×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ח) וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃
Their horses also are swifter than leopards, and are more fierce than the evening wolves. Their horsemen spread out. Yes, their horsemen come from afar. They fly as an eagle that hurries to devour.
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְקַלִילִין מִנְמָרַיָא סוּסְוָתֵיהּ וַחֲרִיפִין מִדֵּיבֵי רַמְשָׁא וְיִרְבוּן פָּרָשׁוֹהִי וּפָרָשׁוֹהִי מֵרָחִיק דְיֵיתוּן מִשְׁתְּדָן כְּנִשְׁרָא דְטָאֵיס לְמֵיכַל.
ופשו פרשיו – רבו פרשיו.
and their riders shall increase Heb. וּפָשוּ.
וחדו מזאיבי ערב – שיהיו מחודדים למלחמה יותר מזאיבי ערבא שזאיבי בוקר מצפין לטרוף טרף בבהמה ואינם טורפים אדם לפי שאימתו ומוראו מוטלת עליהן. ואם לא טרף כל היום ובערב הוא רעב וטורף אפילו אדם אם מוצאו.
ופשו פרשיו – רבים פרשיו.
יעפפו כנשר חש לאכול – אף על פי כן יבואו יעופו וימהרו לבוא כנשר שמעופף וממהר לאכול.
א. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פרמא 2994. בכ״י ברסלאו 104 הושמט ע״י הדומות: ״שיהיו... מזאיבי ערב״.
וקלומזאיבי ערב – בתחילת הערב יצאו לטרוף.
ופשו – התפשטו. ויפת אמר: מגזרת תרגום ארמית. ואין לו טעם.
שקלו מנמרים סוסיו וחדו – לרוץ ולמהר יותר מזאבי ערב – שיוצאים לטרוף טרף בלילה כשאין בני אדם מצויין כל כך, אבל עדיין יש שהולכים בדרכים ומפחדם יוצא וטורף בהשמטה ורץ מהר ונסתר.
ופשו – לשון רקוד כמו ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק (מלאכי ג׳:כ׳).
וא״ת מקרוב באו ואינם עיפים ויגעים מן הדרך ולכך פשים ורוקדים וקלים, לכן נאמר: ופרשיו מרחוק יבואו.
ואעפ״כ יעופו – פתאם כנשר – שחש וממהר לאכול.
וקלו, וחדו – ענין חדוד וחריפות.
מזאבי ערב – כי זאבים לעת ערב יצאו לטרוף.
ופשו פרשיו – ירבו פרשיו כמו שפירשתי נפושו עמך.
ויונתן תרגם: וירבון פרשוהי.
חש לאכול – ממהר לעוף על החלל שיראה מרחוק והנשר עוף גבוה משאר העופות וממהר לעוף לפיכך זכר הנשר.
ויונתן תרגם כנשר דטאיס למיכל פי׳ יעוף.
וזכר הנביא מגבורת הגוי הזה וקלו מנמרים סוסיו שיהיו סוסי הכשדים קלים כנמרים, והכשדים עצמם חדו מזאבי ערב שיצאו לטרוף ולא יטרפו עד הערב שהם בתאוה רבה לטרוף מפני הרעב שלהם וכל זה אמר באיכותם, ואמנם ברבויים וכמותם אמר ופשו פרשיו ר״ל ירבו פרשיו מאד, והראב״ע פי׳ ופשו והתפשטו ואמר שעם היות שפרשיו מרחוק יבאו הנה לא יגעו ולא ייעפו בדרך אבל יעופו כמו הנשר שהוא חש וממהר לאכול:
[וחדו] מזאבי ערב. הרעבים מבלי טרף כל היום1: ופרשיו מרחוק יבואו. בלי שכר2: [יעופו כנשר] חש לאכול. לשלול שלל3:
1. הזאבים היוצאים לעת ערב למצוא טרף הם חדים וחריפים (על פי רד״ק) יותר, כי הם רעבים, שלא אכלו כל היום. ובבראשית (מט כז) כתב רבינו: ׳זאב יטרף - תוקף הזאב וטרפו הוא בבוקר ובערב עם מיעוט האור, כאמרו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב׳.
2. כלומר, יבואו לו פרשים לעזור לו מרחוק, והם יבואו מעצמם, מבלי שיצטרך לשלם להם שכר על כך [כי אם היה משלם היה ראוי לכתוב ׳ופרשיו מרחוק יביא׳]. הרי שאף הם באים מתוך שהם ׳מרים׳ – שמחים לעשות רע, בלי שום סיבה אחרת. ומה שכתוב ׳ופשו פרשיו׳, היינו הפרשים שלו עצמו, ובנוסף על כך יבואו פרשים נוספים ממרחקים.
3. לכן יבואו פרשיו בחינם מרחוק, כי הם חשים וממהרים לשלול את השלל כנשר הממהר לאכול, וכמו שממשיך הכתוב לבאר בפסוק הבא ׳כולה לחמס יבוא׳.
וקלו – מלרע וכן וחדו מכלול דף קע״ה.
מזאבי – מלעיל ודומה לו זאבי ערב צפניה ג׳.
ופשו – מלעיל.
מנמרים – שם חיה קלת המרוץ.
וחדו – ענין שנון וחריפות כמו כחרב חדה (ישעיהו מ״ט:ב׳).
ופשו – ענין ריבוי כמו כי תפושו (ירמיהו נ׳:י״א).
פרשיו – הם הרגילים לרכוב על הסוסים.
יעפו – מלשון עפיפה ופריחה.
חש – ענין מהירות כמו חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קי״ט:ס׳).
וקלו – למהר לרוץ במלחמה.
וחדו – הכשדים עצמם יחדו שניהם לטרף טרף במהירות רב יותר מן הזאבים הטורפים בערב הממהרים לטרוף בעבור הרעבון שלא אכלו כל היום.
ופשו פרשיו – פרשיו מתרבים בכל יום ואינם מתמעטים כי אין מי מהם נופל במלחמה.
ופרשיו מרחוק יבואו – ר״ל עם היות שפרשיו באו ממקום רחוק לא יגעו ולא ייעפו בדרך אבל יעופו כמו הנשר הממהר לעוף להשיג האוכל.
וקלו וגו׳ – בשלשה דברים תכון נצוח המלחמה. האחד קלות והמהירות, שנית האכזריות והאבירות לב, שלישי בגבורים הרבה. ז״ש וקלו מנמרים סוסיו הוא הקלות והמהירות. וחדו מזאבי ערב הוא האכזריות לטרף טרף אדם לאכל. ופשו פרשיו היינו רבות הגבורים. והנה כשמלך מנצח מלחמה מתקבצים לו כל גבורי מדינתו, וכשמנצח עוד מתקבצים לו גבורים עוד ממדינות אחרות הקרובים אליו, וכשמנצח יותר יבאו לו גבורים מקצה הארץ. וז״ש ופשו פרשיו היינו שלו ממדינתו, מרחוק יבאו היינו ממדינות אחרות הקרובים אליו, יעופו כנשר היינו גבורים מקצה הארץ יבאו לו. ואמר יעופו כנשר חש לאכול, רצה בזה לשלול שתי הפחיתיות אשר להבא בדרך מרחוק האחד כי יתאחר בדרך הרבה והשני גם אחרי בואו הנה הוא עיף ויגע, וז״ש יעופו כנשר בלי עייפות, חש לאכול היינו דרכו למהר מאוד.
זאבי ערב – הזאב מסוכן לעת ערב, או ערב מענין מדבר וערבה.
ופשו – ענין ריבוי, כמו ולא ידע בפש מאד (איוב ל״ה) ועקרו על שהדבר מתרבה בעצמו, כמו כי תפושו כעגלה דשה, ופשתם כעגלי מרבק, התרבות השומן והבשר, וכולל שהפרשים הם בריאות בשר וחזקים.
וקלו סוסיו הם קלים במרוצתם יותר מנמרים שהם קלי המרוץ מאד. וגם חדו מזאבי ערב – שהם חדים ופראים יותר מן הזאבים הנמצאים ביער מעורב שהם פראים מאד, וסוסים כאלה יתיראו הפרשים לרכוב עליהם ובכ״ז פשו פרשיו – רבו הרוכבים על סוסים האלה, והגם שפרשיו מרחוק יבואו והם עיפים מרוב הדרך, בכ״ז לא ינוחו מדרכם רק יעופו כנשר חש לאכול – שתיכף בבואם ילחמו ויכבשו וישללו שלל.
מנמרים – חיה עורה בעל גונים מתחלפים, מלשון תמורה.
וחדו – פרשיו הנזכר למטה יש להם עינים וְשִנַיִם חדים יותר מעיני וְשִנֵי זאבי ארץ עֲרָב, או הנדים לעת ערב למצוא טרף.
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קאברבנאלר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144