(יב-יד) אם יחרוש – בסלע. והטעם: יחריש החורש. ואם אמר יחרשו הבקרים, או אם ירוץ בסלע סוסים היה גם כן נכון.
ועקר זה המשל למה שיאמרו האומרים: הלא בחזקינו לקחנו לנו קרנים – שענינו לנגח זולתינו. וזה העקר על הושע בן אלה ועמו ששלחו למלך מצרים לעזר, ומרדו במלך אשור, וגם כמו כן עשה צדקיהו ביהודה, וכולם נשחתו.
וזה אמרו: כי הנני מקים עליכם גוי וגו׳ – ובכלל המכוון בזה, כי כמו שהוא נמנע שהסלע יתפעל מן הסוסים, כן הוא שמלך אשור יתפעל מישראל. והם חושבים זה למחויב או אפשרי, וזה טעות גדול, ולכן זה תחת סוג הפוך לראש משפט ופרי צדקה ללענה.