×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ו) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
I will make you exceedingly fruitful; I will make you into nations and kings will come forth from you.
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבתימדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ישכל טוברד״קרמב״ןטור הפירוש הארוךרלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלגור אריהמנחת שיר׳ נ״ה וויזלשד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
[מז] 1ונתתיך לגוים, אלו בני קטורה, ומלכים ממך יצאו, אלו בני יצחק. (מדרש אגדה)
[מח] 2יצאו, צ׳, ע׳ באורייתא דה׳ זייוני. ומלכי צדק, ממך יצאו, צדקה, הכצעקתה, מקצה, ויפצר, בהוציאם, צערה, (שר צבאו קדמאה), ארצי, צאתי, יצא הדבר, ויתרוצצו תרווייהו, ויצק שמן, והמצפה, מחלציך, מרדה מצרים. (ספר התגין)
1. עי׳ פרש״י ורמב״ן, ובשכל טוב ונתתיך לגוים מופרשים מזה לזה, ו׳ המוסיף משמשת לשון עתיד, ומלכים ממך יצאו מעתה, ובמדרש אגדה ויחי מט, כו. ברכות אביך גברו על ברכת הורי דאילו באברהם כתיב ונתתיך לגוים וגו׳ ואילו ביעקב כתיב גוי וקהל גוים.
2. עי׳ לעיל בח״ב צד תקלז.
וְאַפֵּישׁ יָתָךְ לַחְדָּא לַחְדָּא וְאֶתְּנִנָּךְ לְכִנְשָׁן וּמַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָּא מִנָּךְ יִפְּקוּן.
I will make you exceedingly fruitful and I will make you into assemblies; kings who rule over nations will descend from you.

וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ
וְאַפֵּישׁ יָתָךְ לַחְדָא לַחְדָא וְאִיתְּנִינָּךְ לְכִנְשָׁן וּמַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָא מִינָּךְ יִפְּקוּן
וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם – לאומות או לשבטים?
א. רש״י פירש ״ונתתיך לגוים – ישראל ואדום״, נמצא ש״לגוים״ מתייחס גם לאומות העולם. ואולם רמב״ן טען כנגדו:
ואיננו נכון בעיני שיבשרנו בעת ברית המילה על עשו, והוא אינו מקיים המילה, וגם לא נצטוה עליה כמו שדרשו בסנהדרין (נט ע״ב) כי ביצחק ולא כל יצחק... אבל ישראל לבדם יקראו גוים ועמים.
סיוע לרמב״ן יש להביא מאונקלוס שאצל ישראל הוא מתרגם גּוֹיִם או עַמִּים באמצעות כְּנֶסֶת [שְׁבָטִים], אבל אצל אומות העולם – עַמְמִין.⁠1 גויי האומות הם עַמְמִין כגון, ״מלך גּוֹיִם״ (בראשית יד א) ״מַלְכָּא דְּעַמְמֵי״, ״וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם״ (בראשית מח יט) ״וּבְנוֹהִי יְהוֹן שַׁלִּיטִין בְּעַמְמַיָּא״. גם עמי האומות הם עַמְמִין כגון, ״יַעַבְדוּךָ עַמִּים״ (בראשית כז כט) ״יִפְלְחוּנָךְ עַמְמִין״, ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״ (שמות טו יד) ״שְׁמַעוּ עַמְמַיָּאּ״. אבל ביעקב: ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ״ (בראשית לה יא) ״עַם וְכִנְשָׁת שִׁבְטִין יְהוֹן מִנָּךְ״, ״וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים״ (בראשית כח ג) ״וּתְהֵי לְכִנְשָׁת שִׁבְטִין״.⁠2
ואף זאת: לעומת קָהָל המתורגם בכל מקום קְהָלָא כגון ״וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ... וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל״ (ויקרא טז יז) ״קְהָלָא דְּיִשְׂרָאֵל״, ״וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר״ (ויקרא טז לג) ״עַמָּא דִּקְהָלָא״, לתרגום עֵדָה נתייחד כְּנִשְׁתָּא הרומז לכנסיה של ישראל כמאמרם ״ומנין לעדה שהיא עשרה״ (משנה סנהדרין א ו), השווה: ״וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה״ (שמות טז כב) ״רַבְרְבֵי כְנִשְׁתָּא״, ״עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות טז ט) ״כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״.
ומכיוון שגם כאן תרגם ״וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם״ – ״וְאִיתְּנִינָּךְ לְכִנְשָׁן״, וכן בשרה: ״וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ (פסוק טז) ״וּתְהֵי לְכִנְשָׁן״ – הרי הכוונה לישראל דווקא. וכן כתב רד״ק בפירושו השני, בהסתמך על התרגום:
ונתתיך לְגּוֹיִם – כמו שפירשנו, יצחק וישמעאל ובני קטורה, כל אחד מהם יהיה לגוי.
או פירושו על זרע יצחק שהוא יעקב, וזרעו לבדו אמר. ופירוש גּוֹיִם כתרגומו לְשִׁבְטִין.
ואולם גרסת רד״ק ״לגוים״ – ״לְשִׁבְטִין״ מנוגדת לנוסח ״לְכִנְשָׁן״ שבידנו. וכן העירה המסורה:
אברהם ושרה – לְכִנְשָׁן. יעקב ומשה – לְכִנְשָׁת.
פירוש: מכיוון שאברהם ושרה לא העמידו שבטים לכן ״גּוֹיִם״ המוזכר אצלם מתורגם ״לְכִנְשָׁן״, לכנסיות. רק אצל יעקב אבי השבטים תרגם ״והיית לקהל עמים״ (בראשית כח ג) ״וּתְהֵי לְכִנְשָׁת שִׁבְטִין״, לכנסיית שבטים.⁠3 לכן תרגם גם בדברי משה ״מורשה קְהִלַּת יעקב״ (דברים לג ד) ״לְכִנְשָׁת יַעֲקֹב״, לכנסיית יעקב שהם השבטים.
מלכים השולטים בגויים
ב. ״וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ״ מתורגם בתוספת תיבות: ״וּמַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָא מִינָּךְ יִפְּקוּן״ (ומלכים השולטים בגויים ממך יצאו). לדעת ״מרפא לשון״ התוספת מתבקשת כי במלכות כשלעצמה אין חידוש, שהרי כל אומה מעמידה לעצמה מלכים. לפיכך תרגם כמפורש אצל שרה ״מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ״ (פסוק יז) ״מַלְכִין דְּשַׁלְטִין בְּעַמְמַיָא מִנַּהּ יְהוֹן״, כדרכו ללמוד סתום מן המפורש. וכן תרגם בברכה ליעקב ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ״ (בראשית לה יא) ״וּמַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָא מִינָּךְ יִפְּקוּן״.⁠4
1. עַמְמִין מציין את אומות העולם כגון ״מכל בן נכר״ (פסוק יב) ״מִכֹּל בַּר עַמְמִין״.
2. וכן: ״אַף חֹבֵב עַמִּים״ (דברים לג ג) ״אַף חַבֵּיבִינּוּן לְשִׁבְטַיָּא״, ״עַמִּים הַר יִקְרָאוּ״ (דברים לג יט) ״שִׁבְטַיָּא דְיִשְׂרָאֵל״, ועיין שם בביאורנו.
3. ברלינר, מסורה, עמ׳ 16; ״באורי אונקלוס״ ו״נפש הגר״.
4. על פי ת״א קשים דברי רש״י לפסוק ״הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן״ (זכריה יג ז) שבתוך דבריו כתב: ״וכן תרגם יונתן המקרא הזה בעכו״ם: וְיִתְבַּדְרוּן שִׁלְטוֹנַיָא. ואין לשון התרגום הזה נופל על ישראל שלא מצינו בתרגום ובמקרא שִׁלְטוֹנִין בישראל, אלא מלך ושרים ותרגום שלהן רַבְרְבִין״. קביעתו שבלשון תרגום נתייחד ״שלטון״ למלכות נכרים בדווקא, נסתרת לכאורה מת״א כאן שהרי לשון ״וּמַלְכִין דְּשָׁלְטִין בְּעַמְמַיָא״ מתייחס לישראל. ואולי כוונת רש״י אינה לפועל ״שלט״ המצוי בתרגום גם ביחס לישראל כבפסוקנו וכן ״ומשלת בגוים רבים״ (דברים טו ו) ״ותשלוט בעממין סגיאין״, אלא לשם ״שלטון״ הנאמר בתרגום על שלטון הגויים, השווה: ״שרי מסים״ (שמות א יא) ״שלטונין מבאישין״; ״נגשי העם״ (שמות ה י) ״שלטוני עמא״; ״עד דבון״ (במדבר כא ל) ״עדא שולטן מדיבון״; ״וטרף זרוע אף קדקד״ (דברים לג כ) ״וקטיל שלטונין עם מלכין״. גם ״שלטונין״ בלשון חז״ל מתייחס בדרך הקבע לממשלת גויים ולא למלכות ישראל, כגון באומות העולם הפונים לישראל ״שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך״ (שיר השירים ז א) ופירש רש״י על פי מדרש תנחומא: ״ונחזה בך – נציב ממך נציבים ושלטונים״. ועיין אבינרי ״היכל רש״י״, א, עמ׳ תתתפז, שלשון ״שולטנות לישראל״ הוא שליטה על ישראל. אבל אין זה נכון שהרי מצינו פעמיים בת״א ״שלטון״ כשהכוונה לשלטון ישראל: ״גור אריה יהודה״ (בראשית מט ט) ״שלטון יהי בשירויא״, ״לא יסור שבט מיהודה״ (בראשית מט י) ״לא יעידי עביד שולטן מדבית יהודה״, וצ״ע [אבל ״אם משול תמשל בנו״ (בראשית לז ח) שתרגומו ״או שולטנו את סביר למשלט בנא״, אינו מדבר בשלטון ישראל במשמע המקובל].
ואתוקףא יתך לחד׳ב לחדה ואשוי יתך לאומין מלכיןג דשלטין באמיא מן חלציך יפקון.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ואתוקף״) גם נוסח חילופי: ״ואתקף״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לחד׳⁠ ⁠⁠״) גם נוסח חילופי: ״חדה״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מלכין״) גם נוסח חילופי: ״סגין ומל׳⁠ ⁠⁠״.
ואפיש יתך לחדא לחדא ואיתנינך לכינשין ומלכין שליטין בעממיא מינך יפקון.
And I will make thee exceeding fruitful, and will set thee for congregations; and kings ruling over peoples shall come forth from thee.
והפריתי אותך – שעמדה להם במצרים, ובני ישראל פרו וישרצו (שמות א׳ ז׳). ונתתיך (לקהל) [לגוים] ומלכים וגו׳. בזכות המילה זכו ישראל לנביאים ומלכים. נביאים דכתיב ונתתיך לגוים ונאמר להלן נביא לגוים נתתיך (ירמיה א׳ ה׳). מלכים דכתיב ומלכים ממך יצאו. והלא אומות העולם העמידו נביאים, שנויה היא קודם מתן תורה, אבל לאחר מתן תורה פסקה מהם רוה״ק. והלא בלעם, לא נתנבא אלא על ישראל. והרי איוב ורעיו, כד״א איוב בימי יעקב היה. והלא אומות העולם העמידו מלכים, אלא פוסקת מלכותם, אבל ישראל ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל ל״ז כ״ה).
ונתתיך לגוים – אלו בני קטורה.
ומלכים ממך יצאו – אלו בני יצחק.
ואנמיך ג׳דא ג׳דא ואג׳על מנך אממא ומלוך מנך יכ׳רג׳ון.
ואפרה אותך מאוד מאוד ואעשה ממך עמים ומלכים ממך יצאו.
והפרתי אותך במאד מאד – אלה בני קטורה וילדיהם.
וקולה והפרתי אותך במאד מאד יעני בד׳לך בני קטורה ואולאדהם.
ונתתיך לגוים – ישראל ואדום, שהרי ישמעאל כבר היה לו, ולא היה מבשרו עליו.
ונתתיך לגוים AND I WILL MAKE NATIONS OF YOU – Israel and Edom only are intended here for Ishmael was already born to him and He could not, therefore, have been making any announcement concerning him.
והפרתי אותך במאד מאד – כדדרשינן לעיל:
ונתתיך לגוים – מופרשים מזה לזה, ו׳ המוסיף משמשת לשון עתיד:
ומלכים ממך יצאו – מעתה:
והפריתי אותך – ונתתיך לגוים, כמו שפירשנו, יצחק וישמעאל ובני קטורה כל אחד מהם יהיה לגוי.
או פירושו: על זרע יצחק שהוא יעקב וזרעו לבד אמר, ופרוש לגוים, כתרגומו לשבטין.
ומלכים ממך יצאו – גם כן כתרגומו, ומלכין דשלטין בעממיא.
והפרתי אותך במאד מאד ונתתיך לגוים, as we already explained, this refers to Yitzchok, Ishmael and the sons of Keturah. Alternatively, it refers only to Yitzchok's offspring Yaakov, and his offspring alone. The meaning of the word גוים then would be "tribes" as suggested by Onkelos.⁠1
ומלכים ממך יצאו, this too means the same as Onkelos said, that some of your descendants will become kings over nations.
1. in a different manuscript from that copied in our Chumashim.
אונתתיך לגוים – לשון רבינו שלמה: ישראל ואדום, שהרי ישמעאל כבר היה לו ולא היה מבשרו עליו.
ואיננו נכון בעיני שיבשרנו בעת ברית המילה על עשו, והוא אינו מקיים המילה וגם לא נצטוה עליה, כמו שדרשוב בסנהדרין (בבלי סנהדרין נ״ט:) כי ביצחק – ולא כל יצחק אבל ישראל לבדם יקראו גוים ועמים, וכן: אף חובב עמים (דברים ל״ג:ג׳), עמים הר יקראו (דברים ל״ג:י״ט), אחריך בנימין בעממיך (שופטים ה׳:י״ד). גם אחר הולדת השבטים כולם אמר: גוי וקהל גוים יהיה ממך (בראשית ל״ה:י״א), ונתתיך לקהל עמים (בראשית מ״ח:ד׳).
א. הביאור על פסוק ו׳ מופיע בכ״י ובדפוסים הראשונים לאחר הביאור על פסוקים ט׳-י׳.
ב. כן בכ״י מינכן 138, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״שמצינו״.
AND I WILL MAKE NATIONS OF THEE. The language of Rashi: "Israel and Edom are referred to here, for Ishmael was already born to him, and He could not therefore have been making any announcement concerning him.⁠"
But in my opinion it is not correct that He should inform him of Esau at the time of the covenant of circumcision since Esau does not observe circumcision and has not been commanded thereon, as the Sages expounded in Tractate Sanhedrin:⁠1 "For in Isaac shall seed be called to thee,⁠2 but not all of Isaac.⁠"3 Instead, [the proper interpretation is that] Israel alone is called "nations" and "peoples,⁠" as in the verses: Yea, He loveth the peoples;4 They shall call peoples unto the mountains;5 After thee, Benjamin, among the peoples.⁠6 Even after the birth of all the tribes, He said: A nation and a company of nations shall be of thee;7 And I will make of thee a company of peoples.⁠8
1. 59b.
2. Further, 21:12.
3. Not all of the children of Isaac, namely Jacob and Esau, but only "in" Isaac, meaning only one, Jacob.
4. Deuteronomy 33:3.
5. Ibid., (19).
6. Judges 5:14.
7. Further, 35:11.
8. Ibid., 48:4.
ונתתיך לגוים – פירש״י ישראל ואדום שהרי ישמעאל כבר נולד. וכתב הרמב״ן זה אינו נכון שיבשרו בשעת המילה על עשו ואינו מקיים אותה ולא נצטוה עליה. ופי׳ כי ישמעאל ועשו נקראים גוים וישראל נקראו עמים שנאמר אף חובב עמים. עמים הר יקראו:
ונתתיך לגויים, "I shall make you into nations;⁠" Rashi believes that the plural "nations" refers to the Jewish people on the one hand and to Edom (Rome) on the other. Seeing that Yishmael had already been born, Rashi does not consider this promise/prophecy as applying to the Arab nation.
Nachmanides considers Rashi's commentary as flawed, seeing that it is most unlikely that at the time when God was preoccupied with the circumcision He should prophesy to Avraham concerning an as yet unborn Esau. After all, Avraham was neither in charge of Esau nor did the duty to circumcise him devolve upon him instead of upon his father Yitzchok (if and when).
According to Nachmanides both Yishmael and Esau's descendants are called גויים, whereas the Jewish people are referred to as עם. He quotes Deut. 33,3 אף חובב עמים as proof. There are other verses of the same kind. [however, there are numerous occasions when the Jewish people are referred to as גוי, as in Exodus 33,13, Joshua 3,17, Genesis 25,23, Deut. 4,38 and numerous others. Ed.]
והנני מפרה אותך במאד מאד, ונתתיך לגוים, ומלכים ממך יצאו. ואולם אמר זה לפי שכבר יצאו ממנו אומות רבות כמו שיתבאר אחר זה, ואין ספק שכבר היו מזרעו מלכים רבים, ויהיו.
[ט] ואפשר ששם הש״י בפי הבריות לסימן והנכון כי משם למד מה שנעתק משם אחר המילה ארצה הנגב כמו שיבא שם. ועכ״פ זה השנוי יורה על תוספת הגדול׳ מבראשונה שנאמר והפרתי אותך במאד מאד ממה שהיה בברית הראשונה ולא תהי׳ לאב המון לבד אבל נתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו – [טו] ולזה מה שנ׳ בישמעאל שנים עשר נשיאים יוליד – לומר שלא היו בהם נושאים הוד מלכות כמו שהיה בזרע יצחק.
ישראל ואדום. כי ישראל גוי אחד לא גוים בלשון רבים. והרמב״ן ז״ל טען ואמר ואיננו נכון בעיני שיבשרנו בעת ברית המילה על עשו והוא איננו מקיים המילה וגם לא נצטוה עליה כמו שדרשו בסנהדרין כי ביצחק ולא כל יצחק אבל ישראל לבדם נקראו גוים ועמים וכן כתוב אף חובב עמים עמים הר יקראו אחריך בנימין בעממיך גם אחר הולדת השבטים כלם אמר גוי וקהל גוים יהיה ממך ונתתיך לקהל עמים עכ״ד: ונראה לי שאין מכל אלה טענה כלל כי מה שטען איך יבשרנו בעת המילה על עשו שאינו מקיים המילה וגם לא נצטווה עליה אינה טענה כי לא יחוייב מהיות בשורת והפרתי אותך ונתתיך לגוים בעת ברית המילה שיהיו הגוים ההם ממקיימי המילה כי הנה בשרו גם בשורת ונתתי לך ולזרעך וגו׳ לאחוזת עולם ואין בבשורה הזאת ענין למילה אלא שכר המילה ויהי׳ גם זה שכר המילה ולא מענין המילה גם מה שטען וישראל לבדם נקראו עמים וגוים אינה טענה כי אף על פי שמלת גוים נאמרת על ישראל לבדו לא יחוייב שלא תאמר על אומות רבות ומאחר שאפשר שתאמר פה על ישראל ואדום למה לא נפרשנה על שתיהן ותהיה מלת גוים פה לאומו׳ רבות כמשמעה:
ולפי שיעדו ברבוי זרעו באר לו שתהיה מעלתו ויתרונו בזה בג׳ דברים. הא׳ בכמות זרעו והפלגת רבויו ועל זה אמר והפרתי אותך במאד מאד. והב׳ שיצאו ממנו גוים מתחלפים ושונים זה מזה ירמוז לישראל ואדום וישמעאל והאומות שיצאו מבני קטורה כי עם היות שלא קבלו המילה אדום ובני קטורה הנה רבויים והתחלפותם מכח ברכת אברהם היה ולזה אמר ונתתיך לגוים. והג׳ יעדו לא לבד בריבוי הזרע כי גם במעלתו וכבודו שיהיו ממנו שרים ומלכים ועל זה אמר ומלכים ממך יצאו.
ישראל ואדום. כי ישראל גוי אחד הוא, לא ״גוים״ (כ״ה ברא״ם). והרמב״ן הקשה על פירוש זה כי איך יתכן זה שיהיה מבטיח את אברהם בעת המילה על אדום, והוא אינו מקיים את המילה, ומה ענין לו אצל פרשת המילה, ואין זה קשיא כל כך, כי אחר שצריך להזכיר את ישראל – אמר ׳ונתתיך להרבה גוים׳, וכתב אחריו (פסוק ז) ״והקמותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך״ וזה נאמר על ישראל, אבל ״ונתתיך לגוים״ יש לפרש על כל גוים שיצאו ממנו:
<וְהִפְרֵתִי: חס׳ יו״ד כתיב, ומס׳ עלי׳ לית כו׳ וחס׳. מכלל דשאר אורית׳ והפריתי מל׳ יו״ד כתי׳. ונוסחי דיקי נמי הכין סלקי. ותרין מלאי׳, וסי׳ והפריתי אתו 1דולישמעאל שמעתיך, והפריתי אתכם 2דאם בחקתי. ומסר׳ דמסי׳ עליהו׳ תלתא, תרין חסרי׳ וחד מל׳, טעותא הוא, דנוסחי דיקי כמסו׳ קדמיתא סלקי, 3הרמ״ה ז״ל. וכן הוא 4במס׳ דילן הכא, ובפ׳ בחקתי.> [והפרתי].
מִמְּךָ: מ״ם שנייה בדגש. [מִמְּךָ].
1. דולישמעאל שמעתיך: בר׳ יז ו.
2. דאם בחקתי: וי׳ כו ט.
3. הרמ״ה: פר״ה.
4. במס׳ דילן: מ״ק-ד על אתר; מ״ג-ד וי׳ כו ט.
והפריתי אותך במאד מאד – אצל פרייה אין צורך להזכיר [מלת] ״זרע״, כי אין פרייה אלא זרע, כמו שהוכחנו בסדר בראשית.⁠1 גם אין צורך לומר כאן ״והרביתי״, לפי שאמר ״מאד מאד״, וזהו על הרבוי העצום.
ונתתיך לגוים – דעת המפרשים ז״ל שנאמר על בני קטורה וזרע עֵשָׂו. ולדעתי בזכרון הברית הזה שנכרת לבד לזרע ישראל, לא יזכרו בו שאר גויי הארץ שאינן בכלל הברית, אבל הבטיחוֹ שאעפ״י שבעלי הברית הזה יהיו גוי אחד בארץ, וכאמרו ״רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה״,⁠2 וכמו ״ואעשך לגוי גדול״,⁠3 אין זה אלא לענין הברית שהושוו בו כולם. אבל במעלתם יחשבו ״לגוים״, וענין זה תלמד מדברינו שהבדלנו בין גוי לעם בפסוק ״הן עם אחד ושפה אחת לכלם״,⁠4 כי יוצאי בני איש אחד יקראו ״גוי״ בהיותם תחת יד ממשלה אחת ומנהג אחד. לא כן בני יעקב, שכל אחד משנים עשר בניו יחשב לגוי בעצמו מרוב חשיבותו ומעלתו. כי בכל אחד מהן ובבניהן אשר ילדו חִלֵק ה׳ כח ומעלה, נבדל בו מאחיו, עד שיחשב לגוי בפני עצמו. כאילו תאמר לוי ובניו המיוחדים בקדושה להיות קדושים לאלהיהם לשרת ולעבוד לפני ה׳. ויהודה ובניו המיוחדים לעשות גבורות ולמלוכה ולשררה. ויששכר לשבת אהל ולהיות יודעי בינה.⁠5 וכן כל שבט ושבט יש לו סגולה פרטית יתרה על אחיו שעל כן יהיה כגוי בפני עצמו. וְיֵרָאֶה שעל כן לא אמר ״והפריתי אותך והרביתי אותך במאד מאד ונתתיך לגוים״, כמו שאמר על ישמעאל, כי היה נשמע שבעבור רבויים יחשבו לגוים רבים, וזה אינו אלא בעבור סגולת נפשותיהן. על כן אמר ״והפריתי אותך״ לבד, ובעבור הפרי עצמו יתנם לגוים. שיהיו כפירות עץ אחד ונבדלים בטעמם, עד שיחשבו שהן מינים נבדלים. וזה עיון צודק וכמו שאפרש עוד בעז״ה.
ואם דברינו בפירוש הפרשה חדשות,⁠6 הנה ראיתי לרמב״ן ז״ל שטען על רש״י ז״ל שפירש ״ונתתיך לגוים״ על ישראל ואדום, ואינו נכון בעיניו שיבשרנו בעת ברית המילה על עשו, והוא אינו מקיים המילה ולא נצטווה עליה. וכל שכן לפירושנו שזאת הברית כוללת הצלחת הסגולה שלא יתכן להזכיר בה אומה אחרת. ויאמר גם רמב״ן ז״ל שישראל לבדם יקראו גוים ועממים, כי אחרי הולדת השבטים כלם אמר ״גוי וקהל גוים יהיה ממך״,⁠7 ״ונתתיך לקהל עמים״,⁠8 ופירושו נכון על דרך שבארנו הענין.
ומלכים ממך יצאו – יש לתמוה אם הבטיח לו שיירש זרעו ארץ רחבה, נמשך מעצמו שיהיה הגוי הגדול הזה תחת מושלים ומלכים, וכן נמצאו בכל עם ועם. ומה יתרון להבטחה זו שתצטרך לברית שנתן עתה בינו ית׳ ובין אברהם? גם יש להתבונן אחר שזכר הזרע ואחרי דורות רבות נולדו להם מלכים, יאמר ״ומלכים מהם9 יצאו,⁠״. גם ליעקב אמר ״גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו״.⁠10 והנה גוי וקהל גוים מתבאר מדברינו שיהיה ישראל גוי אחד מקושר יחד, ואחר כך יחשבו לקהל גוים, ולמה לא אמר ״ומלכים מחלציהם יצאו״? והאמת שרומז על מלכים גמורים היושבים על כסא ה׳ לעשות צדקה ומשפט, כי על אלה המלכים כלם היה הוד מלכות, כי צלחה עליהם רוח ה׳, והם הראויים למלוך על בני אדם. גם באחרית הימים תהיה המלכות החמישי11 מלך צדיק מבית דוד שנאמר עליו ״וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עד ים ומנהר עד אפסי ארץ״.⁠12 וכמו שנבא דניאל ופתרונו על חלום נבוכדנצר.⁠13 והם המלכים אשר יִקָרְאוּ ״מלכים בדבר ה׳ ״, ועליהם אמר שיצאו ממנו, וכן ליעקב שיצאו מחלציו, כי עם האבות עשה הברית הזאת. והברית הוא סבת היות מלכים כאלה כמו שאמרנו שהברית הזה כולל כל ההצלחות העליונות שנוחלים זרע ישראל, המקדש והנבואה ומעשה הנפלאות ורוח אלהים. ובכלל זה הוד מלכות שנתן ה׳ על מלכיהם, ודומה ממש אל ״ונתתיך לגוים״ שהוא ג״כ על ההצלחות הנפשיות שעל ידיהן יחשבו לגוים רבים.
1. א, פסוק כב.
2. דברים ד, ו.
3. בראשית יב, ב.
4. בראשית יא, ו.
5. ״ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל״ (דברי הימים-א יב, לג).
6. כאן רבינו מתגונן נגד מבקרי ביקורת על שמפנה ענין הפרשה לפירוש מחודש לא כמו רש״י, באומרו כי גם רמב״ן פלס דרך לא כמו רש״י.
7. בראשית לה, יא.
8. שם מח, ד.
9. ולמה אמר במקרא ״ממך״?
10. בראשית לה, יא. גם שם אמר ״ממך״.
11. אחרי ארבע המלכויות: בבל, מדי ופרס, יון, רומי.
12. זכריה ט, י.
13. וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא: (דניאל ב, מד).
ומלכים – אתנך לגוים, ולא גוים פחותים ומשועבדים לגוים אחרים, אלא גוים שיש להם מלך, ואנקלוס הגדיל הענין לתפארת האומה ואמר ומלכין דשלטין בעממיא, ואולי מפני שבימיו לא היה מלך בישראל, רצה שיהיה בתרגומו רמז לימים הראשונים שהיו בישראל מלכים ששלטו גם בשאר אומות, וגם רמז לימות המשיח. ואולי טעות סופרים הוא ואשגרת לישנא הוא, כי למטה פסוק ט״ז כתוב מלכי עמים ממנה יהיו, ושם יפה מתורגם מלכין דשלטין בעממיא, ומשם באה המליצה הזאת לכאן, וכיוצא בזה בשמות ח׳:כ״ד ובס׳ ויקרא כ״ו ל״א.
kings. I will make you into nations, and not inferior ones subject to others, but nations that have a king. Onkelos enlarged on this theme to glorify the Jewish people, and translated the phrase as u-malkhin de-shallitin be-amemayya (“kings who rule over nations”). Perhaps because in his time there was no king in Israel, he wanted his translation to allude to the early days when Israel had kings who also ruled over other peoples, and also to hint at the Messianic era. But perhaps this is only a scribal error due to confusion with another phrase, for below at v. 16 it is written, “Kings of peoples will descend from you,” and there it is well translated malkhin de-shallitin be-amemayya. Perhaps from there the expression came here; cf. Exod. 8:24 and Lev. 26:31.⁠1
1. {Translator's note: In Exod. 8:24, where Pharaoh tells Moses, “Pray for me,” Onkelos’ translation of that phrase (in most versions) reads tsallo af alai, “Pray also for me.” Yahya Korah (1840–1881), in his work on Onkelos, Marpe Lashon, suggests that the extra word af was mistakenly carried over from Exod. 12:32, where Pharaoh says, “Then bless me also,” translated by Onkelos as ve-tsallo af alai. Furthermore, in Lev. 26:31, “I will render deserted [ḥorbah] your cities, and desolate your temples,” some versions of Onkelos translate ḥorbah as tsada. Shimshon Baruch Sheftel, in his Be’urei Onkelos (1888, p. 167) – defending the versions that translate ḥorbah as ḥarba – asserts that tsada is a mistaken reading and implies that it was carried over from a similar phrase in Lev. 26:33, “And your land will be a desert [shemamah], and your cities will be a desolation,” where Onkelos translates shemamah as tsadya.}
ונתתיך לגוים – אך לצורך מטרה זו של העלאת האנושות למעלות רוחניות ומוסריות, וגם כתוספת על משמעות כללית זו, מבטיחה לך בריתי עוד הבטחה מיוחדת: אתה עצמך תהיה אב לאומה גדולה.
אומה זו תעבור לפני כלל המון האומות כאומה המהווה דוגמא, והיא עצמה תיראה כ״גוים״, כריבוי של עמים שונים. היא תכלול מספר רב של שבטים, וכל שבט יביא לידי ביטוי את תכונתו המיוחדת. בכך מוכיחה האומה למעשה שברית ה׳ – ייעודו האלקי של אדם – אינו תלוי באומנות מיוחדת, ואינו מעוכב על ידה. שליחותו של אברהם למען האנושות אינה תלויה ואינה מעוכבת, לא באומץ⁠־לב רב, לא בפקחות מסחרית, לא בכשרונות שכליים ולא בכל תכונה אחרת. בין עם לוחם כשבט יהודה, עם סוחרים כשבט זבולון, עם מלומד כשבט יששכר, או עם עובד אדמה כשבט אשר – כולם נקראו לקיים בחייהם את תורת היהדות; על כולם הוטל התפקיד למלא אחר הייעוד המשותף, איש איש באורח חייו המיוחד לו.
הקב״ה לא ייסד על ידי אברהם כת דתית, אלא אומה – עם העומד כנגד כלל המון האומות. לכן מחולק עם זה לשבטים, וכל שבט עשוי במתכונת של אומה: עם כלול מ״גוים״. כך הובטח ליעקב: ״גוי וקהל גוים יהיו ממך״ (להלן לה, יא). הבטחה זאת יכולה להתייחס רק לעם ישראל, והוא זה שנקרא במפורש ״גוי וקהל גוים״. ״גוי״ – יחידה לאומית מאוחדת, מצד אחד; ו״קהל גוים״ מאידך.
והפריתי – ולא תחשב שע״י המילה יחלש כח המוליד כי בהפך הפריתי אותך, שאתה בעצמך לא תמוש מעשות פרי ברבוי שלמעלה מן הטבע, שעז״א במאד מאד, ונתתיך לגוים, שגוי מורה הקבוץ הגדול ויעמדו ממך קבוצים רבים שכל שבט ושבט יהיה גוי גדול, ושם גוי אינו מציין שי״ל מלך והנהגה, לכן הוסיף שגם יהיו להם מלכים, ולא מלכים מעמים אחרים רק והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא עד שגם מלכיהם ממך יצאו.
{Why the duplication: ‘I will multiply you very much...I will make you very fruitful’?}
I WILL MAKE YOU VERY VERY FRUITFUL. And therefore do not think that your begetting power will be weakened as a result of the circumcision. On the contrary, I will make you very very fruitful: you yourself will not cease producing fruit in amounts that exceed the natural (hence, very very).
AND MAKE NATIONS OF YOU. The word goy, as indicated previously, describes a large group. Hence out of you will arise many large groups — as each tribe [of the twelve tribes] will itself be a numerous nation. But since the term goy does not mean that the group so designated already has a king and established ways, the verse proceeds to add that kings shall come forth from you: that these nations will also be ruled by kings. Not kings of other nations, however, shall they be, but their prince shall be of themselves, and their governor shall come forth from the midst of them1. Thus indeed it will also be that kings shall come forth from you.
1. Jer. 33:25.
והפריתי אתך וגו׳: לא הוצרך לברכה זו בשביל רבוי בנים, שהרי כבר נתברך בזה1, אלא לצורך הענין החדש2, שיהיה פרה ורבה בכל חלקי העולם3, באופן שיהיה בכח זרע אברהם להשכיל את כל הגוים4. וע״ז הוסיף עוד ״ונתתיך לגוים״ – שתהיה מלמד דעת לגוים, כענין דכתיב בירמיה (א,ה) ״נביא לגוים נתתיך״, היינו שינבא גם להם, כך הפירוש כאן שתהא מחכים ומיישר דעת הגוים5.
ומלכים ממך יצאו: לא חכמים בלבד שיהיו ראוים להחכים אומות העולם6, אלא גם ע״י כח מושל של מלכים שיהיה בכוחם להגיע לידי פעולה זו להשבית אלילים מאומות העולם, כמו שהיה שלמה המלך ע״ה בזמנו, וכמו שיהיה עוד מלך המשיח, וכמאמר בלעם ברוח הקודש ״וקרקר כל בני שת״ (במדבר כד,יז), וכמו שיבואר במקומו.
1. לעיל יג,טז. טו,ה. מלבד מ״ש לעיל פסוק ב׳.
2. של הכרת אלוקותו יתברך בעולם, כפי שביאר רבינו בפסוק ד׳.
3. רמז לכל תקופות גלות עם ישראל.
4. כפי שהזכיר רבינו לעיל פסוק ד׳ ד״ה והיית לאב המון גויים.
5. ולא ניתן לפרש כפשוטו שיהיה לגויים – שני גויים – ישמעאל ויצחק, כי ה׳ אמר לו ״כי ביצחק יקרא לך זרע״ (רבינו להלן פסוק ט״ז). וגם לא ניתן לומר על יעקב ועשו, הואיל ודרשינן ״כי ביצחק״ – ולא כל יצחק. אך רש״י כתב כאן ״ונתתיך לגויים״ – ישראל ואדום.
6. כי דבר זה כבר נכלל ב״ונתתיך לגויים״.
והפרתי וגו׳ – משפט זה הוא ביאורו המפורט של ״אב המון גוים״, לאמור העמים יתיחסו אל אברהם, יהיו מצאצאיו, להוציא עמים אשר יסתפחו אל אברהם, בחינת ״את הנפש אשר עשו בחרן״.⁠1
ומלכים וגו׳ – העם הזה יהיה עצמאי, השלטון בו יהיה בידי מלכים מקרבו.
1. לעיל י״ב:ה׳.
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבתימדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ישכל טוברד״קרמב״ןטור הפירוש הארוךרלב״ג ביאור הפרשהעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלגור אריהמנחת שיר׳ נ״ה וויזלשד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144