Bereshit 16 – בראשית טז‏ – Mikraot Gedolot

[מז] ¹והוא יהיה פרא אדם, נגלה על בני ישמעאל אמר להם מקבלין אתם את התורה, אמרו לו מה כתיב בה, אמר להם לא תגנוב (שמות כ׳:י״ב), אמרו בזו הברכה נתברך אבינו, דכתיב והוא יהיה פרא אדם, וכתיב כי גנב גנבתי (בראשית מ׳:ט״ו). (מכלתא יתרו פ״ה)

[מח] ²והוא יהיה פרא אדם, ר״י אמר שהכל יהיו גדלים ביישוב והוא יהי׳ גדל במדבר, רשב״ל אמר פרא אדם וודאי שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות. (בראשית רבה מ״ה)

[מט] ³ידו בכל ויד כל בו, קרי ביה כלבו, הוא והכלב שוים מה הכלב אוכל נבילות, אף הוא אוכל נבילות, אמר ר״א מהו ידו בכל ויד כל בו לכשיבוא אותו שכתוב בו (דניאל ב׳:ל״ח) ובכל די דארין בני אנשא וחיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשליטך בכולהון הה״ד (ירמיהו מ״ט:כ״ח) לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל, נבוכדרצר כתיב שאצרן במדבר והרגן. (בראשית רבה מ״ה)

[נ] ⁴ועל פני כל אחיו ישכן, הכא את אמר ישכון והתם כתיב (בראשית כ״ה:י״ח) נפל, אלא כל זמן שהיה אברהם אבינו קיים ישכון, וכשמת אברהם נפל, עד שלא פשט ידו בבית המקדש ישכון, כיון שפשט ידו בביהמ״ק נפל, בעולם הזה ישכון אבל לעתיד נפל. (בראשית רבה מ״ה)

1. ספרי דברים סי׳ שמג. בסגנון אחר קצת, אמרו לפניו רבש״ע כל עצמו של ישמעאל, [אבינו] לסטים היה שנאמר והוא יהיה פרא אדם, ובמדרש עשרת הדברות אמרו וכי ברכה שנתברך בה ישמעאל אבינו אתה רוצה לעקור ממנו דכתיב ידו בכל ויד כל בו, ובסגנון זה בפסקתא חדתא בבהמ״ד ח״ו ובמדרש תנאים דברים לג, ב. ובלק״ט ברכה, ובמדרש איכה רבה פרק ג׳ ז. מביא רק סוף הפסוק א״ל היא ירושת אבינו ידו בכל ויד כל בו אין אנו יכולים לחיות בלא הוא, ובלקח טוב שמות כ, ב. לא תגנוב הוא יסוד בני ישמעאל שנאמר הוא יהיה פרא אדם ידו בכל, וכתיב גנב גנבתי שקנאוהו ישמעאלים. ובפסקתא רבתי פכ״א אמרו לו כל עצמן של אותם האנשים אינם חיים אלא מן גניבה ומן גזל הה״ד והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו, אין אנו יכולין לקבל את התורה.

2. בלק״ט שהכל גדלין ביישוב והוא ״מגודל״ במדבר. ובשכל טוב והוא גדל בפראים [כפראים] במדבר, שהן הארי והדוב הנמר והברדלס וכל כיוצא בהן, ודוגמא הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף הן בני אדם שאין להן ברכות והן הארורין. ובמדרש אגדה שיהיה גדל במדבר בפרא וישב במדבר בפרא שהוא חפשי. ובכת״י מדרש החפץ פרא אדם מדברי הה״ד וישב במדבר פארן, ותימא בעיני מ״ש במדרש הגדול כאן, ועל פני כל אחיו ישכון מגיד הכתוב שהוא ישובי ואינו מדברי, דבכל המקומות הנ״ל משמע להיפך, ועי׳ לקמן מאמר מט, נ. ובס׳ פענח רזא כ׳ והוא יהיה פרא אדם פירוש הולך מדבריות דהיינו סוחר ישמעאלי, ידו בכל ויד כל בו לקנות ולמכור וכעי״ז בפי׳ הר״י מווינה. וכ״כ בחזקוני פרא אדם תגר הולך עם סחורתו עד למרחוק כו׳ במקום שאין מכירין אותו כעין שנ׳ ארחת ישמעאלים ויהא שם איש פרא אדם נכרי נקרא פרא כד״א ועיר פרא אדם יולד, וי״מ חפשי בין האדם כמו מי שלח פרא חפשי, עיי״ש עוד. ובספר חמאת החמדה פרא כמו חפשי שלא ימשול בו שום אדם ממשפחתו, ופרושים אלו נוטים לדברי המדרה״ג, ובזח״ב פ״ו איתא כתיב ביה בישמעאל והוא יהיה פרא אדם, פרא אדם ולא אדם, פרא אדם משום דאתגזר ושירותא דאדם הוה ביה כו׳ כיון דאתגזר עאל בהאי שירותא דאיקרי כל הה״ד והוא יהיה פרא אדם ולא אדם ידו בכל ודאי ולא יתיר משום דלא קביל פקודי אורייתא, שירותא הוה ביה בגין דאתגזר ולא אשתלים בפקודי אורייתא אבל זרעא דישראל דאשתלימו בכלא אקרין אדם ממש. ובכת״י ספר חמאת החמדה, והוא יהיה פרא אדם אוהב המדבריות לצוד חיות ופראים, בוזז נפשות. ובשמו״ר פ״א א. מה היה סופו כשגרשו ישב בפרשת דרבים והיה מלסטם את הבריות שנ׳ והוא יהי׳ פרא אדם. ועי׳ בלק״ט לקמן יח, י. ומדרה״ג כא, טז. כה, יח.

3. לכשיבוא כו׳, אימתי יתקיים ויד כל בו כשיבוא נבוכדנצר שכתוב כו ״וכל״ לקדר, וקדר מבני ישמעאל, בילק״ש ח״ב ר׳ שלג. מובא בשינוי לשון אר״א נצור כתיב שעצר במדבר והרגם ונתקיים בו ידו בכל ויד כל בו. ובס׳ כת״י חמאת החמדה ויד כל בו, שנוי לכל.

4. ב״ר פס״ב, ובמדרש אגדה עד שלא (נפל) פשט ידו לישראל ישכון, לאחר שפשט ידו על ישראל נפל, ובלק״ט לא הזכיר הלשון פשט ידו במקד ש. ובפי׳ מנח״י כ׳ דהכוונה פשט ידו במקדש להפסוקים בתהלים פג, ז. אהלי אדום וישמעאלים וגו׳ אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים. משא בערב תלינו ביער בערב אורחות דדנים וכו׳, ישעיה כא, יג. ובש״ט כ׳ ועל פני כל אחיו ישכון, בתוך בני קטורה ויעקב ועשו יבוא גבולן ממוצע, כאן כתיב ישכון שישבו בשלוה ורוחו נוחה ממנו עד שיפשוט ידו בבית המקום, ועי׳ בחזקוני כאן. ובחמאת החמדה ועל פני כל אחיו ישכון שיהא בעל זרוע וגבוה, ועי׳ בזח״ב פו: פז.

וְהוּא יְהֵי מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא הוּא יְהֵי צְרִיךְ לְכוֹלָא וְאַף אֱנָשָׁא יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ וְעַל אַפֵּי כָל אֲחוֹהִי יִשְׁרֵי.

He will be a rebel against people. He will need everyone and also everyone will need him. In the presence of all his brothers he will dwell.”

וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן

וְהוּא יְהֵא מָרוֹד (ח״נ: עָרוֹד) בֶּאֱנָשָׁא הוּא יְהֵי צְרִיךְ לְכוֹלָא וְאַף אֱנָשָׁא יְהֵי צְרִיךְ לֵיהּ (ח״נ: יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ, בֵּיהּ) וְעַל אַפֵּי כָל אֲחוֹהִי יִשְׁרֵי

פֶּרֶא אָדָם – מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא או עָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא?

א. בתרגום ״פֶּרֶא אָדָם״ קיימים חילופי נוסחים: ״מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא״ וגם ״עָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא״. הגורסים ״עָרוֹד״ מביאים ראיות מהמקרא ומהתרגומים הארמיים: מהפסוק ״מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ״ (איוב לט ה) עולה שפֶּרֶא ועָרוֹד הם שמות נרדפים [ומכאן גם ״וְעִם עֲרָדַיָּא מְדֹרֵהּ״ (ועם הערודים מעונו, דני׳ ה כא)]. והואיל וגם שאר התרגומים גרסו עָרוֹד, היו שתמכו בנוסח זה.⁠¹

ואולם רבים ממפרשי ת״א החזיקו בנוסח ״וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא״; ישמעאל יהיה מורד בבני אדם.⁠² ואף על פי שבמקרא פֶּרֶא הוא עָרוֹד, כאן שינה בתרגומו כי הצירוף ״פרא אדם״ (חמור אדם) הוא מליצי ואינו כמשמעו. לכן תרגם ״מָרוֹד״ על פי העניין ובדמיון צלילי ל״עָרוֹד״.

נמצא שלעומת הכתוב המתאר את ישמעאל כ״פרא אדם״ – תערובת של בעל חיים ואדם – לנוסחי ״וְהוּא יְהֵא עָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא״ אונקלוס מדגיש את היסוד החייתי שבישמעאל הרבה יותר מבכתוב עצמו: הוא יהיה בעל חיים השוכן בין בני אדם. כנגד זאת לנוסחי ״וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא״, היסוד החייתי מסולק לחלוטין: ישמעאל יהיה יצור המורד בבני אדם שאינו מקבל מרות. השווה: ״בן סוֹרֵר וּמוֹרֶה״ (דברים כא יח) ״בַּר סָטֵי וּמָרוֹד״.

יחס התרגומים לישמעאל

ב. אונקלוס תרגם ״יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ״ – ״הוּא יְהֵי צְרִיךְ לְכוֹלָא וְאַף אֱנָשָׁא יְהֵי צְרִיךְ לֵיהּ״ (הוא יהיה צריך לכל [בני אדם] וגם האדם יהיה צריך לו), בניגוד לכל התרגומים שפירשו משפט זה לשלילה ותיארו את ישמעאל כאויב האנושות.⁠³ מדוע תרגם לשבח?

לדעת ״מרפא לשון״ ת״א בא לפתור קושי בדברי המלאך: מאחר שאמר להגר ״שובי אל גברתך וְהִתְעַנִּי תחת ידיה״ ראוי היה לו לנחמה ולעודדה, ומה בשורה היא ״הנך הרה וְיֹלַדְתְּ בן... והוא יהיה פרא אדם״?⁠⁴ מטעם זה פירש אונקלוס: בשכר שתחזרי להשתעבד אצל גבירתך יהיה לך בן ״פרא אדם״, ״רוצה לומר שיהיה חפשי לעולם ולא ישתעבד לשום אדם, מדה כנגד מדה״. רעיון זה מובע בתרגום ״וְאַף אֱנָשָׁא יְהֵי צְרִיךְ לֵיהּ״ או כגורסים ״וְאַף אֱנָשָׁא יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ״, שלעולם יהיו צריכים לו ולא יוכלו לשעבדו.⁠⁵

ו״באורי אונקלוס״ כתב שאונקלוס תרגם לשבח כשיטתו הכללית לצמצם בתיאורי גנאי אפילו ביחס לגויים.⁠⁶ לכן פירש ״הוּא יְהֵי צְרִיךְ לְכוֹלָא וְאַף אֱנָשָׁא יְהֵי צְרִיךְ לֵיהּ״ כרמז לאורחות הישמעאלים המביאים סחורתם לארצות רחוקות, נמצא שהסוחרים ויושבי אותן ארצות צריכים אלה לאלה. ואפשר שכיוון לשבטי הנבטים שבזמן המשנה והתלמוד.⁠⁷

ג. ״הוּא יְהֵי צְרִיךְ לְכוֹלָא״ ולא ״והוא״, כהערת המסורה.⁠⁸

1. ״אהבת יהונתן״ ו״שדה ארם״ עמ׳ 27 שהסתמכו גם על המיוחס ליונתן: ״והוא יהוי מדמי לערוד בבני אנשא״ וכמוהו גם ת״נ. ובדומה גם בפשיטתא: ״והו נהוא ערדא דבנינשא״. אבל מהעובדה שנוסח ״עָרוֹד״ מובא ב״ערוך״ (ערך ערוד) בשם ת״י, מוכח שבעל ה״ערוך״ לא הכיר נוסח זה בת״א, שכן כתב שם: ״וישמע הכנעני מלך ערד״ (במדבר כא א) שדומה לערוד במדבר (ראש השנה ג ע״א). פירוש כדכתיב פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר (ירמיהו ב כד) והוא חמור מִדְבָּרִי. פֶּרֶא אָדָם, תרגום ירושלמי: מדמי לערוד״. ומעתיקי תיוב״ע לנביאים שלא ידעו להכריע בין הנוסחים קיימו את שניהם: ״פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר״ (ירמיהו ב כד) ״כְּעָרוֹדָא דִמְרוֹדָהּ בְּמַדְבְּרָא״, ״פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ״ (הושע ח ט) ״כָּעֲרָד מְרוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל״.

2. ״נתינה לגר״, ״אור התרגום״ ו״מרפא לשון״.

3. המיוחס ליונתן: ״יְדוֹי יִתְפַּרְעוּן מִן בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וִידֵי דְבַּעֲלֵי דְבָבוֹי יְתוֹשְׁטוּן לְאַבְאָשָׁא בֵּיהּ״ [ידיו יפרעו משונאיו וידי שונאיו יושטו להרע בו], ובכיוון זה גם בתה״ש ובוולגטה (רפל, ת״א, עמ׳ 70). וכן ברש״י: ״ידו בכל – לסטים, ויד כל בו – הכל שונאין אותו ומתגרין בו״. רמב״ן: ״והענין על זרעו שיגדל ויהיו להם מלחמות עם כל העמים. ורבי אברהם אמר ידו בכל, שינצח מתחלה כל הגוים, ואחר כן יד כל בו, שינוצח בסוף״.

4. אבל ״הכתב והקבלה״ פתר בדרך שונה: ״פרא אדם״ היא בשורה טובה מלשון ״פרו ורבו״ ומלשון ״כִּי הוּא בֵּן אַחִים יַפְרִיא״ (הושע יג טו). לדעתו המלאך הקדים לבשר להגר שישמעאל ירבה, כדבר ה׳ העתיד להאמר לאברהם ״וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד״ (בראשית יז כ).

5. וראה שם בהרחבה דיונו הלשוני בתרגום ״ידו בכל״ – ״באנשא״.

6. ראה דוגמאות לשיטתו זאת בפסוק ״אז הוחל לקרא בשם ה׳⁠ ⁠⁠״ (בראשית ד כו).

7. על יחס ת״א ו״יונתן״ לישמעאל ראה להלן כא, פסוקים יז וכא.

8. קליין, מסורה, עמ׳ 49: ״ג׳ וְהוּא דמשתבשין בה ואמרין והוא: [הוא] יהא צריך (בפסוקנו), הוא אמר ועביד (במדבר כג יט), הוא נפק [ועל] (דברים כג כא)״. המסורה מציינת שלושה פסוקים שבהם צריך לתרגום ״הוא״ ולא כמשתבשים לתרגם ״והוא״.

והוא יהווי מדמי לערד^א בבני אנשא ידוהי ישלטון^ב בכלא וידי כלא ישלטון ביה וקדם כל אומי^ג ישרי.

א. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״מרוד״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ידוהי ישלטון״) גם נוסח חילופי: ״ידוי ישלטן״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אומי״) גם נוסח חילופי: ״אחוי״.

ואיהוא יהוי מדמי לערוד בבנינשא ידויי יתפרעון מבעלי דבבוי וידי דבעלי {דבבוי} יתושטון לאבאשא ביה ועל אנפי כל אחוי יתערבב וישרי.

And he shall be like the wild ass among men: his hands shall take vengeance of his adversaries, and the hands of his adversaries be put forth to do him evil; and in the presence of all his brethren shall he be commingled (yitharbeb, Arabized), and shall dwell.

[ט] וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם – רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ גְדֵלִים בַּיִּשׁוּב וְהוּא יִהְיֶה גָדֵל בַּמִּדְבָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר פֶּרֶא אָדָם, וַדַּאי שֶׁהַכֹּל בּוֹזְזִים מָמוֹן וְהוּא בּוֹזֵז נְפָשׁוֹת.

יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ – קְרִי בֵיהּ כָּלְבּוֹ, הוּא וְהַכֶּלֶב שָׁוִים, מַה הַכֶּלֶב אוֹכֵל נְבֵלוֹת אַף הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָתַי יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ, לִכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וּבְכָל דִּי דָּיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן (דניאל ב׳:ל״ח), הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל (ירמיהו מ״ט:כ״ח), נְבוּכַד רֶאצַר כְּתִיב, שֶׁאֲצָרָן בַּמִּדְבָּר וַהֲרָגָן.

עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן – הָכָא אַתְּ אָמַר יִשְׁכֹּן, וְהָתָם כְּתִיב נָפָל (בראשית כ״ה:י״ח), אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ קַיָּם יִשְׁכֹּן, וּכְשֶׁמֵּת אַבְרָהָם נָפָל. עַד שֶׁלֹא פָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, יִשְׁכֹּן. כֵּיוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, נָפָל. בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁכֹּן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא נָפָל.

והוא יהיה פרא אדם – שיהיה גדל במדבר כפרא וישב במדבר כפרא שהוא חפשי.

ידו בכל ויד כל בו – שווים.

ועל פני כל אחיו ישכון – ¹וכתיב אחד אומר על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח), עד שלא נפל פשט ידו לישראל ישכון, לאחר שפשט ידו על ישראל נפל.

1. וכתוב אחד אומר. ב״ר פמ״ה אות ט׳, וילקוט ולק״ט.

וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁהַכֹּל גְדֵלִין בְּיִשׁוּב וְהוּא גָדֵל בְּמִדְבָּר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פֶרֶא אָדָם וַדַּאי שֶׁהַכֹּל בּוֹזְזִין מָמוֹן וְהוּא בּוֹזֵז נְפָשׁוֹת.

יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ – [קָרִי בֵּיהּ כַּלְבּוֹ] יָדוֹ וְיַד כַּלְבּוֹ שָׁווֹת, מַה כַּלְבּוֹ אוֹכֵל נְבֵלוֹת, אַף הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵימָתַי יַד כָּל בּוֹ, כְּשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״וּבְכָל דִּי דָּאְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְהוֹן״ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (ירמיהו מ״ט:כ״ח) ״לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַר מֶלֶךְ בָּבֶל״, שֶׁעֲצָרָן בַּמִּדְבָּר וַהֲרָגָן.

וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן – הָכָא אָמַר יִשְׁכֹּן, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר ״עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל״, אֶלָּא כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ קַיָּם יִשְׁכֹּן, כֵּיוָן שֶׁמֵּת נָפָל. עַד שֶׁלֹּא פָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יִשְׁכֹּן, מִשֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נָפָל. בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁכֹּן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא נָפָל.

והו^א יכון וחשיא מן אלנאס ידה פי אלכל ויד אלכל פיה ובחצרה ג׳מיע אכ׳ותה יסכן.

א. והו] והוא א

והוא יהיה פרא מבני אדם, ידו בכל ויד הכל בו, ובנוכחות כל אחיו ישכון.⁠״

פרא אדם – אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב: וישב במדבר^א ויהי רבה קשת (בראשית כ״א:כ׳).

ידו בכל – ליסטס.⁠^ב

ויד כל בו – הכל שונאין^ג ומתגרין בו.

על פני כל אחיו ישכן – שיהא זרעו גדול.

א. כן בפסוק ובכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 9403, המבורג 13, דפוס ריגיו. בכ״י לונדון 26917, ברלין 1221, דפוס רומא נוספה כאן מלת: ״פארן״, והיא מן הפסוק בבראשית כ״א:כ״א (והשוו רשב״ם שם).

ב. כן גם ברש״י בראשית כ״א:כ׳.

ג. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י המבורג 13, דפוס רומא נוסף כאן: ״אותו״. בכ״י לונדון 26917 נוסף כאן: ״אתו״.

פרא אדם A WILD MAN – One who loves the open spaces to hunt wild animals, as it is written of him "And he dwelt in the wilderness and became an archer" (Bereshit 21:20).

ידו בכל HIS HAND SHALL BE AGAINST EVERY ONE – a highwayman.

ויד כל בו AND EVERYONE'S HAND AGAINST HIM – everyone will hate him and attack him.

ועל פני כל אחיו ישכון AND HE SHALL DWELL IN THE PRESENCE OF ALL HIS BRETHREN – his descendants will be numerous, (so that his territory must extend over that which his brethren have; cf. Bereshit 25:18).

והוא יהיה פרא אדם – ¹שהכל גדלין ביישוב והוא מגודל במדבר.

פרא אדם – ²שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות.

ועל פני כל אחיו ישכון – ³ולהלן כתיב נפל. אלא כל ימים שיהיה אברהם אבינו קיים ישכון. וכיון שנפטר אברהם אבינו נפל.

⁴ד״א בעוה״ז ישכון – לעתיד לבא נפל.

1. שהכל גדלין. ב״ר וילקוט שם.

2. שהכל בוזזין ממון. ב״ר וילקוט שם.

3. ולהלן כתיב נפל. ב״ר וילקוט שם.

4. ד״א. שם.

והוא יהיה פרא אדם – שהכל גדילין ביישוב, והוא גדל בפראים במדבר, שהן הארי והדוב הנמר והברדלס, וכל כיוצא בהן, ודוגמא הן פראים במדבר יצאו (לפעלם) [בפעלם] משחרי (טרף) [לטרף] וגו׳ (איוב כד ה), הן בני אדם שאין להם ברכות והן הארורין, או יאמר ידו בכל ויד כל אדם בו, שהכל בוזזין ממון והוא בוזז נפשות, זה פשוטו, יד כל בו, כי נבוכדנצר (וכל) [ובכל] די דארין בני אנשא (וחית) [וחיות] ברא (ועופא שמים) [ועוף שמיא] יהב בידך והשלטך (בכולהו) [בכלהון] (דניאל ב לח) לפי׳ נקרא כל והיתה ידו בבני ישמעאל, זש״ה לקדר (וממלכות) [ולממלכות] (קדר) חצור אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל (ירמיה מט כח), שעצרן במדבר והרגן:

ועל פני כל אחיו ישכון – בתוך בני קטורה ויעקב ועשו יבוא גבולו ממוצע. כאן כתיב ישכון שישבו בשלוה ורוח נוחה ממנו עד שיפשוט ידו בבית המקום:

פרא אדם – סוחר ותגר שילך לסחורה למרחוק, כדרך סוחרים שהולכים למרחוק בסחורה, ובמקומות שילך יהיה שם כאיש פרא. שלויין בלעז. כי הוא לא יכיר באיש ובלשונו, וגם לא יכירוהו. ופרא אדם נקרא איש נכרי, כמו: ועיר פרא אדם יולד (איוב י״א:י״ב). וישמעאלים הם בעלי סחורה יותר מכל אדם, וכתיב: והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד (בראשית ל״ז:כ״ה).

ידו בכל – שיש עמו כל מיני סחורה, ויקנה מכל העולם סחורה.

ויד כל בו – גם כל אדם יקנה ממנו, כדרך תגרים שנושאים ונותנין עם כל אדם.

כשתפרש פסוק זה, נמצאת למד שכולו נאמר ברכה על ישמעאלים. וזה המפרשו לקללה טועה בו, כי המלאך לא בא לקללו, לכך צריך לפרשו כן.

על פני כל אחיו ישכון – שילך עם סחורתו עם כל אחיו ויקיפם בסחורה, ויהיה עשיר מהם יותר.⁠¹

1. שוחזר מכ״י לוצקי 749 בשם ״מפי הרב ר׳ שמואל ב״ר מאיר ז״ל״, ועיינו בהרחבה בשחזור פירוש רשב״ם האבוד לבראשית א׳–י״ז, עמ׳ 259 ואילך.

פרא אדם – חפשי בין האדם, כטעם: מי שלח פרא חפשי (איוב ל״ט:ה׳), והטעם: שלא ימשול בו זר ממשפחתו.

ויש אומרים: פרא ואדם, כמו: שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג׳:י״א). ובעבור שהוא פרא – ידו בכל, ובעבור שהוא אדם – יד כל בו.

והנכון בעיני: שיהיה בין כל האדם כפרא, שינצח הכל [בסכלו ובכחו],⁠^א ואחר כן ויד כל בו. וכן מפורש בספר דניאל: כי היא החיה הרביעית (ראב״ע דניאל פירוש ראשון ז׳:י״ד).

ועל^ב פני כל אחיו – שהם בני קטורה, וכן כתוב: על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח), וכן מדינים יצאו^ג מבני קטורה (בראשית כ״ה:ב׳), נקראו ישמעאלים בתורה (בראשית ל״ז:כ״ח) ובספר שופטים (שופטים ח׳:כ״ד).⁠¹

1. בדומה פירש ראב״ע בראשית פירוש ראשון ל״ז:כ״ח.

א. ההוספה בכ״י פריס 177. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

ב. בכ״י פריס 177: על.

ג. כן בכ״י פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177 בטעות: יתאו.

A WILD ASS OF A MAN. He will be free among men.⁠¹ Compare, Who hath sent out the wild ass free (Job 39:5). The meaning of our clause is that no stranger will rule over him.⁠² Others say that we should render perah adam (a wild ass of a man) by a wild ass and a man.⁠³ It is like The sun and moon stand still in their habitation ((Hab. 3:11).⁠⁴ The meaning of our verse is: because he will be a wild ass his hand shall be against every man, but because he is a man every man's hand (shall be) against him. In my opinion its interpretation is: he will be as a wild ass among men;⁠⁵ i.e., he will overcome men. However, ultimately every man's hand (shall be) against him. This is clearly stated in the book of Daniel, for the fourth beast described therein refers to the kingdom of Ishmael.⁠⁶

AND HE SHALL DWELL IN THE FACE OF ALL HIS BRETHREN. The latter being the children of Keturah.⁠⁷ It is similarly written, over against all his brethren did he settle (Gen. 25:18). Also, the Midianites are of the children of Keturah. However, they are referred to as Ishmaelites in the Pentateuch⁸ and in the Book of Judges.⁠⁹

1. As a wild ass is. No one controls the wild ass or places a burden on him. Similarly Ishmael shall be a free and uncontrolled person. The Hebrew has pereh adam, literally, wild ass-man, hence the different interpretations which follow.

2. Weiser.

3. That is, a connective vav should be placed before adam (man). He will have the qualities of a wild ass and of a man.

4. Here, too, a connective vav has to be prefixed to yare'ach (moon). The verse literally reads: the sun moon stand still in their habitation.

5. This opinion, like the first one, renders pereh adam as wild ass among men, but it explains it differently.

6. Cf. Dan. 7:7. Ibn Ezra's point is that at first the Ishmaelite kingdom will prevail. However, in the end it will be defeated.

7. The woman whom Abraham took after Sarah's death (Gen. 25:1).

8. Gen. 37:25-28.

9. Jud. 8:22-24.

פרא אדם – כמו: ועיר פרא אדם יולד (איוב י״א:י״ב).

והוא יהיה פרא אדם – בני ישמעאל סוחרים והולכי מדברות,⁠¹ ולכך קורא לו פרא, כדכתיב: פרא^א למוד מדבר (ירמיהו ב׳:כ״ד).

ידו בכל – שיקנה סחורה מכל המקומות ומוליך ממקום למקום. והכל קונין ממנו, וזהו ויד כל בו.⁠²

[{ו}⁠על פני כל אחיו ישכון – כדכתיב: על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח). הג״ה.]⁠³

1. השוו לרשב״ם המשוחזר.

2. השוו לרשב״ם המשוחזר.

3. השוו פירושי רשב״ם ור״י בכור שור בראשית כ״ה:י״ח.

א. בנוסח שלנו בפסוק: פרה.

והוא יהיה פרא אדם – HE WILL BE A WILD ASS OF A MAN – The children of Yishmael are merchants and desert travelers, and therefore He called him a “wild ass,” as it is written: “a wild ass, used to the wilderness” (Yirmeyahu 2:24).

ידו בכל – HIS HAND IN EVERYTHING – For he will buy merchandise from all places and transport it from place to place. And everyone will buy from him, and that is THE HAND OF EVERYONE IN HIM.

[{ו}⁠על פני כל אחיו ישכון – HE WILL DWELL BEFORE ALL HIS BROTHERS – As it is written: “Before all his brothers, he spread forth” (Bereshit 25:18). {A glossed annotation.}]

והוא יהיה – הוא וזרעו.

פרא אדם – אדם מדבר כפרא, כי רובם שוכנים באהלים במדברות. וכן אמר: כערבי במדבר (ירמיהו ג׳:ב׳), והערביים הם ישמעאלים.

ידו בכל – לפי שיהיה מדברי יהיה שולח ידו בכל שכניו וגם שכניו בו. ואף על פי כן לא יברח מפניהם אלא ישכן על פניהם וכן אמר: על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח), ושכניו הם אחיו.

והוא יהיה; the letter ה at the beginning of the word והוא means that the angel's prophecy referred not only to Yishmael, but to his offspring as well. He foretold the characteristics of the Ishmaelites based on their founder's genes.

פרא אדם, a desert Bedouin, known as such because most Bedouins live in tents instead of in permanent dwellings. Compare Jeremiah 3,2 כערבי במדבר, "as an Arab, at home in the desert.⁠"¹ The Arabs are the people descended from the Ishmaelites.

ידו בכל, seeing that he will dwell in the desert,⁠² he will violate people's rights, and they in turn will outlaw him, putting a price on his head. In spite of living in constant friction with his neighbors he will not flee but will continue to dwell in their presence. When the angel concludes with the statement that he will ultimately die in the presence of כל אחיו, the word אחיו is used as a simile for the word שכניו, "his neighbors.⁠"

1. the word describes people who do not impose the restrictions upon themselves that civilized people accept in the interest of forming communities.

2. a region in which there are no laws governing private property,

פרא אדם – תגר הולך עם סחורתו עד למרחוק במקום שאין מכירין אותו,⁠^א כעניין שנאמר: אורחת ישמעאלים באה^ב מגלעד (בראשית ל״ז:כ״ה), ויהא שם איש פרא שלבייא בלעז. אדם נוכרי נקרא פרא, כדאמ׳: ועיר פרא אדם יולד (איוב י״א:י״ב).⁠¹

ידו בכל – בכל מיני סחורה.

ויד כל בו – על ידי משא ומתן של סחורה.

ועל פני כל אחיו ישכון – נחלותיו יתפשטו בין כל אחיו מרוב עושר.

דבר אחר: והוא יהיה פרא אדם – כמו פרא זה שקורין גארז בלעז.

ידו בכל^ג – שינצח הכל, ואחר כך ויד כל בו – שינצחוהו לבסוף. ^ד

1. שאוב מרשב״ם.

א. כן בדפוס ונציה רפ״ד. בכ״י אוקספורד 568, מינכן 224 חסרה מלת: ״אותו״.

ב. כן בכ״י מינכן 224. בכ״י אוקספורד 568: ״באת״.

ג. כן בכ״י מינכן 224. בכ״י אוקספורד 568 חסר: ״ידו בכל״.

ד. כן בכ״י מינכן 224. בכ״י אוקספורד 568: ״שלסוף ינצחוהו״.

פרא אדם, an anonymous trader who travels to distant places where he is not known; compare Genesis 37,25 where the Torah describes such a caravan of Ishmael's descendants to whom Joseph was sold. The word פרא also occurs as the definition of a person in Job 11,12. ועיר פרא יולד, i.e. an infant born and not yet named is a פרא. A person who lacks the intelligence and senses of ordinary people is called there: עיר פרא, "a wild ass;⁠"[I am not sure about the difference between פרא אדם and אדם פרא. What seems clear is that the adjective פרא appears to diminish the degree of צלם אלוהים, Divine image that ordinary people have been equipped with from birth. It may be noteworthy that both Kayin and Hevel when born, the first human beings to have been born by woman, were not described as possessing this Divine image as opposed to Sheth, Chavah's third son. This may explain a great deal about both of these sons experiencing either premature death, or ongoing tragedy in their lives. Ed.]

ידו בכל, "involved in all manner of wheeling and dealing;⁠"

ויד כל בו, "through interacting socially and commercially with all kinds of people;⁠"

ועל פני כל אחיו ישכון, "and his wealth will extend so far that he will be in contact with all kinds of people. A totally different exegesis: the expression פרא אדם describes an uncouth person, someone devoid of culture and what we call: דרך ארץ; initially, as a result of this, he will be victorious in all his violent encounters, ידו בכל, whereas eventually, when groups of people will make common cause against him, ויד כל בו, "he will be subdued and killed.⁠"

והוא יהיה פרא אדם – פי׳ סוחרים הולכים למדבריות. ישמעאלים סוחרים.

יד כל בו – לקנות ממנו כו׳.

והוא יהי׳ פרא אדם – פי׳ הולך מדבריות דהיינו סוחר ישמעאלי.

ידו בכל ויד כל בו – לקנות ולמכור.

פרא אדם – לשון רבינו שלמה: אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב: וישב במדבר ויהי רבה קשת (בראשית כ״א:כ׳). ידו בכל – ליסטיס, ויד כל בו – הכל שונאין אותו ומתגרין בו.

והנכון: כי פרא אדם סמוך, שיהיה איש פרא לימוד מדבר, יצא בפעלו משחר לטרף ויטרוף הכל והכל יטרפוהו, והענין על זרעו שיגדל [וישכנו^א כפראים במדבר]⁠^ב ויהיו להם מלחמות רבות עם כל העמים.

ור׳ אברהם אמר: ידו בכל – שינצח מתחלה כל הגוים, ואחר כן יד כל בו – שינוצח בסוף, ועל פני כל אחיו – בני קטורה, ישכן – שיגדל זרעו מהם.

א. כן בכ״י פריס 222. בדפוס ליסבון ובפירוש טור הארוך: ״ויהיו״.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים הוא מהוספות רמב״ן במהדורה בתרא של פירושו. עיינו הוספות רמב״ן.

'PERE ADAM.' Rashi comments: "One who loves the deserts¹ [and] to hunt wild animals, as it is written, And he dwelt in the wilderness and became an archer.⁠² His hand shall be against every man. This means that he will be a highway man. And every man's hand against him. Everyone will hate him and attack him.⁠"
The correct interpretation is that pere adam is a construct form, meaning that he will be a wild-ass man accustomed to the wilderness, going forth to his work, seeking for food, devouring all and being devoured by all. The subject pertains to his children who will increase, and they will have wars with all the nations.
Rabbi Abraham ibn Ezra said: "His hand shall be against every man in that he will be victorious at first over all nations, and afterwards, every man's hand shall be against him, meaning that he will be vanquished in the end. And in the face of all his brethren, who are the sons of Keturah,⁠³ he should dwell, meaning that Ishmael's children will outnumber those of Keturah.⁠"

1. The word pere is thus, according to Rashi, synonymous with "desert,⁠" as it says peraim bamidbar (Job 24:5). Pere adam is thus: "a man who loves the desert.⁠" (Mizrachi.)

2. Further, 21:20.

3. Further, 25:1-4.

פרא אדם – פירש״י אוהב מדברות לצוד חיות.

ידו בכל – לסטים.

ויד כל בו – הכל שונאים אותו ומתגרים בו. והרמב״ן כתב כי פרא אדם סמוך שיהיה פרא למוד מדבר (ירמיה ב׳:כ״ד) יצא בפועלו לטרוף ויטרוף הכל והכל יטרפוהו והענין על זרעו שיגדל ויהיו כפראים במדבר ויהא להם מלחמות עם כל אדם.

ור׳ אברהם פירש: לשון חפשי פי׳ שיהיה חפשי כמו מי שלח פרא חפשי אמר שיהיה פרא בין כל האדם שינצח הכל וזהו ידו בכל ויד כל בו פי׳ שינצחוהו בזה. ועל פני כל אחיו שהם בני קטורה ישכון שיגדל זרעו מהם.

וי״מ: פרא אדם סוחר הולך למרחוק. ידו בכל שישא ויתן עם הכל בסחורתו. ויד כל בו שיבאו לקנות ממנו סחורתו וכן מצינו בישמעאלים שרובן סוחרים כדכתיב ארחת ישמעאלים וגמליהם נושאים וגו׳:

פרא אדם, "a man of the wild.⁠" According to Rashi Yishmael would love the desert to hunt in.

ידו בכול, "his hand will be against everyone;⁠" a robber, a highwayman.

ויד כל בו, "and everyone's hand will be against him.⁠" They would hate him and provoke strife with him.

Nachmanides writes that in the expression פרא אדם the word פרא is in the construct mode to the word אדם, meaning that he will be more like a mule than a human being in character. He will constantly look for someone or something to attack and destroy, whereas people, as a result, would constantly be looking for him to neutralize him. The prediction of the angel was to characterize not so much Yishmael himself but the descendants, the Muslim nations and their method of spreading their religion with the fire and the sword.

Ibn Ezra understands the word פרא as an alternate for the word חפשי, "free,⁠" in the sense of "unable to submit to anyone's authority.⁠" The words ועל פני כל אחיו ישכון, Ibn Ezra understands to mean that Yishmael will dwell wherever his brothers, the sons of Keturah will dwell.

Some commentators understand the term פרא אדם to mean that Yishamel will be a merchant forever in search of merchandise to buy or sell. Indeed we find that most of the Ishmaelites during the period of Yaakov already engaged in long distance trade, traveling in caravans with camels etc. (compare Genesis 37,25-27).

והוא יהיה פרא אדם – כאילו אמר אדם פרא.⁠¹ והענין – אדם מדברי, וזה יעוד לעתיד באחרית כענין ייעודים לאברהם ליצחק וליעקב.⁠² וכתב בזה נותן התורה על ישמעאל שהיא החיה הרביעית, כל מה שהאריך בו דניאל בספרו.⁠³ וכבר הודעתיך⁴ כי אחד משלמות תורתנו הוא כי כל מה שהתנבאו הנביאים מיעודים עתידים, הוא כתוב בתורה, במין אחד מובן אצל הבקיאים בעברי ובהגיון עד שאין ספרי הנביאים רק פירושים לספר התורה. וזה ענין יקר וזכרהו.

1. ׳פרא׳ הוא שֵם תואר לשֵם העצם ׳אדם׳. בדרך כלל נאמר התואר לאחר שם העצם, וכאן להיפך.

2. אין דברי המלאך מתייחסים לישמעאל עצמו אלא לישמעאל כאומה, בעתיד הרחוק (׳באחרית׳), כשם שברכות הזרע והארץ שנאמרו לאבות עתידות להתקיים רק בזרעם. זה בניגוד לרש״י, שביאר כי דברי המלאך נוגעים לישמעאל עצמו.

3. התורה רומזת כאן לעתידו של ישמעאל, ודברים אלו עתיד דניאל להרחיב בהם מאוחר יותר בנבואתו על החיה הרביעית בדניאל ז׳, שהיא לדעת ריא״כ ישמעאל. השווה לעיל י, ב ובהערה שם.

4. לעיל על י, ו.

פרא אדם – רוצה לומר שהוא יהיה היותר שליט שיִּמָּצֵא באדם להזיק לזולתו; והנה ׳פרא׳ הוא אחת מהחיות הרעות; ובזה יִשְׁלַם לו שיהיה ידו בכל, רוצה לומר שינצח הכל, ובסוף הענין יהיה יד כל בו.

על פני כל אחיו ישכֹּן – רוצה לומר שתגדל ארצו עד שיהיה שוכן אצל כל אחיו, והם בני קטורה.

והודיעהּ שזה הבן שיהיה לה יהיה זרעו מושל בכל, וינצח אותם, ולבסוף יהיה מנוצח. והודיעהּ שכבר תהיה ארצו רחבה מאד, עד שכבר ישכון אצל כל אחיו — והם בני קטורה אשר היה עתיד אברם להוליד.

התועלת השביעי הוא להודיענו מה שיקרה בסוף הימים לזרע ישמעאל.

והמאמר האחרון שאמר לה הנך הרה ויולדת בן וקראת כו׳ והוא יהיה פרא אדם כו׳ – הוא ממש כמרא׳ אשר הראה אליו במחזה כי שם בשרו בזרע ובמה שיהא בסופו כמו שנמשך הדבור עד ויאמר לאברהם ידוע תדע כי גר יהי׳ זרעך כו׳. הרי מבואר שאע״פ שהמדרגות אינם ממין א׳ מההשג׳ מ״מ הם דומות בעניניהם והיא גם היא באת אל אלו ההשגות ממדרגה אל מדרגה כמשפט באלו הענינים האלהיים. כי המאמר הראשון הוא הערת שאלה לבד. והשני כבר הי׳ לה עצה טובה לשוב. והשלישי הודעת העתיד דרך כלל. והד׳ ההודע׳ הפרטית המיוחדת. ולחלוק אלו המדרגות הי׳ לכל אחד אמירה ולכל אמירה מלאך.

פרא אדם אוהב מדברות. ונקרא פרא כדכתיב פראים במדבר:

שיהיה זרעו גדול. עד שמרוב רבויו הוא שוכן עם כל אחיו בני קטורה בכל מקו׳ שהם שוכני׳ שם:

ואמנם אמרו והוא יהיה פרא אדם ידו בכל וגומר כפי דעת המפרשים היה זה בשורה רעה אליה מחסרון ישמעאל והיותו לסטים משחית ומושחת ואינו נכון ואיך יגיד העתידות האלה המלאך להגר ובזה אין בשורה מוצאת ואיך יתיחס זה לענין תשובתם לבית אברהם ולכן נראה לי כי המלאך הוכיחה מפאת הצריך לולדה למה זה יצאת מבית אברהם ובחרה להיות במדבר השמם כאמרו והוא יהיה פרא אדם שהוא דרך שאלה ותמיהה כלומר והבן אשר תוליד האם יהיה פרא אדם ר״ל אדם מדברי כמו הפרא שאינו נכנס בישוב בני אדם וכמו שאמר (ירמיהו ב׳ כ״ד) פרא למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח האם יהיה בנך פרא אדם באמת לא יהיה כן כי ידו יהיה בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון כלומר שיהיה מדיני ובעל חברה נושא ונותן עם כל אדם ולפני כל אחיו בני קטורה ישכון אבל לא יהיה פרא אדם מדברי ואיך א״כ את הגר תצאי מבית אברהם אביו ותתיחדו במדבר שמם האם שם תלדי האם שם תגדלי בנך האם שם יצלח בנך לכבוד ולתועלת ומפני הטענה הזאת החזקה נתפייסה הגר ושבה אל גברתה.

והוא יהיה פרא אדם ולא אדם – כי לא נקרא אדם אלא ישראל דכתיב אדם אתם וכו׳. אבל אמר פרא אדם כד״א מסעף פורה במערצה. וכן זה יהיה חלק אדם ונצר משרשיו. אחר שהוא מל אבל לא יהיה אדם גמור לפי שאין לו פריעה. כדאמרי׳ מל ולא פרע כאלו לא מל. ועם כל זה הועיל לו כי בעונש זה ניתן לישמעאל ממשלה בא״י:

פרא אדם – ״פרא״ הוא חמור הבר. אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית, כאמרו על המצרים ״אשר בשר חמורים בשרם״ (יחזקאל כ״ג:כ׳), ושיהיה חמור הבר, בהיותו שוכן במדבר, כאמרו ״ויגדל וישב במדבר״ (בראשית כ״א:כ׳). ושיהיה ״אדם״ מצד אביו, כאמרם זכרונם לברכה שעשה ישמעאל תשובה (בבא בתרא ט״ז:).

פרא אדם. The word פרא describes a wild donkey, an animal that has not been domesticated. The angel told Hagar that the son she would bear would be genetically very similar in his character to a wild donkey. This would be due to his having part of the genes of his Egyptian mother. The prophet Ezekiel already described the Egyptians as being physically not much different from wild donkeys (Ezekiel 23,20) These characteristics would manifest themselves in the fact that he would make his home in the desert, a region not imposing restrictions on him. The Torah testifies to this in Genesis 21,20. The reason that the word אדם is added by the angel in describing Ishmael, was that he would inherit any human traits from his father Avram. The fact that he did possess such traits is confirmed by the Midrash which claims that he became a penitent before his father Avraham's death. (Baba Batra 16).

והוא יהיה פרא. ר״ל עַיִר מורכב, כמו העיירים מהפרדות שהם מורכבים, וזה לפי שישמעאל היה מורכב, מצד האב זרע קדוש, ומצד האם מזרע בלתי קדוש.

ידו בכל. שכך דרכם של ישמעאלים, שהם גנבים, ויד כל בו – שאחרים גונבים להם, ואפילו הכי שיהיה גנב, על פני כל אחיו ישכון:

פֶּרֶא: הפ״א בדגש. [פֶּרֶא].

יָדוֹ בַֿכֹּל: הבי״ת רפה בכל ספרי׳ כ״י, ומה שנמסר ¹במסר׳ רבתא במערכת אות הכ״ף ז׳ דגשי׳, וזה הראשון מהם, לענין דגשות הכ״ף אתמר לא על הבי״ת, והראיה שיש גם כן באלו הז׳ ²ערוכה בַֿכֹּל ושמרה (שמואל ב׳ כ״ג), וכן ³ויכלו בַכֹּל אנשים (עזרא י׳), ששניהם הבי״ת רפויה שהיא סמוכה לאהו״י בלי מבטל, וכן דרך בעל המסורת לקרוא לתיבות דפתחי׳ דגושי׳ מפני הדגש הבא אחר פתח. [בַכֹּל].

<וְעַל פני כל אחיו: כן כתי׳ וְעַל בוי״ו בכל הספרי׳, וכן הוא בספ׳ ר״מ ור״ג.> [ועל].

1. במסר׳ רבתא: מ״ס-ד כ 32.

2. ערוכה בַֿכֹּל: שמ״ב כג ה.

3. ויכלו בַכֹּל: עז׳ י יז.

אוהב מדברות לצוד חיות כו׳. ונקרא פרא כדכתיב (איוב כ״ד:ה׳) פראים במדבר: לפי רבי יוחנן בבראשית רבה (בראשית רבה מ״ה:ט׳) א״ש ידו בכל ליסטים אבל לר״ל שפי׳ פרא אדם בוזז נפשות א״כ צריך לדחוק ולפרש פי׳ אחר על ידו בכל ודוחק שם. [נחלת יעקב]:

Loves the wilderness to hunt wild animals ... He is called פרא as in the verse (Iyov 24:5): "פראים במדבר (wild donkeys in the desert).⁠" This follows R. Yochanan's view in Bereishis Rabbah 45:9. Accordingly, it makes sense that ידו בכל means: "a robber.⁠" But according to Reish Lakish, who explains פרא אדם to mean "kidnapper,⁠" ידו בכל will need to bear a different and far-fetched explanation.

והוא יהיה פרא אדם – מצינו ״מי שלח פרא חפשי ומוסרות ערוד מי פתח״,⁠¹ כי הוא בטבעו בלי עול ובלי פחד ודאגה. וזוהי החפשית בלי מורא אדון. גם כתוב ״(פרא) [פרה] למוד מדבר״,⁠² ״פראים עמדו על שפיים״.⁠³ כי הולך במדבר בלי פחד. ודומה לזה יהיה הבן שתוליד, אדם חפשי בלי עול בין בני אדם ובלי פחד, כפרא הזה בין הבהמות. וכמו שהיה לו, שנא׳ ״וישב במדבר ויהי רובה קשת״,⁠⁴ שישב במדבר פארן והיה בעל אומץ לב ללכת במדברות בין החיות ולצודם, גם בין כל בני אדם בלי מורא ופחד. והעיקר על זרעו שיוסיפו להם מחוזות, ויתבאר בסוף פרשת חיי שרה.

ידו בכל – כחו לעשות חיל יהיה בכל דבר, הן במלחמה עם אויביו, הן לקנות קנין בסחורות ובעבודת האדמה ובכל מלאכת מעשה וכיוצא.

ויד כל בו – יד אחרים תהיה בו להתעסק עמו, ואנשיו יעזרו יד אחרים במלחמה ובמשא ומתן ובכל דבר.

ועל פני כל אחיו ישכן – שיהיו מגורותיו ואהליו על פני כל אחיו. קצת משפחותיו על פני זרע יעקב, וקצתם על פני ארץ אדום, ועל פני ארץ עמון ומואב, כי היו משפחותיו נטושות על פני ארץ רבה. שכן כתוב ״וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים, על פני כל אחיו נפל״.⁠⁵ ומלת ״אחיו״ כמו ״כי אנשים אחים אנחנו״⁶ שהן קרוביו בני משפחתו. ומלת ״ישכן״ בארנוהו בפירוש ״והוא שוכן באלוני ממרא״,⁠⁷ שהוא על הרֵעוּת וההתעסקות, כי הוא יהיה שכן וריע עם כל אחד, מתעסק עמהם בכל הדברים. ורש״י ז״ל פירש ״פרא אדם אוהב מדברות לצוד חיות וכו׳. ידו בכל, לסטים. ויד כל בו, הכל שונאין אותו ומתגרין בו״. ורמב״ן ז״ל אמר ״פרא אדם סמוך, שיהיה איש פרא למוד מדבר וכו׳ יטרוף הכל והכל יטרפוהו. והענין על זרעו שיגדל ויהיו להם מלחמות עם כל העמים״. וראב״ע ז״ל אמר שינצח מתחלה את כל הגוים, ואח״כ יד כל בו שינוצח לבסוף. [כך תוכן דבריו]. ובאמת מאמרי ה׳ בנבואות קצרים ועמוקים, ופנים רבים להם, כמו שבארנו בפרשה שלמעלה בדבר הזרע שיעד לאברהם. וכן כאן שנאמרה הנבואה סתומה להגר, למען תספר אותה בשובה לבית אברהם, ויבינו אברהם ושרי וידעו כי אין זה הבן שעליו הבטיחו ה׳ שיירשנו ושינחל הארץ לעולם, אמר שיד כל בו תהיה באחרונה, ושיהיה איש שדה וחפשי כפראים במדבר. ותתנחם שרי ותבטח עוד כי היורש ממנה יצא.

1. איוב לט, ה.

2. ירמיה ב, כד.

3. שם יד, ו.

4. בראשית כא, כ.

5. שם כה, יח.

6. שם יג, ח.

7. שם יד, יג.

פרא אדם – אם היה פירושו אדם פרוע (ווילדער מענש)⁠¹ כמו שרגילין לפרשו, היה צריך לומר אדם פרא, שכל תואר בעברי צריך לבא אחר שם העצם דוקא, כגון איש טוב (שמואל ב י״ח:כ״ז), אדם גדול (יהושע י״ד:ט״ו), בן חכם (מלכים א ה׳:כ״א), וכן כלם מאין יוצא.

ועוד, שאין פרא ופרע ענין אחד. ״פרע״ הוא ערבוב וסוררות, כי פרוע הוא (שמות ל״ב:כ״ה), (פערווילדערט, אויסגעלאַסטען), ראשו יהיה פרוע (ויקרא י״ג:מ״ה), פרעהו אל תעבר בו (משלי ד׳:ט״ו), (טייך וועג), בפרוע פרעות בישראל (שופטים ה׳:ב׳) (ווען פערווילדערונג, צערריטטונג איזט וכו׳), וכן כולם. אבל ״פרא״ היא חיה רעה², שכך שמה. ומרוב חומה וכעסה, צחתה³ תמיד למים, ושואפת לבלוע, כמו שאמר פרא למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח (ירמיהו ב׳:כ״ד), ואומר ישברו פראים צמאם (תהלים ק״ד:י״א), ואומר ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים (ירמיהו י״ד:ו׳). ושם בירמיה פרשו גם קצת בעלי לשון שהיא חיה רעה ידועה, וקרוב לשמוע שהיא שקורין לה (היאֶננע), שכך דרכה לשאוף תמיד.

על כן נראה נכון, שפירושו שיהיה פרא בדמות אדם, כאשר יאמר הלועז על סוס מנומר סוס נמר, כן זה פרא אדם, אדם תואר לפרא, יהיה יותר פרא מאדם. ודוגמתו ביחזקאל, כן תהיינה מלאות צאן אדם (יחזקאל ל״ו:ל״ח), נבא שעתידים ישראל להיות תמימים וענוי רוח, שיאמרו עליהם שהם צאן אדם (מענשען שאף), צאן בדמות אדם, אדם תואר לצאן, וכן כליות חטה (דברים ל״ב:י״ד), שאמרו שהם כליות בדמות חטה.

ידו בכל – כל יד הסמוכה לבי״ת היא מכה. תהי נא ידך בי (שמואל ב כ״ד:י״ז), יד ה׳ הויה במקנך (שמות ט׳:ג׳), וכן כולם.

1. כן הוא בתרגום חומש נתיבות השלם. ובביאור רש״ד שם ״פירושו אדם מדברי כפרא, והוא חמור הבר״, וראה גם רד״ק.

2. ראה כאן רלב״ג ביאור המלות ״והנה ׳פרא׳ הוא אחת מהחיות הרעות״.

3. נראה שצ״ל צמתה.

פרא אדם – אדם מדברי ודומה לפרא שהוא חמור הבר:

ידו בכל – שינצח בתחלה כל הגוים:

ויד כל בו – שינוצח לבסוף, וכן מפורש בדניאל שהוא החיה הרביעית:

ועל פני כל אחיו ישכן – שיתרחב נחלתו כנגד כלם:

פרא אדם – להמפרשים היה זה בשורה רעה אליה, מחסרון ישמעאל והיותו לסטי משחית ומושחת, ואיני נכון, כי איך יגיד העתידות האלה המלאך להגר, ובזה אין בשורה מוצאת, ואיך יתיחס זה לענין תשובתה לבית אברהם, ולכן נ״ל כי המלאך הוכיחה מפאת הצריך לולדה. למה זה יצאת מבית אברהם ובחרת להיות במדבר שמם, כאמרו והוא יהיה פרא אדם שהוא דרך שאלה ותמיה, כלומר והבן אשר תוליד, האם יהיה פרא אדם? רצה לומר אדם מדברי כמו הפרא שאינו נכנס בישוב אדם, וכמו שכתוב פרא למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח, האם יחיה בנך פרא אדם באמת לא יהיה כן (רי״א). והוא דחוק לחסרון ה״א התימה, ועוד היה ליה לומר אדם פרא, כי כל תואר יבא אחר שם העצם, איש טוב, אדם גדול, לכן נראה לי פרא הוא מענין ותשברנה פראותיו (יחזקאל ל״א), בין אחים יפריא (הושע י״ג), שהוא לשון פרי, כלומר יפרה ויתרבה (ומצאתי כדברי במכדרשב״י (זהר בלק קצ״ב ב׳) ברכתא דמיא נטילנא ברכתא דנוני ימא דכתיב פרו ורבו וגו׳ וכתיב והפרתי אתו והרביתי אתו וגו׳ וכתיב והוא יהיה פרא אדם), והודיע לה המלאך מה שהודיע הוא יתברך לאברהם לאמר, ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו׳ והפריתי אותו במאד מאד ונתתיו לגוי גדול, כל זה נכלל בשם פרא אדם, כלו׳ מרובה באוכלסין, ובמכדרשב״י (זהר יתרו פ״ו א׳) פרא אדם משום דאתגזר ושירותא דאדם הוה ביה ע״ש ואמר ידו בכל ויד כל בו, כלומר שיהיה איש מדיני בעל חברה, נושא ונותן עם כל אדם, וכת״א הוא יהא צריך לכולא ואף כל בני אנשא יהון צריכין לי׳.

פרא אדם – פרא של מין האדם, יהיה בין האדם כפרא שהוא בודד וחפשי, ורץ כה וכה ולא יבוא בעול האדם.⁠¹

ועל פני כל אחיו – בני אדם, בני מינו.

ישכון – יקבע מקום מושבו לעיניהם ולא יוכלו למחות בידו.

1. עיין בהמשתדל בראשית ט״ז:י״ב.

the wild ass of the human species (pere’ adam). Among people he will be like the wild ass, which is solitary and free, running here and there and not coming under the yoke of man.

all of his brothers. Mankind, his fellow men.

will he establish his seat. He will settle before their eyes, and they will be powerless to protest.

והוא – אולם בעבור שלא שמעה לקול המלאך לשוב בעבור הצלחת הנפש ולא בעבור הצדק ואף לא בעבור המועיל, ע״כ גם זרעה לא יצלח להיות אדם מאושר רוצה בטוב או במועיל ככל תורת האדם, רק יהיה פרא אדם, ר״ל אדם פראי, בצד א׳ יהיה פרא למוד מדבר, ובצד א׳ יהיה אדם מדיני, ויפרש שיהיה פרא כי ידו בכל ויד כל בו, כאיש פראי עושה מריבה עם הכל, ובצד א׳ יהיה אדם, כי על פני כל אחיו ישכון, ועי״כ יהיה ג״כ אדם מדיני עם אחיו ושכניו.

{What is the significance of the prediction that ‘he shall be a wild man’?}

HE SHALL BE A WILD MAN. But because she did not heed the voice of the angel and return — neither out of consideration for the welfare of her soul, nor in the name of justice, nor out of self-interest — [these aspects of her behavior will be reflected, correspondingly, in her offspring]. Unlike other men¹, Yishmael will not attain success as a content human being who desires what is good and advantageous. Instead, he will have his hand into everything / and everyone’s hand into him — a wild man who quarrels with everyone. And yet he will be the kind of man who alongside all his kinsmen he shall dwell: a sociable creature with his brothers and neighbors².

1. Torath ha-Adam — lit., according to all human teaching. See 2Sam. 7:19.

2. In other words, treacherous with outsiders and intimate with insiders.

פרא אדם: אם נפרש שהוא גדל במדבר¹ פראי, להיפך מיבעי ׳אדם פרא׳², שיהא משמעו אדם אוהב להיות במדבר כפרא, כפירוש רש״י. אבל ״פרא אדם״ משמעו שהוא מפריא את כל אדם בלי דעת דרך ארץ וחשיבות אנשים, אלא הכל הפקר ופראי אצלו, והכי איתא במדרש רבה³ ׳בוזז את האנשים׳.

והוסיף המלאך ״ידו בכל ויד כל בו״, כי כמו שהוא מתנהג עם אנשים⁴ כך יתנהגו אנשים עמו⁵, והכל מחשבים⁶ שהוא פרא והפקר. נמצא נכלל בלשון ״פרא אדם״ שתי משמעויות, שהוא חושב כל אדם להפקר, והוא הפקר בלב כל אדם⁷.

ועל פני כל אחיו ישכן: עם מי שהוא רגיל ובברית אהבה הוא שוכן בלי פראות, ורק עם מי שאין לו הכרה הרי הוא מתנהג בפראות, אבל לא עם מי שהוא אחיו⁸. וכך דרך ערביים, גוזלים את כל הולך בדרך כאילו שלו הוא, ואם נעשה רגיל אצלו וטוב עמו, עם זה מתנהג במדת הכנסת אורחים ומטיב כפי האפשר⁹.

1. כדעת רבי יוחנן בב״ר מה,ט ׳שהכל גדלים ביישוב והוא יהיה גדל במדבר׳. ובעקבותיו הלכו רש״י, רד״ק ורמב״ן.

2. שהרי כל תואר יבא אחר שם העצם. וכך הקשה הרוו״ה ובעקבותיו ׳הכתב והקבלה׳. אך הרמב״ן כתב: ״פרא אדם״ – סמוך, שיהיה איש פרא למוד מדבר. וגם הרד״ק כתב: אדם מדברי, כפרא, כי רובם שוכנים באהלים במדברות.

3. כדעת רשב״ל שם: ״פרא אדם״ וודאי, שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות. כלומר, לא אדם פראי, אלא זה שמתייחס בפראות אל כל אדם (הערת אאמו״ר). או שמא כוונת רבינו מלשון פרי, במעשיו המבטאים פריעת כל חוק הוא מלמד לאחרים, מפריא אחרים להפקרות (הר״ר ניסים אליקים בספרו ׳העמק דבר לנצי״ב׳).

4. ״ידו בכל״ – בוזז את כולם.

5. ״יד כל בו״ – יבזזו אותו.

6. מתייחסים אליו.

7. ״ידו בכל ויד כל בו״ הוא פירושא קא מפרש של ״פרא אדם״. ועיין באונקלוס בדיוק להיפך! (הערת אאמו״ר).

8. מי שהוא רגיל עמו ובברית אהבה.

9. כפי שאנו יודעים ממנהג הכנסת האורחים שלהם (פירוש מחודש של רבינו, המעמיד את הסיפא בהנגדה לרישא של הפסוק, בבחינת דורשים לגנאי ואח״כ לשבח – הערת אאמו״ר).

פרא אדם – כלומר פרא (= חמור פראי) של אדם, בצורת אדם; השווה ״פלא יועץ״;⁠¹ או יש לומר פרא בין אדם.

ידו בכל וגו׳ – הוא שם ידו בכל, מתקיף את כול והכל שם ידו בו.

ועל⁠־פני וגו׳ – דהיינו במזרח; השווה להלן כ״ה:י״ח. הערבים, מצאצאי ישמעאל, ובמיוחד הבדווים, היו חיים במלחמה מתמדת הן בינם לבין עצמם הן עם עמים אחרים.

1. ישעיהו ט׳:ה׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון