Chavakkuk 3 – חבקוק ג‏ – Mikraot Gedolot

אַף בְּמֶעֶבְּדָךְ נִסִין לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִבְעוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא קָמוּ בְּמָדוֹרֵיהוֹן עִמָךְ בְּמֵימְרָךְ אִתְגַבָּרוּ בִּתְקוֹף נִצְחַן גְבוּרְתָּךְ.

שמש ירח עמד זבולה וגו׳ – (ברמז ל׳). כתיב והיה כאשר ירים משה ידו. ר׳ יהושע אומר כשפן גדול היה עמלק, ומה היה עושה היה מעמדי בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו, מה עשה משה, ערבב את המזלות הה״ד שמש ירח עמד זבולה, וכתיב רום ידיהו נשא.

עמד זבולה – במדוריהון כל תיבה שצריכה למ״ד בתחלתה הטיל לה ה״א בסופה ופירשוה על מלחמת גבעון כתרגומו.

לאור חציך יהלכו – ישראל.

stood in their dwellings in their dwellings. In every word that requires a "lammed" at the beginning – Scripture placed a "he" at the end [meaning "to"]. They explained the phrase as referring to the war of Gibeon, as the Targum paraphrases it.

to the light of Your arrows they go Israel.

שמש וירח עמדו – כל אחד בגבול שלו. וכן הוא אומר: וידם השמש וירח עמד (יהושע י׳:י״ג).

שמש – כל אחד מהם עמד בזבולו. והטעם אין צורך לשמש ביום ולא לירח בלילה, כי לאור חציך יוכלו ללכת בני אדם.

לנגה – הטעם כפול.

שמש ירח עמד – במקומו עד יקום גוי אויביו. כאילו הם עצורים ונאספים בזבול ומדור שלא לילך.

לאור חציך – שהיית זורק באויבי עמך.

יהלכו – עמך למלחמה, כבני החיל שמהלכים אחר תופס הכידון שקורין קומפנון,⁠^א הוא הדגל והנס ואות לבני הצבא לילך אחריו להכות באויביהם ולרדוף, כלומר אתה היית להם תופס הדגל.

ואחר נוגה ברק חנית הדגל ילכו אחריך במלחמה. והוא שאמר משה י״י אלהיך הוא עבר לפניך (דברים ל״א:ג׳).

א. בכ״י: קומפטון.

שמש ירח – במלחמת יהושע עם המלכים שעמד להם השמש וכן הירח עד יקום גוי אויביו (יהושע י׳:י״ג).

זבולה – בשמים שהם זבול ומעון להם כמ״ש ויעמוד השמש בחצי השמים (יהושע י׳:י״ג). זבולה ה״א נוספת כה״א לילה כי המלה מלעיל.

לאור חציך יהלכו – ישראל הלכו בלילה ומצרים רודפים אחריהם לאור הברקים ואבני הברד שהשליך י״י בנוסם מפני בני ישראל והברקים הם חצי הש״י וחניתו והאויבים נגפו בהם וישראל הלכו לאורם ואף על פי שלא הזכיר בפסוק ברקים כיון שהזכיר אבני הברד הרי הוא כאלו הזכיר ברקים כי לא יפלו אבני הברד בלא ברקים גם אבני הברד לבנים מבהיקים ונותנים אורה בלילה וביום ובלילה היתה המלחמה שהרי התפלל יהושע על הירח שיעמד גם כן עד יקום גוי אויביו (יהושע י׳:י״ג) והנה היה נס בתוך נס שהאיר הירח בלילה עם הברד.

וזכר גם כן הנס שנעשה ליהושע בגבעון בהלחמו עם המלכים ועל זה אמר שמש ירח עמד זבולה ר״ל שעמד השמש בחצי השמים וירח עמד כדי שלאור חציך יהלכו רוצה לומר יהושע ועמו באותה מלחמה ולנוגה ברק חניתך שהוא רמז אל אבני הברד שהשליך הקדוש ברוך הוא באותה מלחמה על האויבים.

שמש ירח עמד. בדבר יהושע¹: לאור חציך יהלכו. ישראל לרדוף אויביהם²:

1. ׳במלחמת יהושע עם המלכים (יהושע י) שעמד להם השמש וכן הירח עד יקום גוי אויביו׳ (רד״ק), וכמו שכתוב (שם פסוק י-יג) ויהומם ה׳ לפני ישראל ויכם מכה גדולה וגו׳, ויהי בנוסם מפני ישראל, הם במורד בית חורון וה׳ השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו׳ באבני הברד וגו׳, וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו׳.

2. גם כאן הכוונה למלחמת יהושע, שישראל רדפו אחרי הכנענים לאור הברקים ואבני הברד שהשליך עליהם ה׳ בנוסם מפני בני ישראל, והברקים הם חיציו של ה׳, ואף שלא הזכיר שם ברקים, כיון שהזכיר אבני הברד הרי הוא כאילו הזכיר ברקים, כי לא יפלו אבני הברק בלא ברקים, וגם אבני הברד לבנים מבהיקים ונותנים אורה בלילה, ומלחמת יהושע היתה ביום ובלילה, שהרי התפלל יהושע על הירח שיעמוד ׳עד יקום גוי אויביו׳ (ע״פ רד״ק).

שמש ירח – חד מן אלפ״א בית״א מן ב׳ ב׳ לא נסבין וא״ו ומטעים בהון וסי׳ נמסר במס׳ רבתא.

זבולה – ענין מדור כמו בית זבול (מלכים א ח׳:י״ג).

לנוגה – ענין הארה.

ברק – כן יקרא ברזל החנית כי אחר הלטוש יצהיר כברק וכן ברק חרבי (דברים ל״ב:מ״א).

שמש ירח עמד זבלה – בימי יהושע עמד כ״א מהם במדורה ולא הלכה מהלכה כמ״ש וידום השמש וירח עמד (יהושע י׳:י״ג).

לאור חציך יהלכו – יהושע ועמו הלכו לאור ברזל חצי המקום ב״ה המבהיק ביותר ר״ל הצליחו בכח זרועך.

לנוגה וגו׳ – הוא כפל ענין במ״ש.

שמש ירח עמד זבלה – היינו יהושע שהעמיד את השמש והירח, והנוקבא נכללת בדכורא. ואמר זבלה כי הבית והמקום נקראו ע״ש הנוקבא כי היא עקרת הבית.

לאור חציך יהלכו – היינו אבני ברד שהאש מתלקחת בתוכה ומאיר לישראל. וישראל הולכים אחרי האבני ברד ובמקום שירדו האבנים היו יודעים בבירור ששם האויבים ובאו ישראל והרגום.

לנגה ברק חניתך – היינו מלאך ההולך לפני מחנה ישראל היה בידו חנית והיה המלאך הורג האויבים בפנימותן והיו ישראל יכולין אחר כך להרוג חיצוניותם ויהושע היה מדרגתו לראות ברק החנית והיה יודע איך להלחם ז״ש ויאמר ה׳ אל יהושע קום לך וגו׳ ואמרו חז״ל למה לא הלכת עמהם וז״ש לנגה ברק חניתך.

עמד זבלה – בזבולה, וי״ל שזבול השמש עמד, שהמליצה תצייר זבול השמש וגלגלו שהוא סובב תמיד ומסבב השמש והירח עמו, ואז יעמוד הזבול מלהתגלגל, ותחדל תנועת השמש והירח.

לאור, לנוגה – כבר התבאר שהנוגה אינו האור העצמי רק האור הנאצל מן הדבר המאיר על דבר אחר, ויצייר כי החנית שהוא ביד ה׳ יספיק הנוגה שלו והאור החוזר ממנו להגיה אור, והחצים שהם מושלכים מידו ילכו לאורם בעצמם.

שמש ירח עמד זבולה – מצייר עוד שבמלחמה זו שילחם עם אויבי ישראל לעתיד לבוא ביום קרב, יעמדו השמש והירח בזבולם כמו שעמדו בימי יהושע, ושגם אז יפלו אבני אלגביש כמו שנפלו על הכנענים, שעל זה אמר לאור חציך יהלכו – שה׳ ישלח חציו ויפיצם וברקים ויהומם, ומצייר שמה שיעמדו השמש והירח לא יהיה כדי שילכו לאורם כמו שהיה בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום עד יקום גוי אויביו, כי אז לא ילכו לאור השמש והירח רק לאור חציך יהלכו, והמליצה שאז לא יפעלו השמש והירח וצבא השמים במעגלותם, כי לה׳ המלחמה והכל יהיה מאתו בבלי אמצעי.

שמש ירח וגו׳ – מזכיר עמידת השמש ליהושע ששם כתוב וידם השמש והירח עמד (יהושע י׳:י״ג), וכאן כונתו לא הצטרכו בני אדם למאורות (ומחמת זה שמש וירח התעכבו בזבולם) כי מהלכים היו לאור להבת ברזל חציך וחניתך; ושד״ל מסב יהלכו לשמש וירח עצמם, אור חצי ה׳ גבר על אור המאורות שהלכו הם עצמם לאור חצי ה׳ וחניתו, ובעבור זה עמדו זבולה ולא הלכו עוד, ונראה ששם זבול יצדק למקום צנוע ומכוסה מעיני בני אדם (הפעם יזבלני אישי, פרשת ויצא). וע״י חילוף אותיות יהיה ממנו שרש צפן.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון