Amos 7 – עמוס ז‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲתֵיב עָמוֹס וַאֲמַר לַאֲמַצְיָה לָא נְבִיָא אֲנָא וְלָא בַר נְבִיָא אֲנָא אֲרֵי מָרֵי גֵיתֵי אֲנָא וְשִׁקְמִין אִית לִי בַשְׁפֶלְתָּא מִן קֳדָם חוֹבֵי עַמָא יִשְׂרָאֵל אֲנָא מַסְגִיף נַפְשִׁי.

ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי וגו׳ – (בשמואל ברמז קי״ג).

לא נביא אנכי – איני מנביאי שקר שלכם הנוטלים שכרם להנבא איני צריך לכל זאת ולא נהגתי כך אני שאני עשיר ובעל מקנה ונכסים כמו שת״י ארי מרי גיתי אנא ושקמין אית לי בשפלתא.

בוקר אנכי – רועה בקר.

ובולס שקמים – מחפש בשקמים לראו׳ איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו וישראל קוראים אותו פסילוס כדאיתא בפסיקתא (פסיקתא דרב כהנא ט״ז:ד׳).

I am neither a prophet – I am not one of your false prophets, who take pay for prophesying. I do not need all this, and I never behaved in that manner, for I am wealthy and an owner of cattle and property, as Jonathan renders: For I am an owner of cattle and I have sycamores in the plain.

a cattle herder Heb. בוֹקֵר

and an inspector of sycamores Heb. וּבוֹלֵס. One who searches the sycamores to see which one has reached its time to cut in order to increase the branches, and which one is fit for beams, for so was the custom to cut the virgin sycamores. וּבוֹלֵס is like וּבוֹלֵש, a searcher, but Amos was a stammerer, for so they said: Why was he named Amos? Because he was burdened (עָמוּס) by his tongue, and Israel would call him pesilus (Greek for tongue-tied) as it is stated in Pesikta. [from Pesikta de-Rav Kahana p.125]

לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים – השיבו עמוס לאמציה אתה אמרת ואכול שם לחם ושם תינבא (עמוס ז׳:י״ב), איני מתפרנס בפתותי לחם כי רעה בקר אנכי, ובכך אני מתפרנס.

ובולס שקמים – מחפש שקמים, ואומן אני לחתוך קרשים וקנים לבניין. בכל זה אני מתפרנס.

ויען. אמ׳ ר׳ משה הפרסי: לא הייתי נביא השם ולא בן נביא, כי שומר בקר, או חורש בבקר הייתי. ובעבור שהזכיר ״מאחרי הצאן״ (עמוס ז׳:ט״ו), יורה כי היה רועה, כאשר הזכיר ״בנוקדים״ (עמוס א׳:א׳).

כי בקר אני – פי׳: בקר יש לי,

ובולס שקמים – ומשרטט השקמים שלי, כדי שימתקו, ואין אני צריך ללחם, כמו שאמרת ״ואכל שם לחם, ושם תנבא״ (עמוס ז׳:י״ב).

לא נביא אנכי – לא רגיל אני בנבואה אך עתה מקרוב לקחני י״י מאחרי הצאן.

ולא בן נביא אנכי – שיאמרו ככה עשה אביו ומנהג אביו הוא תופש.

בוקר – רועה בקר.

ובולס – פתרונו לפי ענינו: שוכן ורובץ בצל השקמים למרעה.

Neither a prophet am I: I am not practiced in prophecy, but now, recently, the Lord has taken me from following the flock.⁠¹

Nor the son of a prophet am I, that they should say, “Thus did his father, and the custom of his father he is grasping.”

A cattleman: a herder of cattle.

A dweller (among the sycamore trees): Its explanation is according to its context²: Dwells and crouches in the shade of sycamores for the purposes of grazing.⁠³

1. Rabbi Eliezer is anticipating and adapting the language of Amos 7:15.

2. This is a favorite formula of the northern French rabbinic exegetes for treating particularly difficult texts, such as this one. See Harris (1997), 280–300. Here, it is invoked because there appears to be no other strategy for understanding the hapax legomenon, בולס (שקמים), boles (shiqmim); I have rendered it “A dweller (among the sycamore trees)” in keeping with Rabbi Eliezer’s interpretation.

3. Thus Rabbi Eliezer interprets the difficult בולס, bo-les, within the “professional” context of the more easily interpreted בוקר, boqer, “cattleman.”

ויען עמוס, לא נביא אנכי – לא הייתי נביא מנעורי וגם לא בן נביא אנכי שלמדני דרכי הנבואות.

כי בוקר אנכי – לא היתה זאת מלאכתי כי בוקר הייתי הולך אחרי בקרי וצאני כמו שאמר אשר היה בנוקדים (עמוס א׳:א׳) ועשיר אנכי ואיני צריך ללחם שיתנו לי כמו שתאמר.

בולס – י״מ כמו בולש בשין מתרגום ויחפש ובלש כלומר לוקט שקמים למאכל בקריו.

או פירושו: מערב השקמים עם דברים אחרים לצורך בקריו.

ובדברי רז״ל דבר מעורב יקרא בלוס כמו שאמר שכן עני אוכל פיתו מעיסה בלושה, פירוש שנילוש הקמח והסובין והמורסן ביחד לפיכך מצטרפין הסובין והמורסן עם הקמח לשעור חלה ושקמים הוא מין ממיני התאנים.

ויונתן תירגם: ארי מרי גיתי וגו׳.

אנכי – שלשתן מלעיל הטעם בנו״ן.

בוקר – מטעם בקרים ושורים.

ובולס – אין לו חבר ויפורש כפי ענינו, והענין כי גדל עם הרועים והנוקדים כמו שקדם.

והנה הנביא השיבו לא נביא אנכי וגו׳ וכבר פירשתי בתחילת זה הספר הפסוק הזה, וענינו אני לא הכינותי עצמי לנבואה ולא נתעסקתי בלמודה וגם לא ירשתי מאבי מדרגת הנבואה כי לא נביא אנכי מעצמי ולא בן נביא אבל בוקר אנכי רועה בקר ובולס שקמים לוקט שקמים למאכל בקריו, וזה כולו מליצה שהיה אדם רש ולא נסה ללכת באלה ולא מלאו לבו אליהם.

כי בוקר אנכי – שלשתן שבפסוק מלעיל.

בוקר – מלשון בקר.

ובולס – ענין בלילה וערבוב ובדרז״ל שכן עני אוכל פתו מעיסה בלוסה (שבת ע״ו).

שקמים – שם מין ממיני התאנים וכן ושקמותם בחנמל (תהלים ע״ח:מ״ז).

לא נביא אנכי – ר״ל אני לא הכנתי עצמי לנבואה ולא נתעסקתי בלמודה לשתחשוב שאני מקבל שכר על הנבואה ובעבור השכר הכנתי עצמי לה.

ולא בן נביא אנכי – וכאומר ולא ראיתי ג״כ מאבי קבלת שכר נבואה והוא ענין מליצה והרחבה.

כי בוקר אנכי – אני בעל בקר ואינני צריך לשכר ואני כל היום מערבב שקמים עם דברים אחרים למאכל הבקרים ואין אני עוסק בהכנת הנבואה ולמודה.

בוקר – מענין בקר, יש לי בקר.

ובולס – כמו בולש. שהוא תרגומו של חפש, מעיין בשקמים שיצמחו היטב.

ויען עמוס, לא נביא אנכי – ר״ל בל תחשוב שאני מנבא בעבור הנבואה שאני רוצה שיהיה לי שם בין הנביאים, כי לא נביא אנכי ולא בן נביא – ר״ל שאין זה אומנותי ולא אומנות אבותי, וכן בל תחשוב שאנבא בעבור לחם כי יש לי פרנסה בלא זה, כי בוקר אנכי ויש לי בקר רב ומקנה, ואני בולס שקמים ויש לי יער צומח עצים, ואיני צריך ללחם.

לא נביא וגו׳ – לא שמשתי נביא לנחול ממנו הנבואה (ביהושע ששמש את משה ואלישע לאליהו), ובחרתי ג״כ במלאכה גרועה, בגידול שורים, ובאסיפת שקמים מן היערים, אבל ה׳ קראני וצוה לי להנבא בשמו.

ובולס – ויחפש (פרשת ויצא) מתורגם ובלש, ובולשת בלשון חכמים ענינה חיל שודדים ובוזזים המחפשים איפה ימצאו דבר ראוי לבזות; גם כאן אדם תר ומבקש שקמים בין עלי האילן; ושקמים בהוה אינם מאכל אדם כי אם מאכל בהמה (נגד דברי החכם ישראל נייאמאן מעיר בדאדי, מבאר ספר זה).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון