×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ג) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה עַל⁠־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל⁠־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל⁠־דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת⁠־הַגִּלְעָֽד׃
Thus says Hashem: "For three transgressions of Damascus, and for four, I will not revoke its punishment; because they have threshed Gilead with threshing instruments of iron.
תרגום יונתןרש״יר״י קרא א׳אבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עַל תְּלָתָא חוֹבֵי דַמֶשֶׂק וְעַל אַרְבְּעָה לָא אֶשְׁבּוֹק לְהוֹן עַל דְדָשׁוּ בְמוֹרִגֵי בַרְזְלָא יַת יַתְבֵי אֲרַע גִלְעָד.
על שלשה פשעי וגו׳ – דכתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (איוב ל״ג:כ״ט) ואם יותר יותר וכאן כך הוא כבר נהגתי עמהם כמדותי לוותר להם על ג׳ פעמים ואם יש יותר כל שכן שיש בכלל המרובה המועט.
ועל ארבעה לא אשיבנו – על פשע רביעי אין עלי עוד להשיבו ריקם מלהשיב לו גמול וכל שכן שיש לו פשעים הרבה עתה את זה אפקוד עליהם אשר דשו יושבי גלעד הסמוכין להם.
בחרוצות הברזל – ת״י במוריגא דפרזלא והוא כעין שופינ״א שקורין לימ״א שעשוי חרוצים חרוצים ורודים בהם בני אדם ביסורי׳ ובהם מחתכין את קשי התבואה לעשותן תבן.
For three transgressions of etc. – As it is stated "Lo, all these things does God work, twice, yea, thrice, with a man" (Iyyov 33:29). But He does not forgive more (according to Shem Ephraim). And here, it is as follows: I have already behaved toward them according to My standard, to forgive them for three transgressions, and if there are more, surely the smaller number is included in the larger amount.
yea for four I will not return them – For the fourth transgression, I need no longer return him empty-handed from taking his recompense from Me, and surely since there are many transgressions in their hands; now I will visit upon them the retribution for threshing the inhabitants of Gilead, their neighbors.
with sledges of ironJonathan renders: morigin of iron. Now that is a sort of file called 'lime,' which is made with numerous grooves, and with which they chastise people with tortures, and with them they cut the stubble of the grain to make straw.
כה אמר י״י על שלשה פשעי דמשק – דמשק היו יושבין לארץ ישראל במזרח, וגבול ארץ ישראל פתרונו: שבעים אומות צור וצידון וכל גלילות פלשת1 במערב, מואב ועמון ואדום בדרום.
על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו – הדא הוא דכתיב: הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלש עם גבר (איוב ל״ג:כ״ט) – כְשֶאדם חוטא פעם ראשונה שנייה שלישית, כך מידתו של הקב״ה שסולח לו. אבל כשהוא מוסיף רביעית אינו סולח לו.
בחרוצות הברזל – במסריקות של ברזל, ובהן היו מדששין את ישראל. וכן הוא אומר: איבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש (מלכים ב י״ג:ז׳).
1. השוו לשון הפסוק ביואל ד׳:ד׳.
כה. אמר אליהוא ״הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש״ (איוב ל״ג:כ״ט), והטעם – כי יזהירנו, ואם לא ישמע – יענישנו בפעם הרביעית. ויפת אמ׳: על הדור הרביעי, אם היו כל הדורות רשעים. והגאון אמ׳: שלשה עונות סלחתי לו, וזאת הרביעית לא אסלח. והנה בדמשק ועזה וצור ואדום ובני עמון, לעולם ה׳רביעית׳ – שהרעו ליעקב, ובמואב – שהרעו לעשו, ושניהם בני יצחק. על כן הזכירו פעמים בנבואתו, ולא מצאנו ככה בספרי כל הנבאים הנמצאים.
על דושם. זה כתוב על חזאל, שהרע לישראל, ״וישימם כעפר לדוש״ (מלכים ב י״ג:ז׳),
וטעם את הגלעד – יושביה, או שברחו ישראל ממנה, והוא היה חורש את הגלעד, וכתו׳: ״ויכם חזאל... את כל ארץ גלעד״ (מלכים ב י׳:ל״ב-ל״ג).
כה אמר י״י: על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו – פי׳: על שלשה פשעים שעשה דמשק – אילו היו חוזרין בתשובה – הייתי מקבל אותם בלא דין.
ועל ארבעה לא אשיבנו – כלומר: לא אקבל אותו, עד שאעשה ממנו דין.
על שדשו בחרוצות הברזל את הגלעד – דמיו׳ ״כי לא בחרוץ יודש קצח״ (ישעיהו כ״ח:כ״ז).
על שלשה פשעי דמשק – הקרוב קרוב ללקות מונה ראשון, ואע״פ שיהודה וישראל לקו קודם לצור ומואב ועמון ואדום, משיירן לבסוף לפי שמאריך בהם ועיקר נבואתו עליהם. ודמשק קרובה ללקות עמה על ידי תלגת פלאסר מלך אשור כמפורש במלכים (מלכים ב ט״ז:ט׳). ומקצת נבואתו על חרב אשור ומקצתה על חרב נבוכדנצר מלך בבל.
על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו – פתרונו: הרבה פשעו בי וכמה פעמים הרעו מלכי ארם לעמי כל ימי מלכי ישראל ועל כולם סבלתי ולא השיבתי גמולם בראשם לגזור עליהם כליה,
אבל על דושם – במורג חרוצת הברזל את עמי יושבי הגלעד – לחתך את גופם ביסורים קשים לא אשתוק ואשיבם גמולם.
For three sins of Damascus1: The nation soonest to be struck he mentions first. And even though Judah and Israel were struck before Tyre, Moab, Ammon and Edom, he leaves them for last, since he treats them at great length and the essence of his prophecy is about them.⁠2 Damascus will be struck first with her,⁠3 by Tiglath-pileser, King of Assyria, as is related in Kings.⁠4 Some of (Amos’s) prophecy concerns the destruction by Assyria, and some of it concerns the destruction of Nebuchnezzar, King of Babylonia.
For three sins of Damascus, and even for5 four I will not punish it: its explanation6: they have greatly transgressed against me, and many times the kings of Aram did evilly to my people, all throughout the days of the kings of Israel. And with regard to all of those instances,⁠7 I suffered (their sins), and I did not return their just recompense on their heads, i.e., to decree destruction against them. But on account of their threshing my people, the inhabitants of Gilead8 with threshing-boards of iron9, to cut their bodies with terrible tortures, I will not remain silent, but I will pay them their recompense.
1. This first comment on 1:3 serves as Rabbi Eliezer’s introduction to the prophecy that follows, in that he refers to the entire passage (1:3–2:6ff).
2. Of course, Amos doesn’t really relate to Judah to any significant degree; even discounting the modern scholarship that views the Judah oracle (2:4–5) or references to Judah (e.g., 6:1) as spurious, the main thrust of Amos’ prophecy is surely about Israel (see 7:15). However, Rabbi Eliezer doesn’t appear to make that distinction here.
3. I.e., with Israel.
4. 2 Kings 16:9.
5. My translation of the prefixed vav in this manner (“and even for”) instead of other conjectured meanings (the conjunctive “and” or the adversative “but” are usually proposed) is based on Rabbi Eliezer’s subsequent comment. Thus, Rabbi Eliezer parses the verse (and would presumably do so for all of the subsequent verses with the same formula [1:6, 9, 11, 13; 2:1, 4, 6]) as if reading “for three sins of (the specific nation) I will forgive, and even for the fourth I shall not punish. But for (all of the subsequent enumerated sins in each case)…, i.e., I will punish the nation.” See Rabbi Eliezer’s comment on 1:6, below. For a full discussion about the proper exegesis of the phrase “for three, for four,” see Paul (1991), 27–30 (however, I disagree with his judgment about Rabbi Eliezer’s interpretation, 29, n. 188).
6. Rabbi Eliezer employs the term פתרון, pitaron (the MS actually contains an abbreviation), which is one of the standard twelfth century rabbinic terms for “context.” I have addressed this term and principle of exegesis in a number of places; see Robert A. Harris, “Structure and Composition in Isaiah 1–12: A Twelfth-Century Northern French Rabbinic Perspective,” in “As Those Who Are Taught”: The Interpretation of Isaiah From the LXX to the SBL (Claire Mathews McGinnis and Patricia K. Tull, eds., Atlanta: Society of Biblical Literature, 2006), 171–87 (176–77).
7. I.e., for the three and four sins that are not enumerated.
8. Again, Rabbi Eliezer intersperses his own words into the Biblical text. In this case, he indicates that it is Aram’s cruelty specifically to Israel that has finally incurred God’s wrath.
9. Rabbi Eliezer has interpolated a synonym for “threshing boards,” מורג, morag, from Isaiah 41:15, to help clarify his sense of the figurative language.
כה אמר י״י – התנבא תחלה על הגוים שהם שכנים לארץ ישראל והרעו לישראל בהיותם בארצם, והאל ינקם מהם. ואחר כן התנבא על ישראל שהשחיתו במעשיהם ויגלו מארצם בעונש עונותם, מלבד מה שלקו בארצם בחרב וברעב ובדבר.
ועתה החל בדמשק ואמר, על שלשה פשעי דמשק – הנה ראינו כי האל לא יעניש האדם על עון ראשון ושיני ושלישי, כי ממדותיו שהוא נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז׳:י״ח), ואמר אליהוא הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר (איוב ל״ג:כ״ט), וברביעית יענישנו.
והנה לא ישגיח על אומות העולם לטובה ולרעהא כי אם בעבור ישראל אלא אם כן היה חמס גדול כדבר דור המבול וסדום ועמורה, כי החמס מפסיד היישוב, והאל רוצה ביישוב העולם.
והנה דמשק הרעו לישראל שלוש פעמים, בימי בעשא מלך ישראל ובימי אחאב, ובימי יהורם בן אחאב אע״פ שנלחם בישראל לא נחשב לו לפי שלקו ארם בימיו בבואם בארץ, אבל השלישית היא בימי יהואחז בן יהוא שנאמר כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש (מלכים ב י״ג:ז׳), והרביעית שבא על יהודה בימי אחז, ואז נענש על כולם שבא עליו מלך אשור ותפש דמשק והגלה עם ארם קירה ואת רצין המית (מלכים ב ט״ז:ט׳), ועל זה נבא עמוס שנאמר ושברתי בריח וגו׳ וגלו עם ארם קירה (עמוס א׳:ה׳). נבואה זו נבא עמוס ששים וחמש שנה קודם בואה, כמו שאומר בנבואתב ישעיה ובעוד ששים וחמש שנה (ישעיהו ז׳:ח׳), כמו שפירשנו שם.
ופירוש לא אשיבנו – לא אשיבנו אל סליחתי שסלחתי לו שלש פעמים, והייתי משיב אותו בכל פעם אל סליחתי אם לא היה שב אל פשעו, אבל אחר ששב עוד על פשעו, אענישנו על כולם. והזכיר הקשה שבהם והיא על דושם בחרצות הברזל את הגלעד, שנאמר ויכם חזאל בכל גבול ישראל מן הירדן מזרחה את כל ארץ הגלעד וגו׳ (מלכים ב י׳:ל״ב-ל״ג).
ופירוש את הגלעד – כתרגומו ית יתבי גלעד, שהיו עושין דרך נקמה ובזיון. היו מעבירין חרוצות הברזל על גופם כמו שדשין בהם את התבואה כמו שעשה דוד בבני עמון וישם במגרה ובחריצי הברזל (שמואל ב י״ב:ל״א).
א. ראה רד״ק על הפסוק רק אתכם ידעתי וגו׳ (עמוס ג׳:ב׳).
ב. ״בנבואת״, כן הוא בכת״י וינה 181. בכת״י וטיקן 71 בטעות ״נבואת״.
כה אמר י״י על שלשה פשעי דמשק – עתה ירד לפרטים בתגבורת מלך אשור על כל האומות ויותר {על} נבוכדנצר. ואולם מספר שלשה וארבעה לאו דוקא, וכן תחת שלשה רגזה ארץ ותחת ארבע (משלי ל׳:כ״א), וכן אחרים שם, והטעם בזכירת שלשה בכמו אלה הענינים, רבוי גדול חזוק, כמו חרב שלישתה (יחזקאל כ״א:י״ט), והחוט המשלש (קהלת ד׳:י״ב). וגם זה מספר שלם, כמו שזכר אריסטו בתחלת השמים והעולם, ובכלל הוא יותר מורה רבוי וחזוק משנים, ויותר ויותר מארבעה.
וטעם: לא אשיבנו – שלילות אמרו: אשיב את שבות (יואל ד׳:א׳). והכונה בכל זה לזכור על כל אבוד עם ועם סבה וסבות, לקיים השורש המונח אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון (בבלי שבת נ״ה), ולכן יאמר כי עונות רבות ורבות עשו אלה, אבל יזכור בפרט אחד קשה והוא המכונה ברביעית, וכל זה להערה והערות גדולות.
את הגלעד – הוא מישראל כמ״ש בתורה (במדבר ל״ב:מ׳), וביהושע (י״ג:י״א). והפליג כי לא אמר על השחיתם גלעד, רק על דושם בחרצות הברזל.
כה אמר ה׳ על שלשה פשעי דמשק וגומר. עמוס הנביא ניבא כאן על שש מלכיות האומות דמשק שהוא ראש מלכות ארם ועזה שהיא ראש מלכות פלשתים וצור ואדום ועמון ומואב. ואמנם למה לא זכר שאר האומות שהחריבו את ישראל נראה לי בסבתו א׳ מב׳ טעמים. הא׳ שעמוס ראה דברי יואל ונסמכה נבואתו לנבואת יואל וכבר פירשתי שיואל ניבא על חרבן המחריבים את א״י וירושלם אם בחרבן ראשון ואם בחרבן שני כמ״ש וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת עמי חלקו (יואל ד, ב), ואמר ג״כ מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה, שכמש״ש אמר מצרים על אומת הישמעאלים שנתהוו מהבבליים שעשו חרבן ראשון ואמר אדום על רומי שהחריבה בית שני ולכן לא הוצרך עמוס להנבא עליהם וניבא על שאר האומות שלא ניבא יואל, האמנם זכר יואל צור וצידון וחזר עמוס וזכר צור לפי שצור נחרבה ב׳ פעמים כמ״ש בפי׳ ספר ישעיהו האחד ע״י נבוכדנצר שכבש את צור ועשה בה טבח גדול והב׳ ע״י אלכסנדר״וס מוקדון שאז החריב צור חיל וחומה יחדו אומללו והשמימה בהחלט מאין יושב עוד עליה עד היום הזה, ויואל דיבר מזאת החרבן הגדול והאחרון ועמוס דיבר מהאחד שעשה נבוכדנצר, וכן ניבא יואל על אדום ואדום למדבר שממה וחזר עמוס וניבא על אדום אבל יואל ניבא על מלכות רומי כמ״ש ועמוס זכר פשעי אדום הסמוך לירושלם ושריפת תימן וכמו שאבאר. והטעם הב׳ הוא שהביא הנביא ראיה וטענה לישראל משכניהם הרעים שעם היותם אומות בלתי מיוחדת להנהגת הש״י והשגחתו ובגוים אין תורה הנה הענישם הש״י על הפשעים שבהם ואיך לא יעניש ג״כ את ישראל עמו ונחלתו, ושקבלו תורתו בהיותם נלכדים באותם הפשעים עצמם יותר מאותם האומות ולכן לא הביא להם ראיה מהאיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעם כי אם משכניהם הקרובים לא״י. והנה אבאר בפי׳ פרשת ישראל איך הפשעים שייחס לאומות האלה ולבני יהודה כולם יחד נמצאו בישראל באופן יותר חמור ממה שהיו באומות ולכן לא זכר פשעים אחרים שלא היו מתיחסים לישראל.
ואמנם מה הם הג׳ פשעים שזכר אותם בכל האומות בשוה חז״ל בפ׳ יום הכפורים (יומא פו, ב) כמו שזכרתי אמרו אמר רבי יהודה בר׳ יוסי עבר אדם עבירה פעם ראשונה מוחלין לו שנייה מוחלין לו שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו שנאמר ועל ארבעה לא אשיבנו ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, והנה רש״י בשלימות דעתו וזכות שכלו לא יכול לסבול שהיו המספרים האלה מהפשעים בכל האומות בשוה, ולכן כתב זכרונו לברכה ואם יש יותר כל שכן שיש בכלל המרובה המועט ועל ארבעה לא אשיבנו על פשע רביעי אין עלי עוד להשיבו מקחת גמולו מאתי וכל שכן אם בידם פשעים הרבה ע״כ, ואם היה בכתוב כל מה שאמר הרב היה היתר השאלה השלישית שזכרתי ממה שיקל אבל עיקר פירושו חסר מן הספר, ורבי אברהם בן עזרא כתב והטעם כי יזהירנו ואם לא ישמע יענישנו בפעם הרביעית, ויפת אמר על הדור הרביעי אם היו כל הדורות רשעים ואתה רואה גם כן שאין כאן התראה באומות וגם לא עברו דורות. ולכן נראה לי לפרש שלא אמר בנבואות האלה על שלשה פשעי כי אם על שלשה הפשעים החמורים מכל הפשעים שהם עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים ששלשתם נמצאו מסתמא בכל אומה ואומה אחרי שאין להם התורה האלהית שתרחיקם מהם, כי הנה עם היותם נכללים בשבע מצות בני נח כבר סרו האומות משמירתם וכמו שדרשו חכמינו ז״ל על ראה ויתר גוים, ויאמר כאן שכל אומה מאלה היתה חייבת להשם יתברך בשלשת הפשעים האלה כפי שטיפתם במעשים המגונים וכשיתוסף עליהם פשע רביעי תתמלא סאתם ויקבל מיד עונש כולם ולכן אמר כה אמר ה׳ על שלשה פשעי דמשק שהיא ראש ארם שהם העבודה זרה והגלוי עריות והשפיכות דמים אשר בקרבם, ועל ארבעה שהוא פשע אחר שעשו כנגד ישראל כמו שיזכור לא אשיב גמולם, ויהיה אם כן אמרו לא אשיבנו בתמיהה כלומר האם ראוי שעל שלשה פשעי דמשק ועל הרביעי לא אשיב לו גמולו באמת ראוי הוא שאשיב גמולם בראשם ומלת אשיבנו הוא מלשון וחרפתו ישיב לו אדניו (הושע יב, טו), ישוב עמלו בראשו (תהלים ז, יז) תשיב להם גמול השם כמעשה ידיהם, וביאר הפשע הרביעי שעשה דמשק באמרו על דושם בחרוצות הברזל את הגלעד והוא מה שנאמר ויכם חזאל בכל גבול ישראל מן הירדן ועד הגלעד (מלכים ב י, לג), רוצה לומר שהיו עושים דרך נקמה ובזיון ליושבי הגלעד שהיו מעבירים חרוצות ברזל על גופם כמו שדשין בהם את התבואה, וכבר עשה דוד ככה בבני עמון וישם במגרה ובחרוצי הברזל (שמואל ב יב, לא), וכאשר על שלשה פשעיהם החמורים עשו זה נתמלא סאתם.
דושם – מלשון דישה.
בחרוצות – שם כלי דישה מלאה חריצים כמו כי לא בחרוץ יודש קצח (ישעיהו כ״ח:כ״ז).
על שלשה פשעי דמשק – יתכן שהם הפשעים הראשיים בדמשק והחמורים מכולם והם עכו״ם וג״ע וש״ד הנמצאים בכל אלה הנזכרים פה ור״ל האם מהראוי שעל שלשת הפשעים הראשיים ועל הוספת פשע הרביעי שלא אשיב לו גמולו בראשו בתמיה.
על דושם – עתה יפרש מהו הפשע הרביעי שישלם עליו הגמול ואמר שהוא על שדשו את אנשי גלעד בכלי ברזל מלא חריצים עשוי לדוש בו התבואה.
לא אשיבנו – פרשתי מענין השבת גמול ובתמיהה, אולם באמת השבת גמול בא תמיד בקישור הלמ״ד ומעלליו אשיב לו (הושע ד׳), והשבה עם את הוא השבת הדבר למקומו. או תשובה למדבר, ומענין זה בא פה, שבעבור ארבעה פשעיו לא אשיבנו לארצו ולמדרגתו, או ר״ל הכי לא אשיב אותו תשובה על פשעיו, והתשובה תהיה הפורעניות שאביא עליהם שבזאת יכירו חטאתיהם.
כה אמר ה׳ – אחר שספר תארי הנביא ואיך הוחזק לנביא נאמן, מתחיל גוף הספר, וטרם יתחיל נבואותיו על יהודה ועשרת השבטים הקדים נבואת פורעניות על שכני א״י אשר הרעו לישראל, והודיע כי יענישם ה׳ בעבור זה, שהגם שישראל לקו בעונם בכל זאת לא ינקו כל הנוגעים בם לרעה כמ״ש וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי, והנה ארם היה שכן לא״י בצד מזרח ופלשתים במערב וצור בצפון ואדום ועמון ומואב בדרום ויודיע ענשם זאח״ז, והתחיל מארם שהם הריעו לישראל תחלה מן ימי אלישע עד ימי ירבעם בן יואש כמבואר בספר מלכים, ואמר על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה הכי לא אשיבנו את גמולו? אחר שחטאו שלשה פשעים וגם הפשע הרביעי הלא בהכרח שאענישם ואשוב גמולם להם, אולם מה הן השלשה פשעים פי׳ הרד״ק שלש פעמים שהרעו לישראל תחלה, והרי״א פי׳ שר״ל שלשה פשעים הידועים שהם ע״ז וג״ע וש״ד שהיה ביניהם, ואמר שהגם שלא השבתי גמולם על שלשת הפשעים הכי עתה שפשעו גם פשע הרביעי הכי לא אשיבנו? והפשע הרביעי הוא על דושם בחרוצות הברזל את הגלעד – שהיו מעבירים על גופם חריצות ברזל כמו שדשים את התבואה ליסרם באכזריות חמה ושטף אף.
כה אמר – כאן מתחילות נבואותיו מאת ה׳, אבל הפסוק הקודם היה אומרו מדעתו בראותו חטאת עמו.
על שלשה וגו׳ – על פשעיהם הרבים אקראם לפני בית דיני ולא אשיבם אל מקומם ריקם בלא עונש, והזכיר בכל אלה פשעם היותר גדול; ובהוה אדם לא יגיע לְרֶשַע גמור בבת אחת, ופשעים אחרים יש בו קודם לכן.
על דושם וגו׳ – אפשר שהם דברים כמשמעם, ואפשר שהם משל להוראת אכזריות חמת חזאל מלך ארם (שעיר מלכותו דמשק) על שני השבטים ומחצה שמעבר לירדן (מלכים ב׳ י׳:ל״ג, י״ג:ז׳), ושם כתב ״כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש״.
תרגום יונתןרש״יר״י קרא א׳אבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144