Chaggai 1 – חגי א‏ – Mikraot Gedolot

וּקְרֵית חוּרְבָא עַל אַרְעָא וְעַל טוּרַיָא וְעַל עִבּוּרָא וְעַל חַמְרָא וְעַל מִשְׁחָא וְעַל כָּל דִי מַפְקָא אַרְעָא וְעַל אֱנָשָׁא וְעַל בְּעִירָא וְעַל כָּל לֵיאוּת יְדִין.

ואקרא חורב על הארץ – גזרתי שהיה חורב בארץ מפני שנעצרו הגשמים. ואקרא – כמו: כי קרא י״י לרעב (מלכים ב ח׳:א׳), שפתרונו כי גזר י״י להיות רעב בארץ.

ועל הדגן – משבטלו המנחות הבאין מן החטין היתה קללה משתלחת בדגן,⁠^א משבטלו נסכי יין נשתלחה קללה בתירוש, ומשבטל שמן המנורה נשתלחה מאירה ביצהר, ומשבטלו הביכורים נשתלחה מאירה על כל אשר תוציא השדה, ואפילו על יגיע כפיכם ואפילו בסחורה.

א. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104, פריס 162 חסר: ״בדגן״.

ואקרא חורב – דרך צחות, כדרך: יען ביתי אשר הוא חרב (חגי א׳:ט׳).

וטעם ואקרא – ואגזור על הארץ עד היתה כנחושה.

ועל ההרים – מגד ההרים, כמו ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם (דברים ל״ג:ט״ו).

ועל כל יגיע כפים – כי לא יצליחו ויגעו לריק המשקים מימי באר לא יועילו.

ואקרא חרב – גזרתי יובש על הארץ שיהיה יבשה שיהיה אוירה יבש ולא יהיה לה לחות מתחת ממי התהום הפך מה שאמר ומתהום רובצת תחת (דברים ל״ג:י״ג).

ועל ההרים – כי יש הרים צומחים בהם עצים טובים נושאים פרי ועשבים טובים כמ״ש ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם (דברים ל״ג:ט״ו).

ועל הדגן – כי אלה השלשה הם עיקר חיי האדם. ואח״כ כלל ואמר ועל אשר תוציא האדמה.

ואמר על האדם ועל הבהמה כי יבשות האויר תוליד חלאים רעים באדם ובבהמה.

ועל כל יגיע כפים – כמו שפי׳ החכם ר׳ אברהם א״ע ז״ל כי לא יצליחו ויגעו לריק המשקים ממימי הבאר כי לא יועילו ר״ל כי האויר היבש שהיה בארצם ייבש כל מה שישקו.

ואין כן בארצות הגוים שעליהם יהיה הגשם, והיה זה לפי שאני קראתי חורב על הארץ רוצה לומר על ארץ ישראל כי בעבור שהיה ביתי חרב הבאתי חורב והוא דרך צחות בלשון, וזכר הארץ שהיא השפלה וההרים שהם הגבוהים והדגן והתירוש והיצהר ובכלל אמר ועל כל אשר יוציא האדם ביגיע כפיו.

התירוש – י״ס חסר וא״ו.

חורב – יובש כמו חרבו המים (בראשית ח׳:י״ג).

התירוש – ענבי היין.

היצהר – זיתי השמן.

ואקרא – אביא בגזירה יובש על הארץ וכו׳ למען יכמש ויתקלקל יבול הארץ.

ועל אשר תוציא האדמה – מיתר המינים.

ועל האדם ועל הבהמה – כי החורב והיבש מוליד חליים באדם ובבהמה.

ועל כל יגיע כפים – על כל העסקים שאתם יגעים בהם אשלח חורב ויובש ר״ל המארה תבוא בהם ולא תצליחו.

ואקרא חורב על הארץ – יהיה החורב ע״י קריאתי ופקודתי, לא ע״י השמים, והחורב יהיה על הדגן ועל התירוש – הגם שיהיה דגן ותירוש, ועל כל אשר תוציא האדמה – הגם שהאדמה תוציא ולא תכלא יבולה, וגם יכלול כל יגיע כפים שע״ז לא יכלו השמים לתת בו מארה.

חרב – מקורו חָר⁠־בְּ והוראתו שדפון, וממנו הושאל להוראת אבדן וחרבן.

יגיע – מה שאדם קונה לו בלי עמל וכמדת השתדלותו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון