Bereshit 30 – בראשית ל‏ – Mikraot Gedolot

מסירת שפחה לבעל (קישור לעיון) – בראשית ט״ז:ב׳, בראשית ל׳:ט׳

[יג] ¹ותאמר הנה אמתי בלהה. כעין בהלה שהיתה מתבהלת בשעת לידתה ולא ידעה להניק. (מדרש אגדה)

[יד] ²הנה אמתי בלהה בא אליה. ומספר את רובע ישראל (במדבר כ״ג:י׳) הרביעות שלהן, מי יוכל למנות אוכלסין שיצאו מאותן שהן חוטפות ומחבבות את המצות שנא׳ ותאמר לה המעט קחתך את אישי (בראשית ל׳:ט״ו). הנה אמתי בלהה בא אליה. ותרא לאה כי עמדה מלדת (בראשית ל׳:ט׳). (תנחומא בלק יב.)

[טו] ³ואבנה גם אנכי. ואבנה אנכי אין אומר כך אלא גם אנכי [גם לרבות] כשם שעשתה שרה. (אגדת בראשית פנ״ב)

1. לעיל פכ״ט אות פג. בשעת לידתה היינו בשעה שנולדה ולא ידעה לינק ומטעם זה קראו אותה בלהה מלשון בהלה.

2. תנ״י בלק כ. במדב״ר פ״כ. ובסדא״ר (פכ״ז) פכ״ה, לא גילגל הקב״ה והוציא את ישראל ממצרים אלא בשביל שרה רבקה רחל ולאה. וכו׳, ובשכר שתפשה רחל את בלהה והעלתה למטתו של יעקב, ובשכר שתפשה לאה את זלפה והעלתה למטתו של יעקב. ועי׳ לעיל פט״ז אות יד.

3. לעיל אות יב. ובלק״ט שכשם שנבנתה שרה ע״י שפחתה אבנה גם אנכי. וכ״ה במדרה״ג וברש״י כאן. ובמדרה״ג ובפי׳ הטור ואבנה גם אנכי ממנה משום ה׳ של בלהה שהוא סימן לזרע כדכתיב הא לכם זרע וכתיב כי ביה ה׳ צור עולמים שעולם הזה נברא בה״א וכל הנשים האחרות היה להם אות ה׳ בשמם חוץ מרחל ועל כן הכניסה לו בלהה שיש לה ב׳ ההי״ן שתעלה לה האחת ואברהם ושרה נתוסף להם אות ה׳ בשמם. וברש״י כתובות קיב. מבונה לשון פרי כדכתיב ואבנה גם אנכי ממנה. וברש״י נזיר יג. והאי דאמר בן לכשאבנה ממנה היא דמשמע כגון ואבנה גם אנכי ממנה. ועי׳ תק״ז צב.

וַאֲמַרַת הָא אַמְתִּי בִּלְהָה עוֹל לְוָתַהּ תְּלִיד וַאֲנָא אֲרַבֵּי וְאֶתְבְּנֵי אַף אֲנָא מִנַּהּ.

She said, “Here is my handmaid, Bilhah, come to her. Let her give birth and I will rear them, and I too will be built up through her.”

וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה

וַאֲמַרַת הָא אַמְתִי בִלְהָה עוֹל לְוָתַהּ תְּלִיד וַאֲנָא אֲרַבֵּי וְאַתְבְּנֵי אַף אֲנָא מִנַּהּ

וְתֵלֵד – מעצמה?

א. ״וְתֵלֵד על בִּרְכַּי״ – ״תְּלִיד וַאֲנָא אֲרַבֵּי״ [ולא: וּתְלִיד בו״ו] ״שאין בידה לילד מעצמה שתאמר לו בא אליה והיא תלד, דשמא תהיה עקרה גם היא. וכוונתה לומר: כשתלד, תלד על ברכי״.⁠¹

ביאור מליצה סתומה

ב. ״וְתֵלֵד על בִּרְכַּי״ היא מליצה חסרת מובן לכן כתב רש״י ״על ברכי – כתרגומו ואנא ארבי״. ואמנם ת״א ״תְּלִיד וַאֲנָא אֲרַבֵּי״ מבאר שהכוונה לשתי פעולות: היא תלד ואני אֲגַדֵּל את הילד, כמו ״אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם״ (איכה ב כב) וברש״י: ״הילדים אשר טפחתי וְגִדַּלְתִּי״. וכן תרגם ״יֻלְּדוּ על בִּרְכֵּי יוסף״ (בראשית נ כג) ״אִתְיְלִידוּ וְרַבִּי יוֹסֵף״.

1. ״מרפא לשון״.

ואמרת הא אמתי בלהה על^א לוותה (לוותה) ותלד ואנה ארבי מה דלמה דאתבני אף אנה על ידיה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אמתי בלהה על״) גם נוסח חילופי: ״אמהתי בלהה אזדמן״.

ואמרת הא אמתי בלהה עול לוותה ותיליד ואנא אירבי ואיתבני אוף אנא מיניה.

And she said, Behold my handmaid Bilhah, enter with her, that she may bear, and I may increase and may be built up from her.

להלן כתוב אולי אבנה ממנה (בראשית ט״ז ב׳) וכאן ואבנה ודאי, אלא שרה לפי שלא ראתה לאשה שעשתה כן ונבנית אמרה אולי, היה הדבר בעיניה ספק, אבל רחל לפי שהיתה יודעת בשרה שנבנית אמרה ואבנה ודאי.

ותאמר הנה אמתי בלהה – ¹כעין בהלה שהיתה מתבהלת בשעת לידתה ולא ידעה להניק. ²ואמרו חכמינו ז״ל כי ארבעתם היו אחיות, שלא הותר ליעקב לישא שפחה, אלא היו מאשה אחרת, והיה לבן אוהב ללאה ולרחל יותר מהן וקראן שפחות.

1. כעין בהלה. דורש בלהה כמו בהלה.

2. ואמרו חז״ל כי ארבעתם היו אחיות בפדר״א פל״ו וכי שפחותיו היו והלא בנותיו היו, הבנות בנותי הרי שתים. ולבנותי מה אעשה הרי ארבע, ופירש״י ול״ט כולן בנותיו היו אף בלהה וזלפה. וכן רש״י ויצא ל״א נ׳ כתב אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש.

קאלת הא אמתי בלהה אדכ֗ל אליהא תלד פי חג֗רי ויבנא ביתי אנא איצ֗א מנהא.

אמרה: הנה אמתי בלהה, בוא אליה ותלד בחיקי¹, ויבנה ביתי גם אני ממנה.

1. רס״ג תרגם ״על ברכי״ – פי חג׳רי, כפי שתרגם בכל מקום ״בחיקי״, והוא מקום נשיאת האומן את היונק (כמין שרוול רחב שהיו מכניסים לתוכו דברי ערך מלמעלה, סמוך לצואר, והיה קשור בתחתיתו סמוך לכף היד).

על ברכי – ^אואנא אירבי.

ואבנה גם – מהו גם? אמרה לו: זקינך אברהם היו לו בנים מהגר, וחגר מתניו כנגד שרה. אמר לה: זקינתי הכניסה צרתה לביתה. אמרה: אם הדבר הזה מעכב, הנה אמתי, ואבנה גם אנכי כשרה.

א. כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1. בכ״י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף כאן: ״כתרגומו״.

על ברכי UPON MY KNEES – as the Targum takes it: she will bear children and I will rear them.

ואבנה גם אנכי AND I ALSO MAY HAVE CHILDREN – What force has "also"? She said to him, "Your grandfather, Avraham, had children from Hagar and yet he girded up his loins (actively interceded) for Sarah and she afterwards was blessed with a child". He replied, "But my grandmother brought an associate wife unto her house". She retorted, "If that is what prevents me being blessed with children, הנה אמתי BEHOLD MY HANDMAID" etc. ואבנה נם אנכי AND I ALSO MAY HAVE CHILDREN – through her, as Sarah was built up through her handmaid (Bereshit Rabbah 71:7).

ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה – ולא לפילגש.

ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי – שתהא יולדת ואני מגדלת וטוענת בחיקי, ודומה לדבר ילדו על ברכי יוסף (בראשית נ כג). וכן אתה מוצא בנעמי, שנאמר ותקח נעמי את הילד ותשיתהו בחיקה (רות ד טז):

ואבנה נם אנכי ממנה – שיהיו הבנים נקראים בשמי, גם לשון רבותא, כלומר ממה שאני עושה לה אהיה זוכה ונפקדת, כדרך שנפקדה שרה ע״י הגר:

בלהה – כעין בַּלָּהָה (ישעיהו י״ז:י״ד) שהיתה מבוהלת בשעה שילדה, ולא ידעה לינק. (כ״י מינכן 5 בשם פירש ר׳ יוסף קרא)

ואבנה – מפורש בדברי שרה (ראב״ע בראשית פירוש ראשון ט״ז:ב׳).

AND I ALSO MAY BE BUILDED UP. I have explained the word ve-ibbaneh (and I also may be builded up) in my comments on Sarah's use of the same term.⁠¹

1. See Ibn Ezra's commentary on Gen. 16:2.

ותאמר הנה אמתי בלהה – כלומר: לא זאת אני שואלת, אלא שתבא אל אמתי.

אולי אבנה – כי אגדל את בניה ויקראו על שמי.

ותאמר הנה אמתי בלהה – SHE SAID HERE IS MY HANDMAID BILHAH – Meaning: This is not what I ask, rather that you come to my maidservant.

אולי אבנה – MAYBE I WILL BE BUILT UP – Because I will raise her children and they will be called by my name.

ותאמר – אחר שאין בידך לעשות בי דבר והאל מנע ממני.

בא אל – אמתי בלהה.

ותלד על ברכי – מה שתלד יהיה על ברכי ואהיה לו לאמנת ואחשב שיהיה בני כיון שיהיה משפחתי.

ואבנה גם אנכי – גם, ר״ל כמו אחותי, ואם לא ממני יהיה ממנה.

ומלת ואבנה – פרשנוה.

ותאמר, she said that after Yaakov had explained to her that her failure to have children was God’s doing, she suggested what Sarah had suggested to Avraham, that she was willing to become a vicarious mother through her servant maid having a child by him. She therefore asked Yaakov to sleep with Bilhah.

ותלד על ברכי, whomsoever she will give birth to shall be considered as having been born on my knees, my becoming his foster mother seeing he will be part of my family.

ואבנה גם אנכי, so that I too will be built through her (Bilhah). The word גם here refers to Leah, Rachel saying that she too, as a foster mother, would consider herself as “built,” i.e. as leaving something of herself to posterity. We have explained the meaning of the word ואבנה in Genesis 16,2.

הנה אמתי בלהה כול׳ ואבנה גם אנכי ממנה – לפי שה״א אות של פריה ורביה (עי׳ בראשית רבה לט:יא). ולכל האמהות היו לה ה״א בשמה רק רחל. ולכך סמכה על בלהה שהיו לה ב׳ ההין. וכיוצא בו מתחילה בשרה שלא היה לה ה״א. וכן לאבר⁠[ה]⁠ם. ולקח י׳ וחליף לב׳ ההין. אחת לו ואחת לה (בראשית רבה מז:א). מצאתי.

הנה אמתי בלהה וגו׳ ואבנה גם אנכי ממנה – פי׳ מפני שאות ה׳ הוא אות של פרי׳ ורבי׳ והויית הזרע וכל האמהות הי׳ לכ״א ה׳ בשמה חוץ מרחל לכן סמכה להבנות מבלהה שיש לה ב׳ ההי״ן שתחלוק לה אחת, כאשר קרה בשרה שלא הי׳ לא לה ולא באברהם ה׳ בשמם ונחלקה יו״ד שלה לב׳ ההי״ן, לה ולו, מצאתי.

הנה אמתי בלהה בא אליה וגו׳ ואבנה גם אנכי ממנה – שרה אמרה אולי אבנה כי לא הבטיחו הב״ה לאברהם שיוליד עכ״פ משרה ורחל אמרה ואבנה גם אנכי כשרה בשביל שאכניס צרתי לביתי.

וי״מ: משום ה׳ של בלהה שהיא סימן לזרע כדכתיב הא לכם זרע וכתיב כי ביה י״י צור עולמים שהעולם הזה נברא בה״א וכל האחרות היה להם אות ה׳ בשמם חוץ מרחל ועל כן הכניסה לו בלהה שיש לה ב׳ הה״ין שתעלה לה האחת וכן לאברהם ושרה נתוסף להם אות ה״א בשמם:

הנה אמתי בלהה, בא אליה ואבנה גם אנכי, "here is my maidservant Bilhah, sleep with her and I too will be built through her (child).⁠" Sarah, when suggesting that Avraham sleep with Hagar, had phrased it differently, saying "perhaps I will be built up though her.⁠" (Genesis 16,7). Rachel appeared certain that Bilhah would have a son. The reason for her feeling certain that she would succeed was that Avraham had not yet been told by God that he would have a son by Sarah. Rachel, having revealed to her sister the secret code between her and Yaakov so that she would not be embarrassed under the wedding canopy, was certain that this merit would work in her favour now. Her preparedness to allow a competitor to sleep with her husband would, she was sure, produce in the desired result.

Some commentators believe that Rachel's certainty was based on the extra letter ה in Bilhah's name, this being an allusion to offspring as per הא לכם זרע, or כי בי-ה ה' צור עולמו, this world having been created under the aegis of the letter ה. Rachel, רחל was the only of one of the matriarchs who did not have the letter ה in her name. She meant to make up for this deficiency by giving בלהה to her husband as her alter ego.

הנה אמתי בלהה – ולא אמרה שפחתי כדכתיב בהגר לפי שהיתה בת לבן מפילגש.

ואבנה גם אנכי ממנה – זה הלשון אינו בתכלית הביאור כמאמר שרה הזקנה (בראשית ט״ז:ב׳).⁠¹

1. ההבנות הייתה אפשרית ולא הכרחית, ולכן היה על רחל לומר ׳אולי׳ כפי שאמרה שרה. ראה לעיל על ט״ז, ב ובהערה.

וכבר הועיל לשנתעוררה לעשות לה כמעשה שרה לתת את שפחתה כדי שתלד על ברכיה ותבנה גם היא ממנה. ובשער הט׳ אצל כי היא היתה אם כל חי כתבתי.

והנה רחל למדה ממה שעשתה שרה בכדומה לזה שנתנה הגר שפחתה לאישה ובשכר המעשה ההוא ילדה ולכן גם היא נתנה את בלהה שפחתה ליעקב והוא קבלה ממנה להפיק רצונה לא להיותו שטוף אחר בולמוס של עריות.

בא אליה – ובזה אמרתי ״הבה לי״, לא שחשבתי שיהיה בידך מפתח של עקרה.

ואבנה גם אנכי – כמו אחותי.

ממנה – שבקנאת ירך חברתי יתעורר טבע כלי הזרע לפעולותם.

בוא אליה, this was Rachel’s answer to her husband’s accusation. She had not meant that it was within Yaakov’s power to make her pregnant, but she wanted to nurse a child by the next best method, that of becoming foster mother to her handmaid’s child.

ואבנה גם אנכי ממנה, so that I will have a share in posterity just as has my sister through her children.

ממנה, a recipe found in Megillah 13 for barren women to be jealous of other women who have no problem conceiving in order for their own organs to respond in a manner that helps them conceive.

וחגר מתניו וכו׳. אף על גב דלא מצינו בקרא שהיה אברהם מתפלל על שרה, בודאי היה מתפלל עליה, שאם לא כן למה הבטיחו על זה, בודאי תפלת אברהם גרם זה, כי מי שאינו מתפלל על טובה אינו נותן לו, והשם יתברך אמר (ראו לעיל יז, יט) ״אבל שרה אשתך תלד״, הבטיחו שתלד, ואם לא היה מתפלל וחפץ מאוד – למה הבטיחו. ועוד כיון שהשם יתברך הבטיחו, אם כן בודאי היה חפץ מאוד בזה, שאין מבטיחין את האדם בדבר שאינו חפץ בו, ואם כן בודאי התפלל, שכל צדיק מתפלל על דבר החסר לו. ועוד כי מה שהוא רוצה – הוא תפילתו, כי ״רצון יראיו יעשה״ (תהלים קמה, יט):

הכניסה צרתה לביתה וכו׳. פירוש שהיתה מתאוה לבנים עד שהכניסה צרתה לביתה, כדי שתלד בנים ותהיה היא מגדלתן, ומתוך זה יהיה הקב״ה גם כן מרחם עליה, כיון שכל כך היתה מצטערת לבנים, ומזה הטעם הכנסת צרתה גורם פקידתה:

ותלד על בִרְכַּי: כתו׳ בספ׳ ¹מנחת כהן הכ״ף ברפה, ע״כ. ודבריו תמוהים, כי בכל הספרי׳ הכ״ף דגושה, וכן ²במסורת כל לשון ברכי ברכיו דגש, בר מן שנים רפים, ³כָרְעו על בִרְכֵֿיהֶם (שופטים ז׳), ⁴הוא ברך על בִרְכֿוֹהִי (דניאל ו׳), ⁵כמ״ש בשופטים. [עַל⁠־בִּרְכַּי].

1. מנחת כהן: על אתר.

2. במסורת: מ״ג-ד דנ׳ ו יא.

3. כָרְעו על בִרְכֵֿיהֶם: שופ׳ ז ו.

4. הוא ברך על בִרְכֿוֹהִי: דנ׳ ו יא.

5. כמ״ש: מ״ש שופ׳ ז ו (׳על ברכיהם׳).

אמרה לו זקנך אברהם היו לו בנים מהגר כו׳. כלומר אע״פ שהיו לו בנים מהגר וכו׳ ואף גם אתה אע״פ שיש לך בנים עשה כן עמי:

She said to him, "Your grandfather Avraham, had children from Hagar...⁠" I.e., although he had children from Hagar he interceded for Sarah. So you too, although you have children, you should do the same for me.

ותאמר הנה אמתי וגו׳ – דקדקה לומר אמתי קודם שהזכירה ביאתו אליה ולא אמרה בא אל אמתי כמו שאמרה שרה כמו שפירשתי שם, (ט״ז ה׳) נתכוונה לומר שאחר שיבא אליה לא תקרא אמתה עוד, ולזה אמר אחר כך ותתן לו בלהה שפחתה לאשה, אישות יש לו בה ובניה בני חורין. וכמו כן עשתה לאה שנתנה לו לאשה ונעקר מזלפה שם שפחה.

ומה שמצינו לשרה (ט״ז ג׳) שהזכירה גם כן שם אישות על הגר, שבירתה בצדה במה שדקדקה לומר תיבת לו, ועיין מה שכתבתי שם מה שלא אמרה כן רחל.

ומה שתמצא שמזכיר הכתוב (פסוק ז׳) אחר כך בלהה שפחת רחל וגו׳. פי׳ שהיתה שפחת רחל, גם יכוין הכתוב שם להזכיר שם הצדקות שנתנו האמהות לבעליהן. ולא חש הכתוב לטעות, שסמך היות הדבר מבואר בכתובים הקודמים, ועיין מה שכתבתי בפרשת וישב (ל״ז ב׳).

ותאמר הנה אמתי, She said: "here is my bondwoman, etc.⁠" She was careful to say: "my bondwoman Bilhah,⁠" before mentioning that Jacob should sleep with her, instead of saying: "sleep with my bondwoman Bilhah,⁠" as Sarai had done at the time (Genesis 16,2). I have explained there that Rachel did not mean for Bilhah to be still called a bondwoman after she had slept with Jacob. She gave Bilhah to Jacob to become a wife to him; any sons of her should be free men. Leah acted similarly when giving her bondwoman Zilpah to sleep with Jacob.

If we find that even Sarai did use the term "wife" in connection with Hagar (Genesis 16,3), she countermanded such an interpretation by saying that she should be a wife only vis-a-vis Abraham. She was to remain a slave-woman vis-a-vis herself. Compare my commentary there.

If you were to point out that we find Bilhah described as a bondwoman even after she had slept with Jacob (30,7) and already bore him a second son, this simply means that she used to be Rachel's bondwoman. The Torah there was also interested in pointing out that the matriarchs attributed such righteousness to their husbands and it is certain that the Torah did not need to be afraid that someone would misunderstand having previously outlined what Rachel had in mind (compare what we have written in Genesis 37,2).

ותאמר הנה אמתי בלהה, בוא אליה – פרשה [את] שאלתה. מה שאמרתי ״הבה לי בנים״ תלוי בך. ״הנה אמתי בלהה״ אם תשמע לי לבוא אליה ידעתי שתלד על ברכי, גם תלד לך, ואנכי אשמח בבניה אשר תלד, ואגדלם על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה. אולי יתן השם גם לי הריון ואלד בנים. והנה בעשותך שאלתי תתן לי בנים״.⁠¹ והתבונן במה שאמרה בעצתה שהחליטה בדבריה ש״תלד על ברכי״. ומאין יודעת ושמא תהיה עקרה? וכן אמרה ״ואבנה גם אנכי ממנה״, וזה רחוק יותר. אבל חפצה הגדול לתת שפחתה בחיק בעלה כי מאת י״י זאת שכן גזר בעצתו העליונה, ושיהיה סבה שתבנה גם היא. וזה יותר ממה שאמרה שרה כי אמרה ״אולי אבנה ממנה״, הניחה הדבר בספק. ורחל החליטה לֶדֶת השפחה ולידתה מרוב תשוקתה לעשות דבר זה, שהוא הפוך מן התולדות² שתציע גבירה האהובה לתת שפחתה בחיקו ולהכניס צרה בביתה. וכבר פירשנו ענין זה בדברי שרה.

1. כדברי רש״י על בראשית (טז, ב) שהבאנו בהערות הקודמות.

2. מן הטבע.

הנה אמתי בלהה – למדה ממה שעשתה שרה בכדומה לזה שנתנה הגר שפחתה לאישה, ואחר המעשה ההוא ילדה גם היא לאברהם:

בא אליה – ובזה אמרתי הבה לי בנים לא שחשבתי שיהיה בידיך מפתח של עקרה.

ותלד על ברכי – כתרגומו. וכן ילדו על ברכי יוסף {בראשית נ׳:כ״ג}. וכן מדוע קדמוני ברכים (איוב ג׳:י״ב), וכן על ברכים תשעשעו (ישעיהו ס״ו:י״ב) אשתדל בגדולם כאלו בני הם.

עיין פירוש לעיל טז, ב.

אמתי: לא כמו שאמרה שרה ״בוא נא אל שפחתי״ (לעיל טז,ב), דרחל שחררה אותה¹ ולא נקראה אלא ״אמה״ כמו ׳אמה עבריה׳. אבל מכל מקום כתיב להלן (פסוק ד׳) ״שפחתה״, שהמה היו משמשות כמו מקדם וכשפחות², וכדאיתא בב״ב (קכז,ב) ׳דמשמש כעבדא קאמר׳³.

ותלד על ברכי: עיין מה שכתבתי לעיל (טז,ב) גבי שרה.

1. בניגוד לשרה שלא שיחררה את הגר, עיין ברבינו לעיל טז,ב.

2. ועיין בתרגום יונתן בן עוזיאל בפסוק הבא שרחל שיחררה את בלהה, אך לפי דבריו (שתרגם זאת על המילים ״ותתן לו את בלהה שפחתה״) הכוונה ב״אמתי״ (בפסוקנו) – שפחה ממש, והכוונה ב״שפחתה״ (שבפסוק הבא) – שפחה משוחררת, עיי״ש וב׳הכתב והקבלה׳. אך בתרגום יונתן לעיל טז,ב כתב שגם שרה שחררה את הגר, עיי״ש.

3. אמר ר׳ יוחנן, אמר ׳בני הוא׳ וחזר ואמר ׳עבדי הוא׳ אינו נאמן. ׳עבדי הוא׳ וחזר ואמר ׳בני הוא׳ נאמן, דמשמש ליה כעבדא קאמר.

הנה אמתי – רחל נוהגת כמו שרה.⁠¹

על⁠־ברכי – השווה להלן נ׳:כ״ג.

ואבנה גם⁠־אנכי – כמו שמתרגם אונקלוס ״ואנא אירבי״, כלומר אני אחנך ילדיה ואראה בהם את בני.

1. לעיל ט״ז:ב׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון