×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(לא) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה⁠־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל⁠־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽיםא׃
Avraham said, "Behold, please, I have resolved to speak to my Master. Maybe there will be found there twenty?⁠" He said, "I will not destroy on account of the twenty.⁠"
א. הָֽעֶשְׂרִֽים ל=הָֽעֶשְׂרִֽים בגעיה ימנית
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ישכל טוברד״קחזקוניעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםאור החייםר׳ נ״ה וויזלמלבי״םעודהכל
[רפט] 1אולי ימצאון שם עשרים, עדה לסדום ועדה לעמורה, וכיון שהסכמת לדברי לתלות לצבוים בעד רחמיך, ולצוער בעד בקשתי, הרי אדמה נשארה יחידה, ואין להשגיח מעשה יחיד במקום רבים, כי היחיד בטל במיעוטו, ויאמר ה׳ לא אשחית בעבור העשרים כדבריך. (שכל טוב)
1. לעיל רפג, רפז, רפח.
וַאֲמַר הָא כְעַן אַסְגִּיתִי לְמַלָּלָא קֳדָם יְיָ מָאִם יִשְׁתַּכְחוּן תַּמָּן עַסְרִין וַאֲמַר לָא אֲחַבֵּיל בְּדִיל עַסְרִין.
He said, “Now I wished to speak before Hashem. Perhaps twenty are found there?” He said, “I will not destroy for the sake of the twenty.”
ואמר הא כען שריתא למללה קדם י״י מהב דילמה דישתכחון תמן (תל) עשרין ו⁠(י)⁠אמר לא אשיצאג בגלל עשרין זכיין.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״שרית״) גם נוסח חילופי: ״אנה שריית״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מה״) גם נוסח חילופי: ״הא״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לא אשיצא״) גם נוסח חילופי: ״לית אנה מחבל מן בגלל״.
ואמר בבעו ברחמין הא כדון שריתי למללא קדם ריבון כל עלמיא י״י מאים ישתכחון עשרים דיצלון עשרא עשרא לתרתין קוריין ולתלת שבוק להום בגין רחמך ואמר לא איחבל בגין זכוות עשרין.
And he said, Imploring mercy, I have now begun to speak before the Lord, the Lord of all the world. Perhaps twenty who pray may be found; ten in each of the two cities, and the three forgive You for Thy mercy's sake! And He said, I will not destroy for the sake of the twenty innocent.
אקאל הוד֗א קד אמענת פי אלכלאם בין ידי אללה חתי אתכלם האד֗ה אלמרה פקט לעל יוג֗ד ת֗ם עשרין קאל לא אהלכהם בסבב אלעשרין.
א. מכאן עד סוף בראשית י״ט:כ״ו נתלש מכ״י סנקט פטרבורג והושלם מכ״י אוקספורד.
אמר: הנה אכן התעקשתי בדיבורי לפני ה׳ עד שאדבר הפעם הזאת בלבד, אולי ימצאו שם עשרים, אמר: לא אשחיתם בגלל העשרים.
הואלתי – רציתי, לשון: ויואל משה (שמות ב׳:כ״א).
הואלתי – means I am willing to speak, just as "And Moshe was pleased (ויואל) [to dwell with the man]" (Shemot 2:21).
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל ה׳ – כמו שפירשתי:
אולי ימצאון שם עשרים – עדה לסדום, ועדה לעמורה, וכיון שהסכמת לדברי לתלות לצבוים בעד רחמיך, ולצוער בעד בקשתי, הרי אדמה נשארה יחידה, ואין להשגיח מעשה יחיד במקום רבים, כי היחיד בטל במיעוטו, ויאמר הקב״ה לא אשחית בעבור העשרים כדבריך:
ויאמר – מבואר הוא.
ויאמר, we already explained this type of response.
אל י״י אולי ימצאון שם עשרים – כתוב באל״ף דל״ת.
וכן עשה לעשרים,
הואלתי רציתי כמו ויואל משה. אבל בפרשת אלה הדברי׳ פירש הואיל משה התחיל כמו הנה נא הואלתי.
ושמא יש לומר שמה שפי׳ פה הואלתי רציתי הוא על הואלתי השני ומה שפי׳ שם הואלתי התחלתי הוא על הואלתי הראשון שהרי אחר שפי׳ מלת התשחית בחמשה שהוא אחר הואלתי הראשון פירש הואלתי רציתי ואין זה אלא השני אע״פ שאין זו ראיה גמורה דאיכא למימר שמפני שהתחיל לפרש השופט כל הארץ שהוא קודם הואלתי הראשון המורה על הנ׳ שהם י׳ לכל עיר ועיר פי׳ אחריו מיד התשחית בחמשה שפירושו שבחסרון חמשה מהחמש עיירות ישארו ט׳ לכל עיר ועיר ויצטרף השם עמהם להשלימם י׳ לכל עיר ועיר וסיים המניין לכל העיירות הנשארות על הסדר ואחר כך שב לפרש מלת הואלתי כמנהגו בכמה מקומות:
וכאשר ראה אברהם זה התפלל בעד סדום בלבד ועליו אמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני כלומר מתחנן ומבקש מאתו חסד ורחמים אולי ימצאון שם ר״ל בתוך העיר סדום עשרים כי על כן אמר בבקשה הזאת הנה נא הואלתי כמו שאמרו בבקשה השנית לפי ששם התחיל לבקש על כל הכרכי׳ כמו שפירשתי וכאן התחיל לבקש חסד ורחמים על העיר סדום בלבד. והשם השיבו לא אשחית בעבור העשרים ר״ל לא די שלא אעשה כליה בהם אבל אפילו השחתה אחרת לא אשחית אבל היתה כונתו יתברך בלבד לסדום שיגינו עליו עשרים הצדיקים.
לא אשחית בעבור העשרים...בעבור העשרה. By destroying 3 out of the five cities the other two will not escape the retribution completely, seeing that the satellite towns are by definition largely dependent on the major urban center. Its destruction will cast its shadow on the satellite towns, as we know from Berachot 58, i.e. נתקללה בבל נתקללה בנותיה, when Babylon is cursed so are its satellite towns. (according to Rashi there: אוי לרשע אוי לשכניו, when the wicked experiences woes, so do his neighbors.”)
הואלתי רציתי. על ״הואלתי״ הראשון (פסוק כז) לא פירש ׳רציתי׳, מפני שיש לפרש ״הואלתי״ – ׳התחלתי׳, כמו ״הואיל משה באר״ (דברים א, ה), אבל עתה שכבר התחיל לדבר – צריך לפרשו מלשון ׳רציתי׳. ובאלה הדברים (שם) משמע מפירוש רש״י ד״הואלתי״ הוא לשון התחלה, שכתב שהוא לשון התחלה כמו ״הואלתי לדבר״, זהו על ״הואלתי״ הראשון, דהוא לשון התחלה. דאין לפרש שניהם לשון ׳רציתי׳, דמצינו כי אברהם לא היה מדבר בקשה אחת ב׳ פעמים, דבפעם הראשון אמר ״הנה נא הואלתי וגו׳⁠ ⁠⁠״, ואחר כך אמר ״אל נא יחר לאדני״ (פסוק לא), ואחר כך אמר ״הנה נא הואלתי״, ואחר כך אמר ״אל נא יחר ואדברה אך הפעם״ (ראו פסוק לב), הנה כל אחד ואחד הוי בקשה בפני עצמו:
רציתי כמו ויואל משה. אין להקשות למה לא פי׳ מיד כן אהואלתי ראשונה וי״ל דא״כ היו דבריו של רש״י סותרין זה את זה דהא לקמן בפרשת אלה הדברים (דברים א׳:ה׳) כתיב הואיל משה ופי׳ רש״י שם התחיל כמו הנה נא הואלתי א״כ ש״מ הואלתי פי׳ התחיל אלא ודאי הואלתי ראשונה פי׳ התחיל כמו שפירש״י והואלתי הב׳ פירוש רציתי וק״ל:
"I was willing,⁠" as in: "And Moshe was willing.⁠" We need not ask: Why did Rashi not explain this on the first הואלתי (v. 27)? The answer is: It would contradict his commentary on הואיל משה (Devarim 1:5), where Rashi says: "He began, just as, 'Here I have begun (הואלתי)' (Bereishis 18:27).⁠" We see that הואלתי means, "I have begun.⁠" Thus the first הואלתי means "I have begun,⁠" as Rashi explained there, while only the second הואלתי means "I was willing.⁠"
ויאמר הנה וגו׳ אל אדני אולי וגו׳ – בקש שיגן ה׳ בעד עשרים וזכותו של אברהם בעד עשרה כשאלתו הקודמת, ולא אמר אל יחר כאומרו בשאלו אם ימצאון שלשים שהם יותר מעשרים, מטעם שלא הוסיף דבר בתפלתו להגין בזכותו יותר ממה ששאל קודם, ולזה דקדק לומר אל אדוני פי׳ כי תפלתו היא לצד הגנת האדון ברוך הוא שיגן בעד עשרים.
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר. He said: "Here I have already dared to speak.⁠" Abraham pleads here that God's merit should protect twenty of the thirty righteous men whereas his own merit should suffice to protect the people in a third location by complementing the quorum of ten. Seeing that Abraham did not introduce a new element this time, he did not worry about God becoming angry at his being presumptuous. The emphasis on אל ה was to underline that he did not try to expand what he considered his own merit. [I believe that in order to understand the author one must assume that the twenty mentioned in the verse do not need additional protection. All that Abraham worried about was the three towns which did not have ten good people each to protect them. Ed.]
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני – כששמע כי טוב בעיני ה׳ כשהמעיט עשרה מן המספר חזר ואמר ״הנה נא הואלתי״, כלומר זה ששאלתי על שלשים מרצוני עשיתי כן, כפי מחשבתי החלושה, לא כפי החכמה. ואולי טעיתי, וגם אם הייתי שואל על עשרים ג״כ היה טוב בעיניך? דומה ממש כמו שאמר בתחלת הענין כששאל על חמשים. ונא הודיעני אם ימצאון רק עשרים אם די בהם להציל.
לא אשחית בעבור העשרים – לפי שאמר פעמים ״לא אעשה״, והיה אפשר לאברהם להאמין כי לא יעשה כלה, אבל ישחית מה שבעיר ובשדה, על כן בשני המאמרים האחרונים שבהם המספר ממועט ביותר אמר ״לא אשחית״, וכל שכן כשיהיו ארבעים או שלשים. ואולם אמר ״לא אעשה״ להורות שלפעמים המדה כך ולפעמים כך, הכל כפי רוב צדקת הצדיקים היושבים בה.
ויאמר – הנה עתה בא בשאלה חדשה, כי זאת ידע שא״א שאם יהיו עשרים יועיל, כי שתי ערים שיהיו בם עדת צדיקים לא יוכלו להציל את השלשה שאין בהם שהם הרוב, אבל השאלה היא אם עכ״פ יצילו שתי הערים את עצמם, אחר שיש בכ״א עדת צדיקים. או נאמר שגם לרעה נלך אחר הרוב ויספו בעון השלש שהם הרוב, ועז״א הנה נא הואלתי כי זה התחלת דבור חדש, שהגם שממה שא״ל תחלה שהרוב מכריע את המועט לטובה, משמע שה״ה שהרוב מכריע את המועט לרעה, אני מבקש שיהיה כאלו לא דברנו עדיין כלל, וזה התחלת דבורי אולי ימצאון שם עשרים, אם אז ינצלו שתי הערים, וע״ז השיב לא אשחית, ולא אמר לא אעשה, כי אז יעשה משפט בשלש ערים שאין בהם צדיקים, רק שלא ישחית את הככר דרך השחתה להפך את כל הככר שאז יספו גם השתי ערים, רק יעשה משפט אחר שימותו אנשי שלש הערים, והככר עם שני ערים שיש בהם צדיקים ישארו.
AND HE SAID. At this point he approached with a new question. He knew, of course, that it cannot be that twenty alone should suffice, since two cities, each containing an edah of zadiqim, do not constitute a majority and therefore cannot save the other three. His question was, however: Can these two cities at least save themselves — since each contains an edah of zadiqim — or do we say that the rule of majority operates also to disadvantage, in which case they too will perish because of the iniquity of the three cities comprising the majority. iu Since it was a new question, he prefaced it once again with, Now I have begun to speak to the Lord: I know that from what You said to me earlier — viz., when it is to advantage the majority is decisive for the minority as well — it follows that the majority is also decisive for the minority when it is to disadvantage. But I ask that it be as if we had not yet spoken to one another at all, and that the following be the beginning of my words:
{On behalf of forty-five and twenty and ten but not for others, He said: ‘I will not destroy’. Why?}
PERHAPS TWENTY WILL BE FOUND THERE? Will this save the two cities? To which, God replied: I will not destroy. He did not say here I will not act, since He then would act to pass judgment over the three cities that do not have within them zadiqim. It is just that He will not destroy the plain; there will not be the kind of destruction that overturns the whole plain, as that would exterminate the two cities as well. He will administer a different form of justice that will result in the death of the inhabitants of the three cities, leaving intact the plain and the two cities which do contain zadiqim.
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ישכל טוברד״קחזקוניעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנוגור אריהשפתי חכמיםאור החייםר׳ נ״ה וויזלמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144