Bereshit 23 – בראשית כג‏ – Mikraot Gedolot

[סא] ¹ועפרון ישב בתוך בני חת, ר׳ יצחק אמר ישב כתיב אותו היום מינו אותו ארכיסטרטיגוס דלא יהיה בר נש רב זבין מן בר נש זעיר. (בראשית רבה נח)

[סב] ²לכל באי שער עירו, אמר ר׳ פנחס מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסדים לאברהם. (בראשית רבה נח)

[סג] ³לכל באי שער עירו, שלא יהיה אחד מהם מערער. (נר השכלים)

1. ארכי סטרטיגוס ראש שרי החיל או שר השרים. ובמדרש אגדה אותה שעה הקדימוהו למלך כששמעו לאברהם הוא אומר ופגעו לי בעפרון בן צוחר שלא יהא גדול כאברהם קונה מאיש קטן. וכן בכת״י נר השכלים מלמד שמינו עפרון למלך עליהם באותו היום על כל משאי ומתן. ובמדרש חסר ויתר להרב ווערטהיימער ירושלים תר״צ סי׳ כו. מנוהו ראש אפרט שלהם. ובשמו״ר פל״א יז. בשעה שמתה שרה והיה אברהם מבקש מקום לקברה אמר להם שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צוחר מיד הלכו ומינוהו אותו היום איסטרטיגוס עליהם. אמרו לו מכור את המערה לאברהם אמר להם איני מוכרה לו אמרו לו אם אין אתה עושה אנו מעבירין אותך מן אסטרטיגוס שלך מיד עמד אברהם ושקל לו. ועי׳ לעיל מאמר נג. בבאור. ובשכל טוב אמר ריב״א מינוהו שוטר עליהם ״וגזרו״ שלא יקנה אדם גדול קרקע ממי שהוא קטן ממנו. ונראה דהפי׳ וגזרו שעשו כן מפני שחששו שאין זה כבוד שגדול יקנה מקטן.

2. בכתי״ל בלקח טוב ובשכל טוב הגירסא לגמול חסד לשרה. ובשכל טוב מביא דרש זה על פסוק יב. וישתחו לפני עם הארץ מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסד לשרה.

3. מפרש שם מערער פי׳ מפיר במקח וממכר. ובשכל טוב דורש כן באזני בני חת ולא בינו לבין עצמו אלא להשמיע לכל באי שער עירו שלא תהא מתנתא טמירתא ויערער חד עליה. ובפי׳ פנים יפות מבאר שלא יהא אחד מערער מצד דינא דבר מצרא עייש״ה. ועי׳ לעיל מאמר ס.

וְעֶפְרוֹן יָתֵיב בְּגוֹ בְּנֵי חִתָּאָה וַאֲתֵיב עֶפְרוֹן חִתָּאָה יָת אַבְרָהָם קֳדָם בְּנֵי חִתָּאָה לְכֹל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ לְמֵימַר.

Ephron lived in the midst of the sons of Chet, Ephron the Chitite replied to Avraham before the sons of Chet, for all who came to the city gate, saying,

ועפרון הוי שרי בגו בנוי^א דחת וענה עפרון חתייה עם אברהם במשמעהון דבנוי דחת לכל עללי תרע קרתיה למימר.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בגו בנוי״) גם נוסח חילופי: ״בתחומיהון דבנוי״.

ועפרן יתיב בגו בני חיתאה ואתיב עפרן חיתאה ית אברהם באנפי בני חיתאה לכל עלי תרע קרתיה למימר.

But Ephron the Hittite answered Abraham in the presence of the sons of Hittah, of all who entered the gate of his city, saying,

וְעֶפְרוֹן ישֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת – רַבִּי יִצְחָק אָמַר יָשַׁב כְּתִיב, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּ אוֹתוֹ אַרְכוּסְטַרְטִיגוֹס, דְּלָא יְהֵא בַּר נָשׁ רַב זָבֵין מִן בַּר נָשׁ זְעֵיר.

וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת – אָמַר רַבִּי פִּינְחָס מְלַמֵּד שֶׁנָּעֲלוּ דַּלְתוֹתֵיהֶן וְהָלְכוּ לִגְמֹל חֲסָדִים לְאַבְרָהָם.

(יא-טו)

לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה וגו׳ אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף – אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה סְלָעִים, וּבַנְּבִיאִים לִיטְרִין, בַּכְּתוּבִים קַנְטָרִין. רַבִּי יוּדָן אָמַר חוּץ מִשִּׁקְלֵי עֶפְרוֹן שֶׁהָיוּ קַנְטָרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ (משלי כ״ח:כ״ב). נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, זֶה עֶפְרוֹן, שֶׁהִכְנִיס עַיִן רָע בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל צַדִּיק. וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ, שֶׁחִסְּרַתּוֹ הַתּוֹרָה וָא״ו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן (בראשית כ״ג:ט״ז), עֶפְרֹן כְּתִיב חָסֵר וָא״ו.

לכל באי שער עירו – מלמד שנעלו כל דלתותיהם ובאו לגמול חסד לשרה. ולפי שכבדו לאברהם וגמלו חסד עמו נתן להם שלוה גדולה, הה״ד ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא (יהושע י״ד ט״ו) [זה] אברהם שהיה גדול בעיני הענקים שהיו בחברון, ובזכות כך והארץ שקטה ממלחמה (שם).

ועפרון ישב – ¹ישב חסר וי״ו, אותה שעה הקדימוהו למלך, כששמעו לאברהם הוא אומר ופגעו לי בעפרון בן צחר, ²שלא יהא גדול כאברהם קונה מאיש קטן. ומנין היה יודע אברהם למערה, ³מן הבקר שרץ ונכנס לשם.

1. ישב חסר וי״ו. ב״ר שם אות ז׳, וילקוט ולקח טוב.

2. שלא יהא גדול קונה מאיש קטן. שם שם.

3. מן הבקר שרץ ונכנס לשם. עיי׳ לעיל וירא י״ח ז׳.

וכאן עפרון ג׳אלסא פי מא בין בני חת פאג׳אב עפרון אלחתי אברהים בחצ׳רתהם וסאיר מן דכ׳ל פי באב קריתה קאילא.

ועפרון יָשַׁב בתוך בני חת, וענה עפרון החתי את אברהם בפניהם ובפני שאר הנכנסים בשער עירו לאמור.

ונאמר, מאחר שעפרון ישב בתוך בני חת – לשם מה ניהל את השיחה עמם, ולא עמו?

א. ונשיב, ראשית, כמו שאמרנו, שלא יתנגדו לו.

ב. ועוד נאמר, כדי להודיענו שאפשר להעיד על אדם כשנאמרו דברים בפניו {על התחייבותו}, אף שהוא עצמו לא דיבר, כשאמרו: הוו עליו עדים, והוא נוכח.

והוסיף החתי – כי לפעמים צריך להחיל את העדות על שמו ועל הדורות הקודמים {של המתחייב}, וזה כשיש שנים ששמותיהם דומים.

ואמר, באזני בני חת – שתתקיים העדות בשמיעתם.

והוסיף, כל באי שער עירו לבני חת כי כמו שבני חת יכולים לטעון, במיוחד, בכח היותם ׳בני מצרא׳, או כדומה לזה, כך יכולים בני העיר בכלל לטעון שיהיה בית הקברות רחוק מן העיר ע״ה אמה, באמת היד.

ונקול אד׳א כאן עפרון ישב בתוך בני חת פמא אלנפע פי אג׳רהֵ אלכלאם מעהם דונה, פנג׳יב אולא כמא קלנא לילא יעארצ׳וה. ת׳ם נקול ליערפנא אנה קד תכון שהאדהֵ עלי אנסאן ואן לם יתכלם לכן ערץ׳ אלכלאם בחט׳רתה וקיל אשהדו עליה והו חאצ׳ר כד׳אך. וזיאדתה החתי לאנה קד יחתאג׳ אחיאנא אלי איקאע אלשהאדהֵ עלי אלמסמי ונסבה. אד׳א כאן אסמאן ישתאבהאן.

וקו׳ באזני בני חת לאיקאע אלשהאדהֵ במא יסמעון. ואצ׳אפתה כל באי שער עירו אלי בני חת לאן בני חת כמא אן להם מתכלמא כ׳אצהֵ בסבב שפעתהם או מא אשבההא כד׳אך לסאיר אהל אלמדינהֵ מתכלמא עאמא בסבב אלמקברהֵ אן תכון בעידהֵ מן אלמדינה ע״ה ד׳ראע באליד.

ישב – חסר, אותו היום מינוהו שוטר עליהם. מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו, עלה לגדולה.

לכל באי שער עירו – שכולן בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד לשרה.

ועפרון ישב – The verb is written without a ו so that it may be read ישב he sat, thus indicating that on that very day they had appointed him (Ephron) to be an officer over them. Because of the high standing of Avraham who needed to negotiate with him, he was elevated to a dignified position (so that Avraham whom they esteemed as a great prince might have to negotiate with an equal and not with an inferior person (Bereshit Rabbah 58:7).

לכל באי שער עירו OF ALL THAT CAME IN AT THE GATE OF HIS CITY – for they all left their work and came to pay their last respect to Sarah (Bereshit Rabbah 58:7).

ועפרון ישב – ¹ישב כתיב. ²ר׳ יצחק בר אמי אמר אותו היום מינו אותו ³ארכי איסטרטיגוס.

לכל באי שער עירו לאמר – ⁴אמר רב פנחס שנעלו כל דלתותיהן והלכו ⁵לגמול חסד לשרה.

1. ישב כתיב. ב״ר וילקוט שם.

2. ר׳ יצחק בר אמי. בב״ר חסרים המלות ״בר אמי״. ובכ״י פלארענץ חסר שם האומר.

3. ארכי איסטרטיגוס. בב״ר ארכיסטרטיגוס והיא מלה יונית αρχτ στρατηγός ראש שרי החיל (פעלדהערר). ובילקוט שם בטעות ארכיטוגוס וצ״ל ארכיסטרטיגוס. ובכ״י פלארענץ המלה משובשת איפטרופין.

4. א״ר פנחס. ב״ר וילקוט שם.

5. לגמול חסד לשרה. כן הביא גם הילקוט בשם ב״ר. וכן מובא ברש״י עה״ת. ולפנינו במדרש הציגו המגיהים לגמול חסד לאברהם.

ועפרון יושב – חסר ו׳ כתיב ישב, א״ר יצחק בר אמי מינוהו שוטר עליהם וגזרו שלא יקנה אדם גדול קרקע ממי שהוא קטן ממנו:

ויען עפרון החתי את אברהם – שהיה שם לפניו:

באזני בני חת – ולא בינו לבין עצמו, אלא להשמיע לכל באי שער עירו שלא תהא מתנתא טמירתא ויערער חד עליה:

לאמר – לא היית צריך סרסר אלא פיך אל פי היה לך לומר:

ועפרן – באזני בני חת – בקול רם שישמעו כולם.⁠^א וקדמאה: באזני, בתראה: לעיני בני חת (בראשית כ״ג:י״ח). וסימנך כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני (איוב כ״ט:י״א).

לכל באי שער עירו – עם כל באי שער עירו, כי נאספו שם כלם גדולים ופחותים, באי שער שבאים ויוצאים בשער, ר״ל כל אנשי העיר. ופעם יאמר: באי, ופעם: יוצאי, כמו שאמר: כל יוצאי שער עירו (בראשית ל״ד:כ״ד) וענין אחד הוא ר״ל כל אנשי העיר, ועל דרך הקצור יאמר באי לבד או יוצאי לבד, ופעם יאמר שניהם, כמו שאמר: ועמדת בשער בני העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו (ירמיהו י״ז:י״ט).

א. כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״כולם״.

ועפרון..באזני בני חת, in a loud voice, making sure they could all hear him. In this verse the Torah emphasizes the aural aspect of the negotiations, whereas in verse 18, at the conclusion of the transaction the visible aspect, לעיני בני חת is stressed, as at that point eye-witnesses were more important. We find such a sequence of aural perception and visual perception also in Job 29,11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני, “for the ear that heard acclaimed me, and the eyes that saw were my witness.”

לכל באי שער עירו, including all the people of his city, prominent or plain people.

באי שער, people who enter or leave through the gate. In other words, everybody. Sometimes the Torah refers to באי שער, people entering through the gate, other times יוצאי עירו, people leaving via the gate. (compare Genesis 34,24) It all amounts to the same thing. For the sake of brevity the Torah mentions only either באי or יוצאי. Sometimes it mentions both, as in Jeremiah 17,19.

ועפר[ו]ן ישב וג׳ – אע״פ שהיה עפרון יושב שם בתוכם, פנה {אברהם} ע״ה בדיבורו אל בני חת שיבקשו לו ממנו דרך כבוד לו (=לעפרון), על דרך האדיבות עם הגדולים ש⁠[לא] יבקשו מהם בקשות אלא על פי אמצעי ביניהם¹, ובפרט אם המבוקש עולה ביוקר כמו {דבר} זה. והוציא אותו בלשון פגיעה אשר טעמו בקשה והמלצה².

1. טו. השוה מש״כ רבנו כעי״ז בפירושו לפר׳ ויחי (נ:ד). ועי׳ לרס״ג בפירושו הארוך (מהד׳ צוקר עמ׳ 406) שנזקק לשאלה זו – מדוע לא פנה אברהם ישירות לעפרון שהיה בין הנוכחים – וכתב ליישבה באופן אחר, או משום שלא יתנגדו לו התושבים, או כדי שהם יהיו עדים להתחייבותו. והרמב״ן פי׳ טעם אחר לעיל (פסוק ח).

2. טז. במקור: ׳טלבה ושפאעה׳, וכן תרס״ג ׳ופגעו לי׳ כ׳ואשפעו לי׳ (ואפשר גם לתרגם: השתדלות, העתרת דברים). והשוה פרש״י שפירש פגיעה כבקשה סתם, ונראה בדעת רבנו שהכוונה לבקשה הבאה עם חנינה ופיוס, וכמשמעות לשון הראב״ע בפירושו לרות (א:טו) שכתב: ׳אל תפגעי בי – הטעם פיוס׳, וכ״נ מלשון רבנו בסמוך, וכ״נ דעת רד״ק בשרשיו (שרש פגע), וזה מתאים להפליא עם שימושו של הרמב״ם במלה זו בהל׳ תשובה (ב:ט): ׳אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו, לא רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשין ממנו׳. ועמש״כ להלן פרשת ויצא (כח:יא).

ועפרון ישב בתוך בני חת – דוגמא: בתוך עמי אנכי ישבת (מלכים ב ד׳:י״ג).

ועפרון יושב בתוך בני חת, "Efron was sitting among the Hittites (as if he were also a Hittite).⁠"

לכל באי שער עירו – והשני בכל באי שער עירו (בראשית כג:יח). וסימ׳ לכל כלי המשכן בכל עבודתו (שמות כז:יט). וי״מ בתמיה וכי נתתי כסף שאתה אומ׳ השדה נתתי לך (בראשית כג:יא). איני רוצה בחינם. נתתי כסף השדה קח ממני (בראשית כג:יג). כלומ׳ אתה אומ׳ לי נתתי כסף השדה אך אתה קח ממני. אורלייא.

עפרן – חסר בלא וא״ו. בגימ׳ ד׳ מאות. להראות גנותו לפי הכסף שלקח ממנו. ולכך נכתב חסר. ורש״י פי׳ (ד״ה וישקל אברהם לעפרן) לפי שדיבר הרבה ואפי׳ מעט לא עשה. ושמעתי אומ׳ מה״ר מאיר שלא דבר אלא מן המערה. אבל מן השדה היה בדעתו למוכרה וכן עשה. וכן אברהם לא שאל מתחילה אלא המערה (בראשית כג:ט). וזאת נתנה לו בחנם.

לכל באי שער עירו – לגלות המקח לסוחרים הבאים לעיר שיוודע להם.

לכל באי שער עירו – ובדינה כתי׳ לכל אנשי עירם אלו אנשי העיר הם אנשי חמור ולא הבאים בסחורה שאינם עמו. אברהם שלח את בני חת לדבר עם עפרון למכור לו את השדה ולא מצינו במקרא שדברו בני חת עם עפרון אלא משדיבר עפרון לאברהם ידענו שדיברו לעפרון בעבורו וכן דרך הפסוק לקצר כששלח יוסף אל פרעה ליתן לו רשות לילך לקבור את אביו ולא מצינו שדיברו שלוחי יוסף אל פרעה אלא מאחר שנתן לו פרעה רשות נגלה ונודע הדבר כי עשו שליחותם.

לכל באי שער עירו – ולגבי שכם כתיב לכל יוצאי שער עירו לפי שאברהם כיון לפרסם לכל באי שער העיר אף לנכרים וגם כי הקרובים פסולים להעיד לכך קרא לכל באי שער העיר:

לכל באי שער עירו, "in the presence of all the assembled citizens of the his town.´ In connection with the dealings of Chamor and Shechem with their subjects, the Torah uses the expression לכל יוצאי שער עירו, "in the presence of all the inhabitants of his town who had come out (to the square)". Avraham wanted to publicise his request for a burial ground even to people who were not residents of the region. The relatives of Efron, or anyone who would witness the transaction were disqualified as witnesses, whereas total strangers were fit to testify to the transaction legally.

לכל באי שער עירו – לגלות המקח לסוחרים הבאים שיודע לכלם. ובדינה כתיב לכל אנשי שער עירו, אלו אנשי העיר הם אנשי חמור ולא הבאים לסחורה שאינם עמו.

בתוך בני חת – באותו מעמד, ואוזניו שומעות דברי אברהם, כאילו אמ׳: ׳ופגעו לי בעפרון בן צחר^א זה׳.⁠¹

1. ״ועפרון ישב בתוך בני חת״ משפט זה שייך לפסוק הקודם, ואינו פתיחה לפסוק זה. המשמעות היא שאברהם ידע שעפרון יושב שם בתוך בני חת, וכוונתו הייתה שיפגעו לו בעפרון זה היושב בתוכם.

א. בכה״י: צהר.

ישב כתיב חסר אותו היום מנוהו. ב״ר פי׳ אלו היה מלא בוא״ו היה בינוני ופירושו היה יושב כמו ופרעה חולם. עכשו שהוא בלא וא״ו הוא עבר ופירושו ישב בעת ההיא בתוך בני חת ולכן דרז״ל שאותו היום מנוהו:

שוטר עליהם. כי מלת יושב עם מלת תוך מורה על הממשלה כמו בתוך עמי אנכי יושבת:

שכלן בטלו ממלאכתן ובאו. כי פי׳ באי מורה על כל אותן הנהוגים לבא ואי אפשר שיבאו כל הנהוגים לבא ביום שמתה שרה אלא בשנאמר שכלן בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד לשרה:

ישב כתיב חסר. עיין בפרשת וירא ״ולוט ישב״:

שכולם בטלו ממלאכתן. לפי שלשון ״לכל באי שער עירו״ משמע לכל אשר דרכו לבא אל העיר, וקשה איך באו מעצמן כל שדרכו לבא לעיר – והיו נמצאים שם בפעם אחת, ולפיכך צריך לומר שכולם בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד עם שרה (כ״ה ברא״ם):

<ועפרון יֹשֵב: ר׳ יצחק אמ׳, ישב כתיב, אותו היום מינו אותו ארכיסטרטינוס (פי׳ שר השרים), דלא יהי בר נש רב זבין מן בר נש זעיר, ¹ב״ר פ׳ נ״ח, וע״ש ²ביפ׳ תוא׳ סי׳ ח׳, ובפ׳ מ״ח סי׳ ו׳, ³ובזוהר דף קכ״ז.> [יֹשֵׁב].

ויען֩: בתרסא לבד בנו״ן, וכן ⁴ארץ֩ שבסמוך. [וַיַּעַן֩].

1. ב״ר: פרשה נח ז.

2. ביפ׳ תוא׳: על ב״ר פרשה נח ח, שמח ע״ג, ד״ה ישב; ועל ב״ר פרשה מח ו, רעז ע״ב, ד״ה ישב2.

3. ובזוהר: בראשית, קכז ע״א-ע״ב.

4. ארץ֩ שבסמוך: להלן פס׳ טו.

אותו היום מנוהו שוטר עליהם כו׳. דאם היה כתיב בוי״ו יושב היה בינוני והיה משמעותו שישב כבר וגם יושב עכשיו ובתוך בני חת בשוה אבל אם כתיב חסר ישב הוא עבר משמע שכבר ישב בתוך בני חת עמהם בשוה ולא היום לפי שאותו היום וכו׳:

שכולן בטלו ממלאכתן ובאו כו׳. ונראה שדקדק זה משנוי לשון דכאן כתיב באי שער עירו ובפרשת וישלח במעשה דשכם כתיב (להלן ל״ד:כ״ד) יוצאי שער עירו אלא דהכא והתם רבותא קמ״ל דהכא קמ״ל שאפי׳ מי שהי׳ לו מלאכה ביטל מלאכתו ובא לגמול חסד והתם קמ״ל שאפילו מי שהי׳ נחוץ לצאת אפ״ה לא יצא עד שמל תחילה כדי לדבק בזרע יעקב. [נחלת יעקב]:

On that day they appointed him an officer over them... If it were written יושב it would be in the present tense, denoting that he once lived as an equal in the midst of the sons of Cheis, and he still does. But it is written ישב, in the past tense, denoting that he once lived in their midst as an equal but no longer. [Therefore, Rashi deduces] that on that day they appointed him to be an officer.

For they all left their work and came... It seems that Rashi deduced this from the fact that here it is written, "Who came to the city gate,⁠" whereas in the story of Shechem it is written, "Who left the city gate" (34:24). Each verse makes a different point: Here, it teaches that even if someone had to do work, he left it to come pay respects to Sarah. There, it teaches that even if someone urgently needed to leave, he did not, but first circumcised himself—in order to cleave to the offspring of Yaakov. (Nachalas Yaakov)

ועפרון יושב בתוך בני חת – לדעת כל המפרשים אמר הכתוב שכאשר בקש אברהם מאת בני חת שיפגעו בעפרון, היה עפרון יושב בתוכם. והוא תמוה בעיני שיבקש אברהם בפני עפרון שיפגעו בו שאר השרים שימכור לו אֲחֻזַתו. ואין זה מדרך המוסר שהוא כמכריח את השרים ואת עפרון למלאות רצונו {ועוד אם במעמד כולם אמרו ״נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברנו״ וגו׳ למה לא האמין שיעשה עפרון רצונו, והוא במעמד בני חת?} גם יאמר ועפרון יושב בתוכם? אבל זה הכתוב יפרש מה שאמרנו, למה בקש אברהם מאת בני חת שיעשו לו זה לפגוע בעפרון. על כן אמר כי עפרון זה היה יושב בתוך בני חת בחברון, שלא היה מהם אבל ישב אתם כמו תושב, כמו ״והוא יושב בסדום״.⁠¹ ולא היה בוועד בני חת כי איננו מהם. ואין ספק שהתרצו בני חת לאברהם ושלחו מאנשיהם אל עפרון לפגוע בו בעבור אברהם שיתן לו המערה בכסף מלא לְאֲחֻזַת קבר. ומדרך הכתובים לקצר, אם הדבר למד מענינו. כי מתשובת עפרון נודע שפגעו בו, וכמו שאפרש בעז״ה.

ויען עפרון החתי – אחר ששמע בקשת שלוחי בני חת, ענה עפרון את אברהם על בקשתו, לא שהלך ודבר אליו אבל דִּבֵּר לשלוחי בני חת וגלה להם דעתו. וזהו ״באזני בני חת״ ששמעו הדברים שדבר ומה שצוה לאנשי ביתו להשיב את אברהם, וזהו ״לכל באי שער עירו״, אלו אינם בני חת אנשי חברון, אלא אנשיו² באי שער עיר עפרון להם צוה לאמר לאברהם.

1. בראשית יד, יב.

2. שלוחיהם.

ועפרון ישב בתוך בני חת – בא לפרש מה שאמר בתחלה אברהם ופגעו לי בעפרון בן צוחר, ולא נזכר בשום מקום איש ששמו עפרון, לכן אמר שהיה שם בין בני חת איש אחד ועפרון שמו:

באזני בני חת – בקול רם שישמעו כולם, ולא המתין שיפגעו בו, אלא מיד ששמע רצון אברהם, התחיל לדבר, להראות לו שברצון טוב יתן לו מה ששאל:

לכל באי – לפני כל באי:

באי שער – שיוצאים ובאים בשער, והכוונה כל אנשי העיר, ופעם יאמר באי ופעם יאמר יוצאי, וענין אחד הוא, ולפעמים יאמר שניהם, כמו ועמדת בשער בני העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו (ירמיה י״ז י״ט):

ועפרון ישב – כתיב חסר אותו היום מנוהו שוטר עליהם (רש״י מרז״ל), כשתדקדק תמצא שבכ״מ שיאמר הכתוב פלוני ישב בתוך העם או בתוך הקהל ועדה וכדומה, הרצון בו לעולם שהיה נוהג שררה ביניהם, וזהו שימוש מלת תוך שמורה על אמצעות הדבר שהוא המקום הנכבד כלב באמצע הגוף, ולכן היושב באמצע העם הוא הנכבד והנוהג שרר׳ ביניהם; וזהו טעם קללת שמעי הנחלמי לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה (ירמיהו כ״ט), ופתרונו שלא יצא מזרעו איש הנוהג נשיאות בעם; וזהו טעם תשובת האשה הגדולה השונמית על שאלת אלישע היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת (מלכים ב ד׳), ור״ל אני האשה הנוהגת שררה ונשיאות בתוך עמי ואינה צריכה לסרסור ביני ובין המלך או שר הצבא כי כאחד השרים אנכי וכשיש לי דבר אל המלך אביאנו אליו בלי סרסור. ולזאת קראה הכתוב בתחלת הספור אשה גדולה ר״ל אשה חשובה ושוררת; ולכן יפה ארז״ל שעפרון היה שופט בתוך בני חת, מדכתיב חסר וי״ו אמרו אותו היום מנוהו ולא היה לו התאר הזה בקבע אלא מאותו היום (רוו״ה) ובאמת גם לשון ישיבה לבד יורה על התמנות לשופט או למלך כמו ישב על כסא דוד אבי (מלכים א ב׳) ואתה ה׳ לעולם תשב, שהישיבה בזה יורה ישיבת ממשלה ומשפט, כי כסא המלוכה וכסא המשפט אחד, ועל שניהם נאמר יושב, ליושב על המשפט (ישעיהו כ״ה), וישב משה לשפוט את העם. לכן על ולוט יושב בשער סדום ארז״ל מינוהו שופט עליהם.

ועפרון יושב וגו׳ – הענין כלו היה בשער העיר, מקום קבוץ העם, והיה שם גם עפרון, ואברהם לא ראהו או עשה עצמו כאלו לא ראהו, כי לא מלאו לבו לבקש זאת מאתו.

Ephron was among, etc. The whole episode took place at the city gate, the people’s gathering place. Ephron was there as well, but Abraham did not see him or pretended not to see him, for he did not dare to request this of him personally.

ועפרון ישב בתוך בני חת – הוא טעם לדברי אברהם, שלכן אמר שיבקשו מעפרון, מפני שעפרון שופט הארץ ויושב בתוכם ובאמצעותם במקום מושב השופט, והוא יכול לפרש התקנה להיתר, וגם הוא טעם למה שיאמר שמפני שהיה שם במעמד ענה בעצמו, ואמר שענה באזני בני חת לכל באי שער עירו, ר״ל הגם שהייתי ממלא רצונך לפרש התקנה כחפצך אחר שבני חת מסכימים לזה, הלא חברון היא כרך ובאים לשם כל הסביבות ובזה א״א לשנות איזה תקנה אם לא בצירוף כל המדינה וזה א״א.

{Why did he speak to the sons of Heth and not to Ephron directly?}

EPHRON WAS SITTING AMONG THE SONS OF HETH. Which explains Avraham’s words. He asked them to intercede with Ephron because Ephron was judge of the land and dwelled among them — the seat of judgment being there on account of them — and it was up to him to provide a lenient (‘permissive’) interpretation of the ordinance. It also explains why Ephron himself then answered him: he was located right there, among them.

{Is not 'replied in the hearing of all the sons of Heth' redundant?}

HE REPLIED IN THE HEARING OF ALL THE SONS OF HETH, ALL WHO ENTERED THE GATE OF HIS TOWN. Meaning: Ordinarily I would agree to your request to interpret the ordinance as you wish it to be interpreted, seeing that the sons of Heth agree. But Hevron is a city to which people come from all over and it is not possible to modify an ordinance without the consent of the whole country — an impossibility. Besides this, however, the fact is that

בתוך בני חת¹: בקרב אנשי משפחתו המיוחדת מהמון רבה של העיר².

באזני³ בני חת: המה הקשיבו והבינו את דבריו בהשכל ודעת⁴, וזוהי משמעות ״באזני״ בכל מקום, כמו שכתבתי ריש פרשת ויגש (להלן מד,יח)⁵.

לכל באי שער עירו: הכל ראו ושמעו התשובה גולמית ולא הבינו דבר⁶.

1. מה הרבותא בזה, הרי אם אברהם פנה אליהם בקשר לשדה שלו, בודאי הוא אחד מאנשי העיר.

2. כלומר, התורה מציינת שעפרון היה ממשפחת מושלי העיר (״בני חת״) ולא אחד מאנשי העיר הפשוטים (״עם הארץ״), וכל זה לשיטתו של רבינו לעיל.

3. מהו ״באזני״, וברד״ק כתב: בקול רם שישמעו כולם.

4. כלומר, משפחתו (מושלי העיר) הבינה את עומק תשובתו המופיעה בפסוק הבא, כפי שיסבירה רבינו.

5. עה״פ ״ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני״.

6. אנשי העיר הפשוטים (״עם הארץ״) שמעו את מילות התשובה אך לא הבינו מזה דבר, רק אנשי משפחתו של עפרון הבינו את עומק התשובה, וכמובן אברהם.

ועפרון ישב וגו׳ – אף על פי שעפרון נמצא בתוך הציבור שנתכנס במקום, לא העיז אברהם לפנות אליו במישרין, אבל הוא פונה אל העם כדי שיבקשוהו בשמו, וזאת כדי לפייס את עפרון בדברים ולהשיג יחד עם זאת, שהמכירה תיעשה בפומבי, לעיני כל, כאמור.

ויען עפרון וגו׳ – ואכן, מיד מציע עפרון את המערה כמתנה, באזני בני⁠־חת.

לכל באי שער⁠־עירו – כלומר כל אלה שהיו זכאים להשתתף באסיפת עם זו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון