Bereshit 10 – בראשית י‏ – Mikraot Gedolot

[ט] ¹ובני חם כוש ומצרים. תנו רבנן שלשה שימשו בתיבה וכולן לקו, ואלו הן חם לקח בעורו ויצא ממנו כוש, דכתיב ובני חם כוש ומצרים. (סנהדרין קט.).

[י] ²ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען. ארשב״ל היינו סבורים שנתבלעה משפחתו של פוט, בא יחזקאל ופירש (יחזקאל ל׳:ה׳) כוש ופוט ולוד וכל הערב וגו׳. (בראשית רבה ל״ו).

[יא] ³כמעשה ארץ מצרים (ויקרא י״ח:ג׳) וכו׳, רבי יצחק פתח קריא בבן אדם שיש לו שתי בנות מאם אחת שתיהן מאב אחד שתיהן משפיר אחד, כד״א ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען. (ויק״ר כ״ג ז׳).

[יב] ⁴ומהוא לא איש דברים אנכי (שמות ד׳:י׳) אמר לו משה האיש הזה שאת משלחני אצלו עבד הוא, שנא׳ ובני חם כוש ומצרים וכתוב (משלי כ״ט:י״ט) בדברים לא יוסר עבד. (ילמדנו).

[יג] ⁵ד״א למה נתעסק הכתוב לכתוב יחוסיהם וכי לא היה לו להקב״ה מה שיכתוב אלא (בראשית ל״ו:מ׳) אלוף תמנע (בראשית ל״ו:כ״ח) אלוף לוטן, אלא ללמדך שמתחלת ברייתו של עולם היה הקב״ה מתעסק ומתיחס ביחוסיהן של א״ה שלא יהיה להם פתחון פה, להודיע לבריות עקריהם ונווליהם. כיצד כשבא ליחס את בני חם, ובני חם כוש ומצרים (בראשית י׳:ח׳) וכוש ילד את נמרוד, עמד להכעיס, שנא׳ (בראשית י׳:ח׳) הוא החל להיות גבור. (תנחומא וישב א׳).

1. כן הביא הגירסא בילקוט שמעוני רמז כ״א ולפנינו איתא חם לקה בעורו. והשאר ליתא ורש״י פי׳ לקה בעורו שיצא ממנו כוש. ועי׳ בעין יוסף מה שתמה ע״ז ולא ידע מגי׳ זו, עי׳ לעיל פ״ח מאמר עב. חם יצא מפוחם, ועי׳ במדרש תהלים ס״ח בסופו יש הוספה בזה״ל ויאתיו חשמנים מני מצרים (תהלים י״ח:ל״ב) כו׳ כמו אשמנים, אנשים שחורים, כדכתיב כוש ומצרים, חית מתחלף עם אלף.

2. משפחתו של פוט, שלא הוזכר בתורה בנים לפוט כמו לשאר. ועי׳ בתרגומים ובדה״י א. מ״ש בפי׳ הפסוק.

3. מביא ראי׳ מפסוק ובני חם כמו שהיו מצרים וכנען אחים, כן היו דומים במעשיהם המגונים וע״ז הוא דמזהיר וכמעשה ארץ מצרים וגו׳.

4. מאמר זה נדפס בגנזי שכטר ח״א צד מט. מקטעי הילמדנו הקדמון. והמאמר נמצא בשמו״ר ג׳ יד. ותנחומא וארא ס״י. כמו שציין בהערות, אמנם הראיה מהפסוק עבד הוא שנא׳ ובני חם ליתא לפנינו. ולשון זה מובא גם בס׳ צרור המור פ׳ שמות מאמר ארוך בשם מדרש הגלוי ובתוך הדברים איתא וזה האיש אשר אני שלוח אליו הוא עבד ממשפחת עבדים שנאמר ובני חם כוש ומצרים. והכוונה להפסוק ט, כה. ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, עי׳ לעיל מאמר קמו. קנג. [ובמבוא הגדול לספרי הוכחתי דמה שרוצה ברב פעלים ליחס דיש ״מדרש הגלוי״ אשר בעל הצרור המור מביאו, דזה אינו, רק דרכו של בעל הצרור המור לקרוא את המדרשי אגדה בשם מדרש הגלוי לעומת המדרש הנעלם שמביא הרבה פעמים] ועי׳ ברב״ח פ׳ יתרו כ, ד. כתב או יאמר מבית עבדים שהאדנים שלכם היו עבדים שהרי המצריים בני חם הם שנא׳ ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען.

5. עי׳ לקמן מאמר יז.

וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן.

The sons of Cham were Cush, Mitzraim, Put, and Canaan.

וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן

זיהוי האומות

א. המיוחס ליונתן תרגם ״וּבְנוֹי דְחָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן וְשׁוּם אַפַּרְכְיוּתְהוֹם עֲרַבְיָא וּמִצְרַיִם וְאַלִיחְרוֹק וּכְנָעַן״. הזיהויים מתייחסים לאיזורים שבאפריקה.⁠¹

כוש – הנדואה

ב. על ר׳ יהודה הנדואה הגר שהוזכר בתלמוד פירש רש״י: ״הנדואה – מארץ כושים. כוש מתרגמינן הינדואה״ (קידושין כב ע״ב). אבל אין זה ת״א אלא תיוב״ע כמוכח מפירושו לבגדי כה״ג ביוכ״פ ״הנדויין של שמונה מאות זוז״: ״הנדוין – שהיו מפשתן של ארץ הינדוין, והיא ארץ כוש, כדמתרגם יונתן בן עוזיאל: היהפוך כושי עורו (ירמיהו יג) – הינדוואה״ (יומא לד ע״ב).

1. כּוּש הוא כינוי לארצות שמדרום מצרים, ורס״ג תרגם ״אלחבשה״ (חבש). עֲרַבְיָא היא פרובינציה רומית שבדרום עבר הירדן. פוט – אַלִיחְרוֹק, לא ידוע. ורס״ג תרגם ״תפת״ והעיר ר״י קאפח: אולי תוות שבסחרה על גבול מרוקו (״דעת מקרא״).

ובנוי דחם כוש ומצרים ופוט וכנען.⁠^א

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״ובנוי... וכנען״) נוסח אחר: ״ושום אפרכייותהון ערביא ומצרים ואלייהרק וכנען״.

ובנוי דחם כוש ומצרים ופוט וכנען ושום אפרכיותהום ערביא ומצרים ואליחרק וכנען.

And the sons of Cham, Kush, and Mizraim, and Phut, and Kenaan. And the name of their provinces, Arabia, and Mizraim, and Alichrok, and Kenaan.

[ב] וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁנִּתְבַּלְּעָה מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל פּוּט, בָּא יְחֶזְקֵאל וּפֵרַשׁ: כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל הָעֶרֶב וְכוּב וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית אִתָּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ (יחזקאל ל׳:ה׳).

וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיִינוּ סְבוּרִין שֶנִּתְבַּלְּעָה מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל פּוּט בָּא יְחֶזְקֵאל וּפֵרֵשׁ (יחזקאל ל׳:ה׳) ״כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל הָעֶרֶב״.

ובנו חם אלחבשה ומצר ותפת וכנעאן.

ובני חם: החבשים, מצרים, תפת וכנען.

ובני חם – זכר חם אחר יפת, ואם היה הקטן יפת לפי זכרונם, מפני שיפת היה גדול במעלה מחם, ואם יפת הוא הגדול בשנים ראוי גם כן להקדימו. והניח תולדות שם באחרונה, לפי שעתיד לזכור ענין האבות שהם מבני שם והדביקם להם.

ובני חם, Cham is mentioned after Yaphet; if Yaphet was the junior of the three sons, he was mentioned ahead of Cham because of his superior character qualities. If he was older than Cham, he would qualify for earlier mention on that account alone. The Torah left the list of the descendants of Shem last, in order to preserve the continuity of the report which continues with the lives of the patriarchs who are all descendants of Shem.

ובני חם כוש ומצרים וכו׳ – אף על פי שהיה מן הנכון לנותן התורה להודיענו יחס מצרים ובבל ואשור ונינוה ופלשתים, כי היה גלוי וידוע לפניו כי אלה יהיה להם סבוך¹ גדול במאורעות עמנו, הנה העיקר היה בעבור כנען וזרעו.⁠² והעירנו על זה בעל ההפסקות אם שהיה נותן התורה עצמו כמו שיראה לי בלי ספק, אם שהיו אנשי כנסת הגדולה, כי לא עשו תחילת הפרשה באמרו ובני חם רק באמרו ״וכנען ילד״ (טו).⁠³

ודע ענין נכבד: כי אין בכל ספרי הנביאים דבר ומאורע שלא כתב בתורה, ואף כי ביאת המשיח שאנו מחכים היום.⁠⁴ ואמנם לא יבין זה רק מי שידע בבקיאות גמורה לשון העברי ומלאכת ההגיון,⁠⁵ כי זה לבדו יבין בשלמות המלות והגזרות הכתובות בתורה, ויבין איך החלקי בכח בכללי, ואיך התולדה בכח בהקדמות.⁠⁶ ואלו ענינים דקים ונכבדים. על זה אמר ישעיה אחר סַפְּרוֹ נפילת האומות: ״דרשו מעל ספר י״י וקראו אחת מהנה לא נעדרה״ (ישעיהו ל״ד:ט״ז), וספר י״י הוא תורת משה.⁠⁷ וזכור זה והקש על זה.

1. מגע, מפגש.

2. מטרה אחת של הפרשה היא ידיעת שושלת העמים שעם ישראל הגיע עמם במגע מאוחר יותר; אך עיקר החשיבות היא לגבי עמי כנען, לדעת שנכבוש את עמי כנען בארץ. והשווה טירת כסף, עמ׳ 68: ״…אבל תכלית זה הסיפור כמו שקדם לנו, הוא, שכנען אשר תחום ארצו מה שיפרש עוד, נגזר עליו הטרדה מכל האומות…״.

3. מי שחילק את התורה לפרשיות פתוחות וסתומות, בין אם זהו ה׳ נותן התורה, כדעת ריא״כ, בין אם אלו הם אנשי כנסת הגדולה, התחיל פרשה חדשה בתולדות כנען בתוך הקטע של תולדות חם, בעוד בתחילת תולדות חם אין הפסקת פרשיה. עובדה זו מורה לנו כי בתולדות כנען עיקר הסיפור ולא ביתר תולדות חם.

4. כל האירועים שהנביאים נבאו אותם נצפו מראש בתורה ורמוזים בה, ובכלל זה ביאת המשיח. נראה שריא״כ אומר דברם אלו אגב פירושו שקללת כנען ותולדותיו באו לרמוז על כיבוש הארץ, וכן אגב הזכירו את הפסוק בבמדבר הרומז לכיבוש רומי.

5. רק אדם המבין היטב את הלשון העברית ואת תורת הדקדוק הכללית יבין באופן שלם את הרמזים בתורה.

6. ידיעת הלשון וההגיון נחוצה הן לשם הבנה מילולית של המילים והמשפטים בתורה, והן כיצד הגידים כלליים ועניינים מקדימים רומזים על תכנים ספציפיים (׳החלקי׳) ועל השלכות נוספות (׳התולדה׳).

7. ישעיהו קובע כי דבריו על אודות נפילת האומות רמוזים כבר בתורה. וזה לשונו בפירוש על ישעיהו שם: ״דרשו מעל ספר ה׳ – זה ספר תורת משה, בלי ספק, וכבר כתבתי במקום אחר (=אצלנו) כי אין דבר, אף מהיעודים הרעים לכל האומות, אף כי לישראל, ובכלל כל ממשלות ארבע חיות זו אחר זו, שאינו כתוב בתורת משה שהיא תורת ה׳. ואמנם מי יכיר ומי יבין זה בה?…״.

ופוט וכנען – לא הזכיר בני פוט, כי היו כל בניו לגוי אחד נקרא על שמו, כאמרו ״פרס כוש ופוט אתם״ (יחזקאל ל״ח:ה׳).

ופוט וכנען, the sons of Put are not mentioned separately, as they all formed a single nation retaining the name of their founding father. Proof of this is found in Ezekiel 38,5 פרס, כוש, ופוט אתם, i.e. even in the days of the pre-messianic wars of Gog and Magog, Put will still have its original name.

[א] ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען

[1] כתובות פרק שלושה עשר דף קיב ע״א (כתובות קיב.)

[2] סוטה פרק שביעי דף לד ע״ב (סוטה לד:)

ובני חם כוש: כת׳ א״ת, טעה ¹המדפיס שעשה פה פיסקא אע״פ שגם בהללי יש כאן פרשה סתומה, כי בכל ס״ס וירושלים ואשכנז אין כאן פרשה כלל, ולא ²בהרמב״ם ולא ³במאירי ⁴ז״ל.

1. המדפיס: ונציה ש״ד (השאיר כאן רווח גדול).

2. בהרמב״ם: הל׳ ספר תורה פ״ח ה״ד.

3. במאירי: נח פרשה ו, כח ע״א.

4. ז״ל.: עכ״ל א״ת.

ובני חם כוש – לפי דעת רבים ״כוש״ היא האומה השחורה הידועה, והם אנשי גוויניא¹ גם במדינת עטיופיא,⁠² ואין הדבר כן, שאעפ״י שהאומה השחורה מבני כוש היא, ועליה אמר ״היהפוך כושי עורו, ונמר חברברותיו״,⁠³ אין כל בני כוש שחורים, אבל אחד מבניו לקה וממנו יצאו, ויתר בניו מראיהן כמראה שאר בני אדם. וחלילה לומר שלקח משה רבינו ע״ה מבנות השחורים שנאמר ״כי אשה כושית לקח״,⁠⁴ ויהיה יתרו ובניו ובני בניו כלם שחורים. אבל מדינת כוש היא ערביא הגדולה, ואחר כך התפשטו בני בניו גם בקצה הערב מעבר לים סוף למדינת עטיאפיא.⁠⁵ ולפי שיתרו היה כהן מדין, הודיע שלא היה מדיָני במולדתו אבל היה מבני כוש, ומרוב חכמתו נעשה כהן במדין, שהיא בארץ ערביא סמוך להר סיני. והדעת נותנת כן, כי מצרים וערביא וכנען מצרנים זו לזו, ועטיופיא רחוקה מהן לדרום העולם מרחק רב. וראיה [לזה] מאסא שעליו בא זרח מלך הכושי⁶ בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות, שאי אפשר שהיה בא עליו מלך עטיופיא הרחוק ממנו יותא ממאתים פרסאות וצריך לעבור תחלה כל מלכיות מצרים, ומה לו עם ישראל? גם כתוב ״וירדפם אסא עד לגרר וגו׳ ויכו את כל הערים סביבות גרר״⁷ וגו׳, ומה ענין גרר והערים אשר סביבותיה לכאן? וגרר בארץ פלשתים, והוא בא מעטיופיא. אבל האמת כי זרח מלך הכושי בא מערביא, וגרר והערים שסביבותיה הם במצר ערביא.

גם בתוכחת חנני הרואה נאמר ״הלא הכושים והלובים היו לחיל לרוב״,⁠⁸ והלובים ידועים שהן יושבי ליביען⁹ וכאמרם בתלמודא¹⁰ ״חמרא לובא״, והוא סמוך למצרים במדינת ערביא ואין להם ענין עם עטיופיען. וכן ראיה מ״תרהקה מלך כוש״¹¹ שבא להלחם עם סנחרב כשצר על לבנה, ואין טעם שהיה זה מלך עטיאפיען הרחוק מאד. אבל היה אחד ממלכי ערביא הסמוך לארץ ישראל. ולפי שמקצת בני הכושים שחורים ובזוים, ומקצתן לבנים וטובים, המשיל אליהן בני ישראל, הרשעים לשחורים והצדיקים ללבנים, אעפ״י שיצאו כלם מאב אחד; והודיע שיציל הצדיקים וישחית הרשעים. וזהו שאמר ״הלא כבני כושיים אתם לי״¹² וגו׳. ואמר ״הנה עיני ה׳ אלהים בממלכה החטאה והשמדתי אותה וגו׳ אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאום ה׳⁠ ⁠⁠״,⁠¹³ כלומר הטובים שבהם. ואחריו [אמר] ״בחרב ימותו כל חַטָּאֵי עמי האומרים לא תגיש ולא תקדים בעדנו הרעה״.⁠¹⁴ והמשל דומה לנמשל שיש בישראל טובים ורעים, כמו שיש בבני כוש שחורים ולבנים.

ומצרים – ידועה, והיא ממלכה גדולה, וכמו שיתבאר עוד.

ופוט – פוט התישב בערביא סמוך לכוש, וכן בנבואות יחזקאל על גוג ומגוג, אמר ״פרס כוש ופוט אתם״,⁠¹⁵ גם כשנבא ירמיה על פרעה נכו שיפול ביד נבוכדנצר אמר ״כוש ופוט תופשי מגן, ולודים תופשי דורשי קשת״.⁠¹⁶

וכנען – יפרש הכתוב אחרי כן.

1. Guinea.

2. אתיופיה.

3. ירמיה יג, כג.

4. במדבר יב, א.

5. אתיופיה.

6. דהי״ב יד, ח.

7. שם יד, יב.

8. שם טז, ח.

9. Libia.

10. שבת נא, ב.

11. מל״ב יט, ט.

12. עמוס ט, ז.

13. שם ט, ח.

14. שם ט, י.

15. יחזקאל לח, ה.

16. ירמיה מו, ט.

כוש – היא (לדעת בני) ארץ הנקראת אצל הקדמונים Meroe, והיא בין מצרים ובין Abyssinia, והיא בארץ הנקראת עתה Nubia.

פוט – אומרים שהיא Lybia.

Cush. This (according to my son) is the land that was called Meroe by the ancients, situated between Egypt and Abyssinia, in the land that is now called Nubia.

Put. Said to be Libya.

ובני חם – היו שלשים ראשי אומות, כי בני כוש היו אומה מפורדת תחת שם כוש חוץ מסבא וחוילה שהיו אומות בפ״ע, וכן בני רעמה בפ״ע ושבא ודדן בפ״ע וכן כולם, וכסלוחים אומה בפ״ע ונפרדו מהם פלשתים וכפתורים.

כוש ומצרים. מצינו אותם יחד, הן באבותיהם הראשונים ואם במה שקרה ליוצאי חלציהם במשך כל המקרא, ונתאמתו דברי התורה במה שספרו בזה קדמוני המצריים, עיין שאמפולליון 417 Egypte וכן נמרוד שכפי עדות התורה הוא בן כוש, מצינו אותו בכלל מלכי מצרים, עיין. Lipsius — Renan hist. des langues semitiques. L34.

מצרים. לא נוכל להתעלם שנמצא גם מצור במקרא על מצרים, כמו שיקראוהו גם היום הישמעאלים מאצר, ומהמקומות שנק׳ בשם זה הוא לדעתי (מלכים ב׳ י״ט) ואחרב בכף פעמי כל יאורי מצור — ואם מצור במקום זה איננו מצרים יקשה על רש״י ז״ל (מקץ)(והוא האמת) שכתב כל שאר נהרות אינם נקראים יאורים חוץ מנילוס — רק הנכון שעל מצרים ידבר וקרא אותה מצור כבלשון ישמעאל מאצר — ואפרש כל הפסוקים הנמשכים על הנסים שנעשו בארץ מצרים. — החל הנביא לומר בשם ה׳ כי המלך סנחריב כה דבר אל לבו אני עליתי מרום הרים והוא הר ציון כמ״ש ישעיה והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים, ולכן קרא הר ציון מרום הרים ע״ד שנתגנו שאר ההרים מפני סיני למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד וגו׳ וכן פי׳ ז״ל כלכם בעלי מומין אצל סיני, והוסיף ירכתי לבנון והוא המקדש המעוז וגו׳ והקב״ה משיבו הלא ידעת פעל פעלתי בימי קדם, אני קרתי ושתיתי מים זרים כלו׳ אני נטעתי ואני עקרתי, אני קרתי הנהרות כי בכח ידי עשיתי זאת, ויהיה מל׳ מקור כמו כהקיר בור מימיה (ואולי תחלת הוראתו לשון קריאה שהמים קורים זה לזה ויהיה מזה הענין תהום אל תהום קורא, ואז״ל אבע מימיך, וכן ת״י וקרא זה אל זה א״ז ומקבלין דין מן דין) ומלאתי אותם מים, ואחר כן בבוא יום פקודת העמים אני בעצמי שתיתי מים זרים, ושתיתי כמו החרבתי (כמו ונשתו מים מהים) וייבשתי מימי הנהרות ובזה רמז לאותות מצרים, והוא מתבאר מאליו — ואומרו ואחרב בכף פעמי כל יאורי מצור כמו יאורי מצרים. — והרד״ק רמז לפירושנו זה, רק לא רצה לפרש כל הפסוק על אותות מצרים, ודעתו שקרא אותם הנהרות יאורי מצרים ע״ד הפלגה כי הוא נהר גדול, והראיה הגדולה והחזקה לפירושנו אומרו (ישעיה י״ט) משא מצרים הנה ה׳ רוכב על עב קל וגו׳ וְנִשְּׁתוּ מים מהים ונהר יחרב ויבש והאזניחו נהרות דללו וחרבו יאורי מצור וגו׳ — וראה איך מהרחיקו פי׳ מצור על מצרים הוצרך ראב״ע (ישעיה שם) לדחוק עצמו ולפרש יאורי מצור יאורים היכולים לעמוד גם בעת מצור- וממצור נעשה מצרים אולי להורות מה שנודע מארץ מצרים המתחלקת לב׳ חלקים — מצרים עליון, ותחתון. פוט וכנען, פוט היא הנקראת ליבייא אצל הקדמונים, ומצאתי לזה ראיה אצל שאמפולליון (מצרים.1.293) כנען, בשם זה כנען היו קוראים בעצמם הצידינים (פיניצי) כמבואר מכתיבות הצידוניות שזכר שארון טורניר ח״ג רי״ב Sharon burner V. lV. 212. ועל שם ארץ כנען חשבו קצת שהוראתו ארץ השפלה, לשון כניעה, וכנגד זה ארם אמרו שענינו ארץ הגבוהה, עיין Renan. Hist. des lang. semitiques I. 180. ואולי להתנגד למצב זה החמרי המיוחס לא״י מהגוים, אמרו חז״ל א״י גבוהה מכל הארצות, ולא אכחד תחת לשוני שהוראת ארם כפי מה ששמענו מהחוקרים הנז׳ מצאנוה אצל חז״ל במדרש בפ׳ מן ארם ינחני שפי׳ בו מן הרמים ינחני. וכמה מדרשים מוזרים אצלינו, חדשו נעוריתם חוקרי זמנינו!

כוש – לפי תרגום יונתן הרי זה ערב (גרביא). לפי החוקרים החדשים — אתיופיה (חבש).

ומצרים – הוא מצרים הידוע לנו. צורת הרבים הזוגית באה כנראה כדי לכלול בשם זה את מצרים העילית והתחתית גם יחד; השווה מצור — ישעיהו י״ט:ו׳, ל״ז:כ״ה ומיכה ז׳:י״ב.

ופוט – לפי יוסף בן מתתיהו והשבעים בירמיהו מ״ו:ט׳ וביחזקאל כ״ז:י׳ ו⁠־ל׳:ה׳, הרי זה לוב. אולם, מכיוון שבנחום ג׳:ט׳, מוזכרים פוט ולובים זה ליד זה, הרי שאין שני עמים אלה יכולים להיות זהים. לכל היותר הם יכולים להיות קרובים זה לזה.

וכנען – השם מציין את השפלות שלאורך הים והירדן.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון