×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יג) וַֽיְהִי⁠־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי⁠־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃
There was evening and there was morning, a third day.
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ בחייעקדת יצחק פירושאברבנאלר׳ נ״ה וויזלעודהכל
[תקצד] 1ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי יום שנבראו בו גבורים היך מה דאת אמר שלשים וקרואים רוכבי סוסים כולם (יחזקאל כ״ג:כ״ג) כיון שנברא הברזל התחילו אילנות מרתתים, אמר להם מה לכם מרתתים עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק. (בראשית רבה ה׳):
[תקצה] 2יום שלישי ברא עצים ואילנות בג״ע ובעוה״ז ברא כל מיני אילני סרק ומאכל, כיון שראו ארזי לבנון ואלוני בשן וכל אילנות הגבוהים כי נבראו תחלה בארץ מיד גבהו למעלה וגאו בעצמם אמר הקב״ה אני שונא גאון וגובה ואין גאה בעולם אלא אני, מיד ברא הר הברזל, וכיון שראו האילנות שברא הר הברזל בכו, לכך נקראו האילנות בכאים שנאמר (שמואל ב ה׳:כ״ד) ממול הבכאים ומתרגם מקביל אילניא, אמר להם הקב״ה למה תבכו, אמרו לו לפי שבראת הר הברזל כדי שיעקרנו ממטעינו והיינו סבורים שאין בעולם גבוהים כמותנו, ועכשיו נברא משחית לחבלנו. אמר להם הקב״ה מכם יצא בית יד לגרזן שיקצוץ אתכם, ואעשה אני כי אתם תשלטו בו והוא בכם, ועשה שלום ביניהם. (מדרש כונן):
שערי ציון: לעיל אות שנב. תיג. תכו. תכז. תקכד.
1. גבורים לכאורה נראה הכוונה על הברזל הנמצא בארץ שנבראת ביום ג׳ ומפרש דזהו לשון יום שלישי לרמז זאת דשלישי לשון גבורה כמו בקרא דיחזקאל, ועי׳ בקרא יחזקאל כג טו, מראה שלישים, אבל לפ״ז קשה דהא כאן מבואר דהאילנות הי׳ קודם ואי נימא דקאי על הברזל שבארץ א״כ הברזל נברא קודם, וי״מ דקאי על שניהם אך מלשון המדרש כונן שבסמוך אות תקצ״ה מפורש דברא הר הברזל אחר האילנות ולפי מה דמסיק בסוף שישלטו א׳ בחברו שפיר י״ל הכוונה של גבורים על שניהם וכי״מ הנ״ל. וענין זה מובא גם במדרש אלה אזכרה בזה״ל כשברא הקב״ה האילנות היו מתגאין בקומתן ומגביהין עצמן למעלה למעלה וכיון שברא הקב״ה את הברזל היה משפילין עצמן ואמרו אוי לנו שכבר ברא הקב״ה דבר שיכרות אותנו ע״כ.
2. עי׳ לעיל אות תק״ס, תקס״ד, תק״פ.
וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹם תְּלִיתָי.
It became evening and it became morning, the third day.
והוה רמש והוה צפר סדר עבד בראשית יום תליתאי.
והוה רמש והוה צפר יום תליתאי.
And it was evening, and it was morning, the Third Day.
[י] וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי – יוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ גִּבּוֹרִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם (יחזקאל כ״ג:כ״ג), כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הַבַּרְזֶל הִתְחִילוּ הָאִילָנוֹת מְרַתְּתִים, אָמַר לָהֶן, מַה לָּכֶם מְרַתְּתִים, עֵץ מִכֶּם אַל יִכָּנֵס בִּי, וְאֵין אֶחָד מִכֶּם נִזּוֹק.
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי – שְׁנִּבְרְאוּ בּוֹ גִּבּוֹרִים כְּהָאֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר ״שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָם״ כֵּיוָן שְׁנִּבְרָא בַּרְזֶל הִתְחִילוּ אִילָנוֹת מְרַתְּתִין. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֵץ מִכֶּם אַל יִכָּנֵס בּוֹ וְאֵין אֶחָד מִכֶּם נִזּוֹק.
ולמא מצ׳יא מן אלליל ואלנהאר יומא ת׳אלת׳.
א. בתפסיר שבפירוש הארוך: ומצ׳א מן אלליל וכו׳, וכן לקמן בכל הימים
וכאשר עבר מן הלילה והיום יום שלישי,
ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי – בשלשה ימים אלו הזכיר ערב ובקר ולא היו שם מאורות שיהיו מחייבין הערב והבקר, כי שקיעת האור הוא הערב וזריחתו הוא הבקר, אמנם הזכיר בשלשתם ערב ובקר ולא כלפי האור אלא כלפי הגלגל שהוא חוזר ומתגלגל בו כי כל חלק מחלקי הרקיע כשהוא עולה הוא לו בקר וכששוקע הוא לו ערב, אך מיום רביעי ואילך שנבראו המאורות הזכיר ערב ובקר כלפי האור.
והנה לפי שכבר היו ביום ההוא שני מאמרות אמר שיוחד המאמר האחד אל המשך הערב והמאמר השני היותר שלם אל ההמשך המיוחד לבקר ועם זה ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי. כמו שכן היה הענין בשני ובראשון.
ואמר ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי אם להגיד שבאותו המשכות זמני מהכ״ד שעות אור וחשך נעשה כל זה. ואם מפני שהיו בזה היום חדושים מתחלפים אחד ייוחס לערב והוא הגלות היבשה ואחד לבקר הבא אחריו והוא תולדת הצמחים. והנה לא נתיחד יום לכל אחד מהם לפי שהצומח הוא נקשר ומתיחס להגלות היבשה. גם כי בתחלת הבריאה הוא יצא ממנה ולא מפועל מחוץ. וממה שביארתי תדע שנאמר בשרצים ובדגים ויברא אלהים מפני שהנפש המרגשת אשר בהם היא כפי ההויה הטבעית התמידית מושפעת מהנבדל ובעבור שהיו צורותיהם כשהושפעו בהם בתחלת הבריאה מתהוות לא מדבר והיא הנפש המרגשת מהשפעה ראשונה לכן נאמר בהם לשון בריאה ויוחסו לאל ית׳ להגיד שתמיד יהיו מפועל הנבדל. אמנם בב״ח ייוחסו צורותיהם אליו ית׳ להודיע שתמיד תהיה השפעתם משכל נבדל אבל נאמר בהם ויעש אלהים ולא ויברא אלהים לפי שכבר היה קודם הויות הב״ח נפש מרגשת בדגי׳ ובעוף. כי הנה כשנתחדשה במציאות הצורה המרגשת נאמר בה לשון בריאה. וכאשר הושפעה שנית בב״ח הארצים נאמר ויעש אלהים. ובבריאת האדם להיות נשמתו השכלית נבראת יש מאין נאמר בו לשון בריאה אמנם ברקיע ובמאורות למעלת נושאם ייוחסו לאל ית׳ ולפי שהוא יש מיש נאמר ויעש אלהים את הרקיע ויעש אלהים את שני המאורות הנה א״כ ייוחסו אליו ית׳ אם העליונים למעלתם ואם בעלי הנפש המרגשת לכבודה. אבל הנפש הצומחת להיות השפעתה כפי המנהג הטבעי מהכוכבים לא מהשכל הנבדל לא נתיחסה לאל ובאה אמירה על תולדותיה׳ שנתן ית׳ כח בארץ להוציא׳ בעצמה אמנם הקוות המים לפי שלא היה בריאה ולא חדוש נמצא לא נאמר בו דבר והותרה עם זה השאלה הז׳ האחרונה.
ויהי ערב וגו׳ – מבואר במעשה יום השני.
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ בחייעקדת יצחק פירושאברבנאלר׳ נ״ה וויזלהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144