Bereshit 19 – בראשית יט‏ – Mikraot Gedolot

[קיא] ¹ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה וגו׳, א״ר חלפתא קסרייא ומה אם לוט ע״י שכבד את המלאך נשא לו פנים, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך ישא ה׳ פניו אליך (במדבר ו׳:כ״ו). (בראשית רבה נ׳)

[קיב] ²נשאתי פניך, השני הלך להפוך את סדום שנאמר ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו׳, נשאנו פניך, הפכו, אינו אומר כן, ואחד להציל את לוט מתוך ההפכה, וכל אחד ואחד עשה שליחותו ונסתלק. (תנחומא וירא ח.)

[קיג] ³גם לדבר הזה הנה נשאתי פניך, א״ל גבריאל בשביל שחלקת לי כבוד לפיכך נשאתי פניך גם לדבר הזה, בין לחיות נפשך בה בין על העיר לבלתי הפכי את העיר צוער, אשר דברת בבקשתך. (שכל טוב)

1. לעיל מאמר קי. ולקמן מאמר קיג. ובמדרש הגדול איתא מגיד הכתוב שיש למלאכי השרת רשות לעשות כחפצם ושמעשיהן מסורין להן ואין מעכב על ידם כדרך שבני אדם רשותם בידם כל אחד ואחד לפי מה שהוא כחו, ועי׳ לעיל מאמר ס, ע. ובמו״נ חלק שני פ״ו.

2. עי׳ לעיל מאמר צא. וברש״י כאן.

3. לעיל מאמר קיא.

וַאֲמַר לֵיהּ הָא נְסֵיבִית אַפָּךְ אַף לְפִתְגָמָא הָדֵין בְּדִיל דְּלָא לְמִהְפְּכִי יָת קַרְתָּא דִּבְעֵיתָא עֲלַהּ.

He said to him, “See I have also given you consideration regarding this. I will not overturn the city for which you have requested.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ

וַאֲמַר לֵיהּ הָא נְסֵיבִית אַפָּךְ אַף לְפִתְגָמָא הָדֵין בְּדִיל דְּלָא לְמִהְפְּכִי (ח״נ: דְּלָא לְמִהְפַּך) יָת קַרְתָּא דִבְעֵיתָא עֲלָהּ

ניב ארמי תמורת ניב עברי

א. הצירוף נָשָׂא פָּנִים מתורגם ״נְסֵיב אַפִּין״ שמשמעו ״לקח פנים״ (נסב – לקח) וזוהי דוגמה לדרכו של אונקלוס לתרגם ניב ארמי תמורת ניב עברי: מַשּׂוֹא פָּנִים בעברית הוא ״לקיחת פנים״ בארמית. כך מתורגם מַשּׂוֹא פָּנִים במשמעו השלילי, הַפְלָיַת אָדָם בַּמִּשְׁפָּט, כגון ״אשר לא ישא פנים״ (דברים י יז) ״דְּלֵית קֳדָמוֹהִי מִסַּב אַפִּין״ וגם נְשִׂיאַת פָּנִים שלחיוב, הִטָּה חַסְדּוֹ לִפְלוֹנִי, נֶעֱתַר לְבַקָּשָׁתוֹ כתרגומו כאן ״הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ״ – ״נְסֵיבִית אַפָּךְ״. וכמוהו עוד ״אולי ישא פני״ (בראשית לב כא) ״מָאִים יִסַּב אַפָּי״, ״לא תשא פני דל״ (ויקרא יט טו) ״לָא תִּיסַּב אַפֵּי מִסְכֵּינָא״, ״אשר לא ישא פנים לזקן״ (דברים כח נ) ״דְּלָא נָסֵיב אַפֵּי סָבָא״.⁠¹

האם לוט התפלל?

ב. לכאורה מתבקש לתרגם ״לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״ – ״יַת קַרְתָּא דְמַלֵילְתָּא״, כמיוחס ליונתן. מדוע תרגם ״יָת קַרְתָּא דִבְעֵיתָא עֲלָהּ״ (שבקשת עליה)? לדעת ״באורי אונקלוס״ לשון ״אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״ [ולא: אֲשֶׁר אָמַרְתָּ], רומז לתפילה, ורחוק. ואולי בא לשלול את הנמקות לוט השונות,⁠² והריהו כאומר לו: ״כל מה שדברת על העיר אין בו די לחוס עליה והטעם להצלתה הוא רק מפני שבקשת״. ועדיין צ״ע.

1. יש להבחין בין ״נשא פני עצמו״ ל״נשא פני אחר״. הראשון מופיע כמה פעמים בנ״ך כגון ״וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל יוֹאָב אָחִיךָ״ (שמואל ב ב כב), ״וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל הַחַלּוֹן״ (מלכים ב ט לב), ״כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ״ (איוב יא טו) ואין דוגמתו בתורה זולת ״יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״ (במדבר ו כו) שבמקצת נוסחים מתורגם כמו כן ״יִסַּב ה׳ אַפּוֹהִי לְוָתָךְ״. אמנם ברוב הנוסחים אין ת״א לברכת כהנים ועיין שם בביאורנו. כל הדוגמאות שבפנים הם מן הסוג של ״נשא פני אחר״. בהרחבת הדברים ראה משה ארנד, ״משוא פנים – עיון לקסיקלי בעקבות חז״ל״ בתוך מ׳ בר אשר (עורך), ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ״ב, ב, עמ׳ 621 – 631. וראה גם ״נפש הגר״ לבר׳ לב כא.

2. רש״י: ״הלא מצער היא – והלא עונותיה מועטין, ויכול אתה להניחה. ופשוטו של מקרא הלא עיר קטנה היא, ואנשים בה מעט, אין לך להקפיד אם תניחנה״.

ואמ⁠[ר] ליה הא נסבית לך אפין אף לפתגמא הדין דלא מיפך^א ית קרתא די^ב מללתא.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מיפך״) גם נוסח חילופי: ״למהפוך״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די״) גם נוסח חילופי: ״היך מה די״.

ואמר ליה הא נסיבית אפך אוף לפיתגמא הדין בדיל דלא איהפוך ית קרתא {ד}⁠מלילתא לאישתיזבא בה.

And He said, Behold, I have accepted thee in this matter also, that I will not overthrow the city for which you hast spoken, to destroy it, that you mayest escape to it.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וְגוֹ׳ – אָמַר רַבִּי חֲלַפְתָּא דְּמִן קֵסַרְיָא, וּמַה אִם לְלוֹט עַל יְדֵי שֶׁכִּבֵּד לְמַלְאָךְ נָשָׂא לוֹ פָּנִים, לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָּנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ (במדבר ו׳:כ״ו) ״יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״.

קאל לה הוד֗א קד שפעתך פי הד֗א אלאמר איצ֗א לילא אקלב אלקריה אלתי סאלת פיהא.

אמר לו: הנה אכן נעניתי לבקשתך גם בדבר הזה שלא אהפוך את העיר אשר ביקשת עליה.

והמלאך אמר ללוט הנה נשאתי פניך – אף שאנו יודעים שאין הבורא נושא פנים, וכן המלאך. ובזה אנו משיבים כדרכנו להשיב, [שהוא נושא] פני צדיק בתפילה, ככתוב: ״וישא י״י את פני איוב״... ועוד אות שני, שהציל את העיר שביקש עליה, והרי שני אותות, והיא... [ואומרו על צוער שהיא קרובה]... אינו במחוז כולו אלא עיר קטנה, שהיתה נתונה למרותה של סדום.

וקו׳ אלמלאך לה הנה נשאתי פניך ו⁠[נח]⁠ן נעלם אן אלכ׳אלק לא ישא פנים וכד׳לך אלמלאך. ונג׳יב כמא עאדתנא אן נג׳יבה ונקול אן ישא פני צדיק פי שפעהֵ כק׳ וישא יי את פני מואב [……] איהֵ ת׳אניהֵ [א]⁠יצ׳א והי כ׳לאץ אלקריהֵ אלתי סאל ענהא פצארת איתין והד׳ה [……] וקולה אן זגר הי קריבהֵ [……] ליס הי כורהֵ זגר כלהא ואנמא הי קריהֵ צגירהֵ מנהא כאנת טאעיהֵ פי עמל סדום.

גם לדבר הזה – לא דייך שתהא ניצול, אלא אף כל העיר אציל בגללך.

הפכי – הפוך^א אני, כמו: עד באי (בראשית מ״ח:ה׳), אחרי ראי (בראשית ט״ז:י״ג), מדי דברי בו (ירמיהו ל״א:י״ט).

א. כן בכ״י לייפציג 1, פריס 155. בכ״י מינכן 5, ויימר 651: הופך. בכ״י פירנצה III.3, תוקן מהפוך להופך.

גם לדבר הזה CONCERNING THIS THING ALSO – Not only will you be saved, but I will also save the whole city for Your sake.

הפכי – means I OVERTHROW, just as "until I come (בואי)" (Bereshit 48:5), and "after I have seen (רואי)" (Bereshit 16:13) and "whenever I speak (דברי) of him)" (Yirmeyahu 31:19).

ויאמר אליו הנה נשאתי פניך – ¹א״ר תחליפא מה לוט על שכיבד המלאך נשא לו פנים. ישראל שכיבדו הקב״ה על אחת כמה וכמה. לכך נאמר ישא ה׳ פניו אליך (במדבר ו׳:כ״ו).

שאילה מתי נהפכה סדום תשובה ²בששה עשר בניסן. כעת חיה בפסח נולד יצחק. ³בעת שהחמה והלבנה עומדות ברקיע ביום שהשמש יוצא במזרח. והלבנה עדיין במערב. וכל כך למה. שלא יאמרו אין אלהים בעולם. כי היו עובדים לחמה וללבנה והפכם בפניהם. היינו דכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה.

1. א״ר תחליפא. בב״ר סוף פ״נ. וילקוט רמז פ״ד הגי׳ א״ר חלפתא קסרייא. יש לתקן שצ״ל ר׳ תחליפא קסרייא כי לא מצאנו בשום מקום ר׳ חלפתא קסרייא אבל מצאנו הרבה פעמים ר׳ תחליפא קסרייא.

2. בששה עשר בניסן. ב״ר סוף פ״נ.

3. בעת שהחמה והלבנה. עי׳ ב״ר שם. וילקוט סוף רמז פ״ד. ורש״י עה״ת פסוק כ״ד.

ויאמר אליו הנה נשאתי פניך – א״ל גבריאל בשביל שחלקת לי כבוד לפיכך נשאתי פניך גם לדבר הזה, בין לחיות נפשך בה בין על העיר לבלתי הפכי את העיר צוער, אשר דברת בבקשתך:

גם לדבר הזה – מוסף על ששמעתי להצילך.

גם לדבר הזה – THIS THING AS WELL – in addition to what I heard to save you.

ויאמר אליו הנה נשאתי פניך – נראה מזה כי כשהקב״ה שולח מלאכיו נותן להם רשות להוסיף או לגרוע מעט משליחותם כפי אשר יראו ויבינו כי בעלי שכל הם.

ויאמר אליו הנה נשאתי פניך, from this verse we may deduce that when God dispatches an angel on a major mission, He gives the angel some discretion in the manner in which he is to carry out the task assigned to him. The angel or angels may use their own intelligence in this respect. Clearly, an angel is not like a golem, but is an intelligent being.

גם לדבר הזה – מוסיף על אשר שמעתי להצילך.⁠¹

1. שאוב מר״י בכור שור.

גם לדבר הזה, "also to this request.⁠" This is the angel speaking after Lot reminded him that it was his task to save him. Lot speaking: "In addition to the mere fact that you have the task to save me, I ask you to delay destruction of Tzoar until I can reach higher ground.⁠"

ואמר אליו, שהוא ישמע לקולו גם לדבר הזה שלא תיהפך העיר ההיא, וינצלו בעבורו אנשי העיר.

הנה נשאתי פניך גם לדבר וכו׳ – [ה] כי מה שיספיק לשאת פניך להצלתך ג״כ יספיק להציל את העיר ההיא ע״י צרופך כמו שהתפלל אברהם.

לא דייך שאתה ניצול אף כל העיר אציל דאם לא כן גם למה לי.

הופך אני. לא הפוך אותי שיו״ד הכנוי פעם יורה על הפועל כמו עד בואי ופעם יורה על הפעול כמו לא אבה יבמי:

והמלאך השיבו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת.

אֵלָ֔יו: בזקף קטן, כן הוא בספרי׳ כ״י. [אֵלָ֔יו].

הָפְכִּי: הה״א בקמץ לבד, והוא חטוף. [הָפְכִּי].

הופך אני כו׳. שלא תטעה לפרש הופך אותי שזה גם כן פירוש א׳ על מדבר בעדו אבל לא יתכן כאן. [ממ״ש]:

I overturn... I.e., we should not mistakenly explain it as, "It overturns me,⁠" since that too is a possible meaning when one speaks about another. But that meaning is not appropriate here. (R. Meir Stern)

ויאמר אליו הנה נשאתי פניך – המלאך הֶשִׁיבוֹ בשם ה׳ שנשא פניו גם לדבר הזה ששאל. ומלת ״פנים״ בארנוהו שנופל על פני הנפש. והן חמש כחות פנימיות מנהיגי הנפש כלה, כי מחמש כחות אלו יהיה ההנהגה, והן פני הנפש כמו חמש החושים שהן פני הגוף.⁠¹ ובהיות ההנהגה רצויה ימצא האדם חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם,⁠² ויתנו לו משאלותיו, כי הוא ראוי להן. וזהו ״נשיאת פנים״, שנושא פני זה האיש, ולא יחשוב לו עון שבגללו ישיבנו ריקם. כמו ״לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא״,⁠³ וכן כלם. אף כאן השיבו שנשא ה׳ פניו גם בדבר הזה. כלומר כמו שמצא חן בעיניו להגדיל חסדו עמו להחיות את נפשו, ככה מצא חן בעיניו שישא פניו גם לעשות לו דבר זה כאשר שאל, והוא ״לבלתי הפכי את העיר אשר דברת״. דוגמא למאמר ״גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני״,⁠⁴ ועוד יתבאר בעז״ה.

הפכי – כמו שכתוב ״ויהפוך את הערים האל״.⁠⁵ [ביאר רש״י] ״⁠ ⁠׳והפכי׳ כמו ׳הופך אני׳, כמו ׳עד בואי׳,⁠⁶ ׳אחרי רואי׳,⁠⁷ ׳מדי דברי בו׳⁠ ⁠⁠״.⁠⁸ מפירוש רש״י ז״ל. ״ואחרי רואי״ לפירושנו⁹ שם [הוא] בכנוי, ״רואה אותי״.

1. ראה הרחבה בזה בספרו של רבינו ״רוח חן״, מהד׳ ראשון לציון״ (תשע״ח) עמ׳ 264.

2. מליצה על פי משלי ג, ד.

3. מל״ב ג, יד.

4. שמות לג, יז.

5. בראשית יט, כה.

6. שם מח, ה.

7. שם טז, יג.

8. ירמיה לא, יט.

9. ודלא כדברי רש״י כאן.

נשאתי פניך – ב׳ מיני משא פנים המותרים. האחד, להיטיב עם אחד לאהבת אחר ולטובתו, ואין שם עול ורעה לשום אדם, כגון זה¹, וכגון לולא פני יהושפט^א אני נושא וגו׳ (מלכים ב ג׳:י״ד), כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם וגו׳ (איוב מ״ב:ח׳). והב׳, לעבור על דעת עצמו לכבוד אחר ולטובתו, כמו אולי ישא פני (בראשית ל״ב:כ״א) – יבטל דעתו לטובתי, זקן ונשוא פנים (ישעיהו ט׳:י״ד).

1. שבפסוקינו.

א. כן בפסוק. בדפוס ראשון: ״יהושפט״.

לבלתי הפכי את העיר אשר דברת – אם הכוונה שיציל עיר צוער בגללו ולא יהפכנה, יקשה מאד איך יהיה זכותו של לוט עדיף משל אברהם שלא זכה בתפלתו להציל אפילו איש אחד, ובמה יזכה לוט להציל עיר שלמה. ועוד משוא פנים יש בדבר, אם אנשי צוער רעים כאנשי סדום למה ימלטו. ואם אינם רעים כ״כ, למה השיב המלאך הנה נשאתי פניך וכו׳ דמשמע שבזכות לוט נצולו אעפ״י שלא היו ראויים לכך, וכבר נגזרה הגזירה גם עליהם. ועוד לוט התפלל רק להצלת עצמו ואמר אמלטה נא שמה, ולא אמר שא נא למקום ההוא בעבורי, ולמה השיבו המלאך לבלתי הפכי את העיר. לכן לבי אומר לי שגם על צוער עברה כוס חמת ה׳ אחרי שיצא לוט משם, כי גם היא בכלל ערי הככר היתה, ומשנהפך כל הככר ידענו שנהפכה גם היא עם שאר הערים, ורק האריך לה המלאך זמן מועט כדי שיוכל לוט להנפש שמה שעה או שתים מיגיעת הדרך ואח״כ ימהר להמלט ההרה, ולכן סיפר הכתוב אח״כ ויעל לוט מצוער וכו׳ כי ירא לשבת בצוער, ואילו הבטיחו המלאך להציל את צוער לגמרי, ממה היה מתירא, אלא מאמר לבלתי הפכי וכו׳, ענינו לפי שעה לא אהפכנה, והיה ירא לוט שמא יתעכב שם יותר מן הזמן שקצב לו המלאך ותדבקהו הרעה, ולכן מהר לעלות ההרה, ולפי שנהפכה גם צוער, קראו כל חכמי העמים את הערים האלה (Pentapoli) שפירושו חמשת הערים:

נשאתי פניך – כלומר קבלתי מבוקשך. נשאתי לשון קבלה כמו לא חמור אחד מהם נשאתי. פניך, טעמו כמו מבוקשך כמ״ש בואתחנן במשלם לשונאיו אל פניו.

לבלתי הפכי – אע״פ שהכ״ף דגושה אין ספק שהוא מקור, כמו בְשָכְבְּךָ {דברים ו׳:ז׳}, וכן בשמות מצאנו בִרְכֵּיהֶם, נִסְכֵּיהֶם {ויקרא כ״ג:י״ח}, כַסְפֵּיהֶם (למטה מ״ב:כ״ה), בדגש שלא כמשפט.

not to overthrow (הׇפְכִּי). Even though the kaf has a dagesh, there is no doubt that the word is an infinitive, on the model of בְשָכְבְּךָ (Deut. 6:7). So also among nouns we find the form בִרְכֵּיהֶם,⁠¹ נִסְכֵּיהֶם (Lev. 23:18), and כַּסְפֵּיהֶם (Gen. 42:25), which contain an irregular dagesh.

1. {Translator's note: This form, in fact, does not occur in Tanakh; the word appears as ברכיהם in Judges 7:6.}

גם לדבר הזה: פירש רש״י ׳לא דייך שאתה ניצל׳¹ וכו׳. ולא נוח לי, שהרי לזה² לא נצרך לבקש מהם³ ולא ביקש אלא הצלת העיר⁴. אלא כמו שכתבתי⁵ שביקש להציל העיר לגמרי, לבד שעה זו⁶, ולזה אמר כי נאות גם לזה ״לבלתי הפכי את העיר״ כלל.

1. ז״ל: לא דייך שאתה ניצל, אלא אף כל העיר אציל בגללך.

2. להצלתו האישית.

3. שהרי אם היה בורח להר היה ניצל בין כך.

4. ועל כך היה צריך לענות לו ״הנה נשאתי פניך לדבר הזה״, ללא ״גם״.

5. בפסוק הקודם.

6. כלומר, לא רק בשעה זו, הצלה זמנית, אלא הצלה לגמרי. וקצ״ע, שהרי בפסוק הקודם הסביר רבינו נ״מ בין שני טעמים שאמר לוט, ולטעם האחרון ״ותחי נפשי״ ביקש רק כל עוד הוא שם, ואחר שיצא משם תתהפך גם היא, א״כ היכן משמע שנשאר בבקשתו הראשונה ״הלא מצער היא״ שלא תתהפך כלל.

נשאתי פניך – מליצת נשא פנים היא הפך ויפלו פניו (של קין), אדם שמח פניו צוחקות ונשואות, ואדם עצב שח עינים.

נשאתי פניך – כלומר הנני מתחשב בך.

הפכי – הכ״ף דגושה; השווה ״בנגפו״.⁠¹

1. שמות י״ב:כ״ז.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון