Bereshit 21 – בראשית כא‏ – Mikraot Gedolot

[לה] ¹ואברהם בן מאת שנה וגו׳, אברהם אבינו בשעה שנדבר עמו בין הבתרים בן שבעים שנה היה ומבין הבתרים עד שנולד יצחק היה ל׳ שנה כדכתיב ואברהם מן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו. (סדר עולם פ״א)

[לו] ²ואברהם בן מאת שנה וגו׳, יש תפילה שהיא נקנית למאה שנה מאברהם, שנאמר ואברהם בן מאת שנה וגו׳. (מדרש שמואל פרשה ד)

1. לשון זה מובא ברש״י סנהדרין צב. ולשנינו הוא בסגנון אחר, והלשון ומבין הבתרים עד שנולד יצחק היה ל׳ שנה ליתא, ועי׳ רש״י שבת י: ולעיל פי״ב מאמר צ. ופי״ז מאמר קמ. פי״ב מאמר י. ובילק״ש ח״ב רמז פ. בשם אגדת שמואל עלץ לבי בה׳ ע׳ שבעים ל׳ שלשים צ׳ תשעים הרי ק״ץ אמרה, לאברהם נתת בן לק׳ שנה ולשרה לתשעים לכך עלץ לבי, עי׳ ילק״ש ח״ב רמז רלב. תקסג. ובזכבל״ר צד פ.

2. לעיל פי״ז מאמר קל.

וְאַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין כַּד אִתְיְלִיד לֵיהּ יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ.

Avraham was one hundred years old when his son Yitzchak was born to him.

ואברהם בר מאה שנין הוה בזמנה דאתילד^א לה ית יצחק בריה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בזמנה דאתילד״) גם נוסח חילופי: ״כד את׳⁠ ⁠⁠״.

ואברהם בר מאה שנין כד איתיליד ליה ית יצחק בריה.

And Abraham was the son of an hundred years when Izhak his son was born to him.

וכאן אבן מאיה סנה חין ולד לה אסחק אבנה.

והיה בן מאה שנה כאשר נולד לו יצחק בנו.

ואברהם – את יצחק בנו – זה תוספת ביאור, לאמר את אחר בהולד שהוא נפעל, וכן יחלק את הארץ (במדבר כ״ו:נ״ה) ולא ימס את לבב אחיו (דברים כ׳:ח׳). ולמה נאמר זה הפסוק והרי ידענו כי בן מאה היה, שהרי היה בן צ״ט כשנצטוה על המילה ואמר לו אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת (בראשית י״ז:כ״א), ואפשר כי בא להודיע כי בן מאה שלמים היה כשנולד לו יצחק ובסוף צ״ט נאמרה לו הנבואה כמו שכתבנו. הנה כי י״ב חדש היו ימי ההריון והפסוק הזה נכתב להודיע ימי ההריון.

ואברהם...את יצחק בנו, this verse is another example of the word את appearing in conjunction with verbs which appear in the passive mode. To name just a few such examples: Numbers 26,55 יחלק את הארץ, or Deut. 20,5 ולא ימס את לבב אחיו. What is the reason that the Torah saw fit to write this verse at all? Seeing that the Torah had told us that Avraham had been 99 years old when he had received the commandment of circumcision, and God had told him that Sarah would bear this son for him in the following year, we knew that he would be 100 years old at that time! (17,21) Perhaps the Torah wanted to tell us that Avraham had completed 100 years when Yitzchok was born and that the previous prophecy had been revealed to him when he had completed 99 years. In that event, Sarah’s pregnancy lasted fully 12 months, so that the news revealed in our verse is that her pregnancy was unnaturally lengthy.

ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו – מנהג נכבד בתורתנו הקדושה לכפול פעמים רבות זכירת ענין נכבד, למען נזכור תמיד, ואע״פ שאינו מקומו.⁠¹ ודומה לזה זכרו ענין מעשה המנורה בפרשת בהעלותך (במדבר ח׳:ד׳).⁠² ובאלה מסעי: ״יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים. ומצרים מקברים וכו׳⁠ ⁠⁠״ (במדבר ל״ג:ג׳-ד׳).⁠³ וזכור זה והקש על זה.

1. התורה כותבת עניינים חשובים אף על פי שכבר נכתבו, ואף שלא במקומם המתאים, כדי לחזק את העניינים בזכרון הקורא. משום כך נכתב בתורה פסוק זה, אף על פי שעצם הלידה ושם הילוד ידועים כבר מהפסוקים הקודמים, וגילו של אברהם ידוע מ-י״ז, יז.

2. אף על פי שנאמר כבר ביתר פירוט בשמות כ״ה, לא ואילך.

3. אף על פי שזה ידוע כבר משמות י״ב.

והנה היה אברהם בן מאה שנה כאשר נולד לו יצחק בנו.

התועלת השני הוא להודיענו הסתעפות יצחק מאברהם, שיהיה ממנו זרע ישראל. ולזה האריך בזה הסיפור להזכיר בן כמה שנים היה אברהם כשהוליד יצחק, כמנהג התורה להזכיר זה במה שנסתעפו ממנו האבות הקדושים אשר היה מהם העם הנבחר. ואולם זכר בן כמה שנים היה אברהם כשהוליד ישמעאל, להודיע בן כמה שנים היה ישמעאל כשנימול, כי כבר היה מפורסם בעת נתינת התורה שזרע ישמעאל נהגו להימול בני שלש עשרה, וגם היום הם נוהגים כן; וזה ממה שיוסיף האמנה במה שסופר מזה בתורה.

והנה סמך לזה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו אם לקשרו במה שלמעל׳ ממנו שאף על פי שהי׳ בן מאה מל את בן זקונים זה לשמונ׳ ימים כדי לקיים מצות בוראו.

ואמר תמיד בפסוקים האלו מלת בנו סמוכ׳ עם יצחק להורות כי הוא בעיניו היה הבן העקרי לא ישמעאל כמו שיספר.

ואברהם בן מאת שנה, although as an old man we could have expected Avraham to delegate the task of performing his son’s circumcision, he did so himself, ignoring the fact that he was an old man.⁠^א

א. the commentary is based on the fact that we knew that Avraham was 100 years old at the time, so why repeat it?

[א] ואברהם בן מאת שנה בהיולד לו את יצחק

[1] מגילה פרק ראשון דף יז ע״א (מגילה יז.)

ואברהם בן מאה שנה – להגיד שנתקיים דבר ה׳ שאמר לו ״למועד הזה בשנה האחרת״, ובעת הדבור היה בן צ״ט שנה. ולמעלה אמר ״למועד אשר דבר אותו אלהים״, וזהו היום והרגע שבו היה הדבור, ואפשר שיהיה אחר כמה שנים, על כן פירש שהיה בן מאה שנה.

ואברהם בן מאת שנה – כבר נודע זה מהפרשיות הקודמות, אך הוא חוזר אל הפסוק שלאחריו, והכוונה לפי שהיה אברהם בן מאת שנה בהולד לו וכו׳ לכן אמרה שרה צחוק וכו׳:

בהולד לו את – כשהיולדת ילדה לו את יצחק, וכן למטה ביום הגמל את יצחק הנפעל בא להוראת impersonale, על דרך יֻתן את הארץ. {במדבר ל״ב:ה׳} וחבריו רבים.

when… was born to him (be-hivvaled lo et). I.e., when the woman giving birth bore him Isaac. Cf. below [v. 8], be-yom higgamel et Yits’ḥak (“on the day that Isaac was weaned”), the nif ’al is used as the impersonal; cf. yuttan et ha-arets (“let this country be accorded”) [Num. 32:5, where the impersonal verb is in the hof ’al]. There are many other similar examples.

ואברהם בן מאת שנה: אבל לא כתיב עוד ׳ושרה בת תשעים שנה׳, שהרי כבר נהפכה לילדה¹.

1. ולא היה בזה כל פליאה, כפי שביאר רבינו בפסוק א׳ ולעיל פרק י״ח פסוק י״ב. וכעין זה פירש המלבי״ם.

ויגמל – כתב שד״ל שבערבי כמל ענינו גמר, ואולי משרש זה גם קמל בלשון הקודש (לבנון קמל ישעיה ל״ג:ט׳; קנה וסוף קמלו שם י״ט:ו׳) שענינו כמישה וְגֶמֶר חיות, וגם משרש קמש נהיה קִמוֹש, חוח יבש בלי ליחה.

ואברהם – שוב מזכיר הכתוב את גילו של אברהם, וזאת כדי לשמש מעבר לדבריה של שרה, המובאים בפסוקים הבאים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון