וְאָעֵר יְיָ יַת רוּחַ זְרֻבָּבֶל בַּר שְׁאַלְתִּיאֵל רַבָּא דְבֵית יְהוּדָה וְיַת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בַּר יְהוֹצָדָק כַּהֲנָא רַבָּא וְיַת רוּחַ כָּל שְׁאָרָא דְעַמָא וַאֲתוֹ וַעֲבְדוּ עֲבִידְתָּא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ צְבָאוֹת אֱלָהָא.
(יד) וַיָּ֣עַר יְהֹוָ֡היְ־הֹוָ֡ה אֶת־ר֩וּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶת־ר֙וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֤עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶת־ר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵית־יְהֹוָ֥היְ־הֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃
Hashem stirred up the spirit of Zerubbabel, the son of Shealtiel, governor of Judah, and the spirit of Joshua, the son of Jehozadak, the high priest, and the spirit of all the remnant of the people; and they came and worked on the house of Hashem of Hosts, their God,
ויבאו ויעשו מלאכה – התחילו מסתתין באבנים ומנסרין עצים בששי בעשרים וארבעה לחודש (חגי א׳:ט״ו), ובשביעי בעשרים ואחד היה דבר י״י אל חגי (חגי ב׳:א׳).
and they came and performed labor They commenced cutting stones and sawing trees in the sixth month, on the twenty fourth of the month; and in the seventh month, on the twenty-first day, the word of the Lord came to Chaggai.
ויער – היה ראוי שיאמר: ויער כמו ויקם וישב, רק נפתח מפני העי״ן.
פחת – כמו: הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳). וכמהו להיות פחם (נחמיה ה׳:י״ד), ולשון פרס: פחת נקרא התרשתא.
ויעשו מלאכה – לחצוב אבנים ולכרות ארזים לבנותו. אבל בנין לא בנו בו עד יום כ״ד לחדש התשיעיא כמו שמוכיח למטה.
א. כן צריך לגרוס, כפי שהוכיח ד״ר עזרא פרייז׳ר. במהדורת פוזננסקי: ״הששי״ (כנראה בהשפעת פסוק ט״ו). אולם, נוסח זה קשה, שהרי לדעת ר״א מבלגנצי (בהתחלת ביאורו כאן ובביאורו בפסוק הבא), תהליך הבניין עצמו התחיל רק בכ״ד לחודש תשיעי, ובכ״ד לחודש הששי התחילו רק בהכנות לבנייה (וכמו שמפורש בפירוש רד״ק כאן). אכן, מצילום כתב יד אוקספורד אופ׳ 625 (באדיבות ספריית אוקספורד-בודלי, כל הזכויות שמורות לספרייה) 
, ניתן לראות שהסופר תיקן כאן את הנוסח. בשלב ראשון כתב הסופר: ״השביעי״ (כנראה בהשפעת המלה ״בשביעי״ בשורה הבאה), ואחר כך חזר ותיקן את המלה ל״התשעי״. כתוצאה מתיקונו של הסופר, נוצרה מלה שקשה מאד לפענחה, ופוזננסקי כנראה התקשה בה והציע לגרוס ״הששי״ (״תיקון״ שאינו מופיע בכתב היד, וגם נסתר על ידי הקשר הדברים). תודה לאריאלה נובצקי על השחזור הנכון של שלבי ההעתקה של כתב היד.
, ניתן לראות שהסופר תיקן כאן את הנוסח. בשלב ראשון כתב הסופר: ״השביעי״ (כנראה בהשפעת המלה ״בשביעי״ בשורה הבאה), ואחר כך חזר ותיקן את המלה ל״התשעי״. כתוצאה מתיקונו של הסופר, נוצרה מלה שקשה מאד לפענחה, ופוזננסקי כנראה התקשה בה והציע לגרוס ״הששי״ (״תיקון״ שאינו מופיע בכתב היד, וגם נסתר על ידי הקשר הדברים). תודה לאריאלה נובצקי על השחזור הנכון של שלבי ההעתקה של כתב היד.ויעשו מלאכה – לסתת אבנים ולהכין קורות ולחפור הקרקע לירות אבן פנה וכדומה, שאך בכ״ד לחדש התשיעי יוסד הבית (חגי ב׳:י״ח).
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.