[צט]
1ויעבר אברם בארץ וגו׳, עד עכשו נתבקש להם זכות בארץ.
(בראשית רבה ל״ט)
[ק] 2ויעבר אברם בארץ, מלמד שהיה מסבב ומעיין במתנה שהנחילו הקב״ה. (ילמדנו)
[קא]
3ויעבר אברם בארץ, מכאן למדנו ענותנותו של אברהם, וכי לא היה חמור לרכוב עליו שהרי נאמר בו
(בראשית י״ג:ב׳) ואברם כבר מאד במקנה בכסף ובזהב, אלא מלמד שלא הנהיג עצמו בגסות הרוח. (מדרש הבאור כת״י)
[קב]
4עד אלון מורה, ברכות וקללות כיצד, כיון שעברו ישראל את הירדן, באו אל הר גריזים ואל הר עיבל, שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה, שנאמר
(דברים י״א:ל׳) הלא המה בעבר הירדן וגו׳, [בארץ הכנעני וגו׳ אלוני מורה] ולהלן הוא אומר ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה, מה אלון מורה האמור להלן שכם, אף אלון מורה האמור כאן שכם.
(משנה סוטה ז׳:ה׳)
[קג] 5עד מקום שכם, עד מקום ראשי הגבולין. (ילמדנו)
[קד] 6עד מקום שכם, הראה לו הקב״ה שעתידים בניו להרוג בשכם. (מדרש אגדה)
[קה]
7ד״א ויעבר בארץ, כיון שהגיע לשכם אמר לו הקב״ה, כן עתידין בניך להקליט נפשות משפיכות דמים, מלמד ששכם אחת מערי מקלט היא שנ׳
(יהושע כ׳:ז׳) ויקדישו את קדש בגלגל ואת שכם בהר אפרים. (מדרש החפץ כ״י)
[קו]
8עד אלון מורה, אמר לו הקב״ה כן עתיד להתנות עם בניך שלא לעבור על בריתי, ואיזה זה יהושע בן נון שהתנה עם ישראל בגלגל ואמר להם בחרו לכם היום את מי תעבדו
(יהושע כ״ד:ט״ו). (מדרש החפץ כ״י)
[קז] 9והכנעני אז בארץ, מלמד שהיה הכנעני רואה את אברהם ואומר ראו זקן זה הולך בארץ ודומה כמשוגע, וכיון ששמע כך אמר לו הקב״ה התהלך בארץ, והיה מחרק את שיניו עליו, ואמר אם אני אראהו בתוכה מיד אני הורגו. (ילמדנו)
[קח]
10והכנעני אז בארץ, לפי שא״י נפלה בחלקו של שם כמו שנאמר ומלכי צדק מלך שלם
(בראשית י״ד:י״ח). נח החרים בשעה שחלק הקב״ה את הארץ לשלשת בניו, שלא יהא אחד מהם נכנס לתחום חברו, וז׳ עממין עברו בארץ ישראל ועברו על החרם, לפיכך צוה הקב״ה כי החרם תחרימו, ובעת שעבר אברהם לא היה עדיין נכנס לשם אלא הכנעני בלבד, לפיכך נפלה ארץ ז׳ עממים לישראל לפי שנפלה כל הארצות לז׳ עממים בחלקו של שם, וכ״ה אומר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל
(דברים ל״ב:ח׳). (מדרש אגדה)
[קט] 11והכנעני אז בארץ, מה ת״ל, אלא שאע״פ שהיה הכנעני בארץ לא הנזק מהם. ד״א שאע״פ שהיה הכנעני בארץ לא למד ממעשיהם. (פסקתא זוטרתי לך)
[קי] 12והכנעני אז בארץ, רמז לו שדור שמיני יירש את הארץ, אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה, הרי שבעה דורות, ויהושע מכניסן לארץ שהוא דור שמיני, מנין אז. (מדרש הגדול לך)
[קיא]
13כתיב הכא
ויעבור אברם בארץ, וכתיב התם
(שמות ל״ג:י״ט) אני אעביר כל טובי והוא רמז לקדושה דארעא דאתי מאתר עלאה כדקא חזי. (ספרא דר׳ ייסא סבא בזח״א עט)
שערי ציון: זח״א עג. עט: פ. זח״ב צא. ז״ח כד.
1. ברד״ל גורס דדרש זה קאי על והכנעני אז בארץ, והפי׳ עד עכשיו נתבקש להם זכות בארץ, כי לא שלם עונם עד עכשיו להתגרש משם (בפי׳ ב״ר) וכלשון זה בב״ר פ״מ עיי״ש, אמנם מלשון המדרש הגדול כאן נראה דהיה גירסא אחרת לפניו בב״ר, ובילמדנו מובא בילקוט תלמוד תורה איתא ויעבור אברם בארץ, עד עכשו נתבקש להם זכות ״הארץ״. ובמדרש הגדול ד״א ויעבר אברם בארץ, לבקש להם זכות בארץ לידע איזה מקום שסוף בניו לעשות בו זכות ומודה לשם עליו, ואיזה מקום שסופן לחוב בו ומבקש רחמים עליו. וראיתי להביא כאן מ״ש בספר מנורת המאור לר״י אלנקאוה הנדפס מקרוב מכת״י ח״ב צד שע, וז״ל והתקיעה היא העברת קול פשוט, כמו שאמרתי, אותו הקול יוצא ועובר ובוקע רקיעים, עד שמגיע אצל אברהם אבינו ע״ה, ורמז לדבר ויעבר אברם בארץ, פירש שבהעברת קול של שופר, אברהם מתעורר ממקומו ועובר בארץ, ומיד אברהם מתעורר ומבקש רחמים על בניו, והב״ה מטה כלפי חסד בזכות אברהם, לפי שמדת אברהם היא מדת חסד כדא׳ תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, ע״כ, ועיקר מאמר זה מבואר בזהר ח״ג צט. כמו שמסמן בהערות שם. אמנם הרמז מקרא ויעבר אברם ליתא לפנינו ואולי הי׳ זאת לפניו בזהר כי הרבה שינוים יש בהמאמרים שמביא מהזהר בשם מדרש יהי אור מאשר נדפס לפנינו.
2. מאמר זה מילמדנו מובא בילקוט תלמוד תורה כת״י נדפס באו״מ כת״י ח״א עי׳ לעיל בבאור מאמר צט, ולקמן מאמר קז.
3. במדרש הגדול כאן מביא מאמר בשם ר״א כל המהלך ד׳ אמות בא״י מובטח שהוא בן עוה״ב, שנ׳ אתה מחסי חלקי בחיים
(תהלים קמד). (
בכתובות קיא. הוא בשם ר״י ומביא מקרא אחר ורוח להולכים בה,
ישעי׳ מב). ונראה דסומך כאן על הקרא ויעבר אברם בארץ דמפרש ג״כ שהלך ברגליו. ובעיקר דרש זה עי׳
שבת קנב. דעל סוס מלך, דעל חמור בן חורין, ודמנעלו ברגלוהי איניש. ועי׳ לקמן כב, ג, ויחבוש את חמורו. ומ״ש שם בבאור.
4. ראה רש״י כאן, ובראב״ע וחזקוני ואלוני מורה ואלוני ממרא חד הוא, וכ״ה בתרגום הפשיטא, ובמדרש אגדה הראה לו הר גריזים והר עיבל שהוא אצל אלוני ממרא, וברע״ב כאן כ׳ דנרמז בתיבת אלון מורה אלון לשון אלה ומורה לשון הוראה וכאלו כתוב אלון ההוראה, כמו שאמר ששם קבלו שבועת התורה, ועי׳ בזח״א פ. אלון מורה, אלו בתי מדרשות דאולפין ומורים תמן תורה ברבים, וי״ל דזה הוא גם כוונת השבעים שמתרגמים כאלו כתיב אלון רם וכ״ה בספר היובלים פי״ג ב. עד מקום שכם עד אלון רם. ובמדרש אור האפלה כת״י איתא אלון מורה למה נקרא שמו מורה שהמרה בעבודתו, עי׳ לק׳ יד, יג. וביב״ע כאן ״דהוה מיירי״ ופי׳ כנ״ל מלשון מורה.
5. לעיל בבאור מאמר ק.
6. ברש״י כאן מביא דרש בסגנון אחר, ובפי׳ הרד״ק מביא דברי רש״י בפסוק זה באריכות ונראה מלשונו דהיה לפניו באיזה מדרש.
7. ראה רש״י כאן ולעיל מאמר קד.
8. לעיל מאמר קב. ולקמן מאמר קפד. בבאור.
9. מאמר זה מובא בילקוט תלמוד תורה כת״י ונדפס בלקוטים באו״מ כת״י ח״א. ועי׳ לעיל מאמר ק.
10. ראה ברש״י כאן, וברבעה״ת, ובפי׳ התוס׳ בהדר זקנים, ובחזקוני שהאריך בענין זה, ובתו״כ פ׳ אחרי פ״ט א״ה. והראב״ע כאן כ׳ יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר, ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום. וענין הסוד הזה ראיתי מבואר בשו״ת מהר״ם בר ברוך סי׳ תקיד. בזה״ל, והכנעני אז בארץ, פי׳ שהולך וכובש הארץ מזרעו של שם גם בכאן פי׳ ר״א אבן עזרא סוד ופי׳ הרמב״ן שהמלאך של שם היה כבוש וכפוף לפני מלאך של כנעני כי אין אומה נופלת למטה אא״כ שר שלה נופל קודם כדכתי׳ ביום ההוא יפקוד ה׳ על צבא [מרום] במרום ועל מלכי אדמה באדמה כלו׳ שהשר למעלה נפל קודם וכו׳ ע״כ [ובסי׳ תקיג. שם מביא מ״ש הרמב״ן לפרש הסוד שכ׳ האע״ז ויקרא טז, ח. והוא לפנינו בפי׳ הרמב״ן שם], ודברים אלו מובאים גם בס׳ ציוני כאן בשם הרב וכוון להרמב״ן. ועי׳ גם ברקאנטי כאן, ובס׳ אמרי נועם לר״י דיליטקא״ש פ׳ לך מביא דברים אלו שכתבו בשם הרמב״ן בשם רבינו יהודה החסיד. אמנם הראב״ע בעצמו מבאר ברמז כוונת הסוד בדברים א. ב. עיי״ש שכ׳ ואם תבין סוד כו׳ והכנעני אז בארץ כו׳. ועי׳ בפי׳ הראב״ע בדברים לד, ו. ובכתב יד ספר צפנת פענח לר׳ אלעזר אשכנזי (חבר ספרו שנת קכד.) נדפס קצת לקוטים ממנו בס׳ מקדמוניות היהודים צד קלו, חולק על מ״ש האע״ז בדברים א. ב. וכ׳ אין אני מודה לדבריו כי כל התורה ברוח הקודש כתבה משה, ועי׳ סנהד׳ צט. ובס׳ מקור חיים בריש דברים מ״ש לפרש דברי האע״ז ובשאר מפרשי האע״ז - והנראה לדעתי כי מ״ש הרמב״ן כאן על האע״ז אולי הי׳ קודם שראה דברי האע״ז בפ׳ דברים הנ״ל, לכן לא הביא דברים אלו בפירושו כאן, כי חזר מזה.
11. עי׳ לעיל מאמר קז.
12. במדרש הבאור כת״י איתא בסגנון אחר, והכנעני אז בארץ היה לו לומר והכנעני בארץ אלא להודיעך שאין ישראל יורשין הארץ אלא אחר שמונה דורות מנין אז, והם אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה ובני משה נכנסו לארץ.
13. עי׳ לעיל מאמר צט.