Chavakkuk 1 – חבקוק א‏ – Mikraot Gedolot

כּוּלְהוֹן לַחֲטוֹף אָתָן מִקֳבֵיל אַפֵּיהוֹן דָמָן כְּרוּחַ קָדִים קִידוּמָא וּכְנַשׁ כְּחָלָא שִׁבְיָא.

לחמס יבוא – לשלול ולבוז.

מגמת פניהם – לשון הגמיאיני נא (בראשית כ״ד:י״ז), יגמא ארץ (איוב ל״ט:כ״ד) רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם דומה לרוח הקדים עזה שברוחות כן תירגם יונתן.

come to commit violence to plunder and to spoil.

the eagerness of their faces an expression like "Give me to swallow, (הַגְמִיאִינִי) I pray you" (Bereshit 24:17) and "He swallows (יְ גַמֶּה) the earth" (Iyyov 39:24). He runs swiftly – in a short time a distance of a day's plowing – as though he had swallowed and drunk the earth that is before him. Here, too, the swallowing of their faces; the swallowing, the longing of their faces resembles the east wind, the fiercest of the winds. So did Jonathan render this.

לחמס – יבואו ישראל.

מגמת פניהם קדמה – שעת^א פניהם לבוא על ישראל כרוח קדים.

ויש מפרשין: מגמת פניהם – דוגמת פניהם, כלומר שיבואו בפנים זועפים^ב שיהו פניהם דומות לרוח קדים חרישית.

ויאסוף כחול שבי – של ישראל.

א. כן בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פריס 162, פרמא 2994. בדפוס לובלין: ״שימת״.

ב. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: זעופים. בכ״י פריס 162: ״זעופות״.

כלה – לעשות חמס יבא.

ומלת מגמת – זרה. ויתכן היות כמו: יגמא ארץ (איוב ל״ט:כ״ד). והנה הוא כמו נגד ונכח.

ומלת קדימה – קשה, כי מפאת מזרחה בא, על כן הוצרך יפת להוסיף כ״ף כקדימה כרוח קדים שהיא עזה. ואין טענה מן הה״א, כי הנה ישובו רשעים לשאולה (תהלים ט׳:י״ח), ורבים אחרים.

כלה – סוסיו ופרשיו

לחמס יבא – להשחית ולבלע.

מגמת – שאיפת פניהם – ששואפים וממהרים לבא כאילו גומאים את הארץ בקיצור דרכם בבואם מצד מזרח.

ויאסף – ויגמא כחול שבי.

כלה לחמס – לעשות חמס יבא.

מגמת פניהם קדימה – פי׳ אאז״ל מן הגמיאני נא (בראשית כ״ד:י״ז) אמר יבא בעזות פנים כאלו רוח הקדים שהיא עזה השקתה^א פניהם. והמפרש פי׳ נכח פנים וכן תרגם יונתן מקבל אפיהון והנה לא היה נכח פניהם מזרח אלא מערב כי הם בבאם אל ארץ ישראל פניהם למערב כי בבל מזרח לא״י אלא אם יתפרש קדימה בדרך הדמיון כאלו אמר כקדימה כלומר נכח פניהם יהיה בעזות פנים כמו רוח קדים שהיא עזה.

א. כן בכ״י וטיקן 71, פריס 206. בכ״י לוצקי 849: ״השקתה״ אך נוספו סימונים להפוך את סדר האותיות. בדפוסים: ״הקשתה״. בכ״י וטיקן 14: ״קשי״. בכ״י פרמא 3128: ״השקפת״.

לחמס – לעשות חמס.

כלו לחמס יבא ר״ל הגוי הזה כלו, ר״ל כשרים כעבדים, כולם באים לחמס כלומר לשלול שלל ולבוז בז אין בהם שרים שילחמו בעבור הכבוד ולא יחושו לבזה כמו שהיו ברומיים כי אלה כולם באים לחמוס, ואמנם אומרו מגמת פניהם קדימה נתקשה על המפרשים לפי שהכשדים בבואם על ירושלים כלפי מערב הם באים כי בבל מזרחית היא לא״י ולכן פרש״י מגמת מלשון יגמא ארץ רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמע ושתה הארץ לפניו, וכן הם מגמת פניהם קדימה שאיפת פניהם דומים לרוח קדים העזה שברוחות כן ת״י, והראב״ע פירשו קרוב לזה שאמר שחסר כף מגמת פניהם כקדימה. ויותר נ״ל לפרש שגוי הכשדיים היה מגמת ונוכח פניהם לשלול שלל תמיד ולבוז בז ולשוב מיד לארצם שהיא לצד קדימה עם השלל אשר ישללו, ואמר זה לפי שהגוים הצרים על עיר אחת כשתהיה מגמת פניהם לשבת ולדור בה לא ישחיתוה ולא יחריבוה אבל כאשר יכוננו לשוב מיד לארצם לא יחמלו על הארץ, ולכן אמר שהכשדים יהיה מגמת פניהם לשוב קדימה אל ארצם לפי שבעבור זה שמו את ירושלם לעיים שרפוה באש והחריבוה.

מגמת פניהם [קדימה]. בדבר אשר שמו פניהם לגמוא ולבלוע¹ הוא פונה אל הקדים², שהיא רוח עזה ומקלקלת מה שתפגוש³:

1. ׳מגמת׳ לשון גמיאה ובליעה, מלשון ׳הגמיאיני נא׳ (ראה רש״י, ורד״ק בשם אביו).

2. ראה יחזקאל (מו א) השער ׳הפונה קדים׳.

3. מצינו שהתבואה המקולקלת על ידי רוח נקראת ׳שדופת קדים׳ (בראשית מא ו), וברוח קדים עזה יבש ים סוף (שמות יד כא), שרוח קדים היא העזה שברוחות (ראה מכילתא בשלח ויהי ד), וגם עם הכשדים, בכל דבר שהוא ׳מגמת פניהם׳, כלומר שכיוונו אליו את פניהם לבלוע אותו, הם פונים אליו ׳קדימה׳, בעוצמה כרוח קדים שהיא עזה, והיא מקלקלת את כל אשר עומדת בדרכה. וכ״כ רד״ק ׳יתפרש קדימה בדרך הדמיון, כאילו אמר כקדימה, כלומר נוכח פניהם יהיה בעזות פנים כמו רוח קדים שהיא עזה׳.

לחמס – ענין עושק.

מגמת – ענין המחשבה והחשק ואין לו דומה ויתכן שהוא מלשון הגמיאיני נא (בראשית כ״ד:י״ז) וכמו שמלת שאף משותף לבליעה כמ״ש כי שאפני אנוש (תהלים נ״ו:ב׳) ולחשק כמ״ש ישאף צל (איוב ז׳:ב׳) כך יהיה מלת גמא משותף לשניהם.

כלה לחמס יבא – הגוי הזה כולו בא בעבור החמס לשלול שלל ולבוז בז אינם נלחמים בעבור כבוד הנצחון ולזה אינם משאירים שארית.

מגמת פניהם קדימה – ר״ל כל מחשבותם לשלול שלל ולשוב מיד לארצם שהיא לצד קדימה במזרחי׳ צפונית וע״ז שורפים ומחריבים את הערי׳ שכבשו ואינם מניחים שארית ולא כן יעשו אלו שמחשבת׳ להשאר בהערים שכבשו כי מניחים שארית מה לתועלתם.

ויאסוף – מאסף שבי הרבה כחול הים ולא ישאיר מאומה.

מגמת פניהם קדימה – רצה לומר כרוח הקדים הבא להחריב את כל העולם.

מגמת – משנהו, ברעש ורוגז יגמא ארץ (איוב ל״ט כ״ד), שבא על מרוצת הסוסים והפרשים.

כלה לחמס יבוא – שאין תכלית מהלכו לרשת כבוד ולמלוך על ארצות שכבש, שאם היה הולך לתכלית זה לא היה מחריב הארצות, וכן לא היה שב תיכף לארצו כי היה מתעכב בכל מדינה שכבש להנהיג שם תכסיסי מלכותו, אבל הוא תכלית מהלכו רק לחמס, ולכן מגמת פניהם קדימה ישוב תיכף אל המזרח, דהיינו אל מדינתו שבבל היתה במזרח לארצות שכבש ולכן יאסוף כחול שבי – אינו מניח העמים לשבת בארצותיהם רק לוקחם עמו לשבי אל ארצו.

מגמת – משרש גמם ממקור גם שהוראתו תוספת ובכפל המ״ם תוספת מרובה, וענינו תאוה להגיע אל דבר ולהקנותו לנו.

קדימה – נגד פניהם, ללכת לרשת ארצות בלי חקר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון