Bereshit 14 – בראשית יד‏ – Mikraot Gedolot

[יז] ¹כל אלה חברו, ר׳ פנחס בש״ר אייבו פתח (מיכה ד׳:י״ב) והמה לא ידעו מחשבות ה׳ ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה, למה כל אלה חברו אל עמק השדים כדי שיבואו ויפלו ביד אברהם הה״ד ויהי בימי אמרפל. (בראשית רבה מב)

[יח] ²אל עמק השדים, ג׳ שמות נקרא לו, עמק השדים, עמק שוה, עמק סוכות, עמק השדים שהוא מגדל סדנים, ד״א שהוא עשוי שדים שדים תלמים, ד״א שהוא מניק את בניו כשדים. (בראשית רבה מ״ב)

[יט] ³ד״א שדים, על שם סדום. (לקח טוב)

[כ] ⁴הוא ים המלח, א״ר איבו לא הי׳ שם ים אלא צורות היאור נתבקעו ונעשו ים הה״ד בצורות יאורים בקע (איוב כ״ח:י׳). (בראשית רבה מב)

[כא] ⁵הוא ים המלח, שבעונם נעשה אותו עמק למים מלוחים וכה״א ארץ פרי למלחה (תהלים ק״ז:ל״ד) למה מרעת יושבי בה. (תנחומא לך א״ח)

1. לעיל מאמר ט. בבאור. וצרף לכאן.

2. במדרש הגדול שלשה שמות נקראו לו. עמק השדים שהוא מגדל סנדין, ושעשו שדים שדים, ושמניק את בניו כשדים. ונראה מלשונו דהפי׳ שלשה שמות היינו ג׳ טעמים להשם שדים, אמנם בלשון הב״ר א״א לפרש כן דמפרש בסוף השם עמק סוכות. ועי׳ לקמן פסוק יז. ואולי נשמט בדבריו הג׳ שמות שבב״ר. סדנים מין אילן. שדים שדים. י״מ שדות שדות וכן משמע מפירש״י כאן. וכן במנח״י מכת״י אינו גורס התיבה תלמים, ובתנחומא לך, השדים, שהיתה מניקה אותן כשם שמניקין את התינוק. ועי׳ בתרגומים כאן.

3. בב״ר ליתא, ובתרגום הפשיטא איתא לעומקא דסדומיא. ובכת״י מדרש אור האפלה עמק השידים, עמק שיש בו שדים. א״מ כוונתו אם ר״ל עמק שיש בו שדות והלשון שדים הוא כמו שאיתא בב״ר כאן שדים שדים, או ר״ל שֵדִים. וכמ״ש כעי״ז בביאור לב״ר קראקא שכט. דגורס שם בב״ר סרנים ומפריש שהוא לשון סירים קוצים ובני אדם אינם מצוים שם והשדים שרוים שם. ובמדרש אגדה כל אלה חברו אמר שחברו אל עמה (צ״ל עמק) השדים. וצ״ב כוונתו.

4. ראה בתרגומים כאן וברש״י. וי״ג צנורת היאורים וכהגירסא שלפנינו נכון כלשון הקרא.

5. במדרש הגדול הוא ים המלח שהיה בו בתחלה כל מיני מעדנים ובעונם נהפך למלח, ובמדרש אגדה בתחלה היה נקרא עמק השדות שהיה המקום מיושב ובסוף נעשה ים המלח.

כָּל אִלֵּין אִתְכַּנַּשׁוּ לְמֵישַׁר חַקְלַיָּא הוּא אֲתַר יַמָּא דְּמִלְחָא.

All these assembled at the plain of the fields, which is [now] the place of the Salt Sea.

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח

כָּל אִילֵין אִתְכַּנַּשּׁוּ לְמֵישַׁר חַקְלַיָּא הוּא אֲתַר יַמָּא דְּמִלְחָא

הַשִּׂדִּים – הַשָּׂדוֹת

א. ״עמק הַשִּׂדִּים״ – ״מֵישַׁר חַקְלַיָּא״, מישור השדות. ת״א אינו מפרש תיבת שִֹדִּים כשם גאוגרפי אלא גוזרה מן שָׂדֶה ומתרגמה כאילו היה כתוב הַשָּׂדוֹת, וכן פירש רש״י.⁠¹ אבל המיוחס ליונתן תרגם ״מֵישַׁר פַּרְדְסַיָא״ על דרך ״וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה״ (דברים לב לב) המדבר בגפנים.⁠²

תוספת אֲתַר

ב. ״הוא ים המלח״ מתורגם בתוספת ״הוּא אֲתַר יַמָּא דְּמִלְחָא״, כי

עדיין לא היה שם ים לכן פירש שהוא המקום אשר נהפך אחר זמן

והיה לים המלח.⁠³

ג. ״יָם הַמֶּלַח״ – ״יַמָּא דְּמִלְחָא״, מבואר להלן ״גֹּרֶן הָאָטָד״ (בראשית נ י) ״בֵּית אִידְּרֵי דְאָטָד״.

1. רש״י: ״כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה״. אבל ראב״ע: ״השדים כמו וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד (דברים כז ב), וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי (איוב יג, כז)״, השווה תרגום השבעים: הגיא המלוח. ובפשיטתא: ״עמק השדים״ – ״עומקא דסדומיא״ אולי בדמיון צלילי הַשִּׂדִּים = הסדומיים, אך ראה מאורי, פשיטתא, עמ׳ 110.

2. ״לחם ושמלה״.

3. ״אוהב גר״ נתיב כב. וכן ברש״י: ״הוא ים המלח – לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח״. ולא כראב״ע שפירש ״עמק מושך עצמו ואחר עמו... וכן הוא עמק ים המלח״, שאם כן היה לו לתרגם ״מֵישַׁר יַמָּא דְּמִלְחָא״ כמו שתרגם ״עמק״ (״אור התרגום״).

כל אלין מלכייא אתחברו^א במישר פרדיסיא היא ימה דמלחה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אלין מלכייא אתחברו״) גם נוסח חילופי: ״אליין את⁠{חברו}״.

כל אילין איתחברו למישר פרדיסיא הוא אתר דמסיק פרקטונין דמיין ושדי להון לימא דמילחא.

All these were joined in the vale of the gardens (paredesaia), the place that produced the streamlets of waters that empty themselves into the sea of salt.

כל אלין אתחברו למישר פרדסיא.

All these were joined in the valley of the gardens,

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים – שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, עֵמֶק הַשִּׂדִּים, עֵמֶק שָׁוֵה, עֵמֶק סֻכּוֹת.

עֵמֶק הַשִּׂדִּים – שֶׁהוּא מְגַדֵּל סְדָנִים.

דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא עָשׂוּי שָׂדִים שָׂדִים, תְּלָמִים.

דָּבָר אַחֵר: שֶׁהוּא מֵנִיק אֶת בְּנוֹ כַּשָּׁדַיִם.

עֵמֶק שָׁוֵה – רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שֶׁשָּׁם הֻשְׁווּ כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְקִצְּצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנָּהּ וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִים: שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ (בראשית כ״ג:ו׳), אָמְרוּ לוֹ, מֶלֶךְ אַתְּ עָלֵינוּ, נָשִׂיא אַתְּ עָלֵינוּ, אֱלוֹהַּ אַתְּ עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם מַלְכּוֹ, וְאַל יֶחְסַר הָעוֹלָם אֱלֹהוֹ.

עֵמֶק סֻכּוֹת – שֶׁהוּא מְסֻכָּךְ בָּאִילָנוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֱגוֹז וְשָׁקֵד תַּפּוּחַ וּפַרְסֵק.

הוּא יָם הַמֶּלַח – אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא צִנּוֹרוֹת הַיְאוֹרִים, וְנִתְבַּקְּעוּ וְנַעֲשׂוּ יָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ (איוב כ״ח:י׳).

(ד-ה)

[ו] שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ וגו׳ – רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמלִיאֵל כּוּלְּהוֹן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיוּ, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶלָּא בְּאַרְבַּע עָשָׂר לְמִרְדָּן.

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים – שֶׁהָיְתָה מְנִיקָה אוֹתָן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁדַיִם מְנִיקִין אֶת הַתִּינוֹק.

הוּא יָם הַמֶּלַח – שֶׁבַּעֲוֹנָם נַעֲשָׂה אוֹתוֹ עֵמֶק לְמַיִם מְלוּחִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה (תהלים ק״ז:ל״ד), לָמָּה? מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ (תהלים ק״ז:ל״ד).

All these came as allies unto the vale of Siddim (Gen. 14:3). It was called Siddim because it nourished them as the breasts (shadayim) nourish the child. The same is the Salt Sea (ibid.): Because of their sins that valley was turned into a sea of salt water. Hence Scripture says: A fruitful land into a salt waste, for the wickedness of them that dwell therein (Ps. 107:34).

כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח – אמר שחברו אל עמק השדים, ¹בתחלה היה נקרא עמק השדות שהיה המקום מיושב, ולבסוף נעשה ים המלח.

1. בתחלה הי׳ נקרא עמק השדות כו׳. וכן הביא רש״י בפי׳ עה״ת עמק השדום, כך שמו על שם שהי׳ בו שדות הרבה ולאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח.

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִים – שָׁלֹשׁ שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, {א} עֵמֶק הַשִּׂדִים, {ב} עֵמֶק שָׁוֶה {ג} עֵמֶק סֻכּוֹת עֵמֶק הַשִּׂדִים, שֶׁהָיָה מְגַדֵּל סְדָנִים. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהוּא עָשׂוּי שָׂדִים שֶׁהוּא מֵנִיק אֶת בָּנָיו כְּשָׁדַיִם ״עֵמֶק שָׁוֶה״, שֶׁשָּׁם הוּשְׁווּ כָּל הָאֻמּוֹת וְקָצְצוּ לוֹ אֲרָזִים וְעָשׂוּ לוֹ בִּימָה וְהוֹשִׁיבוּהוּ לְמַעֲלָה וְהָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ, שְׁמָעֵנוּ אֲדוֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ, אָמְרוּ לוֹ, מֶלֶךְ אַתָּה עָלֵינוּ נָשִׂיא אַתָּה עָלֵינוּ אֱלֹהִים אַתָּה עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם, אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם מַלְכּוֹ אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם אֱלוֹהוֹ. עֵמֶק סֻכּוֹת שֶׁהָיָה מְסוֹכֵךְ בְּאִלָּנוֹת גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֱגוֹז וְשָׁקֵד, תַּפּוּחַ וַאֲפַרְסֵק הוּא יָם הַמֶּלַח לֹא הָיָה שָׁם יָם אֶלָּא צִנּוֹרוֹת הַיְּאֹר נִתְבַּקְּעוּ וְנַעֲשׂוּ יָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ״בַּצוּרוֹת יְאוֹרִים בִּקֵעַ״.

כל האולי אצטחבו אלי עמק אלסדין הי אלבחירה אלמאלחה.

כל אלה חברו יחד אל עמק השדים, הוא ים המלח.

עמק השדים – כך שמו, על שם שהיו בו שדות הרבה.

הוא ים המלח – לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח.

ומדרש אגדה אומר: שנתבקעו שם בצורות^א שסביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו.

א. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34: ״הצורות״. בכ״י המבורג 13, לונדון 26917, דפוס רומא: ״הצורים״.

עמק השדים THE VALLEY OF SIDDIM – So named because it had many fields (שדות)

הוא ים המלח THIS IS THE SALT SEA – After some time the sea flowed into it and it became the Salt Sea.

The Midrash Aggadah states that the rocks surrounding it cracked and streams flowed into it (Bereshit Rabbah 42:5).

כל אלה חברו אל עמק השדים – ¹ג׳ שמות נקרא לו. עמק השדים. עמק שוה. ועמק סוכות. עמק שדים ²שהוא מניק את בניו כשדים.

³ד״א שדים על שם סדום. עמק שוה. ⁴ר׳ ברכיה בשם ר׳ שמואל בר נחמן אמר שהשוו כל אומות העולם וקצצו ארזים. והושיבו את אברהם אבינו על בימה גדולה ואמרו לו מלוך עלינו. שנאמר נשיא אלהים אתה בתוכנו (בראשית כ״ג:ו׳). אמר להם אל יחסר העולם מלכו. אל יחסר העולם אלהו. עמק סוכות שהיה ⁵מסוכך באילנות גפן ותאנה ורמון אגוז ושקדים תפוח ואפרסקון.

הוא ים המלח – א״ר אייבו לא היה שם ים. ⁶אלא צורות היאור נתבקעו ונעשה ים. הה״ד בצורות יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו (איוב כ״ח:י׳).

1. ג׳ שמות נקראו לו. ב״ר פמ״ב. ילקוט רמז ע״ב.

2. שהוא מניק כו׳. לשון המדרש שם. ובתנחומא לך איתא שהיתה מניקה אותו כשם ששדים מניקין את התינוק.

3. ד״א שדים ע״ש סדום. זה ליתא במדרש שם רק שהוא מגדל סדנים. ד״א שהוא עשוי שדים שדים תלמים.

4. ר׳ ברכי׳. ב״ר פמ״ב וילקוט שם.

5. שהיה מסוכך באילנות. ב״ר שם. ובכ״י פלארענץ שכן הוא אומר גפן ותאנה וכו׳ המלות ״שכן הוא אומר״ הוא טעות המעתיק.

6. אלא צורות היאור. וכן בכ״י פלארענץ. ובב״ר הגי׳ צנורות. ובילקוט רמז ע״ב הביא בשם ב״ר אלא צורות היאור נתבקעו. כמו שהביא המחבר. ורש״י עה״ת הביא וז״ל ומדרש אגדה אומה שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו.

חברו – מהבנין הקל.

ועמק השדים – כמו: ושדת אותם בשיד (דברים כ״ז:ב׳), [כמו: לצדים (שופטים ב׳:ג׳) – מן ציד, ופטורי צצים (מלכים א ו׳:י״ח ועוד) – מן ציץ, או מבעלי הכפל, כמו:]⁠^א ותשם בסד רגלי (איוב י״ג:כ״ז) כמו: פת (בראשית י״ח:ה׳) ופתים (ויקרא ב׳:ו׳).⁠^ב

ועמק – מושך עצמו ואחר עמו, כמו: אל בקצפך^ג תוכיחני (תהלים ל״ח:ב׳), וכן: הוא עמק ים המלח.

א. ההוספה בכ״י לוצקי 827. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176 ועוד עדי נוסח.

ב. כן בכ״י פריס 176, פריס 182. בכ״י לוצקי 827 בטעות נתחברו המלים: פתפתים.

ג. כן בכ״י לוצקי 827, וכן בראב״ע בראשית כ׳:ט״ז. בכ״י פריס 176, פריס 182, ברסלאו 53 ועוד עדי נוסח בטעות (בהשפעת תהלים ו׳:ב׳): באפך.

ALL THESE CAME AS ALLIES. Chaveru (came as allies) is in the kal.

THE VALE OF SIDDIM. Siddim means the same¹ as sid (plaster) in and plaster them with plaster (ba-sid)⁠² (Deut. 27:2) and sad (plaster) in Thou puttest my feet also in the plaster (ba-sad)⁠³ (Job 13:27). Sad, siddim, is like pat (morsel of bread), pittim.⁠⁴

VALE. The word vale is to be understood as if written twice. It is like the word al (not) in O Lord, rebuke me not (al) in Thine anger; Neither (ve-al) chasten me in Thy wrath (Ps. 6:2).⁠⁵ Our verse should be read as follows: All these came as allies unto the vale of Siddim, the same is the vale of the Salt Sea.⁠⁶

1. Sid means lime, whitewash or plaster. Hence the valley of Siddim means the valley of plaster. It was so called because of the plaster pits found there.

2. Spelled sin, yod, dalet. Ibn Ezra's point is that siddim means the same as sid. However, they come from different roots. Sid in Deut. 27:2 comes from the root sin, vav, dalet. Siddim comes from sin, dalet, dalet, which is also the root of the word sad in Job 13:27. Siddim cannot be the plural of sid (Deut. 27:2) because it is spelled without a yod and has a dagesh in its dalet. Ibn Ezra's point is that sad and sid mean the same although they come from different roots (Weiser).

3. This is Ibn Ezra's interpretation of the verse. In Job he explains the verse to mean God had plastered Job's feet with whitewash so that He could follow Job's every step. Ibn Ezra points out that siddim is the plural of sad in Job. The sin and samach interchange.

4. We would expect the plural of sad (Job. 13:27) to be saddim. Ibn Ezra points out that this is not necessarily so. Thus the plural of pat is pittim and not pattim. Similarly the plural of sad is siddim and not saddim (Krinsky and Cherez).

5. Here, too, the word al is to be read as if written twice. It should be noted that the word al does appear twice in our verse. Ibn Ezra probably had Ps. 38:2 in mind. There the text literally reads, O, Lord, rebuke me not (al) in Thine anger, chasten me in Thy wrath. Ibn Ezra says that the verse should be read, O Lord rebuke me not (al) in Thine anger, chasten me not (al) in Thy wrath. Ibn Ezra probably cited from memory and misquoted.

6. The text literally reads: the vale of Siddim, the same is the Salt Sea.

עמק השדים – מגזרת: ושדת אותם בשיד (דברים כ״ז:ב׳).

כל אלה – הארבעה עם חמשה.

אל עמק – כמו בעמק, וכן אל הארון תתן את העדות (שמות כ״ה:כ״א).

השדים – כתרגומו חקליא, והדגש לחסרון הכפל, כי בשני השרשים נמצא הענין: שדה, שדוד,⁠^א מן שדה ומן שדד, ישדד לי יעקב (הושע י׳:י״א).

השדים הוא ים המלח – הוא העמק היה סמוך לים המלח, או הוא עצמו נעשה אחר כן ים, והוא הנקרא היום^ב ים המלח, והוא גבול ארץ ישראל כמו שכתוב.

א. כן בכ״י מוסקבה 495. בכ״י מינכן 28: ״שדה שדות״. בכ״י פריס 193: ״שדה ושדות״.

ב. כן בכ״י מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495, פריס 193: ״הים״.

כל אלה, the four against the five.

אל עמק, this means the same as בעמק, “in the valley of.” We have a similar construction where the word אל substitutes for the prefix ב in Exodus 25,22 ואל הארון תתן את העדות, “and in the ark you are to place the testimony (Tablets).”

השדים, as translated by Onkelos, an area comprising many fields. The dagesh in the letters ש and ד saves writing both letters twice, as the word is a composite of two roots, שדה, field, as well as שדד, plowed. The word is also found in Hoseah 10,11 ישדד לו יעקב, “Yaakov will do the final plowing.”

השדים, הוא ים המלח, the valley in question is close to the Dead Sea. Alternatively, the Torah tells us the region which nowadays is the Dead Sea, used to be that fertile valley before those cities were overturned by God. At any rate, that region is part of the eastern boundary of the land of Israel as mentioned in Numbers 34, 3, and 12.

הוא ים המלח – לשון זכר.

הוא ים המלך, the word ים, "sea,⁠" is masculine.

חברו – כטעם התחברו.

עמק השִּדִּים – הוא עמק שהיו בו שדות רבות.

הוא ים המלח – רוצה לומר שזה העמק היה אחר זה ים המלח, כי כבר ישוב היבשה ים והים יבשה לסיבות רבות, כמו שהתבאר בספר האותות. או יהיה המקום ההוא עמק ים המלח, ששם יקחו המים ויעשו מהם מלח.

עמק השדים כך שמו על שם שהיו בו שדות הרבה. כי שידים כמו שדות ואע״פ ששדים מפעלי הכפל ושדות מנחי הלמ״ד הם שני שרשי׳ מענין אחד ופי׳ כך שמו על שם שהיו בו כו׳ הוא שמה שנקרא שמו כך על שם שהיו בו שדות הרבה לא שבא להודיענו שכך הוא שמו דומיא דעצי גופר כך שמו כי שם העמק ידוע הוא ואין צורך לפרש רק בעבור סמיכות העמק לשדי ואז צריך לפרש למה נקרא שם העמק הזה עמק של שדים ומה פי׳ שדים אם הוא כמו שדות אע״פ שאינו משרשו או יש לו פי׳ אחר ואמר שנקרא שמו כך על שם שהיו בו שדות הרבה שכן תרגם אותו אנקלוס למשר חקלייא לא שיאמר כך הוא שמו:

לאחר זמן נמשך הים לתוכו. כי לא יתכן שיהיה עמק וים בזמן אחד:

שנתבקעו הצורים שסביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו. פי׳ ונעשה מהם ים כי מלת הוא מורה שהוא עצמו שב ים לא שנמשך הים לתוכו דאם כן בו ים מיבעי ליה:

ואמנם אמרו כל אלה חברו אל עמק השדים אין הכונה שעשו שם מלחמה אלא שבהיותם לוחמים אלו עם אלו הסכימו כדי לעשות שלום ביניהם להתחבר כלם בעמק השדים לעשות שם שלומם.

כל אלה אמרפל – ושתי הכתות שנלחמו.

חברו אל עמק השדים – ועשו פשרה, ומאז, החמשה מלכים הנלחצים במלחמה.

כל אלה, all the ones just named, Amrafel and the two groups that conducted the war.

חברו אל עמק השדים, gathered in that valley and arrived at a compromise concerning the dispute between them. From that time on, the five kings and their subjects served Kedorlaomer, paying him taxes for 12 years, after which they rebelled.

מדרש אגדה וכו׳. לפי שקשה לשון ״הוא ים המלח״ משמע שעמק השדים עצמו הוא ים המלח, ולפיכך צריך לומר שנתבקעו וכו׳:

שהי׳ בו שדות הרבה. ר״ל לפי שנכתב השדים בה״א הידיעה ולא פי׳ הכתוב באיזה מקום היה זה עמק השדים לכ״פ וכו׳. [רש״א]: ונ״ל דהרב פי׳ שם העצם שלו על שם התואר שבו וה״פ עמק השדים כך שמו ואין לו שם עצם אחר. [נחלת יעקב]:

לאחר זמן נמשך הים לתוכו. כי לא יתכן שיהי׳ עמק וים בזמן אחד:

שנתבקעו הצורים סביבותיו כו׳. פי׳ כי מלת הוא מורה שהוא עצמו היה ים לא שנמשך ים לתוכו דא״כ בו ים מבעי ליה:

Many fields were in it. Since it is written השדים, with a "specifying ה,⁠" but it does not specify where the "Siddim Valley" is located, Rashi explained that "it was so called because of the many fields (שדות) ... .⁠" (R. Shmuel El Mashonino) But it seems to me that Rashi is saying that the proper name of the valley derives from its descriptive name. I.e., the Siddim Valley is its name, and it has no other proper name. (Nachalas Yaakov)

Afterward, the sea flowed into it. [Rashi says this] because it cannot be a valley and a sea simultaneously.

That the surrounding stones cracked... [Rashi offers this Midrashic explanation] because הוא ים connotes that it became a sea on its own — not that the sea flowed into it. Otherwise, it should say בו ים.

כל אלה חברו – כל המלכים שלמעלה חברו כאיש אחד חברים אל עמק השדים. כשראו מלכי ערי הככר ששכניהם גוים עצומים נאספים עליהם למלחמה, בקשו עזרת ארבעה מלכים אדירים האמורים בפסוק הראשון. וחברו כלם ארבעה מלכים עם החמשה אל עמק השדים כאיש אחד חברים לעלות לצבא על העמים הנאספים להלחם במלכי הככר.

ים המלח – נשחת העמק בגפרית ומלח ונעשה מקומו ים המלח. ואמר הנביא, סדום ואחיותיה תשובנה לקדמותן¹, שבבוא עת קץ, מי הים כרת יכרתון, ויגלו מוסדות ארץ, והערים תשובנה.

1. ע״פ יחזקאל ט״ז:נ״ה.

כל אלה – החמשה המלכים הנזכרים:

חברו – נתחברו ונתאספו בעמק השדים להועץ יחד ולמרוד בכדרלעמר, ולפי שהמלחמה הזאת היתה בעמק השדים סמוך לערי הככר, והיה קשה להבין איך ולמה יצא כדרלעומר המולך אצל נהר פרת חוץ למלכותו ובא ממרחק רב כזה להלחם בעמק השדים, לכן הודיע הכתוב (פסוקים ה׳-ז׳) טעם היציאה הזאת, שהוא להלחם עם הרפאים, הזוזים, האימים, החורי, העמלקי והאמורי, שע״י כך באו מלכי פרת עד עמק השדים, כמו שיתבאר:

השדים – כך שם העמק, יהיה מלשון שדה, ע״ש שדות הרבה שהיו שם, או מלשון סיד ע״ש שנוטלים משם אדמה לטיט של בנין, כמו שאמר בסמוך ועמק השדים בארות בארות חמר:

הוא ים המלח – העמק עצמו נעשה אח״כ ים בהפיכת הככר, והוא הנקרא ים המלח:

כל אלה – מלך סדום ועמורה וכו׳.

עמק השדים – כך היה שמו קודם שתחרב הארץ ההיא.

ים המלח – כל ים (mare) הוא מלוח, אלא שבלשון הקודש נקרא ים גם Lacus {אגם גדול}, כמו ים כנרת, ועוד ים סדום הוא מלוח הרבה מאד מכל שאר ימים.

All of these. The kings of Sodom, Gomorrah, etc.

the valley of Siddim. This was the land’s name before it was destroyed.

the salt lake (yam ha-melaḥ, lit. “the salt sea”). Every sea [yam] is salty, but in Hebrew, the word yam is also used for “lake,” as in yam kinneret (Lake Kinneret, or “Sea of Galilee”). Besides, the “sea” of Sodom is much saltier than all other seas.

חברו – ״חבר״ לעולם אינו מציין – כפי ש״קרב״ לפעמים מציין – מפגש של אויבים; כל ״חבור״ הוא למטרות שלום. גם בפסוקנו, ״חברו״ פירושו: בנות הברית בכל אחד מהצדדים איחדו כחות.

אל עמק, לא ״בעמק״. הם לא נפגשו שם במקרה; אלא שדה הקרב נבחר לאחר התייעצות ודיון. שני הצדדים קיוו להפיק תועלת מטבע פני הקרקע. או שמא מתייחס ״כל אלה״ רק לבנות הברית מבקעת הירדן, הנזכרים בפסוק הקודם, שהייתה להם היכרות קרובה עם פני הקרקע, ובקשו להפיק מכך תועלת. הם אלה שבחרו את שדה הקרב, והמלכים הזרים אף הם נאספו שם, שכן מלכי בקעת הירדן המתינו להם שם להכנס איתם בקרב המכריע.

עמק, בקעה עמוקה; השווה ״חמק״: להיעלם, להשתמט, להסתתר.

השדים – ״שׂדים״ נגזר משורש ״שׂדד״. ״שׂידוד״ הוא אחת מעבודות השדה, האחרונה לפני הזריעה (עיין ישעיהו כח, כד). העמק היה מחולק להרבה שדות נפרדים, והיה מלא בארות חמר (״בארות״ [פסוק י], לא ״בורות״ – מכרות). החמר נבע החוצה ממעמקי התהום; לא היו כורים ומעלים אותו, אלא שואבים אותו. בארות חמר אלה מלאו את כל האזור. מלכי בקעת הירדן השכילו לבחור סוג קרקע זה, שכן צבא קטן המכיר היטב את פני הקרקע, יכול להתנגד בהצלחה, לכח העולה עליו בהרבה במניינו וביכולתו הצבאית. מכל מקום, היכרותם הקרובה עם פני הקרקע העניקה להם יתרון ברור. אילו היו אנשי סדום בעלי אִימון מעולה ואומץ לב, ולא רק עשירים וגאים, הרי שבחירתם בתנאי הקרקע הייתה מכריעה. אך הם לא יכלו לעמוד בפני אויביהם. הם נסו בכזו בהלה וחפזון, עד שנפלו בעצמם בבארות החמר המוכרות להם היטב.

כל אלה חברו – ואז נתחברו כולם ועשו שלום ביניהם, והיה ההתחברות על אופן שחמשה מלכים המנוצחים יעבדו את כדרלעומר, כי הארצות האלה נפלו לחלקו, וספר שהמקום ששם חברו לעשות שלום היה בעמק השדים, שמשם חפרו סיד לבנין, ועתה הוא ים המלח, כמ״ש למעלה (י״ג י׳) שים המלח נתחדש אחרי שחת אלהים את ערי הככר ותחלה היה שם עמק השדים ואין בו מים.

ALL THE LATTER UNITED. Everyone came together to make a peace treaty, the conditions of that treaty being that the five victim kingdoms would serve Chedorlaomer, into whose domain their lands had fallen.

The narrative discloses that the site of their peace negotiations was the Valley of Siddim. It was so named because it served as a quarry of limestone¹ for building. What later became the Dead Sea (‘Sea of Salt’), after the Lord destroyed the cities of the plain, was until then an arid valley of limestone.

1. Sid means limestone or lime.

כל אלה חברו: הכתוב מספר והולך גבורות ד׳ המלכים כדי להגדיל הנס של אברהם אבינו¹. וסיפרה התורה דחמשה מלכים אלו חברו ביחד² ונלחמו את ארבעת מלכים שלא נתחברו אלא כל אחד לחם בפני עצמו, כאשר יבואר להלן פסוק ט׳, ומכל מקום נצח כל אחד מהם את כל החמשה שנתחברו.

1. כך דעת רוב המפרשים.

2. ״כל אלה״ מתייחס רק למוזכרים בפסוק הקודם שהם חמשת המלכים ולא גם על ארבעת המלכים, לא כדעת הרד״ק והספורנו בפסוקנו. וקצת צ״ע לפי רבינו – ״כל״ למה לי.

כל⁠־אלה – מוסב כמובן רק על ארבעת המלכים המוזכרים בפסוק א.

חברו – כלומר התחברו למסע משותף.

עמק השדים – כלומר עמק השדות.

הוא ים המלח – הרי זה ביאורו של השם עמק השדים, כלומר במקום שבו משתרע היום ים המלח, שם היה אז עמק השדות.⁠¹

1. אף כי לפי החקירות החדשות מסתבר, שרק החלק הדרומי של ים המלח נוצר במועד מאוחר יותר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון