×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת⁠־בֹּ֛א עֶת⁠־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת׃
"This is what Hashem of Hosts says, 'These people say, 'The time hasn't yet come, the time for Hashem's house to be built.'"
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת לְמֵימָר עַמָא הָדֵין אָמְרִין עַד כְּעַן לָא מְטָא עִדַן בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ לְאִתְבְּנָאָה.
העם הזה אמרו – לפי שבטלו אויביהם על ידיהם בראשונה סבורים הם שלא אקיים את דברי שאמרתי לפי מלאת לחרבות ירושלים שבעים שנה (דניאל ט׳:ב׳) ולא יבא עוד עת ביתי להבנות אמור להם שבא עתה העת אבל עת הראשון לא היה אלא לפקידה למלאות לתחילת מלכות בבל שבעים שנה (ירמיהו כ״ט:י׳) וכן היתה לסוף שבעים שנה נפקדו לעלות ע״פ כורש אבל בניין הבית נתלה בחורבות ירושלים שבימי צדקיהו שהיה מאוחר י״ח שנה למלכות בבל כדאמר מר (בבלי מגילה י״א, בבלי ערכין י״ב) גלו בי״ח גלו בי״ט ועתה מלאו הי״ח.
This people has said Since their enemies stopped them the first time, they think that I will not fulfill My words that I said, "According to the completion of seventy years from the destruction of Jerusalem" (Dan. 9:2); and that the time for the House to be rebuilt will never come. Say to them that now the time has come, but the first time was only a remembrance at the completion of the seventy years from the inception of the kingdom of Babylon. And so it was that at the end of seventy years they were remembered for going up by the sanction of Cyrus; but the [time for the] building of the House depended upon [counting from] the destruction of Jerusalem, which took place eighteen years later than [the inception of] the kingdom of Babylon, as the master said (Meg. 11b): "They were exiled in the eighteenth year; they were exiled in the nineteenth year.⁠" Now, the eighteen years are complete.
העם הזה אמרו לא עת בא עתא בית י״י להבנות – אתה אומר: בנו הבית (חגי א׳:ח׳), לא עת בית י״י להבנות, שאם אתה אומר שנבנה אותו, כבר בא העת בימי דריוש הראשון, שכשנהרג בלשצר ומלך דריוש אחריו, באותו הפרק שלמו שבעים, כמו שניבא ירמיה: לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳). ותדע שכן הוא, שהרי נבוכדנצר מלך מ״ה שנה, ואויל מרודך כ״ג, ובלשצר ב׳ שנים, ובשנת שלישית נהרג, הרי שבעים שנה לבבל מיום שמלך נבוכדנצר. והרי שבעים שנה חסר אחת מִיום שכיבש את יהויקים, ועוד שנה אחת לבבל עמד דריוש והשלימהב לאותה שנה שנהרג בה בלשצר, שהוא מלך שלש שנים מקוטעות. ואז עלו מגלות בבל, שנאמר: ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר י״י מפי ירמיה העיר י״י את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר... מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית י״י אלהי ישראלג וגו׳ (עזרא א׳:א׳-ג׳).
וכשבנו היסוד היו עם הארץ מרפים ידי יהודה ויועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועדד מלכות דריוש מלך פרס.⁠ה ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותוו כתבו שטנה על {ישבי} יהודה וירושלםז (עזרא ד׳:ד׳-ו׳): כען ידיע להוא למלכא די הן קר⁠{י}⁠תא דך תתבנאח ושורייא ישתכללון מנדא בלו והלך לא ינתנוןט (עזרא ד׳:י״ג), ונתבטלה מלאכת בית המקדש באותו מלשינות.
ולכך אמרו עכשיו לחגי לא עת בא עתי בית י״י להבנות – שכבר בא עתו להיבנותיא בימי דריוש הראשון ובנו יסודו ובטלוהו עם הארץיב לבנותו. והם תעו באילו שתי פקידות שבשני כתובים. כתוב אחד אומר לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם (ירמיהו כ״ט:י׳), וזו הפקידה לא היתה אלא להעלותן מגלות בבל,⁠יג אבל עת להיבנות לא בא עד שעברו י״ח שנה, שֶבא דריוש בן אסתר ובנה בית המקדש.
לכך כשהתחילו לייסדו בתחילה, הצליחה המלשינות ולא בנאוהו, לפי שלא היה עיתו לבנות באותו זמן כשתעו. ואותה פקידה שאמר: לפי מלאותיד לחורבות ירושלם שבעים שנה (דניאל ט׳:ב׳) אפקוד אתכם פקידה זו שיבנו חורבות ירושלם. ואילו הם שבעים לחורבות ירושלם,⁠טו מ״ה שנה מלך נבוכדנצר, טול מהם י״ח שנה שמלך בפני הבית קיים, נשארו כ״ז שמלך אחר חרבן, ואויל מרודך כ״ג הרי חמשים שנה. בלשצר ב׳ ודריוש אחריו ג׳, אחשורוש י״ד, הרי שבעים שנה חסר אחת ודריוש בנו השלים שנה אחת שהיו שבעים שנהטז מליאין. ובשנה שנייה למלכותו בנה בית המקדש, ואז היה עת בית י״י להיבנות.
א. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 הושמט: ״בא עת״.
ב. כן בכ״י ברסלאו 104. בכ״י לוצקי 777 (במקום ״עמד דריוש והשלימה״): כורש עמד ודריוש השלימה״.
ג. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״ויעל לירושלם... אלהי ישראל״.
ד. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״מלך פרס״, וכתוב רק: ״עד״.
ה. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״מלך פרס״.
ו. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״בתחילת מלכותו״.
ז. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״על יהודה וירושלם״ ובמקומו ״וגו׳⁠ ⁠⁠״.
ח. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י ברסלאו 104: ״תתבני״.
ט. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״ושוריא... ינתנון״, ובמקומו ״וגו׳⁠ ⁠⁠״.
י. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״עת״.
יא. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י ברסלאו 104 הושמט ע״י הדומות: ״שכבר בא עתו להבנות״.
יב. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״הארץ״.
יג. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״בבל״.
יד. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״לפי מלאות״.
טו. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 חסר: ״ירושלם״.
טז. כן בדפוס לובלין ובדומה בכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י ברסלאו 104 הושמט ע״י הדומות: ״חסר אחת... שבעים שנה״.
כה – כדרך: אני אנה אני בא (בראשית ל״ז:ל׳).⁠1
1. ראב״ע מצביע כאן על הקבלה לכפילות מלת ״עת״ בפסוק שלנו.
לא עת בא עת – עדיין לא הגיעה השעה לבא בית י״י להבנות – ונואשו מבנינו ואינם משימים לב לבנותו מפחד מלכי פרס.
כה אמר י״י לאמר – שיאמרו הם לעם ולפי שבטלו צרי יהודה מהם בנין הבית כל השנים שעברו נואשו העם מבנין הבית והיו אומרים עדיין לא הגיע עת הבנין אעפ״י שהיו יודעים ששלמו שבעים שנה לחרבת ירושלם בשנת שתים לדריוש והיה להם לדעת כי לא לחנם העלה האל מהגולה ואעפ״י שלא אמר להם הנביא עדיין היה להם להחל מעצמם ולהתעורר על הדבר כי היו רואים כי מעשיהם לא היו באים להם על הנכונה כמ״ש זרעתם הרבה וגו׳ והיה להם לדעת כי זה ענשם על שהיו נואשים בבנין הבית וכשראה האל יתברך שלא היו מתעוררים מעצמם שלח להם ביד חגי הנביא (חגי א׳:א׳).
העם הזה אמרו – אין לנו לבקש אנה כתוב שאמרו זה, כי די לנו במה שאמר זה הנביא בכאן, וכאלה רבים.
לא עת בא וכן לא עת בית י״י – כי מלת שלילה אחת תוכל לשרת לאלף גזרות. והענין בזה כי היו רוב עמנו בבבל נואשים מבנין בית שני לסבות, ובפרט כי ראו שנשבת הבנין מתחלת דריוש וכרש עד שנת שתים לדריוש השני בן אחשורוש ואסתר, אשר אמרנו שעליו רומז אמרו: בשנת שתים לדריוש וגו׳.
והנבואה הראשונה הזאת שבאה לחגי אין ספק אצלי שהיתה קודם שנתן דריוש רשות לבנות הבית ולכן אמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית ה׳ להבנות רוצה לומר העם הזה אמרו לא עת בוא רוצה לומר עדיין לא בא ולא הגיע העת לבנין הבית, ואין הדבר כדבריהם כי עת בית ה׳ להבנות כלומר עת וזמן ראוי הוא להבנות בית ה׳ ואמר זה להודיעם שעת הבנין לא היה אלא אחר תשלום השבעים שנה, והנה פקידת כרש היתה למלאת למלכות בבל שבעים שנה ולכן נפקדו אז לעלות אבל בנין הבית נתלה בחרבות ירושלם ונשלמה השבעים שנה בשנת שתים לדריוש ולכן היתה כוונת הנבואה האחת הזאת להודיעם שעת בית ה׳ להבנות כי כבר הגיע עת באה הצפירה להבנות בית ה׳:
לא עת בוא – ר״ל הם אומרי׳ עדיין לא בא העת לבנות הבית הנה לא כן הוא כי עתה בא עת בית ה׳ להיות נבנה כי כבר נשלמו ע׳ שנה שאמר ירמיה וכמ״ש בסוף מ״ב בחשבון שנות הדורות.
העם הזה אמרו לא עת שהיה מקובל ביד האומה מפי הנביאים שלפני הגאולה האמתית צריך שיהיו מופתים בשמים ובארץ ושיהיה מלחמת גוג ומגוג, כמו שנבאו כל הנביאים שנבאו על אחרית הימים, והם ראו שבעת ההיא לא היה שום דבר מן ההכנות שצריכים להיות קודם הגאולה, אמרו לא עת בא עת ר״ל שעדיין לא יש העת שהיא הכנה על ביאת העת שיבנה בית ה׳, ואיך נאמר שבא עת הבנין אם עדיין לא יש העת שצריכה להיות קודם הבנין, עת האותות והמופתים, וגם שתנאי הבנין שיהיה להם מנוחה מן האויבים תחלה כמו שהיה בעת בנין בית שלמה, וגם עת המנוחה לא הגיע שהם משועבדים למלכי מדי ופרס, ועת הגאולה צריך להיות קודם עת הבנין.
לא עת וגו׳ – מתפרש בקושי; לא זאת היא העת שבאה עת בנות בית ה׳; ולשון מגומגם הוא כלשון כל הספר.
תרגום יונתןרש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144