×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת⁠־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת⁠־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔יםא וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא⁠־צֹֽעַר׃
they made war with Bera, king of Sedom, with Birsha,⁠1 king of Amorah, Shinav, king of Admah, Shemever, king of Tzevoyim, and the king of Bela, which is Tzo'ar.⁠2
1. Birsha | בִּרְשַׁע – See Rashi that both this name, containing the word "רשע" (wicked) and Bera, containing the word "רע" (evil) might hint to the wicked nature of the kings.
2. which is Tzo'ar | הִיא צֹעַר – Tanakh is sharing that in the time of Moshe, the city of Bela was known as Tzoar. The name was changed after Lot fled there from Sedom, as described in Bereshit 19:17-22.
א. צְבֹיִ֔ים ל-כתיב=<צְבֹיִי֔ם> (מקום הטעם) והשוו להלן פסוק ח׳ ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).
• (צביים) [צְבוֹיִ֔ם] =ו (כתיב ״צְבֹיִ֔ים״ ומסור עליו <חס׳ ו׳>); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים. ומשמע כמו כן ב-ש1,ק3: כתיב=״צְבֹיִ֔ים״ אמנם אין בהם הערת קרי.
• הערת ברויאר
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהמדרש תנחומאמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י בכור שוררד״קחזקוניפענח רזאקיצור פענח רזארמב״ןטור הפירוש הארוךמזרחיצרור המורתולדות אהרןגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשרד״צ הופמןעודהכל
[יד] 1עשו מלחמה, תנא שלום נתן בשע״ו אותיות ושע״ו באותיותיו מלמד הרודף שלום אין תפלתו חוזרת ריקם, אלא מעתה דכתיב עשו מלחמה מאי, התם נמי ומה כשכתוב מנין שלום כך בקשו להחריב את העולם ולהזדוג [ולהזיק] את אברהם אם אינו כתוב עאכו״כ. (מסכת כלה רבתי פ״ג)
[טו] 2עשו מלחמה את ברע וגו׳, ר׳ מאיר היה דורש שמות ר״י בן קרחה היה דורש שמות, ברע, שהיה בן רע, ברשע, שהוא בן רשע, שנאב, שהי׳ שואב ממון, ושמאבר, שהי׳ פורח ומביא ממון ומלך בלע היא צוער, שנתבלעו דיוריה. (בראשית רבה מ״ב)
[טז] 3היא, אחת עשרה היא כתיב ביו״ד בתורה, הראשון הוא מלך בלע היא צער. (אדר״נ פל״ד)
1. בשע״ו אותיות, פי׳ תיבת שלום בגימ׳ שע״ו כמו עשו. וע״ז הוא דפריך דאיך נפרש תיבת עשו דכתיב גבי מלחמה ומתרץ כו׳ דהמלחמה היתה ג״כ בשלום. ושע״ו באותיות, מפרש בהגהות צ״ל ושוע באותיות והוא שועה מלשון של תפלה ובזה עולה היטב הסיום מלמד.
2. בתנחומא לך א״ח. עשו מלחמה את ברע שהיה רע לשמים ולבריות, ברשע שנעשה רשע, שנאב שהיה שונא לאב שבשמים, שמאבד שאמר אעלה באבר על במתי עב. וכ״ה במדרה״ג דרשת הב״ר ותנחומא, ובלק״ט גורס רק ר״מ דורש שמות, ולא ריב״ק, וכ״ה גירסת הב״ר כת״י. ובמדרש אגדה הוא בשנוי לשון, ברע שכל ימיו היה ברע. שנאב שהיה שונא לאבינו שבשמים, ושמאבר שאמר מי יתן לו אבר ואעלה ואשב לי ברקיע ואעשה לי שם. בלע שהיתה ראוי׳ שתבלע דיוריה אלא היא צוער. וע״פ גרסתו מיושב מה שהקשו על הדרש בלע שנתבלעו דיוריה דהרי כתיב בקרא לקמן יט. לבלתי הפכי את העיר. דהכוונה שראויה שתבלע. ועי׳ בפי׳ הרמב״ן כאן הטעם שלא נזכר שם המלך מפני שהיתה עיר קטנה ולא הי׳ לו שם על פני חוץ, ועי׳ בס׳ לבנת הספיר מ״ש בזה, וכפי׳ הרע״ב, ובמס׳ כלה רבתי פ״ג איתא תנא ואלו שהיו עם אברם חייבים היו יותר, מהם ושמותיהן אתה יודע כינוי שמותיהן. ברע ברעה, ברשע ברשעתה, שנאב שנא אביו, שמאבר שם (אבר). בלע בולע. ע״כ. וכ״ה בכת״י מדרש אור האפלה ושמאבר ששם לו אבר. ובחמדת הימים את ברע שגדל ברע, ואת ברשע שגדל ברשע כו׳. שמאבר שביקש לשים אבר לעלות לשמים דכתיב אעלה וגו׳ ומלך בלע שבולע ממון שבעולם על הבריות בלע כד״א ותסיתני בו לבלעו חנם. ועי׳ בפי׳ הרע״ב כאן על פרש״י מנ״ל לדרוש כל אלו השמות לגנאי ולמה לא דרש כמו כן ברע וברשע. ותימא שלא הביא דברי הב״ר הנ״ל. ויש להעיר מ״ש בפענח רזא מלך צבוים צביים כתיב לומר שהיתה ארץ צבי כדאיתא בכתובות קיב. גם האנשים קלי מרוץ כאחת הצבויים. ע״כ. ואולי י״ל דמשום זה דרשו גם השם שמאבר כנ״ל שרצה לשום אבר לעלות לשמים.
3. באדר״נ נו״ב פל״ח, ובפרקי דרבינו הקדוש פרק אחד עשר. ויש שנוי בדבר אחד בין אדר״נ נו״א לנו״ב, בנו״ב מביא קרא שבת שבתון ״היא״ באחרי מות. ובנו״א איתא והיא לא נתפשה במדבר ה, יג. ובפרקי דרבינו הק׳ איתא כמו בנוסח ב׳. ובירושלמי תענית פ״ד ה״ב אי׳ שלשה ספרים מצא בעזרה כו׳ ״וספר היא״ כו׳ באחד מצא כתוב תשע היא ובשנים כתוב אחת עשרה היא וקיימו שנים ובטלו אחד. ובמס׳ סופרים פ״ו איתא מאמר זה בשנוי. באחד מצאו כתוב אחד עשר הוא ובשנים מצאו כתוב אחד עשר היא וקיימא שנים ובטלו אחד. והכוונה שמצאו כתוב דאע״פ שהכתיב ״הוא״ הקרי ״היא״ ועי׳ במפרשי הירושלמי שם. ובאו״מ מעתיק דברי הפרקא דרה״ק בהוספת לשון משלו ובהרבה טעותים.
עֲבַדוּ קְרָבָא עִם בֶּרַע מַלְכָּא דִּסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע מַלְכָּא דַּעֲמוֹרָה שִׁנְאָב מַלְכָּא דְּאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מַלְכָּא דִּצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְּבֶלַע הִיא צוֹעַר.
They waged war against Bera, king of Sedom, Birsha, king of Amorah, Shinav, king of Admah, Shemeiver, king of Tzevoyim, and the king of Bela, which is Zoar.

עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [קרי: צְבוֹיִים] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר
עֲבַדוּ (ח״נ: סַדַּרוּ) קְרָבָא עִם בֶּרַע מַלְכָּא דִּסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע מַלְכָּא דַּעֲמֹרָה שִׁנְאָב מַלְכָּא דְּאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מַלְכָּא דִּצְבוֹיִים וּמַלְכָּא דְבֶלַע הִיא צוֹעַר
א. ״עָשׂוּ מִלְחָמָה״ – ״עֲבַדוּ קְרָבָא״ ולא כנוסחי ״סַדַּרוּ״ שהשתבשו עם ״וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה״ (ח) ״וְסַדַּרוּ״.⁠1
ב. ״את״ – ״עם״. וכן ״את כדרלעמר״ (פסוק ט) ״עם כדרלעמר״. אלה שלושה מארבעים אֶת המתורגמים עִם [ולא: יָת] (נרשמו לעיל א ד) ללמדנו שתיבת ״את״ האמורה כאן אינה מלת-מושא אלא מלת יחס.
תרגום כקרי
ג. רמ״מ כשר שחקר את יחס התרגומים (ת״א, ״יונתן״, ת״נ) לקרי ולכתיב, מצא ששמות אומות ואנשים מתורגמים תמיד על פי הקרי כבפסוקנו שבו כתיב ״צביים״ וקרי ״צְבֹיִים״ ות״א ״מַלְכָּא דִּצְבוֹיִים״. וכן ״וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יעיש״ (בראשית לו ה) ותרגם ״יְעוּש״, כקרי. לדעתו זהו קו קבוע בתרגומים; תרגום כקרי. ואולם מסקנתו גורפת וישנם גם יוצאים מן הכלל.⁠2ׁ
1. ראה ״מרפא לשון״.
2. ראה ״תורה שלמה״, לה, עמ׳ צ ואילך. אך עיין גם ביאורנו לפסוק ״אשר לא יעדה״ (שמות כא ג).
סדרו קרבא עם ברע מלכא דסדום ועם ברשע מלכא דעמרה שנאב מלכא דאדמה ושמאבר מלכא דצבוי׳ ומלכא דקרתאא דבלעת דיירי היא זער.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דקרתא״) גם נוסח חילופי: ״דכרכה״.
עבדו קרבא עם ברע דעובדוי בביש מלכא דסדום ועם ברשע דעובדוי ברשיעא מלכא דעמורא שנאב דאפילו לאיבו⁠(ד){י} הוה שני מלכא דאדמה ושמאבר דמחבל איבריה ליזניה מלכא דצבויים ומלכא דקרתא דבלעת דיירהא היא זוער.
made war with Bera, whose deeds were evil, king of Sedom, and with Birsha, whose deeds were with the wicked, king of Amora: Shinab, who had hated his father, king of Admah, and Shemebar, who had corrupted himself with fornication, king of Zeboim; and the king of the city which consumed (Bela) the dwellers thereof, which is Zoar.
[ה] עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע וגו׳ – רַבִּי מֵאִיר הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת, בֶּרַע, שֶׁהָיָה בֵּן רַע. בִּרְשַׁע, שֶׁהָיָה בֵּן רָשָׁע. שִׁנְאָב, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵב מָמוֹן. וְשֶׁמְאֵבֶר, שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ וּמֵבִיא מָמוֹן. וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צוֹעַר, שֶׁנִּתְבַּלְּעוּ דָּיוֹרֶיהָ.
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע – שֶׁהָיָה רַע לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת. בִּרְשַׁע, שֶׁנַּעֲשָׂה רָשָׁע. שִׁנְאָב, שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שֶׁמְאֵבֶר, שֶׁאָמַר אֶעֱלֶה בָּאֵבֶר עַל בָּמֳתֵי עָב.
They made war with Bera, etc. (Gen. 14:1–2). They made war against Bera1 because he was wicked in the sight of God and man; they made war upon Birsha because he had behaved evilly; they fought against Shinab because he detested the Heavenly Father; and Shemeber because he had said, “I will ascend with a wing above the heights of the clouds.”
1. Each name contains the word that describes his sin: Bera, ra (“wicked”), Birsha, rasha (“evil”), Shinab sana (“hate”), Shemeber, eber (“limb,” hence “wing”)..
את ברע מלך סדום1שכל ימיו היה ברע.
ואת ברשע – שכל ימיו היה ברשע.
שנאב מלך אדמה – שהיה שונא לאבינו שבשמים.
ושמאבר – שאמר מי יתן לי אבר ואעלה ואשב לי ברקיע ואעשה לי שם.
בלע2שהיה ראויה שתבלע דיוריה אלא היא צוער.
1. שכל ימיו היה ברע כו׳. הוא כמו שהוא בתנחומא הנדפס מכבר לך אות ח׳ ודורש בפנים אחרים בב״ר פמ״ב אות ה׳, ומובא בלקח טוב, וברש״י מובא בסגנון לשון המחבר.
2. שהיתה ראויה שתבלע דיוריה וכן בב״ר שם שנתלבעו דיוריה ע״ש בפי׳ מהרז״וו.
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדוֹם – רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת, בֶּרַע בֶּן רָע, בִּרְשַׁע בֶּן רָשָׁע. שִׁנְאָב, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵב מָמוֹן, וְשֵׁמְאֵבֶר שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ וּמֵבִיא מָמוֹן. וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר שֶׁנִּתְבַּלְּעוּ דִּיוּרֵיהּ.
אנהם חרבו ברע מלך סדם וברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צבוים ומלך בלע הי זגר.
שעשו מלחמה עם ברע מלך סדום וברשע מלך עמורה, שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צבויים ומלך בלע היא צוער.
[ברע – רע לשמים ורע לבריות.
ברשע – שנתעלה ברשע.]⁠א
שנאב – שונא אביו שבשמים.
שמאבר – שם אבר לעוף ולקפוץ, למרוד בהקב״ה.
בלע – שם העיר.
א. הביאורים בסוגריים המרובעים מופיעים בכ״י לייפציג 1, ס״פ 118, אך הם מצויינים כתוספת בכ״י ויימר 651, והם חסרים בכ״י מינכן 5, המבורג 13, פירנצה III.3, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, ודפוס רומא.
ברע BERA – Evil (רע) towards God and evil towards mankind (Tanchuma Lekh Lekha 8).
ברשע BIRSHA – Because he excelled at wickedness (רָשַׁע) (Tanchuma Lekh Lekha 8).
שנאב SHINAB – He hated (שנא) his Father (אב) in heaven (Tanchuma Lekh Lekha 8).
שמאבר SHEMEBER – He set his wings (שם אבר) to fly and flap to rebel against the Blessed Holy One (Tanchuma Lekh Lekha 8).
בלע BELA – is the name [of this king's city].⁠1
1. The king's own name is not mentioned here.
עשו מלחמה את ברע מלך סדום1ר׳ מאיר היה דורש שמות. ברע שהוא בן רע. ברשע שהוא בן רשע. 2שנאב שהיה שואב ממון. שמאבר 3שהיה פורח ומביא ממון. ומלך בלע הוא צוער. שנתבלעו דיוריה.
1. ר׳ מאיר היה דורש. ב״ר שם. ילקוט שם. ועיין תנחומא לך דורש בפנים אחרים. ועיין ברש״י עה״ת.
2. שנאב שהיה שואב ממון. והנו״ן נוספת.
3. שהיה פורח. דרש שמאבר שם אבר כנשרים לפרוח ולהביא ממון.
ברע, ברשע – על שהיו רעים וחטאים, נקראו מלכיהם על שם רשעם. וגם דייניהן כמו כן, כמו שמפורש בחלק (בבלי סנהדרין ק״ט:): שקראי ושקרוראי זייפי דמצלי דין.
ברע, ברשע – BERA, BIRSHA – Since they were wicked and sinners, their kings were named after their wickedness [literally, "in evil" and "in wickedness"]. And also their judges likewise, as is explicated in Chelek (Bavli Sanhedrin 109b): [There were four judges in Sodom:] Liar and Habitual Liar, Forger, Perverter of Justice.
עשו מלחמה – עתה מספר המלחמה שהיתה ביניהם בעמק השדים לא המלחמות הראשונות שהיו ביניהם עד שהכניעו ארבעה מלכים את החמשה – עד שהיו להם עבדים.
עשו מלחמה, now the Torah tells of the battle between them in the valley of Sidim. The fact that there had been previous wars resulting in the five kings becoming subservient to the four kings is mentioned only as a backdrop to this war that prompted Avram’s involvement.
ומלך בלע היא צוער – כתיב ביו״ד.
מלך צבייםצבייםא כתיב, צבוים קרי.
א. כן בדפוס ונציה רפ״ד. בכ״י אוקספורד 568, מינכן 224 חסרה מלת: ״צביים״.
מלך צביים, although the word: צביים is spelled as shown, it is read as if it had been spelled: צבוים.
ומלך בלע היא, the pronoun היא (feminine), shows that the word בלע refers to the name of the city, not the name of the king, (who is masculine).
מלך צבויים – [צביים] כתי׳. לומ׳ שהיה ארץ צבי כדאמ׳ בשילהי כתובות (קיב.). וקלים כצבי על ההרים ?לההר? שנ׳ והנשארים הרה נסו (בראשית יד:י).
עשו מלחמה – וא״ת למה נתעוררו אלו למלחמה. וי״ל לפי שהם היו בני שם. וכדר לעמר וחביריו היו בני חם1. ונח נתנם להם לעבדם. לכך מרדו בו. לפיכך יצאו עליהם למלחמה להכניסם לעבדות.
1. כלומר, החמשה מלכים (ברע מלך סדום, ברשע מלך עמרה, שנאב מלך אדמה, שמאבר מלך צביים, בלע מלך צער) היו מבני שם, והארבעה מלכים (כדרלעמר מלך עילם, תדעל מלך גוים, אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר) היו מבני חם.
מלך צבויים – צביים כתיב לומר שהיתה ארץ צבי כדאיתא בשלהי כתובות גם האנשים קלי מרץ כאחד הצביים.
וטעם ומלך בלע – מפני שהמלך על עיר קטנה, ואנשים בה מעט,⁠1 ולא שם לו על פני חוץ.⁠2
1. השוו ללשון הפסוק בקהלת ט׳:י״ד.
2. השוו ללשון הפסוק באיוב י״ח:י״ז.
AND THE KING OF BELA. The reason [why Scripture does not mention his name as it does with the kings of Sodom, et al], is that he ruled over a small city with few men in it and he had no generally recognized reputation.
מלך בלע – פי׳ שמלך על עיר קטנה ואנשים בה מעט ולא שם לו על פני חוץ:
מלך בלע, i.e. a king who ruled only over a small city, a city boasting few inhabitants.
שנאב שונא אביו שבשמים ושמאבר שם אבר לעוף למרוד בהב״ה. שאלה ג״כ שמות מורכבים הם שנאב שונא אב ושמאבר שם אבר ומה שדרשו אותם בס״ין והם בשי״ן הוא הפך מה שדרשו גבי ושם דרך אראנו אל תיקרי ושם אלא ושם שצריך לשום דרכיו שהוא בס״ין מענין שימה ודרשו אותו בש״ין מענין שומא אף כאן אל תיקרי שם אבר אלא שם אבר בס״ין ואל תיקרי שנאב אלא שנאב בסי״ן:
בלע שם העיר. פ׳ שם העצם בלע אבל צוער הוא תואר מענין מצער כי כן כתו׳ ע״כ קרא שם העיר צוער ואעפ״י שדרשו בב״ר בלע על שם שנתבלעו דיוריה הפשט ימאן זה מפני שאחריו היא צוער ואם בלע מורה על שם המקרה איך יודיע שם המקרה עם שם המקרה:
ואמר עשו מלחמה את ברע מלך סדום וגו׳ – להורות על רשעם ועל פחיתותם כי שמם יורה על רשעתם. ברע מלך סדום על שם שהיה רע. ברשע על שם שהיה רשע. שנאב שונא אב לאביו שבשמים ולאברהם שהיה אב המון גוים. שמאבר שם אבר לעוף. מלך בלע שהוא נבלע במעשיו. ולהורות על פחיתותם מצד חטאם אמר שהיו ה׳ מלכים והאחרים היו ארבע. ואמר שחברו אל עמק השידים הוא ים המלח. להורות גם כן על פחיתותם כי אחר שהיו במקום מסוכן כזה והמלחמה להם פנים ואחור והנס מקול פחד המלכים יפול אל הפחת שהיה עשוי בארות בארות חמר. ואחר שזה כן היה ראוי להם להתחזק ולשום נפשם בכפם ולא היה להם לנוס אחר שבין הכי ובין הכי היו בסכנה. ואמר שתים עשרה שנה וגומר להורות גם כן על פחיתותם. כי אם באו עליהם אלה המלכים פתע פתאום לא היה תימה אחר שלא היה להם זמן להשמר ולאסוף אנשי חיל. וכן אם לא היו עבדים להם בראשונה ניחא אבל אמר כי בי״ב שנה עבדו את כדרלעומר ובי״ג שנה מרדו. (ולא) [ואם] בא עליהם מיד ניחא. אבל אמר כי בראשונה באו ויכו את רפאים ואת הזוזים ואת האמים ואת החורי ובזה עבר זמן מה בנתים ואחר כך שבו ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמורי. ובתוך זה הזמן היה ראוי להם להשמר ולהחלץ. ואחר כך יצאו אל עמק השידים שהוא מקום מסוכן כמו שכתבנו ולא היה להם לנוס. ועוד שהיו ארבע מלכים את החמשה. ועוד כי עמק השידים היה בארות בארות חמר והיו בסכנה ועם כל זה וינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה. וכל זה בסבת פחיתותם ופחדתם וחטאם כאומרו פחדו בציון חטאים:
[א] עשו מלחמה
[1] מגילה שם (מגילה י:)
שאמר לאברהם פול. פירוש מה שאמר הכתוב ״בימי אמרפל״ להגיד הזמן מתי היה, ותלה אותו באמרפל, ואמרפל גופיה לא ידענא מתי היה ומי היה, ולפיכך צריך לומר שהוא נמרוד, שהיה המלך הראשון. וילפינן זה מדכתיב כאן ״מלך שנער״ ושם כתיב (לעיל י, י) ״ותהי ראשית ממלכתו שנער״, ונקרא ״אמרפל״ לפי שאמר פול (כ״ה ברא״ם):
מקום ששמו גוים וכו׳. דאין לומר שהיה מלך על גוים הרבה, דמאי שנא דמזכיר שמלך על הגוים ובשאר מלכים זכר שם המדינה, כדכתיב ״מלך עילם״ ״מלך שנער״ (כ״ה ברא״ם). אבל לא ידעתי מנא ליה שאותו שהמליכו עליהם היה תדעל, שמא המלך הראשון לא היה תדעל, ונקרא שם המקום על שם שנתקבצו שם מאומות הרבה ונקרא שם העיר גוים, ואחר כך מלך שם זה המלך תדעל:
שונא אב. פירוש למה הוצרך למכתב שמם, אם משום שבא להגיד מי היו אותם המלכים – תקשה לך מלך בלע שלא נזכר בכתוב, אלא על כרחך לא מזכיר שם (הארץ) [המלך] אלא כשבא לדרוש להגיד רשעתם. וגבי בלע שהיה מלך שלא היה רשע כמותם, כמו שפירש רש״י גבי ״והיא מצער״ (להלן יט, כ), לא נכתב שם המלך. וגבי ברשע ובלע לא הוצרך לפרש, שמוכח מעצמו. ואף על גב דארבע מלכים הראשונים זכר שמם ולא דרשינן מידי, מכל מקום כאן אצל חמשה המלכים לא כתב שם מלך בלע, לומר לך שאלו המלכים אין התורה מדבר בשמם אם לא בשביל שום דרשה, ולכך לא כתיב שם מלך בלע – כי היכי שתדרוש שאר המלכים, וקל להבין:
צְביֹיִ֔ם: צבוים ק׳, והזקף קטן והחירק ביו״ד שנייה, וכן 1חבירו שבסמוך, כי יו״ד ראשונה במקו׳ וא״ו כמו שהוא קרי. ועיין 2מה שכתבתי בפ׳ נח סי׳ י׳ על פסוק וצבים עד לשע. [צביים כ׳, צְבוֹיִ֔ם ק׳].
ומלך בלע היא: כתי׳ ביו״ד, 3חזקוני, ע״כ. והוא חד מן י״א דכתי׳ יו״ד בתורה וסי׳ נמסר 4במ״ג פ׳ וישב, 5והשני שבפרשה כתו׳ הוא וק׳ היא. והנני מציג לפניך מסורת שכת׳ 6הרמ״ה ז״ל שהיא יותר ברורה ממסרתנו, וזה תוארה, 7הוא הסובב, כל הוּא ההוּא, דלשון זכר, מל׳ וי״ו ואל״ף כתי׳, וכל לשון נקבה דכות׳, בר מן י״א באוריית׳ דכתי׳ יו״ד ואל״ף, וסי׳ 8הִיא צֹעַר קדמאה דעשו מלחמה, 9הלא הוא אמ׳ לי אחתי הִוא וְהִיא גם הִוא אמצעא משלשתן וְהִיא, 10וְהִיא שלחה אל חמיה, אשר הִיא 11דכי ימות מן הבהמה, 12וְהִיא הפכה שער לבן דשחין,⁠א 13וְהִיא כהה דואם יראנה הכהן קדמאה, 14שבת שבתון הִיא דאחרי מות, 15וְהִיא תראה דואיש אשר יקח את אחתו בת אביו דקדשים, 16הִיא מחללת קדמאה, 17וְהִיא נטמאה דושכב איש אתה קדמא׳ דפסוק, 18ועבר עליו רוח קנאה תניי׳ דפסוק, וכל שארא הוּא כתי׳, עם וי״ו. [היא].
1. חבירו שבסמוך: להלן פס׳ ח.
2. מה שכתבתי: מ״ש בר׳ י יט (׳וצבים׳).
3. חזקוני: על אתר.
4. במ״ג: מ״ג-ד בר׳ לח כה.
5. והשני שבפרשה: להלן פס׳ ח.
6. הרמ״ה: הי״א.
7. הוא הסובב: בר׳ ב יא.
8. הִיא צֹעַר קדמאה: פסוקנו.
9. הלא הוא אמ׳: בר׳ כ ה.
10. וְהִיא שלחה: בר׳ לח כה.
11. דכי ימות: וי׳ יא לט.
12. וְהִיא הפכה: וי׳ יג יא.
13. וְהִיא כהה: וי׳ יג כא.
14. שבת שבתון: וי׳ טז לא.
15. וְהִיא תראה: וי׳ כ יז.
16. הִיא מחללת: וי׳ כא ט.
17. וְהִיא נטמאה: במ׳ ה יג.
18. ועבר עליו: במ׳ ה יד.
א. הכוונה לוי׳ יג יא, ואין זו פרשת שחין. אפשר שכך היה כתוב בספרו של הרמ״ה שהיה לנגד עיני נורצי, אך לפנינו ברמ״ה: ׳והיא הפכה שער לבן דצרעת׳. ראה גם הערתו של אהרן פולק למ״ש דפוס הולצינגר.
שם אבר וכו׳. ר״ל דעשה לו כנפיים לעופף:
שם העיר. דדייק רש״י מדכתיב בלע היא צוער דאם הוא שם אדם לא שייך למימר היא צוער וא״ל מנ״ל לרש״י שהכתוב הזכיר שמותם של מלכים אלו להודיע רשעתם דדריש שנאב שונא אביו שבשמים וכו׳ וי״ל מדלא הזכיר בקרא ג״כ שמו של מלך צוער אלא ודאי מה שהזכיר הכתוב שמות של מלכים אלו להורות על רשעתם ואפשר שמלך צוער לא היה רשע ושמו לא היה מוכיח על רשעתו כמו שנא׳ בלוט אמלטה נא וגו׳ כדפירש״י שם:
He set his wings ... Meaning, he made himself wings to fly.
The name of the city. Rashi knows this because it says בלע היא צוער. If Bela was the name of a person, it would not say היא צוער. We need not ask how Rashi knew these kings' names were mentioned to tell us their wickedness, and thus interprets Shinav to mean, "He hated his Father in Heaven,⁠" etc. For the answer is: Since the king of Zoar's name is omitted, it must be that the others' names were mentioned to convey their wickedness. It is likely that the king of Zoar was not wicked, thus his name did not show his wickedness. For it says concerning Lot (19:20): "Let me escape there [to Zoar],⁠" and Rashi explains there [that Zoar's sins were few].
עשו מלחמה – אם ארבעה מלכים שזכר נלחמו בחמשה מלכי הככר, ידענו שעשו זאת המלחמה בימיהם. ומה טעם לומר ״ויהי בימי אמרפל״.? על כן לדעתי יאמר שבימי המלכים האלה שמלכו בשנער ובעילם, עשו מלכים אחרים מלחמה את בֶּרַע מלך סדום וחבריו שזכר. והמלכים הנלחמים אתם היו אותן האומות שיזכור בסמוך, הרפאים והזוזים והאמים והחורי. ואלה ישבו מעבר לירדן, והיו שכני סדום ועמורה, והם המושלים בארצות אדום ועמון ומואב, כי כתוב על ארץ מואב ״האמים לפנים ישבו בה״,⁠1 ועל ארץ בני עמון, ״רפאים ישבו בה לפנים, והעמונים יקראו להם זמזומים״.⁠2 ועל ארץ אדום כתוב ״ובשעיר ישבו החורים לפנים״.⁠3 ומלת ״עשו״ כמו תקנו והכינו, שהיו מתקנים עצמם לבוא אל חמשת המלכים האלו למלחמה.
1. דברים ב, י.
2. שם ב, כ.
3. שם ב, יב.
עשו מלחמה – ארבעה מלכים הנזכרים למעלה ערכו מלחמה עם החמשה שבפסוק זה, והכתוב נתן כאן הודעה כללית, ואח״כ (בפסוק ח׳) הודיע איך היתה המלחמה הזאת:
ומלך בלע – שם העיר היה אז בלע, ובזמן הפיכת ערי הככר הוסב שמה להקרא צוער ע״ש והיא מצער, והתורה הודיעה כאן גם השם שהיה לה בימי משה:
היא צער – לפי שזו לבדה היתה קיימת בימי משה, שלא נהפכה במהפכת סדום, לכך הזכיר השם שהיו קוראים לה בימיו. ומה שלא הזכיר שמו של מלך בלע אולי כי המלכים האחרונים שמלכו בסדום ועמורה אדמה וצבויים היו מפורסמים לרשעתם, וע״כ קראו להם כינויים המורים על רשעתם (ברע ל׳ רע, ברשע ל׳ רשע, ושנאב ושמאבר אולי כפי רש״י, ואולי להוראה אחרת בלתי ידועה לנו), אבל מלך צער לא היה כל כך רשע (וגם בני עירו לא היו כל כך רשעים ולפיכך ניצולו), ע״כ לא היה מפורסם בכנוי פרטי ועיר צער קיימת עדיין וקוראים לו זגר, קוראים לים המלח בַחְרְ אל זגר על שם עיר צער הקרובה אליו.
now Zoar. So said because this city alone still existed in Moses’ time, since it was not destroyed in the destruction of Sodom. The reason that the king of Bela’s name is not recorded is, perhaps, because the last kings of Sodom, Gomorrah, Admah, and Zeboiim were notoriously wicked and thus were given names describing their wickedness (“Bera” from ra, “evil”; “Birsha” from rasha, “wicked man”; “Shinab” and “Shemeber” perhaps as Rashi explains [from sone aviv, “hater of his Father” in Heaven, and sam ever, “he set his wings” to fly up in rebellion against God], or perhaps denoting some other meanings unknown to us). The king of Zoar, however, was not so very wicked (and neither were the people of his city, hence they were saved), and so he was not known by a specific name. The city of Zoar still exists, and it is called Zu’ar; the Dead Sea is called Bahr al-Zu’ar after the nearby Zoar.⁠1
1. {Translator's note: However, the more modern Arabic name is Bahr al-Lut, “the Sea of Lot.”}
עשו, ״קודם לכן עשו״. נראה שהכוונה למלחמה הראשונה, בה הכניע כדרלעומר את מלכי בקעת הירדן.
מלחמה נגזרת משורש ״לחם״, שקרוב ל״להם״ (דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים – משלי יח, ח) ול״לאם״.
״לָחַם״: ריב; ״לֶחֶם״: מאכל המושג תוך תחרות עם אחרים, הווי אומר, אמצעי הקיום. ״לָחַם״, ״מלחמה״: מאבק על שדה הקרב. שני הצדדים נלחמים על אמצעי הקיום הלאומי – להמשיך ולהחזיק בהם או להוסיף עליהם.
יש להבחין בין ״לאום״ ל״גוי״ ו״עם״. ״גוי״: הגוף הלאומי ביחסיו כלפי חוץ. ״עם״: הגוף הלאומי ביחסיו כלפי פנים. ״לאום״: המדינה, המייצגת את העם והחברה. המדינה מגינה על ענייניהם של קבוצות חברתיות ולאומיות מנוגדות ומקיימת אותן בניגודן, בהתאם לזכויותיהן ובתוך גבולותיהן המוגדרים. ״אין לאום אלא מלכות״ (עבודה זרה ב:).
עשו וגו׳ – אמנם עשו מלחמה גם עם עמים אחרים כפי שמוכח מהפסוקים ה׳-ז׳ דלהלן, אך מסע זה היה מכוון דוקא נגד חמשת המלכים שמרדו ואשר לכאורה כרתו ברית ביניהם. ארבע מעריהם של מלכים אלה מוזכרות כבר לעיל י׳:י״ט, וכל ארבע הערים שחרבו מוזכרות גם אחר כך,⁠1 אך על פי רוב מוזכרות רק שתים מהן — סדום ועמורה — בלבד, ומסתבר שאלה היו החשובות שבהן.
בלע היא צער – השם צוער ניתן לה לעיר זו רק מאוחר יותר (בראשית י״ט:כ״ב), ועד אז נקראה בלע, ואילו שם מלכה אינו מוזכר כלל.
העובדה שכל עיר ועיר היתה בשלטונו של מלך אחר, איננה מפתיעה, הן היה זה המצב עוד בימי יהושע.⁠2
2. פרק יב.
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהמדרש תנחומאמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י בכור שוררד״קחזקוניפענח רזאקיצור פענח רזארמב״ןטור הפירוש הארוךמזרחיצרור המורתולדות אהרןגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשרד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144