Chaggai 1 – חגי א‏ – Mikraot Gedolot

הֲכְדֵין כָּשֵׁר לְכוֹן דְאַתּוּן יָתְבִין בְּבָתַּיָא דִי מְטַלְלִין בְּנִסְרֵי אֲרָזַיָא וּבֵית מַקְדְשָׁא הָדֵין חֲרוֹב.

העת לכם – לשון תימה לכך נקוד הה״א בפתח.

ספונים – מכוסים בנסרי ארזים, כמו ויספון את הבית (מלכים א ו׳:ט׳) וספון את הבית בארז (מלכים א ז׳:ג׳) וכן ת״י הכדין כשר לכון דאתון יתבין בבתיא די מטללין בנסרי דארזיא ובית מקדש׳ הדין חרוב.

Is it [an appropriate] time for you? This is an interrogative expression; therefore the "heh" is vowelized with a "pattah.⁠"

ceiled covered with boards of cedar, as in: "And he covered the house" (Melakhim I 6:9) and "And it was covered with cedar" (ibid. 7:3). And so did Jonathan render: "Is such a way proper for you, that you sit in the houses that are covered with boards of cedar, and this Temple is destroyed?⁠"

העת לכם אתם^א לשבת בבתיכם ספונים – אתם אומרים אין עת לבנות ביתי שאשב בו, אבל לכם עת לשבת בבתיכם ספונים – המלצרש בלעז.

א. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״אתם״.

העת – לבנות ולשבת בבתים ספונים, כמו: וספון בארז (מלכים א ז׳:ג׳).

העת לכם – כלומר לכם בא העת

לשבת בבתיכם ספונים – בארזים איש בביתו אבל עת ביתי לא בא עדיין להבנות, שאתם מניחים אותו חרב. שאע״פ שמלכי פרס הראשונים ארתחשסתא ואחשורוש בטלו מלאכת בנינו מכל מקום כשעמד דריוש היה לכם לבקש מלפניו לבנותו כאשר עשיתם בימי אחשורוש אף ע״פ שביטלה ארתחשסתא שלפניו, כי בעמוד מלך חדש יתחדשו העתים והענינים ואתם נואשתם ממנו כבר שנה ומחצה שעמד.

העת לכם – הה״א פתוחה והיא לשאלה אמר אתם שאומרים שלא הגיע עת להבנות בית י״י אמר אם הוא עת שתשבו אתם בבתיכם ספונים והבית הזה חרב הטוב הוא זה הלא תבושו מזה.

ספונים – מקורים וכן חלקת מחוקק ספון (דברים ל״ג:כ״א) וספון בארז.

זאת היא הנבואה השנית שבאה לחגי לאמר אל העם בעבור שהיו מתעצלים בבנין הבית ויראים מצוררי יהודה, העת לכם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב והעת הוא לשון תמיהה כאלו אמר הנראה בעיניכם שהיה עת לבנות לכם בתים ספונים אשר עשיתם לכם כלומר מכוסים בנסרי ארזים כמו ויספון את הבית (מלכים א ו, ט) וספון בארז ומצאתם לכם שהם עת וזמן ראוי לבנות לכם בתים ספונים ואיך לא יהיה כל כך עת לבנין בית ה׳ שהבית הזה שהוא בית ה׳ חרב באמרכם שאין עת להבנות.

ספונים – ענין תקרת הכסוי כמו וספון בארז (ירמיהו כ״ב:י״ד).

חרב – מלשון חורבן.

העת לכם – וכי רק לבד לכם בא העת שאתם תשבו בבתיכם הספונים ומכוסין בתקרות והבית הזה ישאר חרב כשהיה בתמיה.

ספונים – שהבתים מקורים ומצופים, כמו וספון בארז.

העת לכם – ר״ל וכי על זה שתשבו בבתיכם ספונים יש עת – הלא גם לזה צריך שיבא העת שיעדו הנביאים שתשבו בשלוה ואין אתם שואלים בזה על עת מיועד, והבית הזה יהיה חרב? ע״ז תשאלו אם הגיע העת?.

ספונים – מכוסים ובטוחים משמש וגשם, ומצאנו במלכים א׳ (מלכים א ו׳:ט׳) ויספן את הבית גבים, והוראתו וַיְקָרֶה (המקרה במים עליותיו, תהלים ק״ד:ג׳); וגם שם ספינה ממקור זה, הן מפני שבנויה בקורות, הן מפני שחוסים המלחים וסחורתם תחתיה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון