Bereshit 13 – בראשית יג‏ – Mikraot Gedolot

[מז] ¹ויבחר לו לוט וגו׳, א״ר יוסי בר זימרא כאיניש דבחר פורנה דאימיה. (בראשית רבה מא)

[מח] ²ויבחר לו לוט וגו׳, מכאן אתה למד שבשעה שנתפרש מן אברהם כתיב בו ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן זה סדום. ראה לוט שהיו אנשי סדום שטופים בזמה בחר בסדום להיות עושה כמעשיהן. (תנחומא וירא יב)

[מט] ³ויסע לוט מקדם, הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלהיו. (בראשית רבה מ״א)

[נ] ⁴ויפרדו איש מעל אחיו, ד״א בהנחל עליון גוים (דברים ל״ב:ה׳) כשהנחיל המקום מן האומות יראי חטא וכשרים שבהם. בהפרידו בני אדם, זה לוט ויפרדו איש מעל אחיו. (ספרי האזינו שיא)

[נא] ⁵ויפרדו איש מעל אחיו, דרש רבא לתאוה יבקש נפרד (משלי י״ח:א׳) זה לוט שנתאוה לבנותיו, נפרד, דכת׳ ויפרדו איש מעל אחיו, ובכל תושיה יתגלע, שנתגלע קלונו בבתי כנסיות ובתי מדרשות. (תנחומא)

[נב] ⁶ויפרדו איש מעל אחיו, קשה היא המחלוקת שהיא מביאה לידי סכנת נפשות דכת׳ ויבחר לו לוט וגו׳ היה בספק ליאבד עמהן לולא זכותו של אברהם, דכתיב (בראשית י״ט:כ״ט) ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם. (מדרש הגדול)

[נג] ⁷ויפרדו, אמר רב פפא נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר. נפרצו דעבידין הוציה כהופייא. נפרדו דאיתקח במידי ואיפרוד הוציה חדא מחברתיה, כענין שנאמר ויפרדו איש מעל אחיו (סוכה לב. ה״ג)

[נד] ⁸ויפרדו איש מעל אחיו, הפרדה גמורה נהייתה להם לא יבואו עמוני ומואבי בקהל ה׳ (דברים כ״ג:ד׳). (פס״ז לך)

1. כאינש דבריר וכו׳ כאדם שבוחר כתובת אמו כלו׳ לוט היה להוט אחרי הזנות כמו שבאה לו בירושה. כזה שהוא רודף אחר ירושתו מכתובת אמו. (בפי׳ ב״ר) ועי׳ לקמן מאמר מח, נא. ולעיל מאמר לט.

2. לעיל מאמר לט,מו,מז. ולקמן נא. ובלק״ט כאן ויבחר לו לוט את ככר הירדן מכאן אמרו כל הפורש מן הצדיק כפורש מחייו. והוא מכוון לדרש הנ״ל, ובהערות מהרש״ב ציין לזבחים יג. (ושם נסמן) כל הפורש ממך כפורש מחייו-ובזח״א עט. וכן באברהם כל זמנא דהוה לוט בהדיה לא אתחבר בהדי רשיעותא כיון דאתפרש מניה מה כתיב ויבחר לו לוט.

3. עי׳ לעיל מאמר לה, לז. בלק״ט נסע מקדמונו של עולם, זה אברהם שהיה ראש אמנה, ואמר אי אפשי לא באברהם ולא באלהיו, ובמדרש אגדה מקדמותו של עולם, ובזח״א פד: מקדם אתנטל מן קדמאה דעלמא ולא בעא לאתדבקא בהימנותא שלימתא כאברהם.

4. לעיל פי״א מאמר פג. מובא דרש בהפרידו בני אדם זה דור הפלגה.

5. מובא בילקוט משלי רמז תתקנו. ועי׳ לעיל מאמר מו.

6. לעיל מאמר יח.

7. מאמר זה הוא בהלכות גדולות ומובא גם במאה שערים להרי״ץ גיאת ז״ל הל׳ לולב בקצת שינוי, נפרדו, דעבידי הוצי כי חיפייא, נפרדו, דאיתקח ביה מידי ואיפרוד הוציא חד מן חבריה כענין ויפרדו איש מעל אחיו. ולפנינו בגמר׳ איתא אמר רב פפא נפרצו דעביד כי חופיא, נפרדו, דאיפרוד אפרודי [ושם במאה שערים מביא דברי רב האי גאון בשם הלכות מר רב יהודאי גאון ולשון זה הוא בבה״ג שם] והבה״ג הוסיף הראי׳ מהפסוק לפרש לשון דאיפרוד אפרודי שבגמ׳. ונראה דדבר גדול משמיענו בזה שהביא הדמיון מקרא שלפנינו. דהנה נפרצו עליו יש הרבה פירושים עי׳ בר״ח ורי״ף ורמב״ם ורא״ש וש״ר. ונפרדו עליו פי׳ רבנו חננאל וכ״ה ברי״ף נפרדו שנפרדו ההוצין כעין פתיחת החריות דלא ניתק אחד מחבירו כשר היא תראה ששנינו אם היה פרוד יכפתנו מכלל שהפרוד אין בו אלא כעין פתיחת הוצין בלבד. ע״כ. ודעת הבה״ג הוא כפי׳ רש״י והרשב״ם דהפי׳ שהעלין שנקראין הוציא נפרדו א׳ מחבירו, וע״ז הוא דמביא מקרא שלפנינו דמצינו לשון נפרד כשדבר א׳ נפרד מחבירו כמו ויפרדו איש מעל אחיו, ולהוציא דלא נפרש נפרד לשון פתיחת הוצין בלבד, דלא ניתק אחד מחבירו דע״ז לא שייך לשון נפרדו. עי׳ לק׳ מאמר נד.

8. לעיל מאמר יד.

וּבְחַר לֵיהּ לוֹט יָת כָּל מֵישַׁר יַרְדְּנָא וּנְטַל לוֹט בְּקַדְמֵיתָא וְאִתְפָּרַשׁוּ גְּבַר מִלְּוָת אֲחוּהִי.

Lot chose for himself the entire Jordan Plain; Lot journeyed at the beginning, and they separated one from another.

וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו

וּבְחַר לֵיהּ לוֹט יָת כָּל מֵישַׁר יַרְדְּנָא וּנְטַל לוֹט בְּקַדְמֵיתָא (ח״נ: מִקַדְמֵיתָא, מִמַדִּינְחָא) וְאִתְפָּרַשׁוּ גְּבַר מִלְּוָת אֲחוּהִי

אונקלוס מחמיר עם לוט

א. ״וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט״ – ״וּבְחַר לֵיהּ לוֹט״ אבל לעיל ״וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ״ (בראשית ו ב) ״מִכֹּל דְּאִתְרְעִיאוּ״. ומבואר שם שאונקלוס מבחין בין בחירה מתוך צלילות שכלית שתרגומה ״בחר״ [דוגמת ״וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל״ (שמות יח כה) ״וּבְחַר״], לבחירה מתוך תאוה וחשק שתרגומה בפועל ״רעי״, כבדור המבול.⁠¹ מהבחנה זו עולה שבתרגומו כאן ״וּבְחַר לֵיהּ״ אונקלוס מחמיר עם לוט: לא היתה זו בחירה מתוך משיכת היצר בלבד, אלא מתוך מחשבה צלולה.⁠²

מִקֶּדֶם – תיאור מקום או תיאור זמן?

ב. ״וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם״ – ״בְּקַדְמֵיתָא״. חז״ל הכירו היטב את מפת ארץ ישראל. מכיוון שלוט היה על גב ההר ופנה לסדום, נמצא שנסע מכיוון מערב לכיוון מזרח. לכן אילו תרגם ״וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם״ – ״מִמַדִּינְחָא״ (ממזרח), היה זה ״מתרגם פסוק כצורתו״ שממנו הזהירו חז״ל (קידושין מט ע״א). מחמת הקושי הגאוגרפי דרשו חז״ל ״מִקֶּדֶם, הסיע עצמו מקדמונו של עולם: אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו״.⁠³ זוהי גם גרסת ״וּנְטַל לוֹט מִקַדְמֵיתָא״ שבמקצת נוסחי ת״א.

אבל ברוב הנוסחים מתורגם ״וּנְטַל לוֹט בְּקַדְמֵיתָא״, ולפי זה ״מִקֶּדֶם״ הוא ציון זמן: לוט הזדרז להניח את אברהם והוא ונסע בתחילה [כמו: ״יָרֹד ירדנו בַּתְּחִלָּה״ (בראשית מג כ) ״מֵיחָת נְחַתְנָא בְּקַדְמֵיתָא״]. גם תיאור זה שהוא לגנותו של לוט מופיע במדרשי חז״ל.⁠⁴

1. ״באורי אונקלוס״ שם. אבל ״לחם ושמלה״ כתב שההפרש הוא בין ״וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט״, ״בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים״, לדור המבול בו נאמר ״מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ״ [ולא: בחרו להם].

2. כמדרש אגדה שברש״י: ״הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלהיו״. ולא כדרשתו הנוספת ״על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם״ המצייר את לוט כלהוט אחר עריות.

3. ב״ר מא ז ורש״י בפירושו השני. אבל בפירושו הראשון כתב רש״י ״מקדם – נסע מאצל אברם והלך לו למערבו של אברם, נמצא נוסע ממזרח למערב״ והתקשו המפרשים בדבריו שהרי לוט נסע למזרחו של אברהם ולא למערבו. קושי זה קיים גם בנוסחי ״וּנְטַל לוֹט מִמַדִּינְחָא״ (ממזרח) שאולי באו בהתאמה עם פירושו הראשון של רש״י. ביישוב הקושי ראה יהודה אליצור ״מקדם – תיבה שפשוטה כמדרשה״, בתוך הנ״ל, ישראל והמקרא, רמת גן תש״ס, עמ׳ 25 – 30.

4. נזיר כג ע״ב: ״מאי דכתיב לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע (משלי יח א)? לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד – זה לוט״. וברש״י: ״לתאוה יבקש נפרד – לדבר עבירה יבקש מי שנפרד. ואיזה? זה לוט שנפרד מעל אברהם כדכתיב ויפרדו איש מעל אחיו וסמיך ליה ויסע לוט מקדם, שהוא נפרד תחילה״, כתיאור זמן.

ובחר ליה לוט ית כל מישר ירדנ׳^א ונטל לוט מן לקדמין ואתפרשו גבר מעלוי אחוי.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ירדנ׳⁠ ⁠⁠״) גם נוסח חילופי: ״משריה דיורדנה״.

ובחר ליה לוט ית כל מישר ירדנא ונטל לוט ממדינחא ואתפרשו אינש מעל אחוי.

And Lot chose to him all the plain of Jardena; and Lot journeyed from the east, and they separated the one man from his brother.

וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא כְּאֵינָשׁ דִּבְחַר פּוּרְנָא דְאִמֵּיהּ.

וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם – הִסִּיעַ עַצְמוֹ מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר אִי אֶפְשִׁי לֹא בְּאַבְרָם וְלֹא בֵּאלוֹהוֹ.

וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו – אַבְרָם יָשַׁב, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין לְךָ בַּכְּרָכִים רַע כִּסְדוֹם, כְּשֶׁאָדָם רַע קוֹרִין אוֹתוֹ סְדוֹמִי. וְאֵין לְךָ בַּעֲמָמִים קָשֶׁה מֵאֱמוֹרִי, כְּשֶׁאָדָם קָשֶׁה הֵן קוֹרְאִין אוֹתוֹ אֱמוֹרִי.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין לְךָ בַּכְּרָכִים יָפֶה מִסְּדוֹם, שֶׁחִזֵּר לוֹט עַל כָּל עָרֵי הַכִּכָר וְלֹא מָצָא מָקוֹם יָפֶה כִּסְדוֹם, וְאֵלּוּ הָיוּ הַחֲשׁוּבִין שֶׁבָּהֶן.

ויסע לוט מקדם – ¹מקדמותו של עולם.

ויפרדו וגו׳ – ועליו נאמר אח נפשע מקרית עוז (משלי י״ח:י״ט).

1. מקדמותו של עולם. ב״ר שם הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשר לא באברהם ולא באלוהו, ולקח טוב. ורש״י הביאו בשם מדרש אגדה.

וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן – כְּאֲנַשׁ דְּבָחִיר פּוּרְנָא דְאִמֵּיהּ וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם, הִסִּיעַ עַצְמוֹ מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר: אִי אֶפְשִׁי לֹא בְּאַבְרָהָם וְלֹא בֶאֱלֹהָיו.

פאכ׳תאר ג׳מיע מרג׳ אלארדן ורחל מן אלשרק ואנפרד כל אמר ען צאחבה.

ובכן בחר לו לוט את כל כיכר הירדן ונסע מהמזרח¹, ונפרדו איש מעל אחיו.

1. כ״כ גם רש״י וראב״ע, שבית אל מזרחית לככר הירדן ולוט נסע מערבה, ולא כרד״ק והרי״ד שכתבו שנסע מזרחה.

ככר – מישור, כתרגומו.

מקדם – נסע מאצל אברהם, והלך לו למערבו של אברהם, נמצא נוסע ממזרח למערב. [למערבו של עולם אי איפשר לומר, שהרי {ים}⁠^א המלח במזרח של ארץ ישראל היא.]⁠^ב

ומדרש אגדה: הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר: אי איפשי לא באברהם ולא באלהותו.

א. כן כנראה צ״ל. המלה חסרה בכ״י לייפציג 1, אולי עקב מעבר הסופר להתחלת טור חדש.

ב. המלים בסוגריים המרובעים מופיעות רק בכ״י לייפציג 1. המשפט חסר בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ברלין 514, פרמא 3204, ס״פ 118, ובדפוסים הראשונים. ועיין א׳ טויטו בתרביץ ס״א:א׳ עמ׳ 95 שהעיר שיש במשפט זה סתירה לדברי רש״י שקדמו לו, ושברור שאין אלו דברי רש״י עצמו.

ככר – A plain, as the Targum translates it.

מקדם FROM THE EAST He [Lot] traveled from Avraham and went to the west of Avraham, thus he traveled from east to west. [It is impossible to say [that Lot traveled] to the west, since the Dead Sea is in the eastern portion of the land of Israel.]

[Alternatively], a midrash explains: He removed himself from the Originator (מקדמונו) of the Universe, saying, “I want neither Avram nor his God” (Bereshit Rabbah 41:7).

ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן – ¹מכאן אמרו כל הפורש מן הצדיק כפורש מחייו.

ויסע לוט מקדם – ²נסע מקדמונו של עולם. זה אברהם שהיה ראש אמנה. אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלהיו.

ויפרדו איש מעל אחיו – הפרדה גמורה נהייתה להם לא יבואו עמוני ומואבי בקהל ה׳.

1. מכאן אמרו כל הפורש מן הצדיק. מקורו בזבחים י״ג ע״א שאמר ר״ט לר״ע כל הפורש ממך כפורש מחייו וכ״ה בקדושין ס״ו ע״ב ירושלמי תרומות פ״ח ה״ב. תוספתא דמס׳ קרבנות פ״א. מקואות ספ״א. ספרא ויקרא דנדבה פרשה ד׳.

2. נסע מקדמונו. ב״ר שם. וילקוט שם. ורש״י עה״ת.

ויסע לוט מקדם – כי סדום מערב בית אל.

AND LOT JOURNEYED. From the east,⁠¹ for Sodom is west of Beth-el.

1. This is Ibn Ezra's translation of va-yissa lot mi-kedem (and Lot journeyed east). According to Ibn Ezra, Lot journeyed west to Sodom, away from Abraham who was in Beth-el. The problem with Ibn Ezra's interpretation is that Sodom lies east, not west of Beth-el. Because of this difficulty the Midrash homiletically interprets the clause to mean: He removed himself from the ancient one (mi-kedem) of the universe saying, I desire neither Abraham or his God (Bereshit Rabbah 41:7). As to the problem raised by Sodom lying east of Beth-el, Weiser suggests that in order to reach Sodom from Beth-el one had to journey westward first and then eastward. However, this interpretation is forced. M.S. Segal in his commentary on Genesis suggests that mi-kedem here has the meaning of eastward, or that mi-kedem is short for mi-kedem levet-el; i.e., Lot journeyed east of Beth-el, where Abram had pitched his tent. As to Ibn Ezra, he most probably was not aware that Sodom lies east and not west of Beth-el.

מקדם – ממזרח.

ויבחר – את כל ככר הירדן – אחד מן המקומות שיהיה בכל הככר, כמו שיזדמן לו כי כל^א המקומות אשר בכל הככר טובים.

ויסע לוט מקדם – כלפי מזרח מהמקום שהיה בו, כי הירדן מזרח לארץ כנען, כלומר מסעיו היו מצד מזרח, וכן וילך למסעיו מנגב ועד בית אל (בראשית י״ג:ג׳), כמו שפרשנו, וזהו טעם המ״ם.

ויפרדו איש מעל אחיו – ולוט היה שנפרד מעל אברם^ב כמו שאמר לו הפרד נא מעלי (בראשית י״ג:ט׳), ואיך אמר איש מעל אחיו, אלא אחר שנסע לוט היו נפרדים זה מעל זה כי רחוק היה המקום ביניהם, כי בעודם יחד היו זה על זה ודוחקין זה את זה. וכשנסע לוט הנה כל אחד נפרד מעל חברו.

א. כן בכ״י פריס 193, מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495: ״בכל״.

ב. כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495, מינכן 28: ״אברהם״.

ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן, the reference is to one area within the Jordan valley, the use of the word כל here meaning that all the areas within that region were equally good as grazing land for his flocks.

ויסע לוט מקדם, in an easterly direction from the location where he had been with Avram. The river Jordan is east of the land of Canaan, being its eastern boundary. We already explained the letter מ in the word מנגב in 13,3 as meaning “in a southerly direction,” here too the letter מ in the word מקדם means “in an easterly direction.”¹

ויפרדו איש מעל אחיו, Lot’s traveling towards the Jordan valley resulted in these two brothers separating from one another. Seeing that it was Lot who severed the relationship, it seems strange that the Torah describes it as איש מעל אחיו, “one from another,” as if they were both separating from one another. The Torah describes not the parting, but the result of the parting; after Lot had moved they were in effect apart from one another. Now Avram was a resident of the land of Canaan, whereas Lot had become a resident of the cities in that valley, i.e. he no longer shared Avram’s destiny in the land of Canaan. Even though both were essentially nomads, moving with their herds and flocks, their home bases were different from one another. Lot, although aware of the evil reputation of the people in the cities of that valley, had decided to ignore this, preferring to concentrate on the advantages offered by the land itself.

1. the author does not want us to think that the letter מ in either word means “away from,” as if it did the verse would not make sense.

ויסע לוט מקדם – פירש המורה: נסע מאצל אברהם והלך לו למערבו של אברהם נמצא לוט נוסע מן המזרח למערב. ותימא דאדרבא איפכא מסתברא שהרי הירדן ממזרחה של ארץ ישראל ובית אל לפנים מן הירדן נמצא ההולך מבית אל לירדן הוא ההולך למערב מן המזרח ונ״ל לפרש ויסע לוט מקדם הולך לו לקדם ודומה לו קדם לבית אל.

ויפרדו איש מעל אחיו – פרידה גדולה הייתה, וכן הוא אומר: לא יבא עמוני ומואבי וגו׳ (דברים כ״ג:ד׳).⁠¹

1. שאוב מלקח טוב.

ויפרדו איש מעל אחיו, "they separated totally from one another.⁠" This separation lasted historically throughout the generations so that descendants (male) of Lot were never allowed to convert to Judaism. (Deuteronomy 23,4)

ויפרדו איש׳ מעל׳ אחיו׳ אברם׳ – ס״ת ש׳ל׳ו׳ם׳.

ויפרדו״ איש״ מעל״ אחיו״ אברם״ וגו׳ – ס״ת שלו״ם, לומר שישאל אדם בחבירו לשלום בהפרדו מאתו כמו בבואו אליו.

אחרי הפרד לוט וגו׳ – פי׳ שא״ל הקב״ה הסכלת עשה במה שחלקת עם לוט, כי שא נא עיניך וגו׳ כי ימין ושמאל תפרוצי ולא יספיק לך מה שהנחת לעצמך לחלקך, ושמא תאמר למה אני צריך כל כך, לכן נאמר ושמתי את זרעך וגו׳, מהר״ם.

ויפרדו איש מעל אחיו אברם – סופי תיבות: שלום, לומר כדי לעשות שלום נתפרדו וגם רמז לו שיהיה שלום לבניו וזהו שנאמר אל תצר את מואב.

ויפרדו איש מעל אחיו – זה מבואר לחכמי ההגיון ולאשר קראו הספר הנקרא שמע טבעי,⁠¹ ר״ל, כי אע״פ שלא זז אברהם ממקומו נכון זה הלשון כמו שנכון עוד אמרו ״אחרי הפרד לוט מעמו״ (יד).⁠²

1. אריסטו בספר הפיסיקה, ספרים 3, ו-5, עוסק בנושא התנועה.

2. בטירת כסף עמ׳ 74 הרחיב ריא״כ: ״ואל תתמה על אמרו ויפרדו איש מעל אחיו, ואברם לא מש ממקומו, כי ה׳נפרד׳ – ממאמר המצטרף… והנה אחר שלוט נסע משם, הנה נשאר שכל אחד נפרד מחבירו, ואינו מחוייב שכל אחד מהמצטרפים יעשה פועל בצרוף״. כלומר, הפרדות אינה תיאור של המעשה הפיסי של העזיבה, אלא של הפער היחסי הנוצר בין שניים, ולכן עזיבת לוט יצרה מצב שאף אברם נפרד מלוט.

ויסע לוט מקדם – ממזרח, והנה הלך למערב המקום ההוא אשר היה שם אברם, לראותו כי במערב היה כל המרעה הטוב, ורצה שיהיה כל המרעה ההוא לו. והנה אם היה נוטה לצפון או לדרום היה קצת המרעה ההוא לאברם, ולזה אמר שהוא — מפני שבחר שיהיה לו למרעה כל ככר הירדן — נסע ממזרח לפאת מערב, ולא נשאר לאברם כי אם המזרח שלא היה נאות למרעה.

מקדם נסע מאצל אברהם ממזרחו והלך לו למערבו של אברהם. דממלת מקדם משמע שנסיעתו לצד מערב ומדכתיב ויפרדו איש מעל אחיו משמע שאברהם היה לפאת מזרח והוא נסע לפאת מערבו ותימה שמגבולי הארץ נראה שככר הירדן במזרחה של א״י ובית אל תוך א״י ונמצא שההולך מבית אל שהיה אברה׳ דר שם אל ככר הירדן הולך מאצל אברהם למזרחו הוא וצ״ע.

ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם. דאם לא כן ויסע לוט מאברם מיבעי ליה שהרי שניהם היו יושבים יחד ונסע לוט ממנו כדכתיב ויפרדו איש מעל אחיו:

ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן – בחר כל אותו המקום שיוכל הוא לבדו ורועיו, לבקש בו מרעה, ולא יוכלו זה אברהם ורועיו שם.

ויסע לוט מקדם – לא נטה לימין ולא לשמאל שהם צפון ודרום, אבל נסע מן המזרח למערב להתרחק מאברהם שהיה מושבו במזרחה של ארץ ישראל קרוב לעי, ששם עלו שבטים באי הארץ ראשונה בבואם מעבר הירדן מזרחה (יהושע ד׳).

ויפרדו איש מעל אחיו – לא במרעה לבד אבל גם בדירתם.

ויבחר לו לוט, he selected as much area as he himself with his shepherds would manage to control as their grazing land. In this section of the earth Avram and his shepherds would not be allowed to graze.

ויסע לוט מקדם, he did not turn right or left which were north and south, but he moved from the east to the west to distance himself from Avram^a who was dwelling in the Easter portion of the land of Israel, near Ai. The area of the Jordan valley was the area from which the Israelites under the leadership of Joshua would enter the land of Canaan (Joshua chapter 4).

a. The author translated מקדם as meaning “from the east,” though this is difficult to reconcile with the fact that the Jordan valley is east from the region of Bet El and Ai where Avram and Lot had been reported last in verse 3.

נסע מאצל אברהם וכו׳. דאם לא כן הרי לא היה לוט במזרח שיאמר הכתוב שנסע ״מקדם״, ועל כרחך צריך אתה לומר מקדם דבר פלוני, ולפיכך צריך לפרש מפאת קדם של אברהם שנזכר בכתוב. אף על גב דודאי שיוכל האדם לומר שנסע ממזרח למערב, היינו כשבא להגיד לאיזה צד נסע אמר שהלך למערב או לדרום או לרוח זה, אבל כאן שלא אמר רק ״ויסע לוט מקדם״, והוי ליה לומר לאיזה רוח נסע, ולא הוי ליה למכתב שנסע מקדם, אלא שבא לומר שנסע מאצל אברהם והלך למערבו:

נטע אוהלים וכו׳. דאין לומר לעצמו ולבני ביתו, דהא בככר הירדן ישב (פסוק יא), ולא עד סדום, אלא לרועים ולמקניהו:

נסע מאצל אברם. דקשה לרש״י כי בית אל בצפון היה כדכתיב לעיל (בראשית י״ב:ט׳) ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה שמע מינה דבית אל בצפון היה וא״כ היה לו לכתוב ויסע לוט מצפון לכן פירש וכו׳: כתב הרא״ם ותימא שמגבולי הארץ נראה שככר הירדן במזרחה של ארץ ישראל ובית אל תוך ארץ ישראל ונמצא שההולך מבית אל שהי׳ אברהם דר שם אל ככר הירדן הולך מאצלו למזרחו הוא. וצריך עיון. י״ל כי ככר הירדן היה מישור גדול והולך ומתפשט לתוך א״י עד שהי׳ סמוך לירושלים שהוא רחוק מבית אל והוא תוך א״י כי ככר הירדן היה סמוך לסדום שאינו רחוק כל כך מירושלים ודו״ק נ״ל:

מקדמונו של עולם. דאל״כ ויסע לוט מאברם מבעיא ליה שהרי היו יושבין יחד ונסע לוט ממנו. [קיצור מזרחי]:

He departed from Avram. Rashi is answering the question: We see that Beis-Eil, [where they were located,] is in the north. For it is written (12:9): "Avram journeyed [from Beis-Eil], traveling steadily southward.⁠" If so, why does it not say here, "Lot journeyed from the north"? Thus Rashi explains that he "departed from Avram ... traveling from east to west.⁠" The Re'm writes: This is puzzling, as the boundaries of the Land indicate that the Jordan Plain is to the east of Eretz Yisrael, while Beis-Eil is within. Thus, traveling from Beis-Eil, where Avraham lived, to the Jordan Plain entails going to the east! Re'm left this unresolved. It seems to me that the answer is: The Jordan Plain was very large and extended within Eretz Yisrael. It reached close to Jerusalem, which is distant from Beis-Eil and within Eretz Yisrael. [This is possible] because the Jordan Plain was close to Sedom, which is not so far from Jerusalem.

From the One Who precedes the world. Otherwise it should say, "Lot journeyed from Avram,⁠" as they were dwelling together, and Lot departed from him. (Kitzur Mizrachi)

ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם – הנה בהפרד לוט מאברהם שישב בין עי ובין בית אל, והלך לו אל ככר הירדן, הלך ממערב למזרח, כי הירדן גבול ארץ כנען ממזרח. ואיך אמר ״ויסע לוט מִקֶדֶם״? וגם להרב רא״ם ז״ל הוקשה זאת ולא השיב דבר. ולדעתי לפי שסדר הכתובים גם הוא קשה, כי הכתוב הסמוך באר הענין כלו, ״אברם ישב בארץ כנען, ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום״. ונדע [מזה] כי בחר ערי הככר לשבתו ושהאהיל עד סדום, ואברם ישב במקומו הראשון, וא״כ נפרדו איש מעל אחיו. ומה צורך בפסוק הראשון? אבל הודיע הכתוב כי לוט בחר לתקוע אהליו בכל הככר אשר על פני הירדן, כי כלו משקה, ופעם ישב במקום אחד ופעם באחר, והם כולם במזרח ארץ כנען. ואח״כ הסכים לעזוב גם הככר ולשבת בערי הככר שהם סדום וחברותיה. וסדום היתה בנגב ארץ כנען. כי לשון אחד מִיָּם המלך קצהו האחד בנגב, ושם היתה עיר סדום, ובלכתו שם הוצרך לנסוע מִקֶדֶם. ואילו נשאר באחת מערי הככר לא היתה פרידה גמורה מאברהם, ואפשר שישוב אליו לאחר ימים. אבל כשקבע דירתו בסדום, והתחבר שם עמהם, נתפרדה החבילה מכל וכל ויאמרו נואש. וזהו שספר הכתוב ״ויבחר לו לוט את כל ערי הככר״, כלומר תחלה בחר בכל ערי הככר, והיו כלם טובים בעיניו. ואחרי כן ״ויסע לוט מִקֶדֶם״, כלומר שעלו מחשבות אחרות על לבבו לעזוב את ערי הככר, ולנסוע ממזרח הירדן קדמה, ללכת הנגבה לסדום. ואז בשבתו בסדום ״ויפרדו איש מעל אחיו״. ובא הכתוב השני לפרש את הראשון כמו שיתבאר. אבל רמב״ן¹ ז״ל כתב שכל ערי ככר הירדן הם סדום ועמורה אדמה וצבוים, והם כל ערי הככר שזכר. [עד כאן תוכן דבריו]. ואם כן הוא, מה יפרש בכתוב ״ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו״,⁠² וזהו ככר הירדן. ובימי משה כבר נהפך עם כל עריו.

1. על פסוק יב.

2. דברים לד, ג.

מקדם – מקדם לאברהם, וכן ארם מקדם (ישעיהו ט׳:י״א) – מקדם לישראל. וככר הירדן למזרח יותר מבית אל והעי, ובעל ש״א¹ השתבש גם בזה ונלחץ לריק.

1. ספר השרשים – שפת אמת ליצחק סטנוב, דף סב, ערך ״שמל״ בהערה: ״ואם הימין ואשמאילה – פירוש, אם אתה לצפון אני לדרום, ואברהם דבר דרך מוסר שגם הוא לא ישאר במקום ההוא אף כי יתכן שישו אותו הארץ לבדו. וגם לוט עשה דרך מוסר ונסע בראשונה, כי נשא פנים לאברהם שישאר במקומו. וכן תרגם אונקלוס, ויסע לוט מקדם – ונטל לוט בקדמיתא, כי הנוסע מבית אל לסדום, נוסע מצפון לדרום ארץ ישראל, ככתוב סדום ובנותיך היושבת על שמאלך (כנראה כונתו ליחזקאל ט״ז:מ״ו: ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותל הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה), וחז״ל דרשו מקדמונו של עולם, כי לא ממזרח נסע.⁠״ ועיינו גם בהעמק דבר לנצי״ב.

ויסע לוט – מהמשך הספורים נראה שמתחלה לא הלך לוט אחרי אברם אלא להתעשר על ידו ובזכותו, שהרי משהשיג מבוקשו לא נכסף עוד להתחבר עם הצדיק הזה כדי ללמוד ממעשיו, אלא די לו במצוא מקום מועיל למקנהו אף אם יהיה בחברת רשעים ואנשי זדון, ולכן זכר הכתוב אח״כ תכונת אנשי סדום, להגיד שאעפי״כ לא נמנע לוט מלהתחבר אליהם:

מקדם – אילו פירושו ממזרח קשה על כל פנים, כי לוט לא הלך לא ממזרח העולם למערבו, ולא ממזרח א״י למערבו, ולא ממזרח של מקום אברם למערבו, כמו שהוכחנו למעלה (פסוק ט׳), לכן תרגם אונקלוס ונטל לוט בקדמיתא, והוא העיקר, כי אחת מהוראות מלת קדם על קדימת הזמן, כמו חדש ימינו כקדם (איכה ה׳ כ״א), וכן בימי דויד ואסף מקדם (נחמיה י״ב מ״ו), אף כאן פירושו טרם החל אברם לנסוע, נפרד לוט ממנו בראשונה, והניח ברשות אברם לשבת על מקומו הראשון או ללכת אל מקום אחר, וכונת הכתוב להודיענו שלוט היה הראשון שנתעורר להתפרד מאברם, ולא היה צר לו לעזוב חברת הצדיק:

ככר הירדן – ת״א ויב״ע מישר ירדן. לרש״י (לקמן י״ד ו׳) מישור של ירדן ככר שמו, אבל לרמב״ן שם ככר הירדן, לשון מישור ממש הוא, וכן יקרא בלה״ק שהנהרות מתפשטים בהם במרוצת המים הנגרים השוטפים שם, ולכן אמר, ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלט. וכן כר נרחב, לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר פעמים יכפלו המלה, ופעמים יסירו הכפל, כמו בת עין, ויקראו ג״כ השלוחים המהירים בשם זה לכרים ולרצים, וכן בכרכרות שם לגמלים המריצים שהזכירום בתלמוד, גמלא פרחא, וממנו מכרכר בכפולין, וכ״ד הרד״ק, ככר ענינו מישור. ולשון הרבי שלמה פאפענהיים שרש ככר כר שהנחתו ראשונה על שטח דשן ושמן שהבהמות הרועות בו מתפטמות ביותר, כמו כר נרחב (ישעיהו ל׳), לבשו כרים הצאן (תהלים ס״ה), והצאן הרועות בו נקראו בשם התאר כרים, עם חלב כרים (דברים ל״ב), מדם כרים ועתודים (ישעיהו ל״ד), ע״ש שרועים על הכר. ונקרא השטח הטוב והדשן כר מלשון כרי׳ וחפירה ע״ש שחופרין וכורין סביביו חריץ עמוק להפליט ממנו לחלוחית המים המעופשים והחמוצים המפסידים את הזרע, לפיכך נקרא כר (אבגעשטאָכען), אלא כשהוא קטן במדת שטחו יקרא כר, והעוסק בעבודת הכריה יקרא אכר, כמו אכר וצמדו (ירמיהו נ״א), אכרים וכורמים (דברי הימים ב כ״ו). אמנם כשהככר גדול הרבה ומתפשט לארכו ולרחבו ביותר אז נקרא ככר (אויע), כי כפלת הכ׳ של ככר להוראת ההפלגה והרבוי כדרך כל הכפולים, שהכפלתם מורה על רבוי הדבר והפלגתו, כגון כרכר, פתלתל, אדמדם, ושם ככר להוראת גודל הכר וקבוץ כרים הרבה, ועל שהי׳ כל שטח האורך הירדן מושך כולו כר נרחב, לכן נקרא ככר הירדן.

ויסע לוט מקדם – ידענו כי ככר הירדן מזרחי לבית אל ולעי, והם היו בין בית אל ובין העי, ואם כן מאי מקדם? ודברי רש״י כאן תמוהים שהם הפך המציאות וכבר העיר עליהם הרא״ם, ולזה כתבו המפרשים שאין מקדם מקדם העולם כי אם מקדם בית אל, כלומר שנסע מן המקום אשר קראו קדם לבית אל למזרח העולם. ובאור מקדם כמו בקדם רצה לומר מצד קדם של א״י ואחד משמושי המ״ם לשמש במקום בי״ת, והוא דוחק גדול, ונראה דלזה תרגם אונקלס מקדם בקדמיתא, ענין קדימה בזמן, להודיע כי לוט הקדים עצמו בבחירת מקום שבתו להתרחק מאברהם, ומצד המוסר הי׳ ראוי אליו להמתין ולהשאיר לאברהם הבחירה באיזה צד יבחר למקום שבתו.

מקדם – מלת אֶל נשמטת במקומות הרבה, וכן כאן שיעורו ויסע לוט אל מקדם, ומצאנו אל ואחריו מ״ם, אל מחוץ למחנה תשלחום, {במדבר ה׳:ג׳} וְיָצָא אל מנגב למעלה עקרבים (יהושע ט״ו:ג׳), והכוונה נסע אל המקום אשר הוא מקדם לארץ כנען, כי סדום למזרח ארץ כנען ויש לתמוה על ראב״ע שכתב כי סדום מערב בית אל.

toward the east (mi-kedem). The word el (“to,” “toward”) is missing in many places; here, too, the sense of the phrase is that Lot moved el mi-kedem. We find the word el is followed by the prefix mem in, “Outside [el mi-ḥuts] the camp you shall send them” (Num. 5:3), and, “[The border] went out to the south [el mi-negev] to the ascent of Akrabbim” (Joshua 15:3). The meaning here is that he moved to the place that is east of [mi-kedem le-] the land of Canaan, for Sodom was in the east of Canaan. One must wonder why Ibn Era wrote that Sodom was to the west of Bethel.

ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ששם מרעה טוב וארץ פוריה, ולא הגיע עדיין אל ערי הככר רק ישב בככר הרחק מאדם העיר ואז לא נפרד עדיין מאברהם לגמרי, ועדיין היה אחדות ביניהם מרחוק, אבל אח״כ ויסע לוט מקדם, נסע מצד מזרח א״י ששם התחלת הככר לצד מערבו ששם ערי הככר, וגם רומז שנסע מהנהגתו הקודמת שהלך בדרכי אברהם, ובמד׳ שנסע מקדמונו של עולם, ואז ויפרדו איש מעל אחיו הפרדה גמורה, וכמ״ש במד׳ הבדל אכ״כ אלא הפרד מה הפרדה הזו אינה קולטת זרע וכו׳.

Therefore, LOT CHOSE FOR HIMSELF THE WHOLE PLAIN THE YARDEN. For the pastures were good and the earth was fertile. He did not, however, go as far as the cities of the plain, settling upon the plain itself — far from the urban population. At this time, then, he had not yet severed himself completely from Avraham, and they remained linked to each other from afar. This was not true later, when Lot journeyed from the east (‘mi-gedem’); he traveled from the eastern edge of the land of Israel, where the Yarden plain begins and toward the western edge where the cities were located.

The verse also alludes thereby to the fact that Lot moved away from his previous life that he had shared with Avraham. As the Midrash says¹, He moved away from the Ancient One (mi-kadmono) of the world. Consequently, thus they parted (‘va-yi-fradu’) from each other — a complete break. In the words of the Midrash², It does not state that they parted (only) physically (va-yavdilu ³) but va-yi-fradu.

Just as a pered⁴ (a mule) cannot be impregnated by seed, neither can this man be incorporated among the progeny of Avraham.

1. Gen. R. 41:7. See also Malbim—II, p. 440: “they removed themselves from the Ancient of Days, saying: we want neither Him nor His over us.”

2. Ibid. 6.

3. See Malbim—I, p. 89: mavdil means spatial separation.

4. A play on the word pered-fered. Also: pered (mule) is biologically non-continuous — isolated (pirud), complete break from the future. Hence its name of pered.

ויסע לוט מקדם: תרגם אונקלוס ״מלקדמין״¹. דאי אפשר לומר ממזרח², דגם סדום היתה במזרח ארץ ישראל לדרומה³, כמבואר בגבולי ארץ ישראל בפרשת מסעי, אלא על כרחך ׳מקדמונו של עולם׳. או פירושו⁴, נסע הוא תחילה⁵ לאברם.

ואח״כ⁶: ויפרדו איש מעל אחיו: היו מתפרדים והולכים יותר איש מעל אחיו, דמתחילה לא היה רחוק כל כך מבית אל עד צוער, אבל משם נתפרדו הרחק. ומפרש המקרא: ״אברם ישב בארץ כנען״⁷: הלאה לחברון⁸ ופלשתים⁹ שהוא רחוק הרבה מצוער, וגם לוט נתרחק והגיע עד סדום שהוא רחוק יותר מבית אל.

{איש מעל אחיו: וכתיב ״מעל אחיו״ ולא ׳איש מאחיו׳. דמשמעות ״מעל״ היא מעלת הנפש שהיא החופפת על האדם, שנתרחקו הטבעים עוד יותר¹⁰. ״אברם ישב בארץ כנען״ שהיו סוחרים¹¹, כמו שכתבתי בספר ויקרא (יד,לד)¹², שבטבע אנשים כאלו להיות מוותרים ומפזרים איש לרעהו. ״ולוט ישב בערי הככר״ שהיו רעים וחטאים וקמצנים ומריעים איש לרעהו.

ובזה ראינו דכל הספור של אברהם עם לוט והדיבור שבא אחריו הוא לימוד לנו, וכדרך מעשה אבות סימן לבנים, דאבות ישראל המה כמו שורש לעץ הפרי¹³, וכל הנעשה בשורש בתנועה קלה מגיע שינוי אח״כ לעץ הניכר לעין. כך כל מה שהגיע לאבות ברמז מגיע לנו בגלוי. ובלא זה אינו מובן למה כתבה התורה כל הענין שהיה עם אברהם.}

1. כפי שפירשו רש״י (בשם חז״ל) ׳מקדמונו של עולם׳.

2. כפירושו הראשון של רש״י ע״פ הפשט, וכך פירש הראב״ע.

3. גם הרא״ם הקשה על רש״י שפירושו ע״פ הפשט נוגד את המציאות הגאוגרפית. ועיין ב׳הכתב והקבלה׳.

4. של דברי אונקלוס ״מלקדמין״.

5. לפניו, ראשון. ולפי״ז ״מלקדמין״ מלשון קדימה (ואיחור) וכן פירש ב׳הכתב והקבלה׳, עיי״ש.

6. אך לפי״ז מהו ״ויפרדו״, הרי לוט כבר נסע, על כך מסביר רבינו. (לפירוש חז״ל – ׳מקדמונו של עולם׳ – הענין מבואר היטב, שלוט החליט ליסע מקדמונו של עולם ואז נפרד למעשה מאברהם).

7. משמע שישב בכל ארץ כנען והרי ישב בבית אל, ועיין ברמב״ן.

8. כפי שמוזכר מיד בפסוק י״ח ״ויאהל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון״.

9. לאחר מכן בפרק כ׳.

10. ומבאר הכתוב את התרחקות הטבעיים...

11. להלן לח,ב ״בת איש כנעני״, רש״י: ׳תגרא׳.

12. עה״פ ״כי תבואו אל ארץ כנען״.

13. יסוד גדול בהבנת המושג ׳מעשה אבות סימן לבנים׳, והבנה באריכות התורה בסיפורי האבות.

ויבחר לו לוט – לוט כפוי טובה היה ולא היה לעזוב את אברהם בזקנתו אחר כל הטובה שעשה עמו ולקחו לבן מכלכל שיבתו, והוא לרוחב נפשו להרבות הון עזבו; והאל הזהירו במלחמת המלכים על הרע שעשה, ובראותו כי נשבה הוא וכל אשר לו ואברהם שם נפשו בכפו להצילו, לא היה לו להתרחק עוד ממנו, על כן נענש אח״כ באבוד כל ממונו בהפיכת סדום.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון