Bereshit 19 – בראשית יט‏ – Mikraot Gedolot

[סו] ¹ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה וגו׳, קרי ביה עוד מי לך פה, עד כאן היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם. (בראשית רבה נ׳)

[סז] ²עד מי לך פה, עד כתיב חסר וי״ו, אמרו לו ללוט עד כאן יש לך לדבר. (מדרש חסר ויתר)

[סח] ³עד מי לך פה, ניתנה לו רשות להזהירם. (מדרש הבאור)

[סט] ⁴חתן ובניך, מכאן שחתנו של אדם נקרא בנו. (מדרש אגדה)

1. עי׳ פרש״י ובשכ״ט פסוק ה. אין אתה רשאי לבקש עליהם רחמים כי מעשיהם כמעשה דור המבול שהיו כותבין גמומסיות לזכר ולבהמה, ובמנח״י מביא גירסא קרי ביה ״עד״ מי לך פה, ראה לקמן מאמר סז.

2. לעיל מאמר סו. ובמדרש חסר יתר הנדפס מחדש מכת״י (ירושלים תר״צ) איתא עד מי לך פה חתן כת׳ עד כלומר לאחר (שנתת) [ששת] ימי בראשית, ובהגהות מעיר כי מאמר זה סתום ובלתי מובן וקריאת המלה שנתת אינו מבוררת ותקנה הסופר אח״כ למלה ששת ומפרש שם דצ״ל עד כלומר עד לאחר שישתנו סדרי ברא׳ אז לא יוכל להוציאם משם עוד, וצ״ע.

3. לעיל מאמר נד. ופי״ח מאמר רנז.

4. עי׳ פרש״י כאן, ובב״ר פפ״ד אין אדם נמנע לקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו, ובתנחומא ישן וישב י. שחתנו של אדם כבנו וכלתו כבתו ואין אדם נמנע לקרוא לכלתו בתו, עי׳ בתורה שלמה לקמן לז, פסוק לה. וברש״י שבת כג: חתנו כבנו, ובמרדכי פ׳ המפקיד סי׳ רפב. משם מהרמ״מ כל המפקיד ע״ד אשתו ובניו הוא מפקיד דל״ד בניו אלא ה״ה חתניו דבכלל בניו נינהו (ועי׳ תוס׳ פסחים נד.) ולפ״ד המדרש אגדה מבואר דכן הוא לשון תורה וצ״ל דמפרש חתן היינו לבניו הפנויות ובניך ובנותיך היינו חתניו ובנותיו. ועי׳ בתרגום אונקלוס, ותיוב״ע כאן.

וַאֲמַרוּ גּוּבְרַיָּא לְלוֹט עוֹד מָא לָךְ הָכָא חַתְנָא וּבְנָךְ וּבְנָתָךְ וְכֹל דְּלָךְ בְּקַרְתָּא אַפֵּיק מִן אַתְרָא.

The men said to Lot, “Who else do you have here? A son-in-law, your sons, your daughters? Whoever you have in the city, bring them out of his place.

וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם

וַאֲמַרוּ גֻּבְרַיָּא לְלוֹט עוֹד מָא לָךְ הָכָא חַתְנָךְ וּבְנָךְ וּבְנָתָךְ וְכָל דְּלָךְ בְּקַרְתָּא אַפֵּיק מִן אַתְרָא

מִי לְךָ פֹה – גם בהמות ומטלטלין

א. בפשוטו ״עֹד מִי לְךָ פֹה״ – מי לך עוד פה, מוסב למשפחתו. אבל מכיוןן שהמלאכים לא שאלו מי הם הקרובים כמוכח מההמשך ״וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם״ – גם בהמות או כסף זהב ובגדים (רד״ק) – תרגם ״מִי לְךָ פֹה״ – ״מָא לָךְ הָכָא״.⁠¹ ודוגמתו: ״מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי״ (בראשית לג ח) ״מָא לָךְ״, כהערת המסורה.⁠²

ב. ״חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ״ – ״חַתְנָךְ״ [ולא: חַתְנָא]. והטעם, כתב יא״ר ״כדי לזווג המלות״, כלומר לשמירת המשקל הצלילי ״חַתְנָךְ וּבְנָךְ וּבְנָתָךְ״ לא תרגם חַתְנָא, וכן העירה המסורה.⁠³

1. ו״באורי אונקלוס״ הוסיף שבתרגומו ״מָא לָךְ הָכָא״, נרמזה גם דרשת חז״ל ״עֹד מִי לְךָ פֹה, קרי ביה: עֹד מִי לְךָ פֶּה [להתפלל עליהם]? ע״כ היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם״ (ב״ר נ), ורחוק.

2. קליין, מסורה, עמ׳ 54: ״מי דמתרגם מא ב׳ באוריתא: מי לך פה, [מי לך] כל המחנה הזה״.

3. קליין, מסורה, עמ׳ 54: ״חַתְנָךְ. וס״א חַתְנָא. ובכל דוקא חַתְנָךְ״. עוד מסוג זה ראה ״תהו ובהו״ (בראשית א ב).

ואמרין גבריא ללוט מן כדון מה אית לך הכה חתנך^א ובניך ובנותיך וכל מה דאית לך בקרתא אפק מן א⁠(רת){תר}⁠ה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מן כדון מה אית לך הכה חתנך״) גם נוסח חילופי: ״עוד מאן אית לך הכא חתנין״.

ואמרו גוברייא ללוט תוב מאן אית לך בקרתא קריב או אחא הכא חתנך בנך ובנתך הנפק מן אתרא.

And the Men said to Lot, Hast you yet in this city kinsman or brother? Thy sons-in-law, thy sons and thy daughters, take forth from the place;

עוד מי לך פה – מלמד שהיו מלמדים סניגוריא.

חתן ובניך – מכאן שחתנו של אדם נקרא בנו.

וקאל אלקום ללוט מן לך האהנא איצ֗א מן צהר ובנין ובנאת וג֗מיע מאלך פי אלבלד אכ֗רג֗ה מן הד֗א אלמוצ֗ע.

האנשים אמרו ללוט: מי עוד לך פה, חתן, ובנים ובנות וכל אשר לך בעיר - הוצא מהמקום הזה.

ואמרו מי לך פה – כלומר: מי לו מקרוביו ויחזירם בתשובה, חתן ובניך ובנותיך שהם רחוקים ביותר בשכונה.

הוצא מן המקום – כלומר הוצא לחוץ.

ואראדו בקול׳ עוד מי לך פה מן קראבהֵ ותסתיבתהם. חתן ובניך ובנתיך אלמבעד פי אלאבעד פי אלסכני. הוצא מן המקום יעני הוצא לחוץ.

עוד מי לך פה – פשוטו של מקרא: מי משלך עוד בעיר הזאת, חוץ מאשתך ובנותיך שבבית.

חתן בניך^א ובנותיך – אם יש לך חתן או בנים ובנות, הוצא מן המקום.

ובניך – בני בנותיך הנשואות.

ומדרש אגדה: עוד – מאחר שעושין נבלה זו, מי לך פתחון פה – ללמד סניגוריא עליהם. שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות, קרי ביה: מי לך פה.

א. כך בכ״י ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651. בכ״י פריס 155 ״ובניך״.

עד מי לך פה WHOM HAVE YOU YET HERE – The evident sense of the verse is: whom else have you in this city besides your wife and daughters who are at home with you.

חתן ובניך ובנותיך SON-IN-LAW, YOUR SONS AND YOUR DAUGHTERS – If you have a son-in-law, sons or daughters take them out of this place.

ובניך YOUR SONS – means the sons of your married daughters.

The Midrashic explanation of עוד YET is: since they have perpetrated so disgraceful an act, can you yet be so bold (more literally, "can you yet open your mouth") to speak in defence of them? – for the whole night through he had been talking in favor of them. To obtain this explanation you must read: עוד מי לך פֶּה Have you yet a mouth! (instead of פֹּה here) (Bereshit Rabbah 50:5).

עוד מי לך פה – העוד לך קרובים בעיר מלבד אילו שבבית.

'Od WHOM ELSE DO YOU HAVE HERE?: Do you have other relatives in the city aside from those at home?⁠¹

1. Rashbam agrees with Rashi's first explanation but takes issue with the midrash that Rashi cites (Bereshit Rabbah 50:9) according to which this line is to be read not as an information-seeking question, but as a rhetorical comment to the effect that Lot ought to feel no kinship with the Sodomites after the events of the surrounding of his house.
Rashbam's interpretation can be found virtually verbatim in Knobel.

עוד מי לך פה – אם יש לך חתן.

ובניך – או חתנים שהם כבניך, וכל בנותיך. והנה פה טענה על האומר: כי האחד הלך להציל את לוט, והנה שניהם דברו אליו. ועוד: כי משחיתים אנחנו (בראשית י״ט:י״ג), גם האחד שדבר עמו לוט אחר כן שאמר: ותגדל חסדך (בראשית י״ט:י״ט), הוא אמר: כי לא אוכל לעשות דבר (בראשית י״ט:כ״ב).

HAST THOU HERE ANY BESIDES? SON-IN-LAW. If you have a son-in-law here.⁠¹

AND THY SONS, AND THY DAUGHTERS. Or sons-in-law who are considered as your sons and daughters.⁠² We have here a refutation of the opinion that maintains that one of the two angels was sent to save Lot.⁠³ For behold, both angels spoke to Lot. Furthermore, they said to him, for we will destroy this place (v. 13).⁠⁴ Also, Lot later said to the angel, behold now, thy servant hath found grace in thy sight, and thou hast magnified thy mercy, which thou hast shown unto me in saving my life, etc. (v. 19). Now that very angel replied to Lot, Hasten thou, escape thither, for I cannot do anything till thou be come thither (v. 22).⁠⁵

1. The angel was not asking a question; he was making a statment: "If you have a son-in-law here…take him out" (Krinsky).

2. Lot had no sons (Krinsky). The words "or sons-in-law" have to be supplied by the reader. It is implied in the text. The vav, usually translated as and, here is to be rendered as as (vav ha-dimuy). Cf. Weiser.(

3. Bereshit Rabbah, Chap. SO, states that each of the two angels sent to Lot had a separate task, one to save him, the other to destroy Sodom.

4. Which shows that both angels destroyed Sodom.

5. We thus see that the very angel who saved Lot was also involved in the destruction of Sodom.

עוד מי לך פה – כלומר: עוד מי יש לך פה חתן וגו׳.

עוד מי לך פה – WHOM ELSE FOR YOU HERE – That is to say: Whom else do you have here SON-IN-LAW etc.

ויאמרו – עד מי לך פה – כמו מי לך עוד פה.

ובניך – בני בנותיך, כי לא היו לו בנים. ואם היו לו, היו עמו בבית. ואם היו בעיר, היה אומר: ויצא לוט וידבר אל בניו ואל חתניו,⁠¹ אלא מלמד^א שלא היו לו בנים.⁠^ב

וכל אשר לך בעיר – בהמות או כסף וזהב ובגדים.

הוצא מן המקום – לא מן העיר לבד כי גם מן המקום כלו.

1. השוו ללשון הפסוק בבראשית י״ט:י״ד.

א. כן בכ״י פריס 193. בכ״י מינכן 28: ״כלומר״.

ב. כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״אלא מלמד שלא היו לו בנים״.

?ויאמרו...עוד מי לך פה, the same as asking “who else do you have here (in town)?”

ובניך, your grandchildren, the children of your daughters. Lot did not have any sons. If he would have had any they would have been in the house with him, whereas married daughters would not. Or, he would have spoken to his sons also, just as he went out and spoke to his sons-in-law.

וכל אשר לך בעיר, .and any livestock and chattels you may have in this town.

הוצא מן המקום, do not only remove it from this town but from the entire region.

חתן ובניך ובנותיך – לשון רבינו שלמה: מי משלך עוד בעיר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית, אם יש לך חתן^א או בנים ובנות, הוצא מן המקום. ואם כן, יהיה דברם כדרך בני אדם, שהוא לא היו לו בנים כי אם בנות.⁠¹

ור׳ אברהם אמר: חתן ובניך – חתניך שהם כבניך.

ויתכן שהיו לו בנים גדולים נשואי נשים, ודבר עם חתניו תחלה, כי היה סבור שבניו ישמעו לו, וכאשר צחקו עליו חתניו וארכו הדברים ביניהם, עלה השחר והמלאכים לא הניחוהו לקחת רק הנמצאים אתו בבית. והנה זכותו של לוט היה מציל בנים ובנות וחתנים, לא כאשר חשב אברהם שימית צדיק עם רשע (בראשית י״ח:כ״ה). וברור הוא שהיו המלאכים יודעים^ב דעת עליון בזה, כי גם צער הצילו בתפלתו.

ויתכן שהיה זה לכבוד האכסניא, כי דרך מוסר לשלוחים להציל בעל ביתם וכל אשר לו, כאשר עשו שלוחי יהושע (יהושע ו׳:כ״ג) שהצילו גם כל משפחת בעלת ביתם. ובבראשית רבה (בראשית רבה נ׳:כ״א): לוט על ידי שכבד את המלאך נשא לו פנים.

1. השוו ללשון הפסוק בבמדבר כ״ו:ל״ג.

א. כן בכ״י מינכן 138, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255 נוסף כאן: ״בבית״.

ב. כן בכ״י מינכן 138, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255 נוסף כאן: ״על״.

SON-IN-LAW, AND THY SONS, AND THY DAUGHTERS. Rashi comments: "Whom else of your family have you in the city besides your wife and daughters who are at home with you? If you have additionally a son-in-law, or sons and daughters, take them out from this place.⁠" Now if so, they [the angels] spoke in the manner of ordinary people for Lot had no sons, only daughters.
Rabbi Abraham ibn Ezra explained: "Son-in-law, and thy sons — sons-in-law who are [as dear to you] as your sons.⁠"
It is possible that Lot had grown sons who were married, and he spoke with his sons-in-law first as he thought that his own sons would listen to him [and leave the place]. But as his sons-in-law laughed at him and their conversation continued, dawn appeared, and the angels only permitted him to take those who were at hand. Thus the merit of Lot could have saved his sons and daughters and sons-in-law, not as Abraham had thought that He would make the righteous perish with the wicked.⁠¹ It is clear that the angels were acquainted with the knowledge of the Most High on this matter since the city of Zoar was also saved by his prayer.⁠²
It is possible that [the salvation of Lot's family was not on account of his merit but] was in honor of his hospitality for it is the ethical way of messengers to save their host and all that belong to him, just as the messengers of Joshua also saved all the families of their hostess.⁠³ And in Bereshith Rabbah⁴ it is said, "Because Lot honored the angel by offering him hospitality, he in turn befriended Lot.⁠"⁵

1. Above, 18:25.

2. This is unlike the opinion of Radak, who maintains that an angel who carries out a Divine mission also has the right to add or detract somewhat from the charge given to him. His proof is the fact that the angel here granted the sudden request of Lot to save the city of Zoar, (Verses 20-21). Ramban, however, is of the opinion that the angels were acquainted with the knowledge of the Most High and knew that He granted Lot's request; they could thus assure Lot that the city of Zoar would be saved.

3. Joshua 6:23.

4. 50:21.

5. And granted his request to save Zoar.

ויאמרו האנשים אל לוט – ויש לתמוה למה שקראם הכתוב אנשים שהרי פי׳ לעיל דגבי לוט קורא אותם מלאכים כדכתיב ויבואו שני המלאכים סדומה בערב ולוט ישב וכו׳.

עוד מי לך פה חתן ובניך ובנותיך – פירש״י מי שיש לך בעיר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית אם יש לך חתן או בנים או בנות שדברו עמו כדרך בני אדם שהוא לא היה לו בנים כי אם בנות.

ור׳ אברהם פירש: מי לך פה חתן ובניך שהם כבנים. והרמב״ן כ׳ ויתכן שהיו לו בנים גדולים נשואים ודבר עם חתניו תחלה כי היה סבור שבניו ישמעו לו וכאשר צחקו עליו חתניו וארכו הדברים ביניהם עלה השחר והמלאכי׳ לא הניחוהו לקחת רק הנמצאים בבית:

עוד מי לך פה, חתן ובניך ובנותך, "who else belonging to your family is here; a son-in-law, your sons or your unmarried daughters?⁠" According to Rashi, the word עוד means "apart from your wife who qualifies for being saved because she is part of you.⁠" Although Lot did not have sons, only daughters, the angels asked in the manner ordinary people ask such a question, mentioning both sons and daughters.

Ibn Ezra understands the word בנים as a question if Lot had sons-in-law who were as dear to him as sons would have been.

Nachmanides presumes that it was quite likely that he had grown up sons who were married, however Lot spoke to his sons-in-law first as he was not sure they would heed his advice to flee. Concerning his sons, he was pretty sure they would heed him if he asked them to leave town immediately. When his sons-in-law laughed at him and time was being wasted in the meantime, dawn rose and there was no more time left, or he too would have been killed.

מי לך פה – בגימטריא בועז רמז לבועז שיצא ממנו.

(וידבר אל חתניו) [עוד מי לך פה חתן וגו׳] – נ״ל להרבה חתנים קורא חתן, כמו (בראשית ל״ב ו׳) ויהי לי שור וחמור. א״נ היה לו [חתן] בבית שאירס לביתו, ואותו היה לבו נמשך אחר כלתו, לכך אמר חתן ובניך כלומר אותו חתן שהוא עם בניך, והוא דבר אפי׳ [עם] כל שאר חתניו, שהיו נשואים כבר שנאמר לוקחי בנותיו.

עוד מי לך פה – כלומר מי לך פה ללמד סניגוריא עליהם שכל הלילה היה מליץ עליהם טובה. וקשה והא כתיב טרם ישכבון, ואנשי העיר כו׳ בפיהם שהיו שואלים לו מה טובם של אנשי סדום והוא אומר להם רובם רשעים, וכך פר״ש.

אם יש לך חתן או בנים ובנות. משום דמעוד מי לך פה משמע שלא ידעו אם יש לו חתן ובנים ובנות ומחתן ובניך ובנותיך משמע שכב׳ ידעום כוצרך להוסיף אם יש לך ואמר בנים ובנות במקום בניך ובנותיך מפני שהכנוי מורה שהיו ידועי׳ להם ומפני שמלת עוד מורה שהיו לו קרובי׳ אחרים הוצרך לומר חוץ מאשתך ובנותיך שבבית ומפני שהוי״ו של ובניך מורה שהספק היה אם היו לו תתן ובנים יחד הוצרך לומר שהוי״ו הזה במקום או אבל לא תקן הכנוי של ובניך ובנותיך שאינו נופל על המסופק אלא שתקן אותו בלשונו לבד ואמר אם יש לך חתן בנים ובנות בלתי כנוי אבל מה שאמר בניך הם בני בנותיך הנשואות דמשמע שהמלאכי׳ ידעו זה איכא למימר משום דסתם בנים בבית אביהם הם עומדים וכשראו שאין בביתו אלא בנות שפטו שאין לו בנים אלא שהי׳ מסופקי׳ שמא יש לבנותיו הנשואות בני׳ זכרי׳ א״נ משום דכתיב חתן ואחר כך בנים ובנות משמע דבבנים ובנות של חתן שהם בני בנותיו הנשואות קמיירי דאי בבני׳ ובנות של לוט היה לו לומר עוד מי לך פה בניך ובנותיך וחתניך:

וכאשר השלימו נסיונם מרשעת אנשי העיר אמרו אל לוט מי לך פה חתן וכבר ראית דברי רש״י בפירושו ומה שתפשו הרמב״ן. ולי נראה שהיה מאמרם ללוט אחרי שראי׳ אתה מה שראי׳ עוד מי לך פה ר״ל מה תקו׳ פה עוד לשבת בעיר הרשע הזאת אבל חתן ובניך ובנותיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום הזה כי אם היות שלא היה ללוט בנים זכרים הנה אמרו לו בניך ובנותיך לדבר בשלוח כאומר בנים ובנות וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.

אם יש לך חתן כו׳. דאין לומר דודאי יש לך חתן ובניך והוציא, דהא ״מי לך״ קאמר, כלומר אם יש לך עוד פה (כ״ה ברא״ם):

ובניך בני בנותיך. דאין לומר בנים ממש – דהא בודאי מלאכים היו, ויודעים היו שאין לו בנים, כדמוכח קרא (פסוק יד) שלא רצה לוט להציל רק חתניו, ואם כן למה אמר ״ובניך״. והרא״ם פירש מדכתיב ״חתן ובניך ובנותיך״ דייק, דהוי למכתב ׳בניך ובנותיך׳, אלה בניך שהם מחתן קאמר, דהיינו בני בנותיך:

שכל הלילה היה מליץ עליהם. ואם תאמר הרי לעיל משמע דלוט היה אומר שהיו רשעים, ויש לתרץ דודאי רשעים היו, אבל שיהיו חייבים לאבד אותם – זה אינו, ולפיכך היה מליץ:

אם יש לך חתן או בנים ובנות כו׳. כי עוד מי לך פה משמע שלא ידעו וחתן בניך וגו׳ עם הכנוי משמע שידעו לכן פי׳ אם יש לך וכו׳:

בני בנותיך הנשואות. ואם תאמר מנא ליה לרש״י דילמא בניו היו ולא בני בניו ויש לומר מדכתיב חתן תחילה ואח״כ בניך ובנותיך משמע דקאי בניך ובנותיך על חתן דהיינו בנות הנשואות:

היה מליץ עליהם טובות. והא דפירש לעיל (פסוק ד) שאמר לוט שרובם רשעים יש לומר מתחילה אמר כן אבל אחר כך שראה שהמלאכים רוצים להשחית היה מליץ עליהם. [מהרש״ל]:

If you have a son-in-law or sons and daughters... "Who else do you have here" implies they did not know. Whereas "a son-inlaw, your sons, your daughters" implies they did know. Thus Rashi explains, "If you have...⁠"

Your married daughter's sons. You might ask: How does Rashi know this? Perhaps they were his sons and not his grandsons! The answer is: Since it is written "son-in-law" first, followed by "your sons, your daughters,⁠" it implies that "your sons, your daughters" refers back to "son-inlaw,⁠" i.e., the married daughter's sons.

He was justifying them. Although Rashi explained (v. 4) that Lot said the majority of them are wicked, at first he told the angels so, but when he saw they wished to destroy the city, he justified the people. (Maharshal)

ויאמרו האנשים אל לוט – אחר שעשה לוט כל מה שבכחו לעשות והתקומם נגד אנשי סדום, גלו לו הסוד שהם מלאכי ה׳ שלוחים להשחית את העיר ובנותיה כלם.

עוד מי לך פה – יותר ממה שאנו מוצאים בביתך שהן אשתך ושתי בנותיך, מי לך פה? מי האיש פה שהוא לך ממשפחתך. ולפי שמאמר מי לך פה כולל קרובים רחוקים ואוהבים שיש לו בעיר, על כן פרשו ״חתן ובניך ובנותיך״, ולא זכרו האשה כי היא עמו בבית.

חתן ובניך ובנותיך – אמרו חתן תחלה, שאפילו התחתן עם אנשי העיר אנשי סדום ינצל החתן גם כן בעבורו. ואח״כ בניך ובנותיך, אם יש לך עוד בנים ובנות נשואים בעיר מלבד הבנות שבבית ינצלו. אבל לא שאר קרובים ורֵעים. ואמר ״חתן״ בלשון יחיד כלומר כל מי שהוא חתן שלך, אבל ״בניך ובנותיך״ בלשון רבים בעבור בני הבנים ובני הבנות, כי כבניך וכבנותיך יחשבו. ואולי ״חתן״ כולל לבנים ולבנות, שכן ינצלו נשי בניך ואם¹ הן מבנות אנשי העיר. ומטעם זה זכר ״חתן״ בלי כנוי ובנים ובנות בכנוי. שבעבור כן תציל חתנים וכלות בעבור הבנים והבנות שהם בניך ובנותיך. ונאמר להם² מן ה׳ שיאמרו לו כן אעפ״י שגלוי לפניו שאין לו בנים, ללמדנו דרכיו. שכך המשפט שיציל עמו בנים ובנות חתנים וכלות, ונכתב בתורה ללמדנו זה. ורש״י ז״ל פירש ״ובניך בני בנותיך הנשואות״. ועוד אפרש בסמוך.

וכל אשר לך בעיר – אעפ״י שנפש אדם לא ינצלו רק חתן ובנים ובנות, תוכל להוציא מן העיר כל אשר יש לך, ממון וכסף וכלים, בתנאי שיהיה לך, לא שתקח משלל העיר, כי הם וכל אשר להם יאבדו.

הוצא מן המקום – כמו ״ונשאתי לכל המקום״³ שהן הערים והככר כלו כמו שפירשנו. וזהו שאמרו לו ״הוצא מן המקום״, לא לבד מן העיר שזכרנו, אלא מן המקום כלו. ומזה ידע לוט כי מלבד שיגוַע כל בשר, גם הבתים וכל אשר בהם יאבדו, וגם המקום עצמו השדות והמדברות, שהרי אין הצלה בכל המקום.

1. ואפילו אם הם.

2. למלאכים.

3. בראשית יח, כו.

עד מי לך פה – שיעורו מי לך עוד פה, ור״ל העוד לך קרובים בעיר מלבד אלו שבבית:

חתן ובניך ובנתיך – חתן או בנים ובנות, והיה דבורם כדרך בני אדם:

עוד מי לך פה – עקרו לשון שאלה, מי יש לך פה, והכוונה כל מי שיש לך פה אם יש לך פה עוד קרובים; וכן מי אשר חטא לי אמחנו מספרי {שמות ל״ב:ל״ג}, אין ענינו שאלה, אעפ״י שעיקרו שאלה, כאומר מי הוא אשר חטא לי? אותו ולא אחרים אמחה מספרי.

Whoever you still have here (od mi lekha foh). The underlying meaning of this phrase is a question: “Whom do you have here?” In other words, “Everyone whom you have here, if you have other relatives here…” Cf., “He who sinned against me [mi asher ḥata li], that one will I strike from My book” (Exod. 32:33) – this verse is not a question, though its underlying meaning is a question, “Who is it that sinned against Me? He, and no one else, will I strike from My book.”

עד מי לך פה – מלבד בני המשפחה הנמצאים כאן איתך בבית, אותם אנו מכירים כבר.

חתן – כדרך שהשמות בעברית לקשרי משפחה קרובים – איש ואשה, אב ואם, בן ובת, אח ואחות – נגזרים ממידת הקירבה של קשרים אלה – הכל לפי מהות הקשר ומשמעותו הפנימית, כך גם מדייקת הלשון העברית מאד במתן שמות לקשרי המשפחה הבאים בדרך חיתון.

המילים בלשוננו מיוסדות על רעיונות המסתתרים בתוכן, ואין לך ראיה גדולה יותר לאמת זו, מהעובדה המתמיהה שלהורי הבעל ולהורי האשה ניתנו שמות שונים: הורי האשה נקראים בפי הבעל ״חותן״ ו״חותנת״, והוא בפיהם ״חתן״; הורי הבעל נקראים בפי האשה ״חם״ ו״חמות״, והיא בפיהם ״כלה״.

הכלה נכנסת ומצטרפת לבית חמיה, וביחד עם בעלה היא בונה ומרחיבה את בית הוריו. הם מקיפים אותה כ״חומה״, והיא מעניקה לביתם שלמות ונעשית בו ל״כליל״ תפארת (עיין פירוש לעיל יא, לא).

לעומת זאת, ה״חתן״ – שכְּבֵן, בונה רק את בית הוריו – אינו נבלע בבית חותנו; אלא נעשה קשור אליו בלבד. קשר זה, שנוצר על ידי הבת בעבותות אהבתה, מקשר שני צדדים העומדים בפני עצמם, ובכך משפיע על ה״חתן״ ועל ה״חותן״ במידה שווה. הקשר שלהם הוא הדדי, כפי שנראה מהשורש ״חתן״, המציין קשר של משפחות הבא על ידי נישואין.

אם נשווה את השורש ״חתן״ לשרשים הקרובים מצד היגויים: ״אטן״ (חוט טָווּי דק, עיין משלי ז, טז) ו״עדן״ (עידון, ואולי אפילו קשר מעדן ומענג – השווה ״הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה״ [איוב לח, לא]), נמצא ש״חתן״ מציין קשר הנושא עמו את הסיפוק ההדדי הגבוה ביותר, קשר המיוסד על התאמה מושלמת בין שתי המשפחות, בהשקפותיהם ומטרותיהם בחיים.

אולם בלשוננו, באורח אופייני מאד, אין כל מילה מיוחדת המציינת את עצם היחס שבין החתן והכלה. אנחנו מדברים רק על איש ואשה, ואף שאנו מהללים ומפליגים בשבח האהבה שבין חתן לכלה – כנאמר בפסוק ״וּמְשׂוֹשׂ חָתָן⁠־עַל כַּלָּה״ וגו׳ (ישעיהו סב, ה) – עדיין שבים אנו ומתייחסים לקשר אהבה זה על ידי אותן מילים עצמן: ״חתן״ ו״כלה״. מכאן שאנו רואים קירבה נפשית וחיבה עמוקה זו, כדבר המושרש, לא ביחסים ההדדיים שבין החתן לכלה, אלא בקשר של כל אחד מהם להוריו של האחר. אהבת החתן היהודי לכלתו עזה כל כך, משום שבראש ובראשונה הוא רואה אותה כבת ראויה ואהובה, ככליל תפארת, להוריו ולביתם. ואף אהבת הכלה היהודיה לחתנה היא כה רבה, משום שקודם לכל היא מוצאת בו את רוח בית אביה, ויודעת את השמחה שיש להוריה באורח חייו ושאיפותיו.

מכאן שההתאמה המלאה בין שני בתי ההורים היא אבן הפינה לבית שני הילדים, והערבות לכך שימצאו אחד בשני את השלמתם המלאה.

להלן נראה איך התפתחו יחסים אלה בעיר כסדום, בבית לוט. המלאכים מזכירים חתנים, בנים, ובנות. מן הסתם הוא שכלות נכללות במילה ״בנות״.

עוד מי לך פה – כי חוץ משתי בנותיו היו לו בנות נשואות שכבר היו להם בנים ובנות, ואמרו לו שיוכל להציל חתניו ובני בנותיו שהם כבניו ובנותיו הנשואות ובנותיהם וצוו שיוציאם מן המקום.

WHOM ELSE HAVE. YOU HERE? For, besides his two daughters, he had married daughters who had sons and daughters of their own — the malakhim here informing him that he can save also his sons-in-law and his grandsons, who are like his own sons, and his married daughters and their daughters. Hence their command to bring them out of this place!

חתן ובניך¹: אם היו סבורים שיש לו בנים זכרים היה להם להקדים ״בניך״ ל׳חתניך׳². אלא ידעו כי אין לו בנים זכרים, רק בני בנותיו³ הרי הם כבנים.

1. קשה, הרי לא היו ללוט בנים כלל כי אם ארבע בנות, שתים נשואות, ושתים ארוסות שהיו עמו בבית, ובודאי המלאכים ידעו זאת, א״כ מהו ״בניך״. עיין במפרשים.

2. כך כתב הרא״ם על רש״י.

3. כפי שפירש כאן רש״י (לא מצאנו לכך מקור בחז״ל) ועיין ברמב״ן ובשאר המפרשים.

עד – כלומר בנוסף על אלה אשר עמך בבית.

חתן – בכינוי זה יכונה כל קרוב אשר יתקשר אל משפחה באמצעות הנשים שבה,⁠¹ ומשום כך הצורך בפירוט יתר להלן פסוק י״ד — ״חתניו לקחי בנתיו״.

ובניך – לא מדובר עוד בבניו של לוט. ומשום כך מפרש רש״י — ״בני בנותיך הנשואות״. אך גם ייתכן לומר, שהמלאכים אמרו לו ללוט לקחת בניו, אם יש לו כאלה. ואילו דעת הרמב״ן — ״ויתכן שהיו לו בנים גדולים נשואי נשים״.

בעיר... המקום – ״המקום״ פירושו כל האזור כולו שעומד להיחרב.

1. השווה מלכים ב ח׳:כ״ז.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון