לראות הרד״ק שכתב שהתפלל על צרות גלותינו זה אבל לדעתו שלא הודיעו הקב״ה דבר ממנו בנבואתו זאת לא יהיה ענין לתפלתו כי איך יתפלל על הגלות הזה אשר לא ידעו.
אבל אמתת הדבר הוא כמ״ש שהנביא בתחילת נבואתו התחיל להתלונן על חרבן בית ראשון והאל ית׳ הראהו שני חזיונות. א׳ מחרבן ראשון ומפלת נבוכדנצר שתהיה עליו והודיעו שיהיה זה מהרה, ובחזון השני הראהו חרבן שני והגלות הזה שהיה ארוך מאד, ולכן ראה הנביא להתפלל על הגלות הזה אשר הודיעו באחרונה, ומפני שעשה תפלתו בדרך שיר אמר בה על שגיונות מלשון שגיון לדוד (תהלים ז, א) שהוא כלי זמר ואמר ה׳ שמעתי שמעך יראתי כלומר שמעתי מה שאמרת לי מהגלות ואורכו ויראתי איך יעמדו ישראל כ״כ שנים בקרב אויביהם כי הנה על הגלות הראשון אשר בבבל אנו מצטערין והייתי אני מתרעם ואתה בא להוסיף עליו גלות אחר ארוך ונמשך מאד, ולכן אני מתפלל לפניך שפעלך שהוא ישראל פועל האל ומעשה ידיו כמ״ש (ישעיה מה, יא) על בני ועל פעל ידי תצווני, בקרב שני הגלות ההוא הארוך אשר ישב בו כמת תחיה אותו כלומר תעמידהו שלא יבוא לידי כלייה ובקרב אותם שנות ראינו רעה תודיע שברוגז רחם תזכור ר״ל שאף בזמן הרוגז והגלות והאף תזכור לרחם עליהם וכמ״ש בתורתך (ויקרא כו, מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגומר וזכרתי להם ברית ראשונים, ובדרש (עיין מו״ק יז, א) אמרו רח״ם בגימטריא אברהם חשבון זה כחשבון זה כלומר זכור להם ברית אברהם וזכר על זה הנסים והגבורות שעשה הקב״ה עמהם כאשר גאלם ממצרים כדי להוציא מזה שכן יעשה עמהם בגלות הזה בצאתם ממנו.
שמעתי שמעך. שהודעתני שהטעם היה בשניהם1 סכלותם של ישראל, כאמרו (לעיל ב ד) ׳הנה עופלה׳ וגו׳2: יראתי. פן תאבד את ישראל3: אתה ה׳ במידת רחמיך4, פעלך – ישראל – כאמרו (דברים לב ו) ׳הוא עשך׳5, בקרב שנים של חורבן ראשון, חייהו, שלא ישכח תורתך, ׳כי היא חייהם׳6, בקרב שנים של בית שני, תודיע, יהי רצון שתודיע שגם בעת הרוגז, תזכור לרחם7, כאמרו (ויקרא כו מד) ׳ואף גם זאת [בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם] וגו׳8:
1. חורבן ראשון וחורבן שני.
2. וכמו שפירש רבינו שם שהסיבה שיתמהמה הקץ מלבוא היא כי ישראל ׳עופלה נפשו בחוזק לב, שהקשו ליבם כמו פרעה, ולא ישרה נפשו בעיון ובמעשה כלל׳, הרי שסכלותם של ישראל היא שתגרום לחורבן בתי המקדש. וזהו ׳שמעך׳, התשובה שהשמעת לי על שאלתי.
3. אחרי ששמעתי את ׳שמעך׳, אותה השמועה שאמרת לי, יראתי שמא תאבד לגמרי את ישראל מחמת חטאם.
4. כיון שהוא מתיירא שיכלו ישראל בחטאם, הוא פונה אל ה׳ בשם הוי״ה, המורה על מידת הרחמים, ומבקש.
5. ישראל הם פעולתו של ה׳. ושם פירש רבינו: ׳הלא הוא אביך קנך, לא אב טבעי הנותן מציאות מה במקרה, אבל הוא אב רצוניי שנתן לך מציאות למען תהיה קניינו, מוכן להשיג בך חפצו וסגולתו, וזה כי הוא עשך לגוי, כי לא היית גוי נחשב כלל, ויכוננך, נתן לך הכנות שתהיה מוכן בהם להיות לו לעם סגולה׳. וכן פירש הרד״ק כאן: ׳ישראל שהם פעלך שאתה פעלתם, כמו שכתוב (ישעיה מה יא) ׳על בני ועל פועל ידי תצוני׳, ואמר ׳הוא עשך ויכוננך׳⁠ ⁠׳.
6. ע״פ לשה״כ בדברים (לב מז). התורה נקראת חייהם של ישראל, והנביא מבקש רחמי ה׳ ש׳יְחַיֶה׳ את ישראל, שלא תשתכח תורה מישראל ׳בקרב שנים׳, במשך גלות בבל. [וביאור העניין שהתורה היא חייהם של ישראל, ביאר רבינו בכוונות התורה ׳ואין ספק כי החיות בכל חי הוא כח מוכן לפעולה המיוחדת לו, ובהיות הפעולה המיוחדת לעצם השכלי הכחיי הניתן לאדם הנקרא ׳צלם אלהים׳ היא ההשתדלות להשיג בפועל אותו השלימות אשר בו בכח, והוא ההידמות לבוראו כפי האפשר אצלו בעיון ובמעשה, הנה כאשר יושג לו זה יושג לו חיות נצחי, כאמרו יתברך ׳כי הוא חייכם׳⁠ ⁠׳. וכ״כ רבינו בתהלים (א ו) עה״פ ׳ודרך רשעים תאבד׳: ׳כי דרכם היא אובדת מעצמה, שלא יקנו בה שום שלימות נצחי אשר בו יחיו אחר מות הגוף, כאמרו ׳כי היא חייכם׳⁠ ⁠׳. ובתחילת פרשת חוקת כתב רבינו: ׳נודע שענין התורה והמצוות חיים הם למוצאיהם ולעוסקים בם, כאמרו כי הוא חייכם, והנוטה מהם אל הֶבְלֵי הנפסדות הולך למות או הוא מת גמור, כאמרם (ברכות יח:) ׳רשעים אפילו בחייהם קרויים מתים׳. וראה עוד מש״כ רבינו בדברים (ל יט-כ), ובאבות (ב׳:ז׳)].
7. ׳רחם כמו לרחם׳ (רש״י).
8. ושם מדובר בגלות שלאחרי חורבן השני, שכן פירש רבינו לפני כן (פסוק מב-מג) ׳וזכרתי את בריתי, בבנין בית שני, והארץ תעזב מהם, בחרבנו׳. ובבראשית (כח טו) כתב רבינו שזה שלא תֵּאָבֵּד בצרות הגלות, יהיה מפני שבימי הגלות לא אעזבך, כאמרו לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים. ושם מבואר שהכוונה לימי גלות אדום. [ונראה שעל גלות בבל התפלל שלא תשתכח תורה מישראל, כי גלו בטרם נתייסדה תורה שבעל פה ותקנות חז״ל, ובזמן קצר נשתכחו מהם עיקרי התורה עד שנשאו נשים נכריות ופסקו מלקיים מצוות רבות, כפי שמסופר בספר עזרא, ואילו בגלות אדום התפלל שלא יכלו בגזירותיהם הקשות, שכן קושי גלות זה הוא יותר על קיום הגשמי בקרב אדום הרוצה לכלות אותנו]. ואברבנאל פירש בדומה לכך, וציין אף הוא לפסוק זה.
שמעתי שמעך – שמעתי מה שאמרת לי והשמעת לאזני מהגלות וארכו והנה יראתי עד מאד.
ה׳ פעלך – לכן אבקש ממך אתה ה׳ אשר בקרב השנים האלה לא יכלו והעמד בחיים את ישראל הנקרא פועל ידך כמ״ש על בני ועל פועל ידי (ישעיהו מ״ה:י״א).
בקרב שנים תודיע – בקרב השנים האלה תודיע שברוגז רחם תזכור ר״ל שאף בזמן הרוגז והגלות תזכור לרחם עליהם וכמ״ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו׳ וזכרתי להם ברית ראשונים (ויקרא כ״ו:מ״ה).
ה׳ שמעתי שמעך יראתישמעתי זה מתן תורה. אמרו חז״ל כתוב אחד אומר וירד ה׳ על הר סיני וכתוב אחד אומר מן השמים דברתי עמכם, בא כתוב השלישי והכריע ביניהם שנאמר מן השמים השמיעך קולו ואת דבריו שמעת מתוך האש, הוי קול מן השמים ודבור מן הארץ. ז״ש כאן שתי שמועות האחד בלשון שמעתי הוא נגד מ״ש דבריו שמעת, ובלשון שמעך הוא נגד מ״ש השמיעך קולו.
פעלך – אלו הלוחות כמ״ש מעשה אלהים המה. ולפי שנשברו ושבירתן זו היא מיתתן אמר הכתוב כאן בקרב שנים חייהו, היינו להיות חיים כבראשונה ממה״מ, ח״י יה״ו והיינו טל של תורה.
בקרב שנים תודיע – זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו וכמ״ש וידעתם כי אני ה׳ המוציא אתכם מארץ מצרים. והידיעה היינו במשכן שראו השכינה שורה כמ״ש ושכנתי בתוכם וידעו כי אני ה׳ אלהיהם, וזהו תודיע.
ברגז רחם תזכור – היינו בתוקף הרוגז מזכיר הרחום כמ״ש בתוכחה וזכרתי להם ברית ראשונים וגו׳ וזכרתי את בריתי יעקב וגו׳ וכן בירמיה אחרי דברי התוכחה כתיב זכרתי לך חסד נעוריך וכן בקינות חסדי ה׳ כי לא תמנו. דבר אחר, שמעתי זה יציאת מצרים כמ״ש וישמעו כי פקד ה׳, שמעך זה מתן תורה ואמר שמעך ששמעו מפה של הקב״ה, והן כנגד פסח ועצרת. פעלך היינו לוחות שניות שנתנו ביום הכיפורים וביקש הנביא בקרב [שנים] חייהו כבראשונה. בקרב שנים תודיע הוא בנין בית המקדש ונבנה בסכות כמ״ש בשיר השירים. ברוגז הוא סוד הכרובים כמ״ש בזוהר חדש פרשת תרומה. רחם תזכור שיחזיר הארון והכרובים למקומן והוא נגד ראש השנה שהוא יום הדין ואז גם כן ברוגז רחם תזכור כמ״ש בזוהר כשתוקעין ממתקין הדינים ומעורר הרחמים והיינו יום הזכרון שנתעורר הרחמים וזהו רחם תזכור.
שמעך – פירושו תמיד שמע שלך ושמך, ולא יצדק פה, שהנביא הכיר בעין הנבואיי שהוא יותר משמע השם מרחוק, כמ״ש לשמע אוזן שמעתיך ועתה עיני ראתך, ופירושו פה השמועה ששמעתי ממך שהיא הנבואה שהגיד לו, שכן שמות הרבה שמורים לפעמים על הפועל ולפעמים על הפעול, שמע תפלתי, ושמחתים בבית תפלתי, עבודת המשכן, עבודת הלוים.
ה׳ שמעתי שמעך – ר״ל אחר ששמעתי השמועה שהגדת לי, שאמר כי עוד חזון למועד ויפח לקץ. שגלה את אזנו שאחרי גאולת בבל יהיה עוד גלות ושהגלות השני יארך מאד כמ״ש אם יתמהמה חכה לו יראתי – פן באורך זמן הגלות יאבדו ישראל בין העמים, ולכן הוא מתפלל על הגלות הזה, ה׳ פעלך התפלל שפועל ה׳ אשר פעל לישראל בימי קדם שפעל להם נסים ונפלאות והפלם לחלקו להשגיח עליהם בהשגחה מיוחדת, לא תופסק גם בקרב שני הגלות הארוכים, וזה יהיה בשני אופנים, א] שלפעמים יהיה זה בדרך נסתר שהעולם מתנהג כפי דרך הטבע ופעולת ההשגחה נעלמת, ובכ״ז היא חיה וקיימת, על צד זה בקש ה׳ פעלך בקרב שנים חייהו – שגם בעת שפעלך יהיה נעלם ונסתר בקרב שני הגלות, בכל זה חייהו – שלא ימות הפעל הזה, ר״ל שלא יופסק ויובטל לגמרי. רק יחיה כדבר החי שאף בעת שאינו פועל ומודיע פעולותיו בכ״ז כחו טמון בו ונמצא בקרבו והוא חי וקיים, ב] שלא יתעלם הפועל הזה תמיד, רק שיתעורר מפקידה לפקידה לעשות להם נסים גם בקרב שני הגלות עד שכולם יראו פועל ה׳ ויכירו כי משגיח עליהם מן החלונות ושגם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסם להפר בריתו אתם ועל זה אמר בקרב שנים תודיע – שלפעמים תודיע פעלך, שידעו הכל כי אתה משגיח עליהם, וגם ברוגז רחם תזכור וגם בעת שתרגז עליהם על עונותיהם בכ״ז תזכר לרחם עליהם לבל יכלו ויאבדו.
שמעתי – ע״י החזון הקודם ידעתי כי עתיד אתה להביא אויב נורא ואיום על עמי, וידעתי ג״כ כמה גדלה יכלתך הן לשלם שכר טוב הן לענוש.
פעלך – כבר אמרנו במקומות הרבה ששרש פעל מורה עשית דבר בכונה כדי שיצא מתחת יד עושהו בנכון שבפנים; וכאן יש להניח שֶפֹעַל זה המיוחס בפרט לה׳ הוא ישראל, ע״ד שאמרו גם הם ז״ל (סוף ברייתא דמס׳ אבות) חמשה קנינים קנה הקב״ה, ישראל קנין אחד.
בקרב שנים – בזמן קרוב, או בתוך השנים הרעות הללו.
חיהו – תן לו חיות חדשה; ושד״ל תרגם פעלך – מעשה נסים שהיית עושה לשעבר, ועכשו חדלת מעשותו, חיהו וחדשהו שנית.
תודיע – בא באתנח ומחובר למעלה תודיע אותו פֹעַל; אבל (נגד הטעמים) יש לחברו למטה, בקרב שנים תודיע כי גם תוך רגזך תזכור מדת הרחמים שבך.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144