Bereshit 3 – בראשית ג‏ – Mikraot Gedolot

[ס] ¹את קולך שמעתי בגן ואירא, ישב לו בדין אמת, שופט צדק ואמת, קרא לאדם, ואמר לו, למה ברחת מפני. אמר לפניו שמעך שמעתי ורעדו עצמותי שנאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי ואחבא, ואחבא מפעלי, ואירא ממעשי, כי עירום אנכי מצווי שנאמר כי עירום אנכי. (פרד״א פי״ד)

[סא] ²ח׳ דפתיין כרעייהו ל״ז באורייתא: ואחבא, הנחש השיאני, על גחונך, תצמיח לך, לקחת את דמי אחיך, לחבורתי, בחרן, לא ידון רוחי, נפתחו, ויסחו, ויחדלון, משחיתים, לשחתה, מאחריו, ויחבקהו, חיה רעה קדמאה. (ספר התגין)

1. מובא בהשמטות זהר ח״א רסג: ושם הגי׳ כי עירום אנכי מפעלי כו׳ מצווי כו׳ ממעשי ובמדרה״ג גו׳ עירום אנכי מצווי וכו׳ ממעש, א״ל הקב״ה ומלפני אתה נחבא, אם יסתר איש וגו׳ והלשון שלפנינו, ואחבא מפעלי משמע דדריש ג׳ לשונות, ועי׳ לעיל מאמר לו. מב״ר כי עירומים הם אפי׳ מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלה ממנה וגם כאן הכוונה כן, ובמדרש הביאור כתב יד איתא עירום מדעת, עירום מציווי, עירום ממעשים. ועי׳ בתק״ז מא: צד. קט.

2. בס׳ התגין איתא ״ח׳ תוב דפתיין״, והגהתי לפי לשון המחזור ויטרי סי׳ תקכ״ב ושם איתא ותוב ח׳ דפתיין, משום דחשיב מקודם לזה דכ״ח פעמים יש אות ח׳ דתלתא קרני ותוב ח׳ דפתיא. ופי׳ פתיא היינו רחב (עי׳ ערוך ערך פתי) דל״ז תיבות יש בתורה שאות ח׳ שלהם הכרעיים למטה רחבים יותר משאר אות ח׳, צורת אות ח׳ נדפסה בסוף הספר.

וַאֲמַר יָת קָל מֵימְרָךְ שְׁמַעִית בְּגִנְּתָא וּדְחֵילִית אֲרֵי עַרְטִלַּאי אֲנָא וְאִטְּמַרִית.

He said, “I heard the voice of Your Word in the Garden, and I was afraid because I was naked, so I hid myself.”

ואמר ית קל ממרך שמעת בגנתה^א ודחלית ארום ערטלאי אנא ואטמרית.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ממרך שמעת בגנתה״) גם נוסח חילופי: ״דברך שמעת מטייל בגו גנתה״.

ואמר ית קל מימרך שמעית בגינוניתא ודחילת ארום ערטיליי אנא דמצותא דפקידתני אעברית מיני ואיטמרית מן כיסופא.

And he said, The voice of Thy Word heard I in the garden, and I was afraid, because I am naked; and the commandment which You didst teach me, I have transgressed; therefore I hid myself from shame.

קאל אני סמעת צותך פי אלג׳נאן פאתקית^א אד׳ אנא עריאן פאכ׳תבית.

א. בפירוש הארוך ליתא ״פאתקית״

אמר: אני שמעתי את קולך בגן, ויראתי כי אני ערום והתחבאתי.

ויאמר את קולך שמעתי בגן – הייתי שומע סילוק שכינתך.

ואירא כי עירום אנכי – מן המצוה.

ואחבא – במחבואות מרוב דאגתי על החטא.

כי ערום אנכי – אף על פי שכבר תפרו עלה תאנה, שמא לא כיסו אלא בשר ערוה בלבד.⁠¹

1. שוחזר מחזקוני, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 162 ואילך.

ערום – משקל רפה, כמו: טהור, אדום, עמוק.

אמר: כי קולך שמעתי {בגן} ואירא כי ערום אנוכי ואחבא – היה ירא פן ישאל לו למה נחבאת לברוח,⁠¹ וירגיש מגניבתו, לפיכך הקדים לו טעם. אמר לו הקב״ה: מתוך דבריך נתפשת, כי כמה פעמים באתי אליך ולא הקפדת על שאתה ערום, כדכתיב למעלה: ויהיו שניהם ערומים {האדם ואשתו} ולא יתבוששו (בראשית ב׳:כ״ה), ועכשיו אתה מקפיד?

1. השוו בראשית ל״א:כ״ז.

Adam answered, “I HEARD THE SOUND OF YOU AND I WAS AFRAID BECAUSE I WAS NAKED, SO I HID”: Adam was afraid that God would ask “Why did you sneak away in stealth?”¹ and thus discover the theft. So Adam preemptively offered a different explanation [that he had hidden because he was naked].⁠² But then (11) God said to him, “You have been hoist on your own petard. I came to you a number of times [before] and you were never then concerned about being naked—as it says above (2:25) ‘The two of them were naked and they were not embarrassed’—and now you are concerned!

1. The phrase למה נחבאת לברוח is a direct quotation from Gen 31:27. The relevance is clear when we read the full quotation of Laban’s words to Jacob: “Why did you sneak away in stealth and steal from me.”

2. R. Yosef Bekhor Shor explains why Adam does much more than simply answering the question posed, “Where are you?”

ויאמר – כי עֵירום – נכתב ביו״ד המשך, וכן כי עירם אתה (בראשית ג׳:י״א).

ויאמר..כי עירום אנכי, the word עירום is again spelled with the letter י serving to elongate the syllable commencing with the letter ע.

ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא – עד עתה ערום אני משכל; לפיכך אני בוש.

כי ערום אנכי – אף על פי שכבר תפרו עלה^א תאנה, יש לומר: שמא לא כיסו אלא בשר ערוה בלבד.⁠¹

1. שאוב כנראה מרשב״ם.

א. כן בכ״י מינכן 224, אוקספורד קנוניצי 28. בכ״י אוקספורד 568: ״עלי״.

כי עירום אנכי, because I am nude;⁠" although they wore the fig leaf. Perhaps that leaf only covered their private parts.

כי עירום אנכי – ועלה התאנה שחגרו עליה׳ לא היה אלא לכסות ערותן. ואע״ג דאיתא במדרש שקשטן הב״ה בכ״ד קישוטין בשעת תשמיש הסירן:

כי עירום אנכי, "for I am naked.⁠" The fig leaf which they had used to cover themselves only covered their private parts. Although, according to the Midrash, God, personally, provided them with no fewer than 24 kinds of ornaments, they had to remove these at the time when they engaged in marital relations.

ואירא – אין כתו׳ כאן ׳ואבוש^א׳, והטעם – ואירא ממזיקין.⁠¹

1. ההסתרות של האדם לא הייתה מחמת בושה, אלא מפחד. נראה שכוונתו היא שהאדם לא זיהה את הקול כקול התהלכות ה׳ בגן, ולפיכך חשש ממזיקין.

א. בכה״י: ואדוש.

והשיב לו כי לשומעו קולו התבונן בשגַּלּוֹת הערוה מגונה, וזאת היתה הסיבה בשלא מְצָאוֹ מוכן לקבל השפע, רוצה לומר השתמשותו בהשגת הטוב והרע.

והוא מה שפירש באומרו את קולך שמעתי בגן ואירא אלא שכחד חטאו תחת לשונו ותלה יראתו בהיותו ערום מבלי לבוש יקר עומד לפניו יתברך וכאלו היה תואנה נכונה לשאול ממנו בגד ללבוש לכבוד ולתפארת.

ולזה השיבו כפי הענין את קולך שמעתי בגן ואירא כלומר ה׳ אלהים הנה לא נתחבאתי בתוך העץ לאכול ממנו ולעבור על מצותיך חלילה לי כי את קולך שמעתי והוא הקול והצואה אשר עשית לי בענין הגן כמ״ש ויצו ה׳ אלהים על האדם וגו׳ אותו קול שמעתי ואירא רוצה לומר יראתי מעבו׳ על המצוה ובזה הכחיש החטא והעלימו. אמנם סבת החבאה היא מפני שערום אנכי ואחבא ואין א״כ אמרו ואירא חוזר לאמרו כי ערום אנכי אבל הוא תשלו׳ המאמר הראשון את קולך שמעתי בגן ואירא.

ואמרו כי ערום אנכי הוא טעם וסבת החבאה. ומל׳ כי תשמש בלשון אלא שהוא א׳ משמושיו האמתיים כאלו אמר הנה לא נחבאתי בעבור חטא שעשיתי או הייתי רוצה לעשות אלא לפי שערום אנכי ואחבא מדרך המוסר. והנה קרא את עצמו ערום עם היות שכבר עשו חגורות לפי שהיו בלבד לכסות בשר ערוה והיה נשא׳ כל שאר הגוף ערום מבלי לבוש ולכן אמר שנחב׳. ואמנ׳ שאר הב״ח לא היו נחבאי׳ לפי שלא היו כ״כ ערומי׳ ומגולי הערוה כמו שביארתי גם שנעדרה מהם הבינה והבחינה להתביי׳ מערמות׳ והותר׳ בזה השאלה הל״א.

ואירא – כמו שקרה לישראל אחר חטאם, כאמרו ״וייראו מגשת אליו״ (שמות ל״ד:ל׳).

ואירא, this feeling of fear is similar to that experienced by the Jewish people in Exodus 34,30 when, because of the sin of the golden calf, the people were afraid to face him after his face radiated light when he returned from Mount Sinai.

עֵירֹם אנכי, עֵירֹם אתה: שניהם חסרים. [עירם].

ואירא כי עירום אנכי ואחבא – מדוע לא אמר ואבוש כי עירום אנכי. והוא מפני שראה כי אבד גילוי השכינה. וז״ש את קולך שמעתי בגן – ולא פנים אל פנים כבראשונה לכן ואירא כי עירום אנכי – הבנתי הפחיתות של העירום כי מתחילה לא ידעתי רק הטוב. ועכשיו שהשכלתי את הרע ואחבא.

ואירא כי עירם אנכי – ולא הודה על חטאתו, אלא בקש תחבולה להתנצל ולומר כי רק בעבור היותו ערום נחבא בעצי הגן, אבל באמת היה ירא להענש על חטאו, אמנם לפי שנשתנה עתה מצב לבבו מן הטוב אל הרע, לכן שכלו המציא לו תואנה שלא להודות:

את קולך שמעתי בגן – שמעתי קולך שאתה בגן, שמעתי קול מצעדיך בגן לכך כיון בעל הטעמים, ונכון.

I heard Your sound in the garden (et kolekha shama’ti ba-gan). I heard that You were in the garden; I heard Your footsteps in the garden. The accentuator correctly brought out this meaning [by placing a conjunctive merkha at kolekha and a disjunctive tipḥa at shama’ti, indicating that the statement was not to be taken to mean, “Your sound, I heard it in the garden”].

ויאמר את קלך שמעתי וגו׳ – ״לא יכולתי לעמוד בפניך, כיון שהתגלה לי דבר שאני ירא ממנו גם כשאני לעצמי, על אחת כמה וכמה כשאני ניצב לפניך ה׳⁠ ⁠⁠״. ברגע שהאדם ידע שהוא ערום, לא זאת בלבד שאחזתו בושה, אלא גם נפלה עליו יראה. נמצא שידיעה זו הייתה ידיעה מוסרית כפי שביארנו לעיל בפסוק ז. הוא היה ירא לא בגלל שגופו היה ערום, אלא מחמת שלא יכל עוד להראות את גופו הערום.

ויאמר, השיב הנה ראיתי שנוי בנבואתי – א] שאת קולך שמעתי. שהוא ע״י תערובות כח המדמה. ב] בגן מה שנדמה לי שאתה בגן מתקומם במקום. ג] ואירא שזה מפני שבא השפע ע״י כחות הגוף. ד] כי עירום אנכי. שהרגשתי שגילוי ערוה גנאי ואיך אעמוד ערום לפני ה׳ לכן ואחבא.

ואירא כי עירם אנכי: ביאר שלא ברח מפני הפחד שיענש, אלא משום כי עירום הוא ואינו כבוד לשכינה¹, והוא מורא המעלה².

1. וכפי שהסביר רבינו לעיל פסוק ח׳ ד״ה ויתחבא האדם ואשתו.

2. יראת הרוממות.

את⁠־קלך שמעתי בגן – טעם מפריד בין המלים ״שמעתי — בגן״, לומר: בקולך שמעתי שהנך נמצא בגן (שד״ל). אך דוקא בנסיון זה להסתיר חטאו מגלה אדם את אשמו, שכן רק על ידי עבירה על מצוות ה׳ באה לו הכרה זו.

ואירא כי⁠־עירם אנכי – אין האדם נכון להתוודות על סיבתה האמיתית של יראתו, ועדיין הוא חושב שיוכל להסתיר את חטאו. המלה ״אנכי״ מוטעמת כאן מלעיל, שלא כרגיל, משום הטעם המפריד שבה עמה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון