×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ח) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל⁠־ל֗וֹט אַל⁠־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָא וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי⁠־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃
Avram said to Lot, "Please, let there not be strife between me and you and between my herdsmen and your herdsmen, as we are like brothers.⁠1
1. we are like brothers | אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ – Literally: "men of brothers are we.⁠" As Avraham and Lot were uncle and nephew, Avraham does not mean to say that they are literally brothers, but simply that they are closely related. See Bemidbar 20:3, 32:26, and Devarim 1:16 for similar usage of the word "אח".
א. וּבֵינֶ֔ךָ =ו,ש,ש1,ק3 ומסורות טברניות ורמ״ה
• ל=וּבֵינֶ֔יךָ (כתיב מלא יו״ד ומלא יו״ד)
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י בכור שוררד״קפענח רזארלב״ג ביאור הפרשהמזרחיאברבנאלר״ע ספורנותולדות אהרןמנחת שישפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
[כו] 1ויאמר אברם אל לוט, אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו׳, רבי עזרי׳ כשם ריבר״ס אמר כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט כך הי׳ ריב בין אברם ללוט הה״ד ויאמר וגו׳ אל נא תהי מריבה ביני וביניך וגו׳. (בראשית רבה מ״א)
[כז] 2אנשים אחים אנחנו, וכי אחים היו אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו. (בראשית רבה מ״א)
[כח] 3אנשים אחים, וישמע אברם כי נשבה אחיו (בראשית י״ד:י״ד) וכי אחיו של לוט היה אלא ראה ענותנותו של אברהם אבינו אחר כל המריבה שעשו עמו שנא׳ ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט לא זכר אברהם אבינו את המריבה אלא קראו אחיו שנא׳ כי אנשים אחים אנחנו. (תנחומא ישן לך טו)
[כט] 4אנשים אחים אנחנו, כי ישבו אחים יחדיו (דברים כ״ה:ה׳) מיוחדים בנחלה פרט לאחין מן האם. רבה אמר אחין מן האב יליף אחוה אחוה מבני יעקב, מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם וכו׳, ולילף אחוה אחוה מלוט דכתיב אנשים אחים אנחנו וכו׳ מסתברא מבני יעקב הו״ל למילף משום דמפני וכו׳ ואיצטריך למכתב אחים, ואיצטריך למכתב יחדיו, דאי כתב רחמנא אחים ה״א לילף אחוה אחוה מלוט, וכי תימה לא מפני, לאיי אפנויי מפני, מדהוה ליה למכתב רעים, וכתיב אחים ש״מ לאפנויי כתב רחמנא יחדיו המיוחדים בנחלה. (יבמות יז)
[ל] 5כי אנשים אחים אנחנו, ובן אחיו של אדם כאחיו ומנין אנו למדין מאברהם אבינו שאמר ללוט אל נא תהי׳ מריבה וגו׳ [כי אנשים אחים אנחנו] וכתוב אחד אומר וישמע אברם כי נשבה אחיו (בראשית י״ד:י״ד) וכי אחיו היה והלא בן אחיו היה אלא ללמדך שבן אחיו של אדם כאחיו. (פרדר״א פל״ו)
[לא] 6ויאמר אברם אל לוט, נשמתא אהדרא לגבי יצה״ר ואמר ליה אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועי ובין רועיך סטרין דילי וסטרין דילך, כי אנשים אחים אנחנו יצ״ט ויצה״ר קריבין דא בדא לימינא ודא לשמאלא. (זח״א פ:)
שערי ציון: זח״א פד. ז״ח כד, קיח:
1. פס״ר פ״ג. לק״ט.
2. לק״ט.
3. תנחומא לך אי״ג. אגדת בראשית פי״ג ולקמן מאמר כט, ל. ומ״ש בבאור. ובמדרה״ג וירא יח, א. אוטם אזנו משמע דמים ישעי׳ לג, טו. זה אברהם דכתיב אל נא תהי מריבה ועי׳ ב״ר פמ״א א״ח. ובס׳ דרשת אבן שועי״ב פ׳ לך כ׳ ואע״פ שנפרד ממנו במריבה קראו אחיו לרמוז למדותיו החשובות כי תמיד היה עובר על מדותיו, בתחלה ויהי ריב וגו׳ ואמר לו אם השמאל ואימינה וגו׳ ואע״פ שהוא היה העיקר ולוט הטפל דכתיב וילך עמו לוט השפיל עצמו לפניו, כי זו היא מדה חשובה, ואמרינן בירושלמי שעשה זה שלא ישמחו אנשי הארץ בריבם וכו׳, ע״כ. ולעיל מאמר כב, מובא סוף הלשון מהירושלמי עי״ש מ״ש בבאור וצרף לכאן ולעיל פי״ב מאמר קמו.
4. המיוחדין בנחלה הראוין לירש זה את זה. אחוה אחוה כי ישבו אחים. שנים עשר אחים בני אבינו. מלוט כי אנשים אחים אנחנו ותתייבם אשת אחי אבא שהרי בן אחיו היה. המיוחדים בנחלה. שחולקין נחלה אחת לאפוקי לוט שאין חולקין נחלה אחת. למכתב רעים היינו אנשים רעים (רש״י) הרמב״ן והרשב״א כאן הקשו דהשתא דס״ד דאחי האב נקרא אחים ממש א״כ לא הוי אפשר לי׳ לכתוב רעים ותי׳ דהכא לאו מופנה ממש קאמר אלא משום דגבי יבום כתיב אחים סתם היה בדין דכל שנקראו אחים בכלל, והלכך אף אחי האב בכלל, אי ילפינן מלוט, ומש״ה אמרינן הו״א ליליף אחוה אחוה מלוט וכ״ת התם לאו אחים דקורבה קאמר אלא אחוה דריעות וכדכתיב שמעוני אחי ועמי, שור אחיך, ולא ריבה הכתוב ביבום נשים חברים, לאי אפנויי מופנה דאחים דקורבה ממש קאמר, מדהו״ל למכתב ריעים וכתב אחים ואף אחי האב בכלל וכלן מיבמין להכי כתב רחמנא יחדיו המיוחדים בנחלה. ויש להעיר כי מדברי הפרדר״א לקמן מאמר ל. מבואר כמסקנת הגמרא כאן דמפרש כן דאחים דקרא היינו אחוה דקורבה, ולא אחוה דריעות, וכן פירש״י כאן אחים קרובים. ועי׳ ברב״ח ויצא כט, מא. כי אחי אביה הוא קרוב לאביה וכן כי אנשים אחים אנחנו. ולק״ט תולדות לו.
אמנם מהדרש לעיל מאמר כו. מבואר דפי׳ אחוה דכאן הוא מלשון ריעות וכן פירש באע״ז שמות ד, יא. ויצא אל אחיו כמו אנשים אחים, ומלשון הב״ר לעיל אין הכרע. ונראה דחז״ל באו להוציא בדרש זה מדעת הצדוקים וקראים מובא באע״ז דברים כה, ה. שפירשו אחים דכת׳ גבי יבם ר״ל קרובים, וכן פי׳ השמרונים דאחים היינו בן דודו וקרובו. ולזה באו להוציא דלא ליליף מאחים דכתיב גבי לוט דהיה בן אחיו ונקרא אחים ומשה״כ אצטריך יחדיו למעוטי. המיוחדין בנחלה לאפוקי לוט שאין חולקין נחלה אחת. הרשב״א כאן הקשה ע״ז דהרי לוט יורש את תרח ביחד עם אברהם ותי׳ כיון דלפעמים שאין לוט יורש כגון שאבי לוט קיים לא קרינן בו יחדיו, אבל אחים א״א לירש זה בלא זה, אבל לפי מה שפירש״י מקודם מיוחדין בנחלה שיורשין זה את זה קשיא, ונראה דמה שפיר׳ כאן עיקר ומביא פי׳ הר״ח דיחדיו המיוחד בנחלה למעט אחים מן האם וכ״ש אחים של לוט, ע״כ.
5. מקודם לזה לומד דבן אחותו של אדם קרוי בנו מובא לקמן כט, ט. וממדרש זה מבואר כמסקנת הגמרא דלעיל מאמר כט. דאחים דהכי היינו אחים דקורבה ולא אחים דריעות. ועי׳ נזיר כג, מה דכתיב אח נפשע מקרית עז זה לוט שפירש מאברהם (שנקרא אח לאברהם כדכתיב כי אנשים אחים אנחנו, רש״י).
6. לעיל מאמר כג. ובזהר חדש לך כד. ענין זה באריכות ויאמר אברם אל לוט הנשמה אומרת ליצה״ר אל נא תהי מריבה ביני ובינך מה עושה הצדיק הוה הולך לביה״מ קורא ושונה ומקטרג ליצה״ר ואומר הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי, סגיאין אית בעלמא דאת יכיל לן מן קדם דאבאישו עובדיהן אם השמאל ואימינה אם אתה רוצה להשמאיל אותי אני אימין אלך לצד ימין שלא אטה אשורי ימין ושמאל. ואם הימין ואשמאילה אע״פ שאראה שהיא טובה עצתך אעשה היפך רצונך יתאותך, ואמר רבי בן יצה״ר מה עושה באותה שעה שהוא רואה שלא נעשתה עצתו מה כתיב ביה ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן לאותם הרשעים שלא יקטרגו עמו ובשביל זה הדרך ויפרדו איש מעל אחיו, ואז הנשמה מה כתיב בה ואברם כבד מאד בכל מעשים טובים וישרים בתורה ומצות.
וַאֲמַר אַבְרָם לְלוֹט לָא כְעַן תְּהֵי מַצוּתָא בֵּינָא וּבֵינָךְ וּבֵין רָעֲוָתִי וּבֵין רָעֲוָתָךְ אֲרֵי גּוּבְרִין אַחִין אֲנַחְנָא.
Avram said to Lot, “Now, let there not be strife between me and you, and between my herdsmen and your herdsmen, for we are kinsmen.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ
וַאֲמַר אַבְרָם לְלוֹט לָא כְּעַן תְּהֵי מַצּוּתָא בֵּינַא וּבֵינָךְ וּבֵין רָעֲוָתִי וּבֵין רָעֲוָתָךְ (ח״נ: וּבֵין רָעֲיָתִי וּבֵין רָעֲיָתָךְ) אֲרֵי גּוּבְרִין אַחִין אֲנַחְנָא
רעי – לשון רצון ולשון מרעה
א. ״ובין רֹעַי ובין רֹעֶיךָ״ – ״וּבֵין רָעֲוָתִי וּבֵין רָעֲוָתָךְ״. ברוב הנוסחים מתורגם ״רֹעַי״ – ״רָעֲוָתִי״ ו״רֹעֶיךָ״ – ״רָעֲוָתָךְ״ וכן גרסת התאג׳. ואולם מכיוון ש״רַעֲוָא״ הוא לשון רצון, שלל יא״ר נוסחים אלה ולדעתו יש לגרוס ״וּבֵין רָעֲיָתִי וּבֵין רָעֲיָתָךְ״, כמופיע במקצת נוסחים. אכן יא״ר הודה שגם הצעתו מוקשית משום שגם הפסוק ״וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק״ (בראשית כו כ) מתורגם ״וּנְצוֹ רָעֲוָתָא דִגְרָר עִם רָעֲוָתָא דְּיִצְחָק״. לכן החליט שבדומה לפועל ״רעי״ שהוא דו-משמעי – לשון רצון ולשון מרעה – גם ״רעוא״ משמש בשתי ההוראות וצריך לפתרו בכל מקום על פי עניינו. ואת השינוי בין ״רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם״ – ״רָעַן״ ל״רֹעֵי גְרָר״ – ״רָעֲוָתָא דִגְרָר״, פתר כחילופי נוסחים.
ב. אף על פי שלוט לא היה אחיו של אברהם, תרגם ״אֲנָשִׁים אַחִים״ – ״גּוּבְרִין אַחִין״ מן הטעם שיבואר להלן ״וגם את לוט אחיו״ (בראשית יד טז).
ואמר אבר׳ ללוט לא כען יהוון דייניןא ביני ובינך ובין רעיי ובין רעיך ארום היך גוברין אחין אנא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״כען יהוון דיינין״) גם נוסח חילופי: ״בבעו תהווי מצו״.
ואמר אברם ללוט לא כען תהי מצותא בינא ובינך ובין רעוותיי ובין רעוותך ארום גוברין אחין אנחנא.
And Abram said to Lot, Between me and thee let there not now be controversy, nor between my shepherds and thy shepherds; for we are brother-men.
[ו] וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וגו׳ – רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר כְּשֵׁם שֶׁהָיָה רִיב בֵּין רוֹעֵי אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי לוֹט כָּךְ הָיָה רִיב בֵּין אַבְרָם לְלוֹט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וגו׳, וְכִי אַחִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לוֹ.
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט – כְּמָה שֶׁהָיָה רִיב בֵּין רוֹעֵי אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי לוֹט כָּךְ הָיָה רִיב בֵּין אַבְרָהָם וּבֵין לוֹט. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינְךָ וְגוֹ׳ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ, וְכִי אַחִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לוֹ.
חתי קאל אברם ללוט לא תכון כ׳צומה ביני ובינך ובין רעאתי ורעאתך לאנא קום ד׳וו קראבה.
עד שאמר אברם ללוט: ״אל תהי מריבה ביני ובינך ובין רועיי ורועיך כי אנשים בעלי קרבה אנחנו.
אנשים אחים – קרובים.
ומדרש אגדה: ודומין בקלסתר פנים.
אנשים אחים BROTHERS – [i.e.] kinsmen.
A midrashic explanation is that they resembled each other in their facial features (Bereshit Rabbah 41:6).
ויאמר אברם אל לוט1ר׳ עזרי׳ בשם ר׳ יהודה ב״ר סימון אומר כשם שהיו ריב בין רועי לוט לרועי אברם. כך היה ריב בין אברם ללוט.
כי אנשים אחים אנחנו2מלמד שהיה קלסתר פניו דומה לו.
1. ר׳ עזרי׳. ב״ר שם ופסיקתא רבתי שם. וילקוט רמז ע׳.
2. מלמד. ב״ר שם וילקוט שם.
כי אנשים אחים אנחנו – והדבר גנאי הוא, כי יאמרו האחרים: איש אחיו אינם רוצים לסבול אלא מתקוטטים, מה יעשו באחרים, רעים הם.
כי אנשים אחים אנחנו – BECAUSE WE ARE BROTHERS – And this is a negative thing, because others will say: each man does not want to tolerate his brother, but rather they quarrel; what will they do to others. They are wicked.
ואמר ביני וביניך – כי אם יריבו רועינו, אי אפשר שלא נריב אנחנו.
ויאמר...ביני ובינך, if our shepherds keep on quarrelling it will not be long before we start quarrelling ourselves.
כי אנשים אחים אנחנו – פי׳ לפיכך איני מקפיד אם תיטול חלק יפה. אילו לא היינו אחים הייתי מקפיד.
ואמר אברם ללוט שאין ראוי שתהיה מריבה ביניהם, ולא בין רועיהם, להיותם אחים.
ומדרש אגדה דומין בקלסתר פנים. בראשית רבה ופי׳ אחים אחים ממש אלא שחסר כ״ף כמו כי חטאת קסם מרי שפי׳ כקסם מרי:
ומפני זה הוצרך אברהם לומר אל נא תהי מריבה בני וביניך, כי הנה אברהם לא רצה לשלחו מעל פניו ולגעור בו, אבל אמר לו בלשון רכה ותחנוני׳ הנה מריבת הרועים, בהכרח תסבב מריבה ביני וביניך, כיון שאנחנו אדוני מקנה ואף שלא תעבור המריבה מהרועים עצמם הנה הוא ג״כ בלתי ראוי כיון שאנשים אחים אנחנו ושלי שלך ושלך שלי והמריבה על מקנה המרעה תורה זולתיות ומעוט אהבה בינינו ויהיה זה סבה להבאישנו בעיני יושב הארץ בכנעני ובפריזי האלה כ״ש שאין הכרח במריבה הזאת נמשכת מצרות המקום ומהיותנו שנינו יחד במרעה אחד.
ביני ובינך – לעתיד, כשיבחר אחד ממנו איזה מרעה, ״אל נא תהי מריבה״, שירצה אותו גם חברו.
ובין רעי ובין רעיך – עתה בשבתנו פה.
ביני ובינך, in the future. When either one of them would select for his herds a certain grazing area.
אל נא תהי מריבה, the result of competing aspirations to the same grazing land.
ובין רועי ובין רועיך, now that we dwell here.
[א] כי אנשים אחים אנחנו
[1] יבמות פרק ב דף יז ע״ב (יבמות יז:)1
1. ציטוט זה הופיע בגמרא שם כניסיון הוכחה לקביעת סוג האחווה בעניין יבום, אך לבסוף למדה זאת הגמ׳ ממקור אחר. רבנו בד״כ לא מציין פסוק שלא נשאר למסקנה, וייתכן שכאן הייתה לו כוונה נוספת בציינו לגמ׳ שם.
אל נ֨א תְֿהִי: התי״ו רפויה שמלת נא בקדמא על הנו״ן ואינו טעם מפסיק, ודומה לו 1והנה תַֿנור עשן, שהקדמא בנו״ן של והנה, וכן 2ואקח֨ה פֿת לחם, שהקדמא בחי״ת של ואקחה. [אַל⁠־נָ֨א תְהִ֤י].
1. והנה תַֿנור עשן: בר׳ טו יז.
2. ואקח֨ה פֿת לחם: בר׳ יח ה.
קרובים. דקשה לרש״י והא לאו אחים היו אלא קרובים ומדרש אגדה נקראו אחים שהיו דומים וכו׳ ולפי מדרש צ״ל דאחים כמו כאחים:
Relatives. Rashi is answering the question: They were not brothers, only relatives. [Why does it call them אחים?] And according to the Midrashic explanation, that they were called brothers because they looked similar, אחים means כאחים (like brothers).
אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו – כי שמענו דבת רבים לעת כזאת השחיתו התעיבו כל יושבי תבל ופשתה הצרעת באדם אשר על פני האדמה לעזוב האחדות ודם הקרובים והאחוה על הארץ ישפכנו כמים ובאה עלינו נבואת חז״ל בת קמה באמה וכו׳. עד כי על הרוב אם המצא ימצא לאיש אהוב נאמן מכל מקום לא נביט קרובים אלא אויבים זה את זה. ורוח השנאה מבצבץ ועולה ביניהם והוא בין אחים יפריא יוציא פרח ויצץ ציץ ותבער כאש להבה מים רבים לא יוכלו לכבות התחרות והקנאה ונהרות הקורבה לא ישטפוה.
{ו} על כן ראוי לשמור מאד לבל יתחיל שביב וניצוץ הריב בין הקרובים כי יערוף כרביבים עלי דשא וכטל משכים הולך וכרגע יזוקו מטר לאידו סוחף ואבני אלגביש עד לכלה ולהשחית. מן הטעם הזה נחרד אברהם חרדה גדולה עד מאד ואמר לנטוש לפני התגלע הריב בין האחים. כי אחר הכנסו אין תרופה ואין צרי. אל נא תהי מריבה וגו׳ ולא נתחיל עתה במחלוקת בינינו הואיל ואנשים אחים אנחנו ואם נתגרה לא נקוה לשלום כל ימי הארץ:
אל נא תהי מריבה וגו׳ – טעם אומרו ביני ובינך, הודיעו כי סופה להיות המריבה גם בין שניהם. והגם שיאמר לוט כי ח״ו לא יריב את רבו וגאונו ולא יהיה הדבר אף על פי כן יודה בדבר אשר כבר הוא בין רועיו ורועי אברם, והוא אומרו ובין רועי וגו׳. ואומרו כי אנשים אחים יתבאר על פי דבריהם (ב״ר פמ״א) כי רועי לוט היו משלחים צאנם ורועים בשדות אחרים בטענת כי הארץ לאברהם ולוט בן אחיו יורשו, וזה הוא שיעור הכתוב אל נא תהי מריבה ביני וגו׳ במאמר זה שאנשים אחים.
עוד יתבאר על דרך אומרו (תהלים נ) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי ופירשו קדמונינו על זה הדרך תשב באחיך בבן אמך שהוא אתה המדבר תתן דופי, והוא אומרו כי אנשים אחים פירוש וכשתהיה המריבה ויוגשו לפני שופטי ארץ שהם הכנעני והפריזי שאמר הכתוב בסמוך, אשר ירשיעו שופטי ארץ מהשנים יסובב הפגם גם לאחיו, כי הנושך והנשוך ענושים להיותם אחים.
עוד ירצה כי להיותם אחים אין לוט ולא רועיו מתנהגים בכבוד הצריך לאברהם בחושבם כי אין הפרש מה שאין כן אם היו אברהם ולוט בלתי קרובים היו נוהגים כבוד באברהם לצד רוממות כבודו אשר גדלו אלהים.
אל נא תהי מריבה, Let no quarrel develop between me and you. Abraham told Lot that what had started as an argument between their respective shepherds was bound to lead to a quarrel between the two of them even though Lot claimed that he would never allow this to happen. After all, he respected his uncle too highly as the senior member of the family. The substance of the shepherds' arguments concerned the fact that Lot allowed his shepherds to graze on privately owned land, counting on God's promise that the land would belong to Abraham's family in the future. Seeing that Abraham had no children and was genetically unable to father children, Lot viewed himself as Abraham's heir. Abraham alluded to this by the superfluous comment that they were brothers.
Another reason Abraham referred to their being brothers may be understood in light of our sages' comment on Psalms 50,20 [I have not found that commentary. Ed.]. The Psalmist describes a brother who lives with another brother as maligning him. Applied to our context this means that Abraham was afraid that if the local inhabitants would take Lot to court for stealing from them, his own reputation as the elder brother (uncle) would become tarnished. He could not allow this to happen.
Abraham may also have hinted to Lot that the very fact that their principals were brothers made Lot's shepherds take that relationship for granted. Familiarity breeds contempt; had the two not been related, Lot's shepherds would have given Abraham the respect due him as an elder and as a person whom God had obviously favoured.
ויאמר אברם אל לוט: אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועי ובין רועיך – כמו שאמרנו שהמריבה שרבו הרועים היא אות שהיה ריב גם בין אברם ובין לוט. שאילו היו הם על דעת אחת לא היו הרועים רשאים לריב אלו עם אלו. כי אברם ולוט אדונים להם והם יצוו עליהם מה יעשו. אבל בהיות לוט ואנשיו מבקשים דברים זרים בעיני אברהם, שלא היה אפשר לו מצד צדקתו להסכים עמהם, היתה המריבה גם ביניהם גם בין רועיהם. והתורה לא פרטה זה לכבוד אברם וזכרה לבד מריבת הרועים, וממנה יובן מריבת האדונים. ועל כן הוכיח אברהם את לוט ואמר ״אל נא תהי מריבה״ וגו׳, ולא זכרה התורה על מה היתה המריבה הזאת. ואמרו חז״ל1 שהיו רועי לוט רועים בשדה אחרים. ורועי אברהם הוכיחום שהם גוזלים, והשיבו רועי לוט הארץ נתנה לאברהם ושלו היא, ולוט יורש אברהם הוא. כמו שהביא רש״י ז״ל בפירושו. ודבריהם ישרים והם משל ומליצה. כי רמב״ן ז״ל שאל ״מתנת הארץ נתנה לזרעו של אברהם שנאמר ׳ולזרעך אתן הארץ הזאת׳2 והאיך יירשנו לוט? והשיב [הרמב״ן] אולי שמעו הרועים המתנה וטעו״. [עכ״ל]. ולדעתי רמזו להוציא מלבנו שיעשה אברהם חלילה מריבה על עסקי מרעה ורכוש, והוא ראש לנדיבים ולחסידים. על כן הודיעו שהיה על מנהגים רעים גזל וחמס שעשו עבדי לוט. וכן רמזו שהחלו להעלות מחשבות רעה על לבם להתגדל ולהיות במעלה אחת עם אברהם. ובראותם שלא הוליד אברהם עדיין הטילו ספק אם לו יהיה זרע ואמרו שלוט יירשנו, וכל כיוצא שבארנו למעלה שהתחדש בלבבו של לוט אחרי שובו ממצרים ולקח לו אשה רעה מבנות כנען.
כי אנשים אחים אנחנו – בני אב אחד תרח אבי זקנך. וכשיבוא הריב לפני יושבי הארץ יהיה קלון גדול ויהיה ריחנו נבאש בעיניהם, ולא נוכל עוד עמוד בארץ. ואולי יעלילו עלינו יקחו את רכושנו. כי העמים האלה זה דרכם לשלול שלל ולבוז בז, וה׳ נתן חִנֵנוּ בעיניהם, ולכבוד נחשבנו להם, ואיך נחלל כבודנו בעצמנו?
1. בראשית רבה מא, ה.
2. בראשית יב, ז.
אל נא תהי מריבה ביני ובינך – מריבת הרועים תסבב בלי ספק מריבה גם בינינו כיון שאנחנו אדוני המקנה, וזה לא יתכן לשום אדם וביותר לנו שאנחנו אנשים אחים כלומר קרובים, ועוד יהיה זה סבה להבאישנו ביושב הארץ בכנעני ובפריזי האלה:
אל נא תהי מריבה – יש הבדל בין ריב ומריבה, ריב שם הפעולה, ומריבה שם הענין שבשבילו הריב (שטרייטזאכע) (רוו״ה).
כי אנשים אחים אנחנו – כל אנשים שבמקרא יורה על חשובים כלם אנשים ראשי בנ״י (שלח י״ג ג׳) ונתת לאמתך זרע אנשים (שמואל א י״א) ערש״י, ונתן שתי סבות למניעות המריבה, הא׳ שהמריבה מצוי׳ בין פחותים ונבזים לא בין חשובי ערך, הב׳ מצד קרבת משפחה ראוי קרבת הדעת ואהבה זה לזה לא פירוד הלבבות ומריבה, (מאֶננער, פערוואנדטע זינד וויר) והאשכנזי השמיט לתרגם מלת אנשים כי מיותר הי׳ בעיניו.
ובין רועי ובין רועיך – הוא פירוש הקודם אל נא תהי מריבה ביני וביניך כלומר בין רועי ובין רועיך, וכן הרבה ווי״ן ענינן כלומר, וכן למטה פסוק ט״ו וכן י״ז:ח׳, וכן כ״ד:מ״א, וכן שמות י״ד:י״ט, וכן כ״ה:י״ב, וכן במדבר י״ג:י״ח, וכן ברמה ובעירו (שמואל א כ״ח:ג׳), וכן ירמיה ב׳:ט׳; כ״ב:כ״ג; מ׳:ח׳; מ״ו:כ״ו, ויחזקאל כ״ג:ל״ג.
(that is) between (u-vein, lit. “and between”) my herders and yours. This phrase explains the preceding one, “between me and you.” The conjunction vav (“and”) often means “that is”: cf. below, v. 15, 17:8, and 24:41; Exod. 14:19, 25:12; Num. 13:18; 1 Sam. 28:3 (be-Ramah u-ve-iro, “in Ramah, that is, in his city”); Jer. 2:9, 22:23, 40:8, 46:26; Ezek. 23:33.
אל נא תהי מריבה ביני ובינך – לא ״בינינו״ אלא ״ביני ובינך״. כפל המילה ״בין״ מצוי כאשר ההפרדה או האיחוד הם הדדיים. כך הוא בנוגע לשבת: ״ביני ובין בני ישראל״ (שמות לא, יז). השבת היא אות כפולה. אם בני ישראל שומרים את השבת – הם מעידים שהם חלק ה׳, וה׳ אף הוא מעיד שהם שלו. חילול השבת מנתק את הקשר משני הצדדים. וכך גם כאן: ״המריבה שלנו היא הדדית. יש לך תכונות שאינן מקובלות עלי, וגם לי יש תכונות שאינן מקובלות עליך, וזה גם מקור הריב בין רועי ובין רועיך״. במקום שאין בו שילוב טוב בין הצדדים – ההפרדה מביאה שלום.
אנשים אחים, לא רק אחים. כאנשים, דרכינו נפרדות, חיינו אינם מובילים לאותו כיוון; אך למרות זאת, אנחנו ״אחים״ – קרובי משפחה.
ויאמר אברם אל לוט – א״ל ראה הנה שני אומות מפורדות כנעני ופרזי יושב בארץ בשלום ובשלוה ולא יקנאו זא״ז, ואיך תהיה מריבה ביני ובינך שאנחנו אחים, ויש הבדל בין ריב ובין מריבה, שמריבה מציין הענין הגורם את הריב, ר״ל הלא המריבה [שהוא הסבה הגורם את הריב] ביני ובינך הוא מה שאנשים אחים אנחנו, שאם לא היינו אחים, הנה הארץ רחבת ידים לפנינו, וכל אחד היה מוצא מקום למקנה, ורק מצד שאנשים אחים אנחנו, ומתחברים לשבת יחדו במקום אחד מצומצם זה הוא סבת המריבה.
AVRAM SAID TO LOT. Look, he told him, here are two different nations, the Canaani and the Perizzi, yet they live in this land in peace and quiet — and there is no envy between. Why, then, should there be strife (‘merivah’) between you and me, who are brothers?
The term riv (quarrel) should be distinguished from the term merivah: the latter denotes the cause of the former. Avraham is saying, therefore: the cause of the quarrel between you and me is that we are kinsmen. If we were not kinsmen, this ample land would provide sufficient pasture for both our herds. But since we are kinsmen who stay close to each other in this one limited location, that is the cause of our quarreling.
ביני ובינך1: הסביר לו שאין לו עוד בטחון שלא יגיע הריב גם ביניהם2, ד״פוטר מים ראשית מדון״ (משלי יז,יד)3.
ובין רעי ובין רעיך: הוסיף לאמר דהריב בין הרועים גרוע מהריב שביניהם בפרט אחד, שהמה לא ידברו עזות וקשות כהרועים שמדברים קשות.
כי אנשים אחים אנחנו: ואין נחת לכל אחד לשמוע בוז וקלון של אחיו.
1. מתקשים המפרשים, הרי עד כה סיפרה התורה על ריב בין הרועים ולא על ריב בין אברהם ללוט. וז״ל הב״ר מא,ו: ״אל נא תהי מריבה ביני ובינך״, רבי עזריה... אמר, כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט, כך היה ריב בין אברם ללוט.
2. כך פירש הרד״ק.
3. רש״י: המתחיל במריבה הוא כפותח חור בגדרי אגפי אמת המים והמים יוצאין בו, והחור הולך ומרחיב, כן המדון הולך וגדל תמיד.
אנשים אחים – כמשמעו, וכפי שקורא גם לשרי אחותו;⁠1 השווה רש״י להלן כ׳:י״ב.
1. לעיל י״ב:י״ג ולהלן כ׳:ב׳.
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י בכור שוררד״קפענח רזארלב״ג ביאור הפרשהמזרחיאברבנאלר״ע ספורנותולדות אהרןמנחת שישפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144