Chaggai 2 – חגי ב‏ – Mikraot Gedolot

בְּעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֲקַרְבִינָךְ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִי אֲמַר יְיָ וְאַשְׁרִינָךְ כִּגְלוֹף דְעִזְקָא עַל יַד אֲרֵי בָךְ אִתְרְעֵיתִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת.

[זרובבל בן שאלתיאל עבדי – כתוב ברמז ד׳.]

ושמתיך כחותם – כלפי שנגזר על יכניה אביו חי אני אם יהיה כניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני משם אתקנך (ירמיהו כ״ב:כ״ד) ואומר שם כתבו את האיש הזה ערירי (ירמיהו כ״ב:ל׳) למדנו שהועילה לו תשובתו ונולד לו זרובבל והושם כחותם.

and I will make you as a signet In contrast to what was decreed upon his father Jeconiah: "As I live, says the Lord, though Coniah the son of Jehoiakim, king of Judah, be a signet on My right hand, from there I will remove you" (Yirmeyahu 22:24). [Yirmeyahu further] states there: "Inscribe this man childless" (ibid. 22:30). We learn that his repentance availed [Jeconiah], and Zerubbabel was born to him, and he was made as a signet.

ושמתיך כחותם – כאותו חותם שאדם רואה כל שעה ואינו שוכחו, כי בך בחרתי נאם י״י צבאות.

ביום – אקחך – כדרך: ישלח ממרום יקחני (שמואל ב כ״ב:י״ז).

ושמתיך – שמור כאילו היית חותם על יד ימיני, וזה דרך משל.

ביום ההוא – בהפכי כסא הממלכות ואשמיד חוזק ממלכות הגוים המשעבדים בישראל.

אקחך – לי.

ושמתיך – על לבי ועל זרועי

כחותם – להיותך משומר לי כל ימי בית שני וגלות רומי להוציא ממך מושל בישראל מזרע דוד עבדי כנבואת כל הנביאים ולא כמו שאמרתי ליכניה אביך לנתקו מעל יד ימיני.

כי בך בחרתי – מכל זרע דוד. כלפי שאמרתי לנתק ולהסיר את אביך.

ביום ההוא, אקחך – להעלותך במעלה יותר ממה שהיית עד היום ההוא ותרגם יונתן אקרבינך.

ושמתיך כחותם – הטבעת שחותמים בה הכתבים נקרא חותם וכן אמר שימני כחותם והטבעת ההיא לא תסור מיד האדם לא ביום ולא בלילה ר״ל שתהיה השגחת האל תמידה עליו ואמרו רז״ל גדולה תשובה שמקרעת גזר דין שנאמר כתבו האיש הזה ערירי (ירמיהו כ״ב:ל׳) וכיון שעשה תשובה נהפך לו גזר דין לטובה ונולד לו בן בבית האסורים ואמר חי אני נאם י״י אם יהיה כניהו חותם על יד ימיני וגו׳ (ירמיהו כ״ב:כ״ד) וכיון שעשה תשובה נהפך לו לטובה ואמר לזרובבל בן בנו ושמתיך כחותם הפך מה שאמר לו אם יהיה כניהו חותם וגו׳ (ירמיהו כ״ב:כ״ד).

עבדי – כבוד גדול היה לו זה, ואם גם כן נאמר לנבוכדנצר (ירמיהו כ״ז:ו׳) בשתוף.

ושמתיך כחותם – ואין קושיא כי אמר ירמיה בשם האל על יהויכין זקנו: אם יהיה כניהו חותם על ימיני כי משם אתקנך (ירמיהו כ״ב:כ״ד), כי אותו המאמר לא כוון רק עליו לבדו, כמו שיש רבים כן, אבל אין כלם כן. גם מצד זה אין קושיא, כי לא משל מזרע זרבבל איש, כי באמת בבית שני לא היו מזרע דוד רק זרבבל ונחמיה התרשתא, שהיו יחד מנהיגים בזמן החיה השנית שהיה קיומה מעט שנים, כי לא היה ממשלתה רק כמו שלשים שנה אחר שנבנה בית שני, וכל אלו הלשונות נכונים וטובים.

ושנאמר זה לזרובבל לבשרו כי בעבור המלחמות ההם לא תשפל מעלתו אבל תגדל מאד, וכבר הודעתיך בשאלות מה שיתחייב בזה מהספק לפי שזרובבל לא מלך בירושלם ולא משל בה לא הוא ולא אדם מזרעו אבל מיד אחר בנין הבית שב לבבל ושם מת בגלותו ואיך יאמר ביום ההוא אקחך זרובבל. כי אחר מפלת מלכות פרס לא נודע זרובבל בגדולה ולא נזכר שמו בעולם, ומה יהיה ג״כ ענין ושמתיך כחותם כי בך בחרתי שהחותם הוא כטבעת שהאדם מביא בידו לא תסור ממנה לא ביום ולא בלילה ומתי נתקיים בזרובבל. אבל אמתת הענין הזה הוא אצלי שהש״י הודיע את זרובבל שענין הבית השני לא יתמיד כי תבא אחריו גלות אחרת ועל זה אמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ שהמערכות השמימיות יחייבו על בני יהודה רעה, וכן מארבע כנפות הארץ יבאו עליהם חיל הרומיים להחריב ירושלם ולהגלות את עמה כמו שביארתי, והודיעו עוד שאחר כך זמן הרבה יקח השם נקמתו מהאומות ההם אשר אכלו את יעקב ואת נוהו השמו ועל זה אמר והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חוזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורוכבים וירדו סוסים ורוכביהם איש בחרב אחיו כי הנה הראה לו גם כן בזה ממשלת ארבע המלכיות וחורבנם והמלחמות והנקמה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות בהם ולכן זכר מרכבה ורוכביה וסוסים רמז אל המרכבה והסוסים שראה זכריה וכמו שיתבאר, ואמר איש בחרב אחיו להגיד כי כן תהיה המלחמה העתידה בין אדום וישמעאל כמו שזכרתי לך פעמים רבות, והודיע לו עוד שהמלך אשר ימלוך בישראל בזמן גאולתם משיח מזרע זרובבל ומבית דוד. וראה הקדוש ברוך הוא להודיעו כל זה כדי לנחמו ולדבר על לבו וכאילו אמר לו הן אמת שלא תמלוך אתה בזמן בית שני ולא איש מזרעך אבל ביום ההוא שיהפך השם יתברך כסא ממלכות הגוים בקבוץ עמו ישראל וגאולתם אז תמלוך אתה על עמי כי מזרעך יהיה המולך מישראל בעת ההיא עד עולם ועל זה אמר אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחותם כי בך בחרתי כי להיות מלך המשיח מזרעו אמר שיקחהו והוא על דרך מה שאמר (יחזקאל לז, כה) ודוד עבדי נשיא להם לעולם שמלך המשיח הוא יהיה דוד הוא יהיה זרובבל להיותו חוטר יוצא מגזעם:

ואחשוב אני שמפני הנבואה הזאת הלך זרובבל מירושלם אחרי שבנה הבית ושב לבבל וישב שם עד יום מותו מפני שידע שהוא וזרעו לא ימלכו בבית שני והגלות שהיה עתיד לבא על עמו. ובפסיקתא (פס״ר מח, א; פסדר״כ קסג, א) אמרו גדולה תשובה שבטלה את הגזרה ובטלה את השבועה, בטלה את השבועה מנין חי אני נאם ה׳ כי אם יהיה כניהו כבן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך (ירמיה כב, כד), וכתיב ביום ההוא אקחך זרובבל, בטלה את הגזרה מניין כה אמר ה׳ כתבו את האיש ערירי (שם ל) וכתיב (דברי הימים א ג, יז) ובני יכניה אסיר שהיה חבוש בבית האסורים שאלתיאל שממנו נשתלה מלכות בית דוד. הנה ביארו שייעוד זרובבל לא היה כי אם שממנו נשתלה מלכות בית דוד שהוא רמז למלך המשיח, וכן דרשו שם קודם לזה המאמר א״ר מאיר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מעמיד מיכניה מלך שנאמר אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני משם אתקנך, רבי חמא ב״ר חנינא אמר משם אני נותן מלכות לבית דוד, ד״א אנתקך אין כתיב כאן אלא אתקנך בתשובה ממקום נתיקתו תהיה תקנתו. הנך רואה שבדבריהם לעתיד לבוא כיוונו והותרה עם מה שפירשתי בזה השאלה הששית:

תם ספר חגי התלי״ת:

כחותם – טבעת העשוי לחתום בו אגרות.

אקחך זרובבל – ר״ל אקח איש מזרעך ועל המשיח יאמר.

ושמתיך כחותם – כמו שאין חותם הטבעת זז מיד האדם כן לא תסור אהבתי ממנו.

כי בך בחרתי – בזרע היוצא ממך בחרתי להיות הוא מלך המשיח.

ביום ההוא – אז יצמח צמח לבית דוד, ואז אקחך (ר״ל הזרע שיקים ממנו או שהוא עצמו יקום בתחיה) ושמתיך כחותם, שהוא יהיה תכלית הבריאה וחותמת, וכחותמו של הקב״ה שהוא אמת וקיים לעד, כי בך בחרתי מצד הבחירה שבחר בדוד עבדו ובזרעו.

כחותם – שאדם אינו מניחו ביד אחרים, כן אני לא אנתק אותך מידי; השגחתי תסור מיתר הגוים סביבות א״י, ומלחמות רבות תהיינה בעוכריהם, וְאִתְּכֶם בני ישראל תהיה ברכת השגחתי.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון